שערי
חליפין
שינוי אחרון: 26.6.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.536
אירו3.952
ליש"ט4.499
100 יין3.166

על הגל: כינוס אואזיס 2015 - רואים עולם

מאת: אולגה פרסמן

האגודה הישראלית ללייזרים ואלקטרו אופטיקה- ILEOS -
Israel Lasers and Electro Optics Society, יחד עם לשכת המהנדסים והאדריכלים מקיימת כל שנתיים כנס בינלאומי בסדרה הנקראת OASIS.

לאחר ששבר את מחסום אלף המשתתפים ואיגד תחת קורתו זוכה פרס נובל, פרופ' סרג' הרוש, חתן פרס ישראל, פרופ' מוטי שגב, מובילי תעשייה ואקדמיה מכל העולם, הפך הכנס החמישי בסדרה OASIS למוצלח ביותר בתחומו בישראל.

בתמונה: מאזינים להרצאה באולם המליאה של כנס OASIS 5





 

 

 

 

 




כנס 5 OASIS התקיים השנה על רקע הכרזת האומות המאוחדות על שנת 2015 כשנת האור הבינלאומית. חוקרים מובילים מישראל ומחוצה לה הציגו את עבודותיהם והתערוכה הגדולה אפשרה לאנשי אקדמיה לפגוש את הקולגות בתעשייה, להתעדכן בחידושים, להחליף מידע , וליצור קשרים שיקדמו את ישראל לקראת הפיתוח הבא. הכנס אורגן על ידי לשכת המהנדסים והאדריכלים וחברת "קליידסקופ" וכן קבוצה גדולה של מתנדבים שהיוו את הוועדה המארגנת. הכנס התקיים ב-3-4 במרץ 2015, במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב.

בפתיחת הכנס, כמחווה לתעשיית האלקטרואופטיקה הישראלית, הוקרן סרטון קצר שהציג את הספקטרום הרחב של הפיתוחים בישראל, אשר מופצים ומיושמים בכל העולם. בין היתר הוצג הפיתוח של חברת “Mobleeye” שמספקת מערכת חכמה המותקנת בכלי רכב, “Pillcam”- גלולה לבליעה שעוברת במעי ומסוגלת לאתר בעיות, חברת “Alma” שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת להסרת קעקועים וטיפול בעור, חברת SCD אשר פיתחה מצלמות אינפרא אדום משוכללות וחברת "רפאל" שיצרה מערכת נשק לייזר חדשנית נגד טילים ומזל"טים.

יוצרים את האור
"ישראל היא מדינה צעירה יחסית ולה בעיות רבות", פתח את הכנס היו"ר, פרופ' אברהם קציר. "אך העיתונות נותנת פעמים רבות רושם מוטעה ומציירים תמונה שחורה. זה טוב עבור הרייטינג שלהם, אך אין תמיד אמת בדברים. אתם, אלו שעוסקים בתחום האור, יכולים לראות שאנחנו עובדים על מנת ליצור יותר אור מחושך על חלקת האדמה הקטנה שלנו".

בתמונה מימין:
פרופ' אברהם קציר, יו"ר הכנס


קציר דיבר עוד על ישראל כמעצמה טכנולוגית והציג את המספרים שעומדים מאחורי ההישגים. "לישראל המספר הגבוה ביותר של אנשים טכניים בהשוואה לגודל האוכלוסיה, מאשר בכל מקום אחר בעולם - 140 מדענים, טכנאים ומהנדסים לכל עשרת אלפים עובדים. קיים גידול מתמיד בתחום ההיי-טק בשלושת העשורים האחרונים. על פי ההערכות, למעלה מ-300 אלף אנשים בישראל מועסקים ביותר מששת אלפים חברות היי-טק. זו הסיבה שהיא לעתים מכונה בשם אומת הסטארט-אפ. בתחום האלקטרואופטיקה למעלה מעשרת אלפים אנשים מועסקים בלמעלה משלוש מאות חברות. צעירים בישראל נמשכים לתחום ותורמים תרומה גדולה לכלכלה, כאשר חלק מהחידושים שלהם כבר מיושמים בחו"ל".

נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, אשר תמך לאורך תפקידיו הציבוריים השונים בקידום הטכנולוגיה בישראל, ביקש אף הוא להעביר מסר מיוחד למשתתפים. "מדינת ישראל היא כיום אואזיס תוסס של חדשנות מדעית, מצוינות מחקרית ופריצת דרך בתחומי הטכנולוגיה, האלקטרוניקה וההיי-טק", כתב במכתב מיוחד שהוקרא בכנס על ידי פרופ' קציר. "בכישרונכם אתם רותמים את הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים לשימושים פרקטיים דו-תכליתיים, לפיתוח האזרחי ולקידום הביטחוני כאחד. זאת החל משדות הרפואה, הביולוגיה, האופטיקה, האנרגיה ואיכות הסביבה, וכלה בתחומי הצבא, התעשייה הביטחונית, האווירית והאלקטרונית בישראל. אני מאמין שהחזון של ישראל מחייב להעמיד בראש סדר העדיפויות את החינוך, את המחקר ואת הפיתוח המדעי. הם חיוניים לעתיד הגנת הארץ ולהשגת שלום- שניהם דרושים לקיומה ולקידומה של ישראל".
לברכה המלאה של הנשיא שמעון פרס לבאי כנס OASIS 5 - הקליקו כאן.

אחת מהרצאות הפתיחה, ביום הראשון של הכנס, הייתה של פרופ' אלן וילנר מאוניברסיטת צפון קליפורניה, הנשיא הנבחר של איגוד האופטיקה האמריקאי OSA. פרופ' וילנר, שעוסק במספר תחומים, לרבות תקשורת, אופטיקה סיבית, תהליך האיתות ועוד, בחר לדבר הפעם על התקדמות גלי אור בתנועת בורג סיבובית, דבר המאפשר לשדר גלי אור רבים במקביל ולרבב אותם לפי שינויים בפזה, להבדיל משינויים בתדר, כפי שמקובל כיום במערכות התקשורת.

בתמונה מימין: פרופ' אלן וילנר מאוניברסיטת צפון קליפורניה, הנשיא הנבחר של איגוד האופטיקה האמריקאי OSA  

"במוזיאון בלונדון ערכו סקר ושאלו מהו הדבר שלא ניתן לחיות בלעדיו. למקום הראשון הגיע האור, במקום השני הוצב האינטרנט", פתח וילנר את הרצאתו בהלצה. "שנת 2015 מאפשרת לנו להעביר את המסר כי האור הוא חשוב. היוזמה לסמן את השנה הנוכחית כשנת האור החלה באונסק"ו והוכרזה על ידי האומות המאוחדות ככזו, ". פרופ' וילנר הזכיר כי עד לפני שני עשורים, אנשים כלל לא היו מודעים שאופטיקה ופוטוניקה הם בסיס לכל כך הרבה יישומים וסקר נקודות מפתח בחשיפת האור כבסיס לתקשורת.

בין הרצאות הפתיחה, ביום הראשון, בלטה זו של חתן פרס הנובל לפיסיקה לשנת 2012, פרופ' סרג' הרוש, מנהל "קולג' דה פראנס", שמחקריו עוסקים בעיקר בתחום הכללי של המפגש בין אור לחומר. לפרופ' הרוש קשרים הדוקים עם האקדמיה בישראל. בין תחומי המחקר הרחבים שלו ושיטות המחקר המגוונות ניתן למנות פיזיקה אטומית, אופטיקה קוונטית וספקטרוסקופיה של הלייזר. בכנס בחר פרופ' הרוש לדבר על מניפולציה ושליטה בפוטונים כלואים עם אטומים אמיתיים-מלאכותיים. "בכל מקום העולם מתחיל באור", הסביר הרוש את חשיבות הנושא בעיניו. "בכל מקום אור הוא חיים. הוא מחבר אותנו לרחוקים וקרובים, הוא משעשע והוא מאפשר לנו לראות דברים שמעולם לא דמיינו. כשהאור יורד והיום נגמר, העתיד שלנו ממשיך לאפשר לנו להתקיים באמצעות אור".
בתמונה מימין: פרופ' סרג' הרוש, מנהל "קולג' דה פראנס", חתן פרס הנובל לפיסיקה לשנת 2012

מהנדסים מציאות
נושאי ההרצאות התחלקו למספר מושבים ועסקו בנושאים של חישה מרחוק, מדע ורפואה, פוטוניקה בתחום ההגנה, לייזרים ויישומים, אופטיקה לא לינארית, מכשירי אלקטרו-אופטיים, מיקרו וננו אופטיקה, אופטיקה קוונטית, תופעות אולטרא-מהירות, אלקטרו-אופטיקה בתעשייה, הנדסת אלקטרו-אופטיקה ואנרגיה סולארית.

במושב שעסק בהנדסה, התמקד מייקל ריין מ-MIT בשלוש עבודות מרכזיות שעשה על מנת להציג כיצד יוצרים סיבים רב שימושיים המורכבים מחומרים שונים: "בדרך כלל אנחנו חושבים על סיבים שונים בצורה שונה, אך יש להם הרבה במשותף - על מנת ליצור אנחנו צריכים לשלב".

עוד במושב ההנדסה האופטית נתן שאול גלמן הצצה מרתקת לתחום ההולוגרפיות האינטרקטיביות, אותן כינה "ממדע בדיוני למדע עובדתי". "קיימת הסכמה שהדרך הכי נכונה להציג מידע הוא בהולוגרמה, אך נהוג להאמין שאנחנו עדיין רחוקים כשני עשורים מהאפשרות שזה אכן יתקיים", אמר גלמן וניסה להסביר כיצד ניתן להפוך את החזון הרחוק למציאות קרובה, וכי למעשה כבר היום ניתן לראות הולוגרמה. "המטרה היא לקחת מידע תלת מימדי ולהפוך אותו לנגיש, כך שניתן יהיה לעבוד עמו בזמן אמת. אנחנו עובדים על שתי קונפיגורציות: שניתן יהיה לראות את האיבר המרחף מעל החולה בחדר ניתוח ושההולוגרמה תאפשר דיאגנוזה ותכנון. במקום לתת פרשנות לפי מידע דו מימדי, רואים אותו בתלת מימד. כך לדוגמה, הורים יוכלו לראות את העובר שלהם, ניתן יהיה להתאים לחולים שסתומים בגודל מדויק, פרופסורים מומחים מכל העולם יוכלו להדריך בזמן אמת ועוד".

פרופ' גבי סרוסי מאוניברסיטת באר שבע דיבר על האתגרים והמחסומים בפיתוח אלגוריתם אמיתי למשקפי מציאות מדומה. הוא הסביר מה מפתחות כיום החברות השונות בתחום, אך התמקד כאמור בקשיים הטכנולוגיים והציג את הפתרונות החלקיים או המלאים שיש בשוק, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.
בנושא זה עסק גם גיל בנש מחברת "אלביט" שדיבר על עיצוב וטכניקה של תצוגה עבור מציאות מדומה. מרכיב מעניין בהרצאתו היה נושא הבחירה האישית וההתאמה האישית בעידן בו האינדיבידואליות נמצאת בראש סדר העדיפויות. "הצרכנים לא רוצים שיכתיבו להם לדוגמה את סגנון המשקפיים", הסביר, "הם רוצים זוג שמתאים והולם אותם בדיוק".

במושב שעסק בחישה מרחוק בלטה הרצאתו של יואב שכנר מהטכניון שהציג את האפשרות לראות באיכות גבוהה לתוך מים. "אנשים שונים רוצים לראות דברים שונים במים, בהתאם לתחום המחקר או העניין. לצורך כך צריכים מודל כלשהו שמקיף את כל הגורמים. אנחנו בוחנים מערכות שיש להן אפשרות של תצוגה מרובה", הסביר שכנר. "כך לדוגמא, לרוב ערפל נחשב למשהו שמשבש ראייה, אך הוא מלמד אותנו לא מעט על יחסי אור מצלמה", הסביר והציג ניסוי שטח שערך בחוף של חיפה, בו נערכה טופוגרפיה ממספר נקודות אל עבר שטח החוף של חיפה ולאחר ניתוח מחשב, ניתן היה לראות את פיזור המערבולות.

עוד בנושאים דומים עסקו איתי נאה מאוניברסיטת תל אביב שסיפר על מחקרו עם פרופ' קציר המבוסס על שיטת הגדלה בספקטרום דליל ולינס אוזן, אף היא מאוניברסיטת תל אביב, שהיוותה את הנציגות הנשית היחידה במושב. סיכם את מושב החישה מרחוק ישי ברוקנטל מחברת “IARD Sensing solution” שהציג פרויקט שמטרתו למדוד נתונים באמצעות הזוהר בשמיים.

במושב האנרגיה הסולארית, הציג דוד כהן עבודה משותפת עם חוקרים נוספים ממכון ויצמן למדע, בנושא תאים סולאריים היברידים אורגניים ולא אורגניים והתמקד ביתרונות ובחסרונות של מתכות מסוג זה. ביתרונות מנה כי מדובר בחומר ללא מרכיבים יקרים או נדירים, התאים יכולים להיות יעילים וזולים וכי הם יעילים במיוחד עבור אזורים קטנים. בחסרונות ציין כי קיימות בעיות סביבתיות, חוסרת יעילות באזורים גדולים והיציבות עדיין לא ברורה.

אריה זבן מאוניברסיטת בר אילן עסק ב-”All-Oxide Photovoltaices”. על מנת להסביר את הנושא, דימה זבן את כריית הנתונים לפאזל. "אלא שלהבדיל מפאזל רגיל שניתן להתחיל מהשוליים, מהמסגרת, כאן אין מסגרת ואין תמונה להשוואה", הדגים. "מעבר לכך, יש מספר חלקים מתאימים והתמונה אף יכולה להיות תלת מימד. זה הופך את החיים לקשים יותר, אך יש מחשבים שמסייעים במלאכה".

כוח הכלכלה
היום השני לכנס החל בדבריו של פרופ' אברהם קציר שביקש להתמקד הפעם במקומה של ישראל כמובילת דרך בטכנולוגיה העולמית. "ישראל היום היא נווה מדבר בנושא הטכנולוגיה וההיי-טק", אמר קציר. "האתגר של הדור שלנו הוא לגייס את המדע על מנת לשמור על המדינה שלנו. ישראל חייבת לשים בראש סדר העדיפויות שלנו את הטכנולוגיה. זה חשוב לצורך הגנה על המדינה וחשוב לעתידנו".

בתום דבריו של פרופ' קציר נערך טקס הענקת פרסים על מצוינות. בין הזוכים היו ד"ר גבי עידן מרפאל על תרומתו לייזום ופיתוח תעשייתי של גלולה המכילה מצלמה זעירה המאפשרת דימות בתוך הגוף, ללא התערבות כירורגית. כמה שבועות אחרי כן היה גבי עידן בין מדליקי המשואות בטקס המרכזי של יום העצמאות. זוכים אחרים היו ד"ר זיו קרני מחברת עלמה לייזרים על טיפולים רפואיים ואסתטיים שונים בעזרת לייזרים, ופרופ' ירון זילברברג ממכון וויצמן שקיבל פרס על מחקריו רבי השנים וכן על העמדת דור צעיר של חוקרים בתחום האלקטרו אופטיקה בישראל.
בתחרות שהתקיימה בין הפוסטרים הטובים ביותר שהופקו על ידי סטודנטים בתחום האלקטרו-אופטיקה, זכתה טלי פילוביץ מאוניברסיטת בר אילן במקום הראשון ושרון קרקוב במקום השני.

באותו מעמד תיאר ד"ר ברונו ספז ממכון המחקר הגרעיני שורק, את הקמת המרכז הלאומי לפוטוניקה - תשתיות ויישומים, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון. ספז הציג את צפי התקדמות המרכז עד לשנת 2020 ופירט את מטרותיו האזרחיות והצבאיות בתחום חקר השימושים של קרני הלייזר והתקנים אלקטרו אופטיים.
הרצאת פתיחה ראשונה ביום השני ניתנה על ידי פרופ' נעמי הלאס מאוניברסיטת "רייס" בארצות הברית אשר דיברה על תחום המחקר והטכנולוגיות השונות בתחום הפלזמוניקה.

בתמונה מימין:
פרופ' נעמי הלאס מאוניברסיטת "רייס" בארצות הברית


אולם את ההצגה של היום השני לכנס גנב חתן פרס ישראל בפיסיקה, פרופ' מוטי שגב מהטכניון אשר נשא את הרצאת הפתיחה השנייה באותו יום. בכנס הציג שגב מחקרים חדשים ושם דגש על טכניקה המבוססת על עיבוד אותות, המאפשרת לשפר את רזולוציית צילום האובייקטים שמימדיהם קטנים בהשוואה לאורך הגל המוקרן עליהם. השיטה מאפשרת לתעד תופעות ביולוגיות זעירות ובעלת פוטנציאל יישומי גדול. בעוד שמחקריו פורצי הדרך של שגב זוכים מזה שנים לכבוד בינלאומי, הוא זכה במהלך הכנס למחיאות כפיים סוערות דווקא בשל התבטאויותיו בנושא היעדר סיקור ההישגים המדעיים בתקשורת. "במקום לדבר כל הזמן על הבקבוקים שיש או אין לנתניהו בבית, צריך לדבר על כוחה של הכלכלה שלנו", אמר שגב. " התקשורת חייבת להציג את הטכנולוגיה וההישגים בישראל".
בתמונה משמאל: פרופ' מוטי שגב מהטכניון, חתן פרס ישראל בפיסיקה

הרצאה מעניינת נוספת ביום השני ניתנה במסגרת המושב לייזרים בתעשייה. ד"ר זיו קרני מחברת "עלמה ליזרים" דיבר על דיאודות לייזר ביישומים רפואיים וקוסמטיים - החל מניתוחים ועד להסרת שיער. קרני סקר את הלייזרים הכי פופולארים הנמצאים כיום בשימוש ואורך הגל שלהם. "כל אחד מהם נמצא בשימוש בשוק הרפואי למטרות שונות, אולם מדובר בסופו של דבר בטכנולוגיה בת 30 שנה", הסביר. "אנחנו כרגע מתמקדים בדור חדש של לייזרים. אנחנו רוצים להחליף את הלייזרים הישנים בדיאודות לייזר-טכנולוגיה שהיא עמידה יותר, קומפקטית, אפקטיבית, בעלת מעבר סיבי טוב יותר ואורך גל משולב. אני מאמין שבשנים הקרובות נדבר רבות גם על סיבי לייזר בתעשייה הרפואית שלנו".

התערוכה: "פלטפורמה מצוינת"
התערוכה שמוקמה בלב מרכז ההרצאות כללה עשרות מציגים מחברות שונות בארץ ובעולם. אחת הגדולות שבהן, חברת "KLA Tencor", היא ספקית גלובלית המציעה פתרונות למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים, כמו גם טכנולוגיות מטרולוגיה עבור תעשיית המוליכים למחצה. מטה החברה ממוקם בקליפורניה, כאשר בישראל בלבד מעסיקה החברה כ- 500 עובדים במגדל העמק, קריית גת וביוקנעם. "כנס OASIS היווה הזדמנות טובה עבורנו לחשוף את כלי הסימולציה החדש - Metrology Target' 'Designer, אשר מסייע ללקוחותינו להגדיר מטרות אשר ייוצרו על-גבי פרוסות הסיליקון במהלך ייצור השבבים", הסביר אורי תדמור, מנכ"ל חטיבת המטרולוגיה האופטית של החברה בישראל. "אין ספק שהכנס והתערוכה הם פלטפורמה מצוינת, במסגרתה אפשר להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים בתעשייה, לחלוק ידע וחוויות כמו גם לממש הזדמנויות להיפגש עם מגוון בעלי תפקידים, מנהלים, אנשי אקדמיה ותעשייה רלוונטיים בתחום האלקטרו אופטיקה". 

בתמונה: דוכן חברת KLA בתערוכה


















בין המציגים של החברות הגדולות במשק ניתן למנות את התעשייה האווירית, "אלביט מערכות", "רפאל", "גביש", "סיון", “Applied Materials” ו-“Schott”. לצד החברות הגדולות והבינלאומית, הציגו גם לא מעט סטארט-אפים צעירים ומבטיחים.

בסך הכל השתתפו באופן פעיל בכנס כ-30 גופים, בהן מרכזי מחקר ואקדמיה כמו הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע, המרכז למחקר גרעיני שורק, המכון למחקר ביולוגי בישראל והמרכז הישראלי לפוטוניקה מתקדמת. תמכו בכנס גופים אחדים, וביניהם איגודי אופטיקה ואלקטרואופטיקה בינלאומיים כמו ה-OSA ו SPIE.

לדעת משתתפים רבים, כנס 5 OASIS היה המוצלח בין כנסי OASIS
עד כה, והמארגנים כבר החלו בהכנות ראשונות לקראת כנס
6 OASIS אשר ייערך בעוד שנתיים.

שלח לחבר
שתף


 


Google