שערי
חליפין
שינוי אחרון: 22.6.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.543
אירו3.955
ליש"ט4.489
100 יין3.184

הכינוס הלאומי לריתוך והדפסה תלת ממדית 2016 הוכיח: טכנולוגיית הריבוד משנה את העולם!

מאת: אלי תבור
הכינוס הלאומי לריתוך והדפסה
תלת-ממדית נערך ב-26.1.16
במרכז הכנסים שבכפר המכביה
ברמת-גן, בהשתתפות כ-300
מהעוסקים בתחומי הריתוך לסוגיהם
השונים, מהתעשייה ומהאקדמיה
בישרא
ל.

פתח את הכינוס היו''ר שלו, חיים דאון, מפקח ריתוך מוסמך, בעליה של חברת "ארק-אייז", המתמחה בפיקוח על ריתוך והסמכות רתכים. הוא הדגיש את העובדה שהריתוך אינו עוד רק חיבור חלקי מתכות באמצעות הלחמה אלא טכנולוגיית היי-טק מתפתחת שההדפסה התלת-ממדית הפכה חלק בלתי נפרד ממנה.
ואומנם, מאז שנת 2015, שבה נערך לראשונה בישראל, במלון "דן פנורמה", במשך שלושה ימים הכנס הבינלאומי של ה-WJAM - הארגון הבינלאומי לריתוך שכנסיו הבינלאומיים נערכים רק אחת לחמש שנים - הוסב שמו של הכינוס הישראלי ל"הכינוס הלאומי לריתוך והדפסה תלת מימדית". זאת על מנת להבהיר שטכנולוגיה חדשנית זו מבשרת את המהפכה התעשייתית השלישית.

בתמונה: משתתפי הכינוס מאזינים להרצאה



 

 

 

 

 


גם מהנדס עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות, שבמסגרתה פועלת הוועדה הלאומית לריתוך, הדגיש בנאום הפתיחה של הכינוס עובדה זו.
לאחר שהודה על שהוזמן "לחבורה של אנשי מקצוע אשר עושים עבודת קודש מקצועית ובהרבה מובנים חלוצית, בתחום חשוב אשר אינו מטופל בידי אף גורם בארץ", התייחס ליבן לנושא ההדפסה התלת ממדית. "נראה לי שלאחר תקופת התלהבות ואופוריה מהדפסת התלת-מימד הרוחות קצת נרגעו, אולי בגלל תהליכי העיכול של הטכנולוגיה החדשה וציפייה לדור הבא. כמו כל טכנולוגיה גם הדפסת התלת-ממד תתפוס את מקומה הראוי לצד שיטות ייצור אחרות תוך ניצול היתרונות והמיוחדות שלה", אמר והוסיף: "לדעתי, חשוב לפתח את הנושא בארץ ולהרחיב את הידע והיכולות, בעיקר בתחום הבסיסי של אפיון וייצור חומרי האבקות והתאמתם למכונות קצה שונות. זוהי כיום טכנולוגיית היי-טק אמיתית. כפי שאמר מייסד הפורום הכלכלי בדאוס ש"המנוע העיקרי המניע את כלכלת העולם היא החדשנות", הרי שהתחום של הדפסת התלת-ממד והטכנולוגיות הנלוות אליו גבולותיו הן כגבול הדמיון - זוהי החדשנות בהתגשמותה".
בתמונה משמאל: מהנדס עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות

אינג' עו''ד עדי עציץ, יו''ר הוועדה הלאומית לריתוך, פתח את הכינוס באמרו "זוהי השנה השנייה בה אנו נותנים במה משותפת לריתוך הקלאסי ולהדפסה התלת-ממדית, שהולכת ותופסת נפח משמעותי בחיינו הטכנולוגיים". בהמשך סקירתו אמר עציץ: " במהלך 15 השנים האחרונות הפנימו יצרנים ברחבי העולם שהריתוך אינו שונה מכל שיטת ייצור אחרת ולכן הם נעזרים בכלים ייעודיים הנותנים מענה הולם לכך…"כולנו יודעים, שבמשך עשורים רבים סביבת העבודה של הרתך התאפיינה כסביבה חשוכה, מלוכלכת ומסוכנת. כיום ניתן לראות שבהרבה מקומות בעולם סביבת עבודת הריתוך שודרגה, היא הרבה יותר נקייה, מאורגנת ובטוחה, והריתוך נעשה כבר ברוב המקרים ברמת היי-טק באמצעות מכונות ריתוך ממוחשבות, אוטומטיות ורובוטיות, ידניות או אוטונומיות למחצה, לייזר והיברידיות".
בתמונה משמאל: אינג' עו''ד עדי עציץ, יו''ר הוועדה הלאומית לריתוך

הענקת תעודות הסמכה למפקחי ריתוך חדשים

בטרם הוחל בהרצאות המליאה של הכינוס נערך במליאה טקס הענקת תעודות הסמכה למפקחי ריתוך חדשים, תעודות המוכרות על-ידי האגודה האמריקאית לריתוך AWS, שהיא האגודה הגדולה בעולם של העוסקים במקצועות הריתוך. עד כה העניקה הוועדה הלאומית לריתוך, המהווה את סקציית AWS בישראל, כ-110 תעודות הסמכה למפקחי ריתוך, שהשתלבו היטב בתעשייה הישראלית, ובכינוס השנה הוענקו תעודות ההסמכה, ע"י ג'קי בן דיין, יו''ר הוועדה להסמכת מפקחים, לשבעה מפקחי ריתוך חדשים: אור שמש, דרור פיכמן, אבי הולץ, אליעזר פרגל, אריק רחמן, נעם עידן וירון כהן.

בתמונה: הענקת תעודות הסמכה ל-7 מפקחי ריתוך חדשים




מאגד ישראלי לייצור חלקי מטוסים

בכינוס הושמעו שלוש הרצאות מליאה, בפני כל משתתפיו. טורסטן וינטרפלד, מרצה אורח מגרמניה מחברת Pacsess.ndt מברמן, שמשנת 1996 פיתחה ומשווקת מערכות משולבות חדשניות להדמאה דיגיטלית, הרצה על דיגיטציה בבדיקות לא הורסות - שאיפות ומגבלות, תוך שהוא מציג ומסביר את ההבדלים בין בדיקות לא הורסות אנאלוגיות לדיגיטליות. לדבריו, הבדיקות ללא הרס הדיגיטליות הן העתיד, כיוון שהן חוסכות זמן, ומשפרות את יעילות ואיכות הבדיקות.
בתמונה משמאל: טורסטן וינטרפלד, מרצה אורח מחברת Pacsess.ndt ברמן, גרמניה

ויקטור שרייבמן, מהענף הישראלי של חברת BMax הצרפתית, הרצה על ריתוך ועיצוב מתכות באמצעות פיצוץ אלקטרומגנטי, ועל היתרונות של ריתוך באמצעות התנגשות בין שני חלקי מתכות על פני הריתוך בהיתוך המסורתי.

הרצאת המליאה השלישית, שהייתה אולי המרתקת ביותר בכינוס כולו, הייתה הרצאתו של ליאור זילברמן, יו"ר מאגד (קונסורציום) "עתיד" (AATID) לפיתוח טכנולוגיות להדפסה תלת-ממדית של מבני תעופה מטיטניום.
ליאור זילברמן, מנהל המו''פ של חברת "סאיקלון" מקבוצת אלביט מערכות, הוא היזם והמוביל של מאגד זה המפתח טכנולוגיות גנריות בתחום התעופה, שבו שותפות חברות כמו התעשייה האווירית, אלביט מערכות-סאיקלון, תעש מערכות, אורביט, אלגת, קבוצות מחקר מהטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכללת אפקה להנדסה בתל-אביב, כשחיל האוויר, רשות התעופה האזרחית וגורמים חשובים אחרים הינם משתתפים כמשקיפים במאגד.

בתמונה משמאל: ליאור זילברמן, יו"ר מאגד (קונסורציום) "עתיד"
המאגד, שהחל לפעול בשנה שעברה, זוכה לתמיכת תכנית מגנ''ט והמדען הראשי במשרד הכלכלה. זילברמן סקר את התחזיות להתפתחות התעופה העולמית ב-20 השנים הקרובות. "שוק התעופה העולמי מוערך במחזור של 600 מיליארד דולר בשנה (!)", אמר, "כשמזה שוק מבני התעופה המרכיבים את חלקי המטוס מוערך בכ-300 מיליארד דולר בשנה. עד שנת 2013 תייצר תעשיית מטוסי הנוסעים העולמית כ-40 אלף מטוסים חדשים. תהליכים וחומרים משופרים עשויים לשפר את הפרקטיקות הקיימות בייצור ושיפור מבני התעופה. שוק התעופה משווע למבנים משופרים יותר, קלים יותר, וזולים יותר, ואת זאת ניתן לבצע באמצעות ייצור מבנים אלה בהדפסה תלת-ממדית".

יעדיו של מאגד "עתיד" הינם לפתח מתודולגיות לבחירת חלקי מבני המטוסים אותם כדאי לייצר באמצעות מדפסות תלת-מימד, לפתח תהליכי הדפסה ותהליכים משלימים לקבלת מבני תעופה העשויים טיטניום , ולפתח שיטות תיכון של מבני תעופה מודפסים שבהשוואה לתיכון המסורתי יהיו משופרים, במונחים של משקל, מחיר וביצועים.
"באמצעות ההדפסה התלת-ממדית ניתן לייצר צורות מורכבות מאוד מבחינה גיאומטרית, תוך הפחתה של עד 60% ממשקלן והפחתה של עד90% מפסולת חומר הגלם שבו משתמשים", אמר זילברמן. "יתרון נוסף של ייצור החלקים בדרך זו הוא שניתן להדפיס חלקים אחודים ללא צורך בכלי ייצור. ביצענו כבר בדיקות כדי לראות אם טכנולוגיה זו רלבנטית לשוק התעופה והתוצאות היו חיוביות ביותר. לטכנולוגיה זו יש עתיד אבל היא עדיין אינה בוגרת מספיק, ויש חסמים רבים בדרך לפיתוחה. כדי להתגבר על חסמים אלה מפתחים כיום יצרני המדפסות תהליכי חיווי ובקרה שישפרו את ביצועיהן ויאפשרו רישוי תעופתי של חלקים מודפסים. כבר היום קיימים במטוסים חלקים שהודפסו במדפסות תלת מימד, ובהתאם למגמות הגידול בגודל המדפסות ובקצב הייצור, נראה כי בעתיד טכנולוגיה זו תתפוס נתח משמעותי בייצור חלקי מטוסים.

"מטרת המאגד היא לשדרג את מעמד ויכולת תעשיית התעופה בארץ כדי שתייצר מבנים מודפסים עבור תעשיית התעופה העולמית", אמר ליאור זילברמן והצהיר: "המאגד פתוח לחברים נוספים הסבורים שיש ביכולתם לתרום לו. הם יתקבלו אליו בכפוף להחלטת המאגד ואישור ועדת המגנ''ט במשרד המדען הראשי של משרד הכלכלה".

מהרפואה ועד לתכשיטנות
בתום הרצאות המליאה התפצל הכינוס לשלושה מושבים מקבילים: מושב הנדסי מעשי; מושב הנדסי עיוני ומושב שנושאו היה ההדפסה התלת-ממדית.

במושב ההנדסי המעשי הושמעו שש הרצאות העוסקות בריתוך, כמו הרצאתו של ג'קי בן דיין על סיבות לכשל בריתוכי צנרת גז טבעי, והרצאתו של נועם עידן על ריתוך צנרת כוח וחום בתעשייה התהליכית ותעשיית האנרגיה.

במושב ההנדסי העיוני הושמעו חמש הרצאות, ביניהן הרצאתו של רוני שנק מאוניברסיטת בן גוריון על חקר כישלונות בריתוכים מבניים, והרצאתו של ד"ר עוז גולן ממכללת אפקה להנדסה על מיקרו-מבנים, פגמים ומסלולים תרמיים בדגמי טיטניום מודפסים.

המושב השלישי הוקדש להדפסה תלת-ממדית, והושמעו בו שבע הרצאות, ביניהן של מרצה אורח מבריטניה, ד"ר מרטין מקמהון, מחברת Renishaw הבינלאומית, העוסקת במדידות, בקרת הינע, ספקטרוסקופיה ועיבוד שבבי מדויק, ובניית מדפסות תלת-ממד, הנחשבות מהטובות בעולם. לחברה גם סניף ישראלי ביוקנעם עילית.
מקמהון הרצה על שימוש חוזר באבקת מתכת בתהליכי ההדפסה התלת-ממדית. מטבע הדברים משך מושב זה את מרבית משתתפי הכינוס, שכן טכנולוגיית הייצור בהדפסה תלת-ממדית מתפשטת במהירות במיוחד בתחום הריתוך, שכן היא מהווה מעין שיטת ריתוך מתקדמת ואוטומטית, המיושמת כבר היום מתחום הרפואה ועד למוצרי תכשיטנות.

בפתיחת מושב זה הירצה ד''ר חוזה גרסס, המנהל האזורי של יצרנית המדפסות התלת-ממדיות הגרמנית EOS, המספקת מדפסות מתכת ופולימרים לתעשיית הרכב הגרמנית וכן ליצרניות מטוסים כמו "בואינג" ו"איירבוס", על התקדמות בהבטחת האיכות ומציאת פתרונות בתחום טכנולוגיית הריבוד - AM - Additive Manufaturing שם התואר לייצור באמצעות מדפסות תלת-ממדיות, הנקרא כך משום ההדפסה נעשית בריבוד של שכבה על גבי שכבה. הוא סיים את הרצאתו בסיסמא החביבה על חסידי המדפסות התלת ממדיות - "ההדפסה היא שתשנה את העולם!"
בתמונה מימין: ד"ר חוזה גרסס, המנהל האזורי של יצרנית המדפסות התלת ממדיות הגרמנית EOS

אחריו הירצתה ד''ר אולגה בוטשטיין, ראש צוות המעבדה למטלורגיה ולטכנולוגיות אבקות במכון המתכות הישראלי שבמוסד הטכניון למחקר ופיתוח, על מיקרומבנים, מרקמים ותכונות של טיטניום המודפס באמצעות קרן אלקטרונים. היא סיפרה כי לפני כשנה רכש מכון המתכות מדפסת תלת-ממדית מסוג ARCAM AB שהטכנולוגיה שעל בסיסה תוכננה ונבנתה פותחה כבר בשנת 2003 ושכמותה פועלות כבר כ-250 מדפסות ברחבי העולם למחקר ולייצור יישומים במכשור רפואי וחלקי מטוסים. לדבריה, זוהי מערכת מתוצרת שבדית המיועדת למחקר ולא לייצור, שבין השאר משתמשות בה חברות כמו סוכנות החלל האמריקאית, יצרנית הרכב "רולס רויס", חברת "ג'נרל אלקטריק" וכן אוניברסיטאות רבות בעולם. המדפסת מאפשרת לחוקרי המעבדה למטלורגיה במכון המתכות לחקור את איכות ותכונות המרקמים של מוצרים שונים שמייצרת המדפסת מאבקות מתכות מותכות, ובעיקר טיטניום.
בתמונה משמאל: ד''ר אולגה בוטשטיין, ראש צוות המעבדה למטלורגיה ולטכנולוגיות אבקות במכון המתכות הישראלי בטכניון

תצוגת פוסטרים של סטודנטים ותצוגה מסחרית
מלבד ההרצאות המעשיות והעיוניות בכינוס נערכה בו גם תצוגה של 13 פוסטרים של סטודנטים מאוניברסיטאות בן-גוריון בנגב, תל-אביב וממכללות אפקה להנדסה בתל-אביב וסמי שמעון בבאר-שבע, שביצעו עבודות מחקר שונות. בצד הכינוס נערכה תערוכה מסחרית מגוונת, שבה הוצגו מתקני ריתוך חדשניים, כמו ריתוך ממוחשב באמצעות קרני לייזר, ומדפסות תלת-ממדיות לייצור תעשייתי.

בתמונה: תצוגת פוסטרים של עבודות סטודנטים


 

 

 

 

 

 

שלח לחבר
שתף


 


Google