שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

סקירת תכני הכינוס ה-35 להנדסת רכב, 8.12.15
מאת: אלי תבור

ב-8.12.15 התקיים במלון דניאל בהרצליה הכינוס ה-35 להנדסת רכב בישראל. פתח את הכינוס מהנדס שמואל בן ארי, יו''ר הענף להנדסת רכב בלשכת המהנדסים והאדריכלים. "בכינוס הזה", אמר, "נתמקד במספר נושאי מפתח בענף הרכב, כמו שיתופי פעולה אפשריים בין תעשיית הרכב הגרמנית לתעשייה הישראלית; הנעים חלופיים לכלי רכב תוך התמקדות בהנעת גז טבעי והנעות חשמל לאוטובוסים, וכמובן בחידושים האחרונים בתחום הנדסת הרכב".
בהמשך סקר בן ארי את השינויים העיקריים המתחוללים בשוק האוטומוטיבי העולמי, כמו פיתוח כלי רכב אוטונומיים; מכוניות היברידיות המונעות באמצעות תאי דלק וגז מימן ומצוידות גם במצבר המאפשר בלימה רגנרטיבית - טעינת המצבר באנרגיית הבלימה. 

אינג' עמנואל ליבן
, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, בירך את משתתפי הכינוס בשם האגודה והלשכה. בדברי הפתיחה שלו לכינוס אמר עמנואל ליבן: "מעולם לא הייתה התפתחות כל כך דרמטית בענף הרכב כמו בשני העשורים האחרונים, שבהם נכנסו טכנולוגיות מתוחכמות חדשות לענף. ומשנת 2015 והלאה אנחנו מצפים למהפכה אמיתית בענף הרכב. הטכנולוגיות הקיימות כיום בענף הן כבר מיושנות, שכן כל הזמן נכנסות לעולם הרכב טכנולוגיות שלא היו ידועות עד לפני 15 שנה. תעשיית הרכב משלבת כיום ברכבים טכנולוגיות שלא היו שייכות עד כה לסביבת יצרני הרכב וזה יוצר עבורנו, כאן בישראל, הזדמנויות חדשות. היום מייצרת התעשייה הישראלית עבור השוק האזרחי מוצרים בסכום כולל של 5.5 מיליארד דולר, מזה רק מוצרים ב-400-500 מיליון דולר מיועדים לייצוא. עכשיו זוהי הזדמנות לתעשייה הישראלית להיכנס לתעשיית הרכב העולמית עם טכנולוגיות חדשניות שפותחו כאן בארץ".
בתמונה משמאל: אינג' עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים

מהנדס אבנר פלור הביא לכנס את ברכת שר התחבורה ומנכ''ל משרד התחבורה. הוא פירט בקצרה את הישגי משרד התחבורה בשנה האחרונה ותיאר אותו כ"משרד דינמי שאינו שוקט על שמריו. הוא סיפר כי בחודש אוקטובר השנה גיבשה הנהלת משרד התחבורה את "חזון המשרד", שלפיו נקבעו היעדים העתידיים שלו והם: פיתוח ההון האנושי בענף הרכב; העלאת רמת הבטיחות של כלי הרכב הנעים בכבישי הארץ וצמצום הביורוקרטיה תוך הגברת השימוש בשירותי המשרד באמצעות האינטרנט. "כמו כן", אמר פלור, "בודק המשרד את נושא השימוש ברכב אוטונומי בכבישי הארץ".

בתמונה מימין:
מהנדס אבנר פלור, משרד תחבורה

משה וייצמן, המנהל החדש של אגף הרכב במשרד התחבורה, שמונה לתפקידו רק לפני ארבעה חודשים, התוודה בפני באי הכינוס, כי כשנכנס לתפקיד לא שיער עד כמה מורכב ענף הרכב. לאחר מכן אמר: "החלטנו במשרד התחבורה להוביל את ענף הרכב למקום יותר מתקדם ולאמץ את כל הטכנולוגיה החדשה שמגיעה לענף, כולל הכנסת רכב אוטונומי לישראל והתאמת האגף למציאות המשתנה בענף… הפרויקטים המובילים של המשרד בשנה הקרובה יהיו חידוש חוק רישוי רכב, הכנת תוכנית אב לשנת 2015, מיחשוב אגף התחבורה ושינויים בנושאי מוסך מומחה ולימודי רכב".
בתמונה משמאל: משה וייצמן, המנהל החדש של אגף הרכב במשרד התחבורה


להיות עצמאיים בייצור רכב!
וכאן ציפתה הפתעה למשתתפי הכינוס. כאחרון המברכים בפתיחת הכנס עלה לדוכן התעשיין סטף ורטהיימר, בן ה-89, שזו לו הופעתו הראשונה בכינוסי הנדסת הרכב. ורטהיימר ביקש לקרוא למהנדסי הרכב הישראלים להקים מחדש את תעשיית הרכב בישראל. הוא סקר בקצרה את התפתחות תעשיית הרכב בגרמניה לאחר תבוסתה במלחמת העולם השנייה, ואת התפתחות תעשיות הרכב במדינות כמו דרום קוריאה וטורקיה, ותהה מדוע ישראל אינה יכולה להפוך גם היא למעצמת רכב.
בתמונה משמאל: התעשיין סטף ורטהיימר
"ישראל אינה כל כך גרועה בתחום הזה", אמר וקרא: "בואו נוכיח לעולם שאנחנו רוצים ויכולים להקים פה תעשיית רכב, ושאנו יכולים להיות מדינה עצמאית בתחום ייצור הרכב!" ורטהיימר חזר על משנתו, לפיה "תעשיית ההיי-טק היא אחד מהאסונות של מדינת ישראל - מצטיינים בהיי-טק כדי לעשות אקזיט, וזה נותן לנו הרגשה שאנחנו אומת סטארט-אפ. אבל הידע שנרכש כאן נמכר לסינים ולאמריקאים והם מבססים עליו מפעלים. זה לא מייצר אצלנו מקומות עבודה! אנחנו חייבים לפתח תעשייה רכב שתייצר מקומות עבודה!"

שיתוף פעולה עם גרמניה
בתום מסכת הברכות הארוכה החל פרק ההרצאות בכינוס.
ראשון המרצים היה המהנדס ד''ר מיכאל קוהל, מנהל חטיבה במכון פראונהופר הגרמני, שמטרתה ליצור שיתופי פעולה בין תעשיית הרכב הגרמנית לתעשיות הרכב ברחבי העולם. מכון זה הוא מהמוסדות היוקרתיים ביותר למו''פ תעשייתי בגרמניה ובין החשובים מסוגו בעולם. הוא מפעיל 67 מכוני מחקר הפרושים בכל גרמניה ומעסיקים כ-23 אלף עובדים, בתקציב של כ-4.5 מיליארד יורו. בנוסף הוא מפעיל מכוני מחקר תעשייתיים וטכנולוגיים בארה''ב, בצרפת, באיטליה ובמדינות נוספות. בחודש דצמבר 2014 הגיעה לארץ משלחת של עשרה מנהלים בכירים במכון בראשות נשיא המכון, פרופ' ריימונד ניגבאואר, כדי לדון עם הנהלת משרד הכלכלה על שיתוף פעולה במו''פ תעשייתי בין המכון לבין מוסדות מחקר ומפעלי תעשייה בארץ, למציאת תחומים טכנולוגיים שיאפשר היזון הדדי בין האקדמיה והתעשייה הישראלית לבין התעשייה הגרמנית.
בתמונה משמאל: ד''ר מיכאל קוהל, מנהל חטיבה במכון פראונהופר הגרמני

בעקבות ביקור זה מונה פרופ' רפי ורטהיים כנציג רשמי של המכון הגרמני בישראל. פרופ' ורטהיים, לשעבר ראש עיריית קריית ביאליק וכיום חבר מועצת העיר באופוזיציה, הוא מומחה בעל שם בנושאי פיתוח וייצור בתחומי החומרים, המתכת, בקרת תהליכי הייצור והעיבודים העדינים. הוא היה מרצה בנושאים אלה בטכניון בחיפה ובמשך שלוש שנים עבד במכון פראונהופר בעיר קמניץ בגרמניה. כיום הוא מרצה בנושאים אלה במכללת "אורט בראודה" בכרמיאל, עוסק במחקר ומייעץ לאוניברסיטאות בחו''ל. בשנת פעילותו כנציג מכון פראונהופר בישראל כבר ביקר ורטהיים בכמאה מפעלי תעשייה ישראליים ובדק את האפשרויות לשיתוף פעולה בינם לבין מכון המחקר הגרמני היוקרתי.

בהרצאתו בכינוס סקר ד''ר קוהל בהרחבה את תחומי הפעילות במכון פראונהופר ופירט את סוגי הפרויקטים שבהם יש אפשרויות לשיתופי פעולה בין תעשיית הרכב הגרמנית לתעשייה הישראלית. הוא קרא למשתתפי הכינוס המעוניינים בשיתוף פעולה שכזה ליצור קשר עם פרופ' ורטהיים ולממש את ההזדמנות הנפתח בפניהם. עמנואל ליבן הצטרף לקריאתו ואמר: "אנחנו בודקים עתה מיזם משותף לתעשיות ומוסדות המחקר בארץ לבין המכון הגרמני, שתפקידו יהיה לשמש גשר בין הארץ למכונים השונים בגרמניהץ מי שרוצה לנצל את הידע הטכנולוגי הענק שהצטבר ב-37 סניפי המכון הגרמני מוזמן להתקשר עם נציג המכון בארץ".

פרופ' רפי ורטהיים עצמו הרצה בהמשך הכינוס על "יעילות אנרגטית ומשאבים בתעשיית הרכב". בהרצאתו הוא פירט אודות תהליכים של חיסכון באנרגיה בתעשיית הרכב הגרמנית, כמו צמצום שרשרת הייצור לשם קיצור זמני הייצור, הגברת קצב ומהירות העיבוד השבבי, צמצום כמויות ההשחזה של החומרים, שיפור כלי העבודה והורדת משקל חלקי החילוף על-ידי שימוש בחלקים חלולים. כל זאת כדי לחסוך אנרגיה מזהמת אוויר. בין השאר הוא גילה, כי בניגוד למגמה שהונהגה מאז המהפכה התעשייתית להפרדה בין מקומות העבודה בתעשייה לבין המגורים, פועלים עתה בגרמניה על החזרת הייצור של חלקים לא מזהמים חזרה אל תוך הערים, לקרבת מקומות המגורים, וכי גם באוניברסיטה העברית בירושלים בודקים תכנית כזו.
בתמונה משמאל: פרופ' רפי ורטהיים, נציג המכון הגרמני פראונהופר לתעשיית הרכב  הגרמני בישראל

בעיצומה של מהפכת ה-ITS
בהמשך סדר היום הושמעו בכינוס עוד תשע הרצאות מרתקות בשני מושבים.
מהנדס חזי אושיה, מנכ''ל חברת "ח.א.ש. טכנולוגיה מחקר ופיתוח", הציג תחת הכותרת "תנו למכונה לנהוג", את תחום האוטונומיה ברכב שהוביל ליצירת מכוניות אוטונומיות. הוא סקר את ההיסטוריה של התפתחות הרכב האוטונומי, מפעילות סמי אוטונומית ועד לרכב אוטונומי לחלוטין שבתוכו יושב נהג ורכב הנשלט מרחוק. "מה שאפשר את תהליך ההתפתחות בתחום היא ההתפתחות בתחום המיקרופרוססורים וירידת עלותם, וכן ביטול הקשר המכאני בין ההגה לגלגל", אמר.
לשאלה "מדוע צריך מכוניות אוטונומיות?" השיב אושיה: "טעויות האנוש הן הגורמות ל-90% מתאונות הדרכים בעולם. טכנולוגיות הרכב התפתחו דרמתית ב-110 השנים האחרונות ואילו האדם, בהיבט הפיזיולוגי, נשאר באותה מהדורה. לכן המכונה צריכה לעזור לו". הוא הציג תחזית לפיה ינועו מכוניות אוטונומיות בכבישי העולם כבר בשנת 2020.
בתמונה משמאל: מהנדס חזי אושיה, מנכ''ל חברת "ח.א.ש. טכנולוגיה מחקר ופיתוח"

אלוף משנה דוד ביטרמן
, ראש מחלקת מערכות ממונעות בחטיבה הטכנולוגית בצה''ל, דיווח על פיתוח וייצור רכב קרבי היברידי/חשמלי בצה''ל, וסקר את תחומי העיסוק ההנדסיים של החטיבה. בתחום ההנדסי אנחנו משתמשים בסימולציית רכב גראפית, המאפשרת לנו הדמיית תצורות נרחבות של כלי רכב ומתערי ניסויים", אמר. הוא סיפר על ניסויי רכב רובוטיים, ועל פיתוח "הענק הירוק", רכב "האמר" היברידי, שיש בו יותר מהנעה אחת. בשנים 2017/8 כבר מתכננת החטיבה פיתוח רק''מ היברידי. "אנחנו עובדים על פיתוח רובוטיקה צבאית לחי''ר, למטרות לוגיטסיות ולביטחון שוטף, ומבצעים כבר ניסויי רכב רובוטיים", אמר.

ארז מוספי, מחברת "בוש לדיקו" הישראלית, המייבאת חלקי חילוף לרכב, הציג מערכת שפותחה על-ידי חברת "קנור ברמזה" - יצרנית עולמית מובילה של מערכות בלימה למשאיות ורכבים מסחריים כבדים - המאפשרת בקרה ושליטה מרחוק, באמצעות טלפונים חכמים ורשת האינטרנט של מרכז בקרה על מערכות הבלמים והצמיגים של ציי משאיות. כמו כן ניתן, דרך אפליקציה סלולרית זו, להתאים מרחוק את המשאיות לגובה ההעמסה באמצעות הטלפון של הנהג. המערכת משפרת את בטיחות הרכבים ומאריכה את תוחלת החיים של חלקי הרכב.
בתמונה: ארז מוספי מחב' "בוש-לדיקו" הישראלית

מהנדס שמואל בן ארי הציג השוואה בין אוטובוסים מונעי גט''ד (גז טבעי דחוס) לבין אוטובוסים חשמליים מבוססי מצברים ואוטובוסים חשמליים מונעי קבלי על ב-12 קטגוריות שונות, כשהמסקנה הסופית היא שאוטובוס גט''ד בשל טכנולוגית לחלוטין והוא נבנה בעולם לפי תקינה מחייבת מזה עשרות שנים. לעומת זאת, אוטובוס חשמלי מבוסס מצברים נמצא בשלבי פיתוח שונים ברחבי העולם, כשהניסיונות להפחית את משקל המצברים ולהגדיל את קיבול האנרגיה בהם עדיין ללא תוצאות המהוות פריצת דרך ממשית. ונכון להיום רק חברה אחת בעולם, סינית, הצליחה לפתח דור מתקדם של חבילה קבלים שמאפשרת נסיעה לאורך קו עירוני של 20-25 ק''מ, כשחברות אחרות בעולם עדיין תקועות עם חבילות קבלים שבקושי מאפשרות טעינה כל 1-1.5 ק''מ. הם פיתוחים המבוצעים כיום על-ידי חברות האוטובוסים באירופה מתרכזים בהנעה היברידית של צירוף קבלים ומצברים.
בתמונה מימין: מהנדס שמואל בן-ארי, יו"ר הענף להנדסת רכב בלשכת המהנדסים

לי רבין, מנהל תחום כלי רכב מונעי גז טבעי בסוכנות המכוניות לים התיכון, יבואנית מכוניות "פיאט" ומשאיות ""IVECO האיטלקיות, הציג משאיות המונעות בגז טבעי וסיפר על יתרונותיהם. לדבריו, כבר נעים היום בכבישי העולם 22 מיליון כלי רכב המונעים בגז טבעי וחברתו מנסה להחדיר לארץ משאיות ואוטובוסים מונעי גז טבעי.

במושב השלישי והאחרון של הכינוס הרצה ד"ר משה בקר, המנהל האקדמי של תחום ניהול התחבורה במכון הגליל - המכון הבינלאומי ללימודי ניהול בנהלל - על בעיות ואתגרים בהכנסת מערכות ITS -  Intelligent Transportation Systems למציאות התחבורתית בישראל. בקר, מהמומחים המובילים בנושאי התחבורה במדינה מזה 47 שנה, סיפר כי רמת המינוע בישראל כיום עומדת על 370 כלי רכב ל-1,000 תושבים, לעומת 600 כלי רכב ל-1,000 תושבים באירופה ו-850 כלי רכב ל-1,000 תושבים בארה''ב. "לישראל מצפה עוד דרך ארוכה בגידול צי הרכב והשימוש באמצעי תחבורה לניידות והובלה בשנים הבאות", אמר. עם זאת צפה כי תוך שבע שנים יהיה גידול של עוד מיליון כלי רכב בכבישי הארץ, ושיעור כלי הרכב יגיע ל-500 על כל אלף תושבים.
בתמונה משמאל: ד"ר משה בקר, המנהל האקדמי של תחום ניהול התחבורה במכון הגליל - המכון הבינלאומי ללימודי ניהול בנהלל

בהמשך סקר בקר את מהפכת ה-ITS בעולם וקבע, כי "עם כניסת מערכות ITS מתקדמות לתחבורה בעולם ישראל עלולה לפגר בתחום זה. העולם המערבי יעבור מהפכת ITS וישראל עלולה להישאר מאחור". לדבריו, יישום מערכות ITS ברכבים יביא לייעול הזרמת התנועה, להגברת הבטיחות בדרכים ולשיפור איכות הסביבה. בסוקרו את התפתחות הרכב האוטונומי אמר ד''ר בקר: "הרכב האוטונומי יהפוך למציאות מליאה תוך 10-15 שנה, כשהיום יש כבר הרבה דגמים של רכב אוטונומי". עם זאת קבע, כי "בישראל, ההתמודדות עם בעיות חדשניות היא, בדרך כלל, במקרה הטוב, בפיגור ובדיעבד". ולהוכחת קביעתו זו הציג את בעיות כניסת האופניים החשמליות והקורקינטים החשמליים לארץ, שעד היום לא נמצאו פתרונות לבעיות שהם יוצרים. "אם לא פתרנו עדיין את הבעיות הכרוכות בכניסת כלים אלה, איך נתמודד עם הכנסת ITS למערכות התחבורה שלנו?" שאל וקבע "הממשלה ומשרד התחבורה חייבים לקחת מנהיגות, שכן עתיד התחבורה עומד בפתח עם טכנולוגיות חדשניות שיהוו מהפכה אשר הרבה תועלת בצידה".

את הכינוס חתמו הרצאותיהם של בני אביעד, סגן מנהל אגף מטענים וחומרים מסוכנים במשרד התחבורה, ומחבר ספרים רבים בנושאי תחבורה, שהרצה על "הסדרת נושא ההובלה"; של איתמר אוריין, שסיפר על מערכת קירור חדשנית החוסכת אנרגיה במנועי דיזל; ושל ישראל הירשברגר, שהרצה בנושא "הכפלת נצילות מנועי בעירה פנימית בטכנולוגיה של הנעה סילונית".
בתמונה מימין: בני אביעד סגן מנהל אגף מטענים וחומרים מסוכנים במשרד התחבורה

בתמונה: המשתתפים בכינוס מקשיבים להרצאה




שלח לחבר
שתף


 


Google