שערי
חליפין
שינוי אחרון: 19.5.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.593
אירו4.002
ליש"ט4.664
100 יין3.224

מחושך לאור - סקירת כנס ''City After Dark'', בית המודל, ירושלים, 10.6.15

מאת: אולגה פרסמן

כנס "City After Dark" שהתקיים ב-10.6.15 בבית המודל בירושלים, אירח מרצים מחו"ל ומומחים לתחום המאור, על רבדיו השונים.
בלב האירוע ניצבו חילוקי הדעות בסוגיה: תאורת הלד - טכנולוגיית העתיד או מפגע בריאותי וסביבתי?
הכנס, חלק מפסטיבל האור הבינלאומי בעיר העתיקה בירושלים, התקיים בשיתוף האגודה הישראלית לתאורה, הפועלת במסגרת לשכת המהנדסים.











 

 

 



 

בתמונה : מודל העיר ירושלים 

האירוע אירח מעצבים, אדריכלים, אנתרופולוגים וסוציולוגים, חוקרים ואנשי ממשל מהארץ ומהעולם. בהשראת אלו, התקיימו סדרת הרצאות, סיור ודיון בפיתוח ויישומים. עופר מנור, מנהל בית המודל והאדריכל הראשי של ירושלים, הנחה את האירוע שהתקיים ב"בית המודל", ואיפשר לנוכחים להשקיף על מרכז העיר בקנה מידה של 1:500.

סגן ראש עיריית ירושלים, קובי כחלון, מהנדס בהכשרתו, שיתף בתפקיד התאורה לפי ראות עיניו ותהליך עבודות התאורה במנהרות הכותל. "הבנתי בערוב הימים כקבלן משנה שמתעסק בתאורה, שמטרתה היא להדגיש את מה שחשוב ולשמר את מה שראוי לשימור", הסביר כחלון את השקפתו. "בתחילת הקדנציה הקודמת דיברנו רבות על טבע עירוני ונבחרו המקומות בעיר שיקבלו דגש מבחינת תאורה. מבחינתנו זו תעודת ביטוח לכך שהמקום יישמר".
בתמונה משמאל: קובי כחלון, סגן ראש עיריית ירושלים

מהנדס עיריית ירושלים, שלמה אשכול, הציג את מודל העיר, לצדו נערך הכנס. בנייתו של המודל החלה בשנת 1978 וכיום הוא מדמה שטח של כ-6 קמ''ר, אשר מותווים מהכניסה לעיר דרך רחוב יפו עד לעיר העתיקה. לצד המקומות ההיסטוריים והמצב הקיים במרכז ירושלים והשכונות הגובלות לה, ניתן לראות אף את הפרויקטים העתידיים המתוכננים בעיר. המודל פתוח לכלל הציבור ומשמש בנוסף ככלי תכנוני לאדריכלים ומתכנני ערים, כמו גם אמצעי עזר למקבלי ההחלטות.

יואב קורן, הממונה על מחלקת המאור בעיריית ירושלים, סיפר כי רוב התאורה נועדה לצורכי התמצאות. "זה בסיס נושא התאורה", הסביר קורן. "לכן תראו שעיקר האור נמצא בשבילים, במדרכות, בגנים ציבוריים ועוד. יש קרוב ל-54 אלף גופי תאורה בעיר וחלקו הקטן יותר (כ-18 אחוז) נועד למה שמוגדר כ"בליינית": בתים, גשרים, חומות העיר העתיקה ואפילו הסחורה בשוק 'מחנה יהודה'. היום אנחנו חולשים על כל התאורה בירושלים על ידי 537 מוקדים. צוות שיוצא לשטח יכול לדעת מה רמות האנרגיה במקום, מה ההספק וכו'. הכול מחובר דרך רשת האינטרנט, דבר המקל ומזרז את התפעול והתחזוקה. אני חייב לציין שזה כבוד גדול עבורי להיות אחראי על התאורה בעיר הקדושה לכל הדתות, וזה כבוד גדול להאיר את המקום".

הארי והאר מהולנד, ראש ענייני ציבור וממשל עולמיים בחברת "פיליפס תאורה", דיבר על המעבר לפתרונות תאורת לד חדשניים בערים. והאר הוא בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתחום התאורה והוגדר כאחד האחראים למהפכת תאורת הלד. "אנחנו חולקים אהבה לטכנולוגיה", פתח והאר את הרצאתו. "ישראל והולנד חולקות את חיבתן לטכנולוגיה, אולם לא מדובר רק בטכנולוגיה למען טכנולוגיה, אלא על מנת לשפר את חיי האנשים. ביחד אנחנו יכולים ליצור פתרונות חדשים - קודם כל עבור אזרחי ירושלים, אבל גם לטובת מקומות אחרים".
בתמונה משמאל: הארי והאר מהולנד, ראש ענייני ציבור וממשל עולמיים בחברת "פיליפס תאורה"

והאר הדגיש בהרצאתו את נושא המגמות והאתגרים בתאום התאורה, בין היתר כתלות בצמיחת האוכלוסייה ובדמוגרפיה. "המגמות מראות שאנחנו לא יכולים להמשיך לעשות דברים כפי שעשינו עד היום. זאת לצד העובדה ש-98 אחוז מהאנרגיה מבוזבזת ורק 2 אחוז משמשים למטרתם. אור הוא משמעותי בצריכת אנרגיה: כ-19 אחוז מכלל האנרגיה בעולם מתועלת לטובת תאורה. הלד הוא מהפכה. פעם, כשהתחלתי לפני 29 שנים, כולם רצו לעסוק במחשבים ובניית צ'יפים. אור היה משהו שנחשב למשעמם, משהו שנילקח כמובן מאליו. היום זה משתנה כי מבינים את מקומו ".
כאמור, הציג והאר בהרצאתו גם את האתגרים לתכנון תאורה להמונים, בהם חוסר הרצון הפוליטי והגיוס הפיננסי. "בשביל שינוי, צריך תכנית על", הכריז. "החלק הקשה הוא למצוא איך יוצרים מערכת שלא מובילה להוצאות גבוהות נוספות עבור ערים וגופים שונים". והאר הציג כיצד בתוך שנים ספורות מחזירים את ההוצאות של המעבר ללד ומתחילים למעשה לחסוך. בין הדוגמאות שהציג הייתה זו של בואנוס איירס, שם לדבריו אף אחד לא רצה לבצע את הפרויקט כי הממשלה ידועה בכך שלא תמיד היא משלמת את חובותיה. "מצאו תכנית בה כעבור שנה בואנוס איירס החזירה את העלויות והתחילה לחסוך", הסביר. "במדריד, בדצמבר האחרון, החלפנו 230 אלף נקודות תאורה. אנחנו רוצים שערים נוספות ייקחו חלק במהפכה ומקווים ליצור ביחד עתיד עשיר, כמו שהעבר היה עשיר.

באור אחר
פרופ' אברהם חיים מאוניברסיטת חיפה נתן הרצאה על הצד האחר של התאורה. "אנחנו מדברים על התייעלות בתאורה ובאנרגיה, על נושאים של אסתטיקה, יופי וקישוט". אמר פרופ' חיים, "התאורה צריכה להיות מקיימת ואמורה לקחת בחשבון כלכלה, חברה וסביבה. אולם גורם הסביבה לצערי לא נלקח בחשבון בצורה מספיק רצינית. רק כעת אנחנו מתחילים להבין את הנזקים שנגרמים. כשמאירים, פוגעים במחזורים של אור וחושך. המחזור הוא של 24 שעות, והשעון הביולוגי של חיות רבות מכוון למחזור זה. אנחנו מבלבלים את כל הריתמוסים הביולוגיים ומדכאים את ייצור ההורמון מלטונין".

על אף דעתו הנחרצת של פרופ' חיים, הוא מדגיש כי מדובר באיזון. "אני לא חושב שיש מישהו מאתנו שהוא נגד התייעלות אנרגית, אבל השאלה היא באיזה מחיר", אמר. "האם אנחנו עושים חישוב נכון של עלות-תועלת? אם הלד יכול לגרום לתחלואה, האם אנחנו לוקחים בחשבון את הטיפול שהציבור יזדקק לו? במחקרים נמצא קשר בין תאורת הלד וההלוגן לסרטן השד, להתפתחות גרורות במקרים שונים של סרטן ואף להשמנת יתר. כמו כן, צריך לקחת בחשבון את אפקט ה'ריבאונד'. אם הלד הוא חסכוני, אנשים לא יהססו להתקין נורות של 100 ואט במקום 60 - וזה יוצר זיהום תאורה".

בתמונה משמאל: 
פרופ' אברהם חיים מאוניברסיטת חיפה
 

על מנת להדגים את דבריו, הציג פרופ' חיים תמונה שמראה את זיהום התאורה בירושלים. "אנשי סביבה שלא מתעסקים בזה או לא מגיעים ממקום של כרונו ביולוגיה, מתעלמים מכך", הסביר. "אם ניקח את זיהום האור בישראל ב-2003 וב-2009, רואים את העוצמות שהתגברו. הבעיה עם תאורת הלד היא לא רק בלילה. קיימים נזקים גם בחשיפה במהלך היום בגלל פגיעה ברשתית הנובעת מתכונות ה- LED. אני מקווה שאנשים שעוסקים בתאורה בעיר הזאת ייקחו את הדברים בחשבון".

"אחת הבעיות בבני אדם היא השתעבדות לאלילים והאליל של המאה ה-20 הוא הטכנולוגיה", סיכם פרופ' חיים. "אנחנו מוכנים לאמץ כל טכנולוגיה מבלי לשאול מה זה עושה לנו. אף אחד לא שאל את עצמו מה המשמעות של צפייה במקור האור של המסכים שלנו. אולי כשרמות התחלואה תהיינה יותר גבוהות, אנחנו נשאל למה השתמשנו בטכנולוגיה הזו מבלי לבדוק אותה?".

ד"ר נעם לידר מרשות הטבע והגנים, אקולוג ראשי וד"ר לזואולוגיה ואקולוגיה, עוסק בשימור מיני בעלי-חיים וצמחים בסכנת הכחדה ועוסק בזיהום תאורה משנת 2008. "אור הוא לא דבר ניטרלי, וגם אור מלאכותי הוא לא ניטרלי, לכן צריך להבין את היתרונות והחסרונות", הסביר ד"ר לידר בפתח הרצאתו. "כאשר מדברים על זיהום אור, מדברים על מכלול ההשפעות השליליות, אך צריך כמובן לזכור את מה שהאור הביא אותנו אליו, עם הארכת שעות הפעילות".

"האור אינו נמצא רק בערים, אלא גם יוצא החוצה כי צריך גם להאיר כבישים. כך נוצר שהתאורה האורבאנית זולגת הרבה מעבר. בישראל צריך ללכת לשמורות הטבע כמו מכתש רמון, כדי ליהנות מחושך מוחלט. על אף שמנסים לשמור על השמורות חשוכות ובדרום המצב קצת יותר טוב, נראה שלפי הקצב הזה, בקרוב לא יישאר לנו חושך".

בתמונה משמאל:
 ד"ר נעם לידר, מרשות הטבע והגנים, אקולוג ראשי וד"ר לזואולוגיה ואקולוגיה

ד"ר לידר דיבר אף הוא על ההשפעות ההרסניות שעלולות להיות במצב זיהום תאורה, אך להבדיל מפרופ' חיים, התמקד בבעלי החיים והצמחים שמושפעים מכך. "כאשר מנסים לרמות את השעון הביולוגי, מתישהו משלמים את המחיר", אמר. "לדוגמה, העטלפים, על אף יחסי הציבור הגרועים שלהם, אוכלים אלפי יתושים בלילה. האמריקאים אף כימתו את התועלת מעטלפים כמדבירים ביולוגיים בחמישה מיליארד דולר בשנה. אולם מדובר ביצורים ליליים. כשלא נותנים להם לילה- משהו מתחיל להשתנות".

דוגמה נוספת שהציג ד"ר לידר היא ציפורים. לדבריו, עופות רבים משתמשים ב"מפות כוכבים" כדי לנווט. אולם אורות מלאכותיים עשויים לגרום להם לבלבול ולחוסר התמצאות, ולמעשה אנחנו, כבני אדם, מביאים לתמותה מסיבית. בארצות הברית התמותה השנתית מוערכת בכ-100 מיליון עופות. גם העצים במתחמים עירוניים מוארים מושפעים מאחר וקיימת תקשורת בין העלים לשורשים, וצמחים רבים מתים בגלל המסרים הכפולים לשעון הביולוגי של העץ מתאורה מלאכותית בלילה.

הפתרונות שהציג בנושא זיהום האור הן בראש ובראשונה מודעות ותכנון נכון. "יש להמעיט זליגה של אור", הסביר ד"ר לידר. "הבעיה העיקרית היא האור הכחול שנפלט מטכנולוגיית הלד. לכן, כשבאים לערים שלכם עם מוצרים טכנולוגיים בהם כמות גדולה של אור כחול- קחו זאת בחשבון. אי אפשר להתעלם מהחיסכון באנרגיה, אבל אי אפשר להתעלם מהכל".

תכנון נכון
ד"ר אינה ניסנבאום
, יו"ר האגודה הישראלית לתאורה, התמקדה בחלק הפרקטי של התהליך- תכנון התאורה על צעדיו ורבדיו. לאור ההרצאות שקדמו לה, ד"ר ניסנבאום התייחסה לעובדה שכמתכננת תאורה היא למעשה ניצבת בלב המחלוקת על תאורת הלד. "יש יזמים שאומרים כי צריך ללכת על זה כי זו הטכנולוגיה של העתיד, אולם חוקרים רבים מעידים שיש בעיה", אמרה ד"ר ניסנבאום. "אני מהנדסת, מתכננת תאורה- מה אני עושה?".

בהרצאתה התמקדה ד"ר ניסנבאום בתהליכים ובפרמטרים השונים בתכנון התאורה: איכות מתקן התאורה, שרשרת התכנון והביצוע, תקנים ותקנות, חישוב טכנוכלכלי לבחירת האופציות ובקרה על הרכש והביצוע. "תאורה לקויה עלולה לגרום לגרד בעיניים, אדמומיות, עייפות, ירידה בכושר הראיה, ראיי כפולה, טשטוש ראיה, סחרחורות ובסופו של דבר ירידה ביעילות", הסבירה ד"ר ניסנבאום. "על אף החשיבות שבתאורה איכותית, חלק גדול בחלק מהפרויקטים התהליך לא מיושם נכון".

בתמונה משמאל: ד"ר אינה ניסנבאום, יו"ר האגודה הישראלית לתאורה

עוד הציגה המרצה מספר דוגמאות לבעיות נפוצות בהן נתקלה לאורך עבודה כמתכננת תאורה: מתקן לא תקני, אי עמידה באיכות המתוכננת, אי עמידה בזמנים, חריגה מהתקציב ועוד. בין היתר הציגה דוגמאות שונות. לדוגמא, מקרה בו עובדים במשרדים התלוננו על עייפות וכאבי ראש. מבדיקה שנערכה במקום עלה שעוצמת ההארה היתה כמעט כפולה מהנדרש בתקן. במקרה אחר תומחר ותוקצב מתקן תאורה, אולם לאחר סיום התכנון ובדיקת האומדנים, עלה שהייתה טעות והתקציב לביצוע היה כמחצית מהמתוקצב קודם. במקרה נוסף, בו, לאחר כתיבה מחדש של המפרט ופתיחתו לתחרות הוגנת, העלויות של המתקן צנחו בכ 60%.

בבחירה לא טובה של ציוד, שלא מתאים למקום התקנתו- רואים את התוצאות בשטח: סנוור, השתקפויות, קורוזיה, שינויים ברפלקטור, בעיות בבטיחות חשמלית ועוד. לפיכך יש צורך בתקנות על מנת ליצור סדר. לדברי ד"ר ניסנבאום התקנות כיום מעורפלות ולא אומרות דברים, נכתבו עוד בשנות ה 70 ו-80- לא רלוונטיים יותר. אומנם, לשמחתנו, נכתבו מספר תקנות ע"י משרד הכלכלה, אבל זה לא מספיק, הן מתייחסות ליעילות אנרגטית של מתקני התאורה בלבד.

בתחום התקינה- המצב אומנם טוב יותר, קיימים תקנים רבים, הן ישראליים, אמריקאיים ואירופאים. קיים רק תקן רשמי (מחייב) אחד בלבד- תקן ישראלי 20, המתייחס לבטיחות חשמלית של גופי התאורה, ללא שום קשר לנצילות או איכות בכלל. בנוסף, לא קיים מסמך אחיד המאחד את כל הדרישות יחד.

הנושא בעייתי במיוחד בתחום הלדים: כמעט ואין עדיין תקינה ישראלית. התקנים הקיימים היום בחו"ל מתייחסים גם לבטיחות, גם לאיכות הציוד- טרם אומצו בתקינה הישראלית. תקן הבטיחות הפוטביולגית אומנם כבר אומץ - אבל לא מתייחס להשפעה על בריאות האדם, ייצור המלטנין ושיבוש השעון הביולוגי. ההתיחסות לבטיחות הפוטוביולוגית בו חלקית בלבד- פגיעה ברשתית ועור בלבד.

"מטרת האגודה היא לקדם את הדברים", סיכמה ד"ר ניסנבאום, "ליזום את התקינה, להביא את הדברים לידיעת המתכננים והמשתמשים, לארגן ימי עיון, קורסים וכינוסים ולמסד את מקצוע התאורה – לטובת כולנו".

שלח לחבר
שתף


 


Google