שערי
חליפין
שינוי אחרון: 18.8.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.624
אירו4.251
ליש"ט4.671
100 יין3.324

''הדרך לעתיד'': סקירת תכני הכינוס ה-12 למערכות רכב וחלפים , 17.6.15

מאת: אולגה פרסמן
צילומים אורן קיפניס, אולגה פרסמן


רכבים אוטונומיים הנוסעים מעצמם, הם חלומו של כל נהג אשר מבלה מדי יום שעות על הכביש. בכינוס ה-12 למערכות רכב וחלפים שהתקיים ב-17.6.15, גילו המשתתפים כי יתכן שהפנטזיה לא רחוקה כמו שחשבנו. כ-150 אנשים לקחו חלק בכנס אשר נגע בתחומים החמים של אנרגיה חלופית, המשבר בכוח אדם, תקן "יורו 6" והעתיד הצפוי לכולם - החל בתעשיינים ועד הנהג הפרטי.

בתמונה: משתתפי הכינוס מאזינים להרצאה




 

 

 

 




עמנואל ליבן
, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, פתח את יום העיון בהתפתחויות הקיימות בישראל בתחום, אשר מושפעות באופן טבעי ממה שקורה בעולם. באמצעות מספר נתונים של תעשיית הרכב בישראל, הציג ליבן את המגמות: ייבוא אזרחי של מכוניות בסך 5 מיליארד שקל ו-110 מפעלים המייצרים לצורך ייצוא בהיקף של כ-900 מיליון דולר, נכון לשנת 2013. "בעצמי נדהמתי מהמספר, כי רק לפני מספר שנים היה מדובר ב-400 מיליון דולר", אמר ליבן. כמו כן ציין כי קיימות 150 חברות הזנק וכאלף יזמים – תוצאה ישירה של הפוטנציאל האנושי הקיים בישראל. "כל זה פותח לנו הזדמנויות שבמרכזן חייבים להיות מוסדות שיחנכו את הדור הצעיר ויחשפו אותם לטכנולוגיות, כאשר אותם יקיפו חברות הזנק, חינוך, תעשייה ומחקר ופיתוח", הסביר. "אני רואה שיש התעוררות גם במעבדות. זה מצב של ביצה ותרנגולות - אם יהיו סטודנטים, תהיה גם תעשיה".
בתמונה מימין: אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים

עוד סיפר ליבן כי לגישתו ולפי המגמות בעולם, המכוניות האוטונומיות הן העתיד, לפיכך יש למקד את התעשיייה לכיוון זה. "אני חושב שיש לנו הזדמנות להשקיע בעולם המתחדש. לצד זאת, גם היצרנים מבחוץ רואים בישראל כאחד המקומות הכי דינמיים בתחום הרכב. מלבד "ג'נרל מוטורס" שכבר נמצאת בישראל, מנהלות כרגע חברות נוספות משא ומתן. אני מקווה לטובת המדינה שכמה מהיוזמות יבשילו".

משה ויצמן, מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה, אשר נכנס לתפקידו לפני כארבעה חודשים, לאחר 30 שנה בחיל האוויר, דיבר על ייעוד אגף הרכב לפי ראות עיניו. "אנחנו יודעים שאם אין חוקים ותקנות, זה יוצר סכנה גדולה", אמר. "אנחנו מחפשים את הרכב האידיאלי והנכון - זה שמאזן בין הצרכים לבטיחות. בין היתר האגף מסתכל על מה שקורה בכבישים ורואה רכבים שנוסעים בצורה מאוד לא בטיחותית". ויצמן הציג מספר דוגמאות לכלי רכב שנתפסו בכבישים, בהם כאלו עם דליפת שמן, צמיגים ברמה ירודה ועוד.

בתחום בטיחות עוברי הדרך, סקר ויצמן את מה שנעשה בשנים האחרונות, לרבות אימוץ התקינה האירופאית והתקינה של ארה"ב. "כרגע אנחנו נמצאים בתהליכי אישור של התקינה הקנדית", הסביר. "אין הרבה מדינות שמאמצות שלוש דירקטיבות שונות - זו הרבה עבודה לנו כרגולטורים, אבל התושבים מרוויחים". מבחינה ביורוקרטית, הסביר, אגף הרכב עומד להשתנות לחלוטין, כאשר שבעת האגפים יאוחדו לשלוש מחלקות.
בתמונה משמאל: מר משה ויצמן מנהל אגף הרכב משרד התחבורה

מגריז להייטק
"אנחנו במשבר בכוח האדם בענף הרכב", התריע יקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב, כבר בפתח דבריו. "חייבים להחזיר את נושא הלימוד הטכנולוגי והכשרת האנשים לראש סדר העדיפויות, אחרת תוך זמן קצר לא יהיו אנשים שיוכלו לטפל ברכבים החדשים והטכנולוגיים שלנו. כולנו צריכים להיות 'שגרירים' שיגרמו לאנשים להצטרף לענף. הרכב היום הוא לא גריז, אלא הייטק", אמר.

אנוך הביע גם ביקורת כלפי משרד התחבורה, בדגש על נושא האכיפה. "משרד התחבורה עושה עבודה נהדרת ומספק תקנים וחוקים, אולם זה לא מספיק", אמר. "היום אין למשרד התחבורה כוח אכיפה כמו שמגיע לו ולא תמיד יש לו גם את יכולת הבדיקה. צריך ללכת לכיוון של מערכת אכיפה מוגברת של משרד התחבורה – כך שכולם יהיו שווים בפני החוק".
בתמונה משמאל: מר יקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב

רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים, שם כמדי שנה דגש על תחום ההכשרה. "נכון להיום חלק מהתעשיינים מעדיפים להכשיר עובדים ולא להכשיר למקצועות", הסביר לוי. "ההבדל הוא שהכשרה של מקצוע מאפשרת לאדם אופק של עבודה ואפילו לפתוח בהמשך עסק משלו. היום קשה לנו לראות איך אנחנו יוצרים את הביקוש לתחום". לוי התעמת עם התבטאות מצד אחד המשתתפים בנוגע לשכר המשולם לעובדי המוסכים. "זו מנטרה לא נכונה", טען. "יש פחחים שמקבלים יותר ממהנדסים".

בנוסף הציג לוי נתונים מדאיגים של כלי רכב אשר עולים על הכביש. "התחלנו לפני שבע שנים לעקוב אחרי הנתונים", הסביר. "זה התחיל ב-20 אחוז מכלי הרכב אשר נמצאו לא תקינים, אחר כך עלה ל-30 אחוז, ולאחרונה האמיר עד ל-51 אחוז. המשמעות היא שכלי רכב עולים לכביש כפצצות מתקתקות. תפקידנו לפעול ולטפל בזה".
בתמונה משמאל: מר רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים

שמואל בן ארי, יו"ר הענף להנדסת רכב בלשכת המהנדסים, דיבר על השינויים המרכזיים בתעשיית הרכב העולמית, בדגש על תקן "יורו 6", אשר מהווה לדבריו את המהפכה הגדולה ביותר והשינוי הדרמטי מאז נכנסו תקני יורו לתחום התחבורה. בדומה לקודמיו, התייחס גם בן ארי לכלי הרכב האוטונומיים, אך מזווית שונה: "פיתוחים של כלים אוטונומיים מצריכים פיתוח תשתית. לפני ההגעה למצב אוטופי של כלי רכב הנוסע במקומנו - יש שלב ביניים. כלי רכב יחפשו חנייה לבד ויהיו מסוגלים להיכנס ולצאת לבד מהחניון. כיום חברות 'מרצדס' ו'בוש' מפתחות חנייה כזו אשר תתופעל מכל סמארטפון רגיל. אין סיבה שישראל לא תוכל להשתתף בחגיגה הזו, תוך תרומה טכנולוגית".
בתמונה משמאל: מהנדס שמואל בן-ארי, יו"ר הענף להנדסת רכב בלשכת המהנדסים


אבנר פלור, סמנכ"ל משרד התחבורה, דיבר על התאמת אגף הרכב לתמורות שצפויות בשלושים השנים הקרובות. "עומדים מולנו אתגרים רבים, בהם מתן שירותים שונים", אמר. "יש המון פרויקטים שנמצאים בתהליכי עבודה על מנת שנוכל להתאים את עצמנו ככל הניתן למה שקורה בעולם". עוד התייחס פלור לדבריו של יקי אנוך בדבר הצורך ב'שגרירים' לטובת לימודי הרכב. "אני נתקל בבעיה הזו גם במצוקה בנהגי רכב כבד ונהגי אוטובוסים. אנחנו משקיעים, אבל חייבים להיות נחושים. חייבים להכניס עוד תלמידים, עוד בתי ספר ולערב גורמים נוספים".

בתמונה משמאל:
מר אבנר פלור, סמנכ"ל משרד התחבורה



בגזרה הבינלאומית, העניק נייל האסי מחברת "פיירטרייס", המיוצגת בארץ על ידי חברת "מאך", הרצאה בה הציג מערכת ייחודים לכיבוי שריפות. מדובר במערכת שלא נתמכת על ידי שום מערכת אחרת ברכב והיא פועלת עצמאית. היא קטנה מאוד, אך מאתרת שריפה בתוך 5 שניות ומכבה אותה בתוך 8 שניות בלבד. "המערכת עצמה מותקנת היום באלפי אוטובוסים וכבר כיבתה מספר שריפות", סיפר האסי. נציג מטעם "מאך" הוסיף כי בשנה האחרונה התפרסם תקן שיצריך בקרוב להתקין בכל האוטובוסים הבינעירוניים מערכות כיבוי אש אוטומטיות. "לשמחתנו אף אדם לא נפגע עד היום, אולם 150 אוטובוסים נשרפים מדי שנה", אמר.
בתמונה מימין: Neil Hussey, חברת Fire Trace USA/UK

ארז לוי
מאגף הרכב במשרד התחבורה דיבר על הוראות נוהל הנוגעות ליבוא ושימוש בכלי רכב מונעים בגז טבעי. לוי סקר את מה שקורה כיום בעולם, הן בכלי הרכב והן בתחנות התדלוק. "היום אנחנו עומדים על 30 אלף תחנות ו-2.5 מיליון כלי רכב בעולם", אמר. "השווקים המובילים הם באסיה וארה""ב - באירופה זה הולך יותר לאט בגלל הרגולציה". כמו כן נתן לוי הסבר מפורט על הרגולציה הקיימת כיום בישראל, לרבות התקנות בכל הנוגע לשימוש בגז טבעי, החקיקה בישראל אשר מקדמת את הנושא ומה קורה במערכת הגז הטבעי הדחוס בכלי הרכב.
בתמונה משמאל: מהנדס ארז לוי, אגף הרכב משרד התחבורה

ניסים בעבור
, מהנדס רכב ראשי ב"אגד", הרצה על מענה החברה לדרישות "הצו האישי" של המשרד להגנת הסביבה. "הצו האישי", אשר ניתן לכ-30 החברות הגדולות בישראל בתחום התחבורה, דורש: הקטנת הפליטה לצי רכב לכדי תקן "יורו 4" בממוצע, איסור שימוש בכלי רכב מזהם ושימוש בהנעה חלופית בשלושה אחוזים מצי החברה. מעבר לכך, הגדיר משרד התחבורה גם דרישות לבדיקות שוטפות של זיהום אוויר מכלי הרכב, דיווח שנתי, הקמת מוקד פניות ציבור בנושא פליטת עשן והכשרה לנהיגה חסכונית.

בעבור סיפר כי "אגד" ניצבת בתחילתו של פיילוט, אשר יבחן את כל האפשרויות על מנת לעמוד "בצו האישי". "שלוש חברות יבצעו את הפיילוט על ידי התקנת המערכות שלהם ברכבים עירוניים ובינעירוניים של החברה לאורך שנה, על מנת שנוכל לבחון את כל אותן סוגיות. בעוד שנה נבחר את המערכת הסופית", הכריז בעבור.
בתמונה משמאל: מהנדס ניסים בעבור, מהנדס ראשי אגד


פתרונות המחר
עופר סטרוסקי
מחברת "סופרגז" דיבר על תחנות תדלוק גז טבעי. "גז טבעי הוא הדלק האלטרנטיבי, בעל שיעור הצמיחה הגדול ביותר - הוא נקי יותר מכל הדלקים האחרים, זול יותר, יעיל במיוחד ובעל נצילות גבוהה", הסביר סטרוסקי. "כמו כן הטכנולוגיה זמינה ומוכחת בתחבורה, הוא בטיחותי, קל מהאוויר וקשה לגנוב אותו, בהשוואה לסולר. בעולם היום נעים 17 מיליון כלי רכב מונעי גז טבעי, גידול שנתי של 23 אחוזים".

לאחר ששכנע סטרוסקי כי הגז הטבעי הוא מקור האנרגיה שעתיד להשתלט על השוק, הסביר את הצורך בהקמת תחנות תדלוק. "הגז יכול להגיע בצינור וזה הכי זול, אבל במדינת ישראל כשרוצים לחפור באדמה - צריך היתר מהגופים הירוקים, וכשמתחילים כבר לחפור - מגלים שבית המקדש השלישי בדיוק נבנה שם", התבדח סטרוסקי. "הבשורה היא שלא צריך לחכות שתקום תחנת תדלוק, היא כבר קיימת בדמות משאיות עם גז טבעי דחוס שיכולות להגיע לכל מקום. כל מה שצריך לעשות הוא לקבל החלטה ולהתאים את התשתיות".
בתמונה משמאל: עופר סטרוסקי, סופרגז

מתיאס קוניג ואינגו רוזנהאו מחברת הענק "CONTITECH", הציגו בכנס את החברה הבינלאומית שמקורה בגרמניה. החברה מתמחה במוצרי גומי ופלסטיק, תוך שימת דגש על צורכי הלקוחות. מחזור הכספים של החברה עומה על כ-300 מיליון יורו, והיא בעלת 10 מפעלים ברחבי העולם. רוזנהאו, מנהל הפרויקטים של החברה, סיפר על מרכז המחקר והפיתוח, שם עורכים שינויים ביישומים השונים על פי צורכי הלקוח, וכן על מרכז הבדיקה היחיד בעולם לגומי.
בתמונה משמאל: Matthias konig ,ContiTech Germany
בתמונה מימין: Ingo Rosenau ,ContiTech Germany

ארז מוספי מחברת "לדיקו/בוש" עסק במערכות הפחתת זיהום אוויר הכוללות אוריאה לעמידה בדרישות "יורו 6" לרכב פרטי מתוצרת בוש. "בשנים האחרונות הפערים בין תקינה לתקינה מאוד גדולים - הקצב השתנה", הסביר מוספי. "פעם התקנות השתנו כל עשר שנים, אבל כעת הזמנים התקצרו. לפיכך, ספקי המשנה של תעשיית הרכב הולכים ומתמעטים, כי הם לא עומדים בקצב. תקנת "יורו 6" מחייבת הפחתת שני מזהמים עיקריים: חלקיקים וקבוצת תחמוצות החנקן".

מוספי הסביר את הבעיה המרכזית במערכת הפליטה הקיימת היום - היא יקרה ולפיכך מבוקשת בקרב גנבי חלקי רכב. כמו כן, אורך החיים של המערכות תלוי בתחזוקה: כשמדובר ברכב פרטי, הנהג יבדוק במהרה ויטפל, אולם ברכב שאינו בבעלותו מגיעות המערכות לשחיקה, כך שלא ניתן להחזירן לקדמותן".
בתמונה משמאל: מר ארז מוספי, לדיקו/בוש

נסיעת מבחן - סטודנטים מפתחים רכב
אחד המושבים האחרונים בכינוס אירח הרצאות של סטודנטים משלושה מוסדות אקדמיים בארץ, אשר מפתחים רכבי מרוץ קטנים ורכבים חשמליים זעירים.

"אנחנו לומדים הנדסת רכב כדי להיות מסוגלים לפתח. אני רואה את זה בתור התחלה של מהפכה - מהנדסים בארץ יוכלו לפתח כלי רכב", פתח דן הרמן את המושב האחרון ליום. הרמן, אשר שימש הן כמנחה המושב וכן כמנחה הפרויקט במכללת "אפקה", סיפר כי המכללה לקחה החלטה אסטרטגית להיות מובילה בתחום הרכב - הן בהוראה והן בפן המחקרי. "פרויקטי הגמר ב'אפקה' משמעותיים, וכמעט תמיד מערבים את התעשייה כלקוח", העיד הרמן.
בתמונה מימין:
דן הרמן, מכללת אפקה


הפרויקטים שהציגו הסטודנטים, יצאו לפועל במסגרת תחרות ה-SAE ("פורמולה סטודנט") - תחרות הנדסית בינלאומית שהחלה בשנת 1998, ובה קבוצות סטודנטים מרחבי העולם מתכננות, בונות, בוחנות ומתחרות ברכב מרוץ חד-מושבי בסגנון פורמולה. בשונה מתחרות "פורמולה 1" שמהותה מרוץ בין רכבים חד-מושבים, תחרות "פורמולה סטודנט" היא תחרות בניהול פרויקטים, כאשר הקבוצה המתחרה מדמה יצרן רכבי מרוץ חד-מושביים. הקבוצה המנצחת היא למעשה הקבוצה המספקת את החבילה המקיפה הטובה ביותר, הכוללת מבנה, ביצועים, תכנון פיננסי ותכנית מכירות.

על ידי השתתפות בתחרות, צוברים הסטודנטים להנדסה ניסיון בעבודת צוות, ניהול זמנים וניהול פרויקטים בכלל ונחשפים לאספקטים השונים שבתכנון מוצר מתעשיית הרכב בפרט. מטרת התחרות היא לחשוף את הסטודנטים לנושאים שאינם בתוכנית הלימודים בשיתוף עם האוניברסיטאות והתעשייה המקומית, כדי להגדיל את אפשרויות התעסוקה של המשתתפים.
הפרויקט במכללת "אפקה", אשר קיבל את הכינוי "פרויקט הגר", התבסס על שני אתגרים בתחום הרכב: המעבר למגה מטרופולינים, הכוללים מרכז אורבאני וסביבו ערי לווין עם אוכלוסיה שצריכה להגיע מדי יום למרכז וממנו. האתגר השני שזיהו במכללה והיה מהנושאים המרכזיים ביום העיון, הוא הצורך בהורדת כמות המזהמים. במסגרת הפרויקט ניסו הסטודנטים ליצור כלי רכב קומפקטי, אך בטוח ונוח.

שרי קוזניק, סטודנטית לתואר שני במכללה, הציגה את יעדי מפרט הביצועים: מהירות מקסימלית של 110 קמ"ש וטווח נסיעה של כ-100 קילומטר, והסבירה על תהליך העבודה.

בתמונה משמאל:
שרי קוזניק, סטודנטית לתואר שני במכללת אפקה


עוד הציגו במושב השלישי גיא לוי, זוהר גורשומוב ואפי זרצר מאוניברסיטת אריאל.

אולם ההרצאה המרכזית שניתנה במסגרת מושב הסטודנטים הייתה זו של תמיר פלצ'נסקי מאוניברסיטת בן גוריון, מראשוני הבונים בפרויקט SAE בארץ. פלצ'נסקי היה חלק מהקבוצה שבנתה את רכב ה-"BGR2011", אשר ייצג לראשונה את מדינת ישראל בתחרות הבינלאומית שהתקיימה באיטליה בספטמבר 2011. הרכב של הסטודנטים החלוצים בתחום הפתיע את כל הקבוצות הוותיקות והחזקות כשסיים במקום ה-15 בשקלול הנקודות בתחרות.
השנה בחרה הקבוצה בבן גוריון לתכנן מכונית מרוץ חשמלית: "SAE הוא פרויקט שנותן לסטודנטים התנסות, כאשר המטרה היא לבנות מוצר ולהתחרות באחת מ-10 התחרויות בעולם", הסביר פלצ'נסקי.
הייחודיות ברכב הנוכחי בבן גוריון הוא המעבר להנעה חשמלית, אך גם בשלדת המונוקוק שעשויה מקליפה אחת של קרבון אשר נושאת את העומס. "כשמסתכלים על שני כלי רכב שיצרנו בהבדל של שנה לא רואים הבדל משמעותי, אבל כשרואים כלי בהבדל של 5 שנים, הם נראים כמו שני עולמות שונים", סיכם פלצ'נסקי.

בתמונה מימין:
תמיר פלצ'נסקי, סטודנט מאוניברסיטת בן-גוריון

שלח לחבר
שתף


 


Google