שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.8.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.627
אירו4.240
ליש"ט4.668
100 יין3.292

"ניהול סיכונים, בטיחות, בריאות והתייעלות אנרגטית" סיקור הכינוס השנתי של האגודה הישראלית לתאורה 24.5.16

מאת: אלעד קינן

תאורה ומאור - הכינוס השנתי של האגודה הישראלית לתאורה - נערך ביום שלישי 24  במאי 2016 במרכז האירועים שבכפר המכביה שברמת גן. כותרת המשנה של הכינוס, "ניהול סיכונים, בטיחות, בריאות והתייעלות אנרגטית", מעידה על תוכן ההרצאות.
האגודה הישראלית לתאורה פועלת במסגרת אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה והיא ממשיכת דרכו של חוג המאור שפעל עשרות שנים במסגרת לשכת המהנדסים.

פתח את הכנס יו"ר לשכת המהנדסים והאדריכלים, מהנדס אהוד נוף, שדיבר על המאמצים של הלשכה הפועלת בכנסת במטרה להפוך ללשכה סטטוטורית.

יו"ר המושב הראשון, מר אדי בית הזבדי, מנהל אגף ניהול משאבי תשתית במשרד התשתיות הלאומיות ומומחה להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות, דיבר על מהפכת האור והשפעתה על החיים המודרניים במאה העשרים, על הדרישה הגוברת לתאורת לד ומשמעותה ועל קליטת מהנדסים באגף עליו הוא ממונה.

בתמונה משמאל: מהנדס אהוד נוף, יו"ר לשכת המהנדסים והאדריכלים
בתמונה מימין:
מר אדי בית הזבדי, משרד התשתיות הלאומיות

עוד נשא דברים בפתח הכנס ד"ר אמיר פרי, יו"ר אגודת מהנדסי הבטיחות בלשכה  שדיבר  על החשיבות שבניהול סיכונים על מנת למנוע תאונות ופגיעות בתחום התאורה, ובהמשך היום גם נשא הרצאה מקצועית. ד"ר אינה ניסנבאום, יו"ר האגודה הישראלית לתאורה, דיברה על חשיבות העבודה המשותפת בדיסציפלינות השונות והציגה את תוכנית הכינוס.
מהנדס יואל ווייל, מנכ"ל M&S ניהול וקיימות ויו"ר הוועדה הטכנית לניהול אנרגיה במכון התקנים, נשא הרצאה בנושא מענקים ממשלתיים לייעול מערכות אנרגיה ותאורה. לדבריו, בכל שנה מתפרסמים מכרזים לחלוקת מענקים בין הצעות לפרויקטי התייעלות אנרגטית על-פי קריטריונים טכנו-כלכליים (גודל הפרויקט ואחוז החיסכון המתוכננים). חלק מהמכרזים מיועדים לייעול האנרגטי של התאורה ברשויות מקומיות, בתעשייה ובמגזר השירותים. ווייל פרט את סוגי הפרויקטים והטכנולוגיות שניתן להציע והמליץ לאורחי הכנס לעקוב אחרי מכרזים ולשכור יועצים טובים.
בתמונה מימין: מהנדס יואל ווייל, מנכ"ל M&S ניהול וקיימות ויו"ר הוועדה הטכנית לניהול אנרגיה במכון התקנים

ד"ר אינה ניסנבאום, יו"ר האגודה הישראלית לתאורה, נשאה בכנס הרצאה תחת הכותרת "הקשר בין צבע האור, הספקטרום והמחקרים על ההשפעה של השעון הביולוגי של האדם והסביבה". ההרצאה עסקה בהסבר מהי תאורה לקויה ומהן הדרישות בנושא התקינה של תאורת לד. ד"ר ניסנבאום פירטה את ההשפעות הבריאותיות של תאורה לקויה (השפעות הקשורות לאפקטים הראייתיים וכאלה שאינם ראייתיים) השפעות הפוגמות ביעילות העבודה ועלולות להביא למקרים של שיבוש הפעולה התקינה של השעון הביולוגי שבאדם ובבריאות וגם  לתאונות בעבודה.

בתמונה משמאל:
ד"ר אינה ניסנבאום, יו"ר האגודה הישראלית לתאורה
בין היתר, מנתה ד"ר ניסנבאום השפעות על הורמון הסטרס ועל הורמון השינה, סחרחורות, עייפות, גרד בעין, לבעיות של מערכת שריר-שלד. בהמשך הסבירה ד"ר ניסנבאום על מדדי צבע האור והספקטרום; CCT, Ra-CRI כדי לבאר את דרישות המפרט הכללי למתקני חשמל, פרק 08 (מהדורת ספטמבר 2015), לפיו טמפרטורת הצבע של הנורות צריכות להיות בתאורת פנים 2500-4000 קלוין, ובתאורת חוץ 2000-3000 קלוין ובתנאי שהמכסימום של הרכיב הכחול (קרינה קצרת גל) לא עולה על 55% מהערך המכסימלי של הקרינה הכוללת. כדי לדעת אם הנורה עומדת בדרישות יש ללמוד את המידע המלא לגבי הספקטרום ולהיעזר בתעודות בדיקה ממעבדות מוסמכות.

הרצאתו של אורח הכנס, יעקב עזרתי (Ezrati Jean-Jacques), ממונה תאורת מוזיאוני צרפת (לשעבר) וחוקר בתחום המאור בפריז, עסקה ביתרונות ובסכנות הראייתיים והבלתי ראייתיים של תאורת ה-LED. עזרתי שיתף בתוצאות המחקרים האחרונים בהם הוא מעורב, העוסקים בהשפעת האור ודרכים לטיפולים באור במחלת האלצהיימר.
בתמונה מימין: יעקב עזרתי, ממונה תאורת מוזיאוני צרפת (לשעבר) וחוקר בתחום המאור בפריז

עזרתי פתח בהסבר על שלושת שלבי העיבוד בתמונת מערכת הראייה שלנו: עיבוד אופטי,  הטיפול הפיזיולוגי והטיפול הנוירולוגי, ועל סכנות האור לעין. לדבריו, בשנים האחרונות נמצא כי ניוון מקולרי יכול להיות קשור (מלבד לגיל) לחשיפה גבוהה לקרינה בטווח הנראה סביב 455 - 415 ננומטר. קרינה זו קיימת באור יום ובמקורות מלאכותיים כגון דיודות פולטות אור (לדים). מצד שני, שימוש לא נכון של קרינה סביב 470 - 460 ננומטר (בלילה) מגביר את הסיכון של סוגים מסוימים של סרטן. סכנה נוספת היא ההידרדרות של העדשה (קטרקט) על ידי קרינה אולטרה סגולה.
לדברי עזרתי, כבר שנים שאנחנו יודעים שלאור יש השפעות על הגוף שלנו. העירנות שלנו היא מרבית כאשר רמת המלטונין שלנו נמוכה. רמות גבוהות של מלטונין מקדמות רגיעה. מלטונין מופרש בלילה, וכל מקורות האור המלאכותיים לא פועלים באותה מידה עבור דיכוי מלטונין. "תאורה טובה מתאימה לפעולות מסוימות. לא חייבים העתקה של אור יום - רצוי להתאים את טמפרטורת הצבע ועוצמת ההארה במועדים רצויים להרגיע, או להיפך - לעורר את הפעילות. המטרה של מעצבי תאורה היא לקחת בחשבון לא רק רמה של תאורה לביצוע משימה אלא גם את הסביבה החזותית כולה ובמיוחד להימנע מניצנוצים, סינוורים, השתקפויות ומטרדים אחרים, לשלב גם את הידע החדש של אפקט האור על הגּוף שלנו".
עזרתי נתן דוגמאות לפרויקטים במוסד לקשישים ובמרכז נוער בעלי לקויות ראייה ונתן הצעות כלליות שנגזרו מהם. מסקנתו הסופית היא שבעוד שבמקרים מסוימים (כגון מקומות עבודה תת קרקעים) תאורה דינמית מתוכנתת היא רצויה, במקרים אחרים (כמו בתי חולים או מוסדות לקשישים) התאורה חייבת להיות מבוקרת ישירות על ידי הצוות, כדי שתהפוך לכלי שישפר את רווחת כולם.

המושב השני בראשות היו"ר מהנדס נחום הנדלסמן, מנהל מעבדות החשמל במכון התקנים הישראלי, כלל את הרצאתו של ד"ר אמיר פרי, יו"ר אגודת מהנדסי בטיחות בלשכה, תחת הכותרת "ניהול סיכונים בבחירת והתקנת מערכת תאורה: שאלות שאמורות להישאל, בדיקות הנדרשות להתבצע" ואת הרצאתו של יועץ התאורה איסי קננוביץ בנושא יישום תקשורת DALI בתאורת הכבישים כמנוף להתייעלות אנרגטית וכממשק לעיר חכמה, על פי העקרונות של ד"ר בויד כהן.

ד"ר אמיר פרי
הסביר מושגים בתחום ניהול סיכונים והציג את מודל M's5 המונה חמישה גורמים הפועלים במציאות החיים במשולב, ושההבחנה ביניהם לעיתים קשה: אדם Man, מכונה Machine, סביבה Medium, משימה Mission, וניהול Management. פרי נתן דוגמאות לכל אחד מהסיכונים בכל אחד מחמשת גורמי המודל ועל תהליך הערכת הסיכון (הערכת מידת החשיפה, הערכת חומרת המפגע או הסיכון, הערכת הסבירות להתרחשות והערכת סיכונים כוללת) שמתבצע לאחר זיהוי גורמי הסיכון, ניתוח גורמיו, השוואת רמות הסיכון, מדרוג גורמי הסיכון ובחינת רמתו של כל סיכון לפני הפעלת אמצעים שונים לצמצום הגורמים לו. הוא פרט את שלבי הערכת הסיכון המחולקת לחמש רמות (זניח, שולי, משמעותי, חמור וקטסטרופלי). בהמשך הוא דיבר על הגדרות לקביעת הסתברות ועל שילוב שבין הסתברות וחומרה לפי מודל מטריצת הסיכונים תוך השוואה בין המונחים "בקרת סיכונים" ו"סיכון קביל".
בתמונה מימין:  ד"ר אמיר פרי, יו"ר אגודת מהנדסי בטיחות בלשכת המהנדסים

מהנדס סמי אליאב, ראש מדור חשמל בקרה ותקשורת בשרותי בריאות כללית, היה יו"ר המושב השלישי והוא דיבר על עקרונות המפרט החדש בשרותי בריאות כללית ועל העקרון "זהירות מונעת" בשימוש במנורות לד. במסגרת המושב השלישי הועברה הרצאה מפי מלכיאל חג'בי מחברת אנלטק בנושא תקשורת DALI ויישומה בתאורת חירום מרכזית ואינדיווידואלית, הרצאה של מהנדס סטאפנו טוטי על פרמטרים של איכות בתאורת לד, על אופן התקנת מגינים מפגיעות נחשולי מתח וחשיבותם, ועל השוני בהתקנות של גופי תאורה ברמות בידוד שונות וחשיבות מערכות הארקה בהתאם. כמו כן התקיימה הרצאה של מהנדס דוד תורג'מן מחברת סיטילייט הנדסה בנושא "תאורה, תקינה ובטיחות חשמלית ופוטוביולוגית".

פרופ' חיים אברהם מאוניברסיטת חיפה היה יו"ר המושב הרביעי, בו עלו ודיברו דר' עמית לרנר - חקר ימים ואגמים, על זיהום אור תת ימי והשלכותיו האקולוגיות, ד"ר נטליה ריבניקובה מאוניברסיטת חיפה, שעסקה בשאלה האם חשיפה לאור מלאכותי בלילה תורמת לאפידמיה העולמית של השמנה ומר עמית שי גרין ממכון שינה אסותא ואוניברסיטת חיפה על השפעת חשיפה להארה ממסך מחשב על מבנה ואיכות השינה, מדדים פיזיולוגים, התנהגותיים, רגשיים וקוגניטיביים.
בתמונה משמאל: פרופ' אברהם חיים מאוניברסיטת חיפה 
בתמונה מימין: מר עמית שי גרין ממכון שינה אסותא ואוינברסיטת חיפה


המחקר של גרין עסק בשאלה "האם חשיפה להארה מלאכותית בשעות החשכה מפריעה למחזורים היומיים לרבות מחזורי השינה והיקיצה ומשבשת תהליכים פיזיולוגיים וריגשיים אזי, חשיפה למסכי מחשב כתלות ב: עוצמה, אורך גל ומשך החשיפה יכולה לגרום לפגיעה באיכות ויעילות השינה, להפרעה במדדים פיזיולוגים הקשורים למחזוריות של שינה וערות ולפגיעה תפקודית, רגשית ובריאותית בקרב בני-אדם". הוא הסביר מה פירוש זיהום אור - מונח כללי המתאר מספר מצבים, משמעותיים יותר ופחות, שהם על תקן זיהום סביבתי, או נזק לסביבה הנובע מאור. אור-מזהם הוא תוצר-לוואי של התרבות המודרנית-תעשייתית. הזיהום נובע מתאורה מלאכותית לקויה שאינה ממוקדת במטרתה בלבד, וגורמת להפצת אור מיותר (ובכך גם לבזבוז אנרגיה), כגון תאורה ביתית, פרסומות, משרדים, אזורי תעשייה, תאורת רחוב, תאורת מגרשי ספורט וכדומה. זיהום האור בולט ובעייתי במיוחד באזורים העירוניים בארצות הברית, ביפן ובאירופה, אך קיים למעשה לפחות בכל מדינה מתועשת או מרוכז באוכלוסייתה.

את המושב החמישי הנחתה מהנדסת שרונה הרשקו, מנהלת מינהל בינוי ותשתית בעיריית תל אביב-יפו, והוא כלל הרצאות של גב' דורית מלין, מעצבת תאורה אדריכלית, מתמחה בתאורת מוזיאונים בנושא "תאורה במוזיאון בעידן הלד", של פרופ' נעם לוין מהאוניברסיטה העברית בירושלים בנושא - חישה מרחוק של אורות לילה ושל מהנדס דורי לזר, מנהל מחלקת מאור בעיריית תל אביב שדיבר על שדרוג לטכנולוגיית LED ושילוב במערכות בקרת התאורה העירונית בתל אביב.

בתמונה: מאזינים להרצאתו של המרצה האורח יעקב עזרתי
  

 

 

 

 

 

 




 

 

שלח לחבר
שתף


 


Google