שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

סקירת הרצאות הכינוס הישראלי ה-33 להנדסת מכונות - ICME2015






מאת: רועי שני


הכינוס להנדסת מכונות ה-33, ICME2015, שהתקיים השנה במרכז הכנסים של מלון דן פנורמה בתל אביב ב- 2-3 במרץ 2015, מהווה באופן מסורתי הזדמנות למפגש בין חוקרים ומהנדסים הבאים מתחומי ההנדסה המכאנית השונים, לצורך לימוד, הצגת אתגרים, רעיונות, פתרונות ויצירת שיתופי פעולה, והשנה הוא נערך בסימן של שיפור כושר התחרות של התעשייה.
על ארגון הכנס ניצחה גם הפעם לשכת המהנדסים ביחד עם מיטב מוסדות ההשכלה הגבוהה: הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת אריאל בשומרון, מכללת אפקה, ובשיתוף עם התעשייה הישראלית ומערכת הביטחון.

הכינוס נפתח במסכת הברכות אותה הנחה יו”ר הכינוס, ד”ר אמיר זיו אב, אשר הזמין לבמה את זוכה פרס ישראל ופרס התעשייה, ומייסד חברת "ישקר" האגדית מר סטף וורטהיימר, אשר כיבד את הכנס בברכתו, והדגיש כי הנחלת ופיתוח ידע טכנולוגי הם הבסיס להצלחה של מדינת ישראל.
בתמונה משמאל: ד"ר אמיר זיו אב, יו"ר הכינוס (משמאל) עם מר סטף וורטהיימר (מימין)

בסיום דבריו הצטרף ועלה לבמה אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי המכונות, להענקת תעודות הוקרה לאל"מ (מיל') יצחק הופמן, ד"ר תמי ירום מרפאל ואינג' אסף נחום מהתעשייה האווירית, אשר בלטו בעשייתם בנוף המקצועי, תוך תרומתם לתחומי החינוך, האקדמיה והתעשייה. כמו כן חולקו תעודות הוקרה גם לתשעה סטודנטים להנדסת מכונות אשר הציגו בעשייתם מצויינות הנדסית.
לכתבה הסוקרת את עבודות הסטודנטים המצטיינים - הקליקו כאן.

בתמונה מימין:
אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות

בתמונה למטה:
הענקת תעודות הוקרה לאל"מ (מיל') יצחק הופמן, ד"ר תמי ירום מרפאל ואינג' אסף נחום מהתעשייה האווירית 



 

 

 

 

 

 

 

 


השנה כלל הכינוס מעל ל-200 הרצאות, במליאה ובשישה מושבים מקבילים, שנישאו בידי בכירי החוקרים בארץ - הן מהאקדמיה והן מהתעשייה, ואשר התמקדו בהעלאת כושר התחרות של התעשייה הישראלית, בדגש על מערכות עתירות מכאניקה: תכן, תהליכי יצור ואופטימיזציה. כמו כן השנה שולבו גם סטודנטים ותלמידי מחקר לתארים מתקדמים בהנדסה אשר הציגו בפורמט של הרצאות את מחקריהם – הן בדגש בסיסי והן בדגש יישומי.

להלן מקבץ של סיקורי הרצאות אשר ניתנו במסגרת הכינוס:

מר גדעון פרנק - חבר דירקטוריון חח"י, חבר בוועד המנהל של הטכניון ומנכ"ל לשעבר של הוועדה לאנרגיה אטומית, נשא הרצאה אודות אנרגיה אטומית. ביקוע אטומי של אורניום מפיק אנרגיה עצומה אשר לה שימושים בתחום הנשק והאנרגיה. למעבר לאנרגיה אטומית לצורך הפקת חשמל יתרונות רבים למדינת ישראל, ביניהם: ביטול התלות במדינות ערב כיצואניות נפט כיוון שמחצב האורניום נמצא בשפע במדינות ידידותיות כגון אוסטרליה. כמו כן, מחיר החשמל המופק מאנרגיה אטומית זול ויציב ואינו מושפע מתנודתיות מחירי הנפט, והוא ידידותי לסביבה כיוון שאינו פולט חלקיקי פחמן לאטמוספירה. מדינות רבות מגבירות בעשורים האחרונים את יצור החשמל המופק מאנרגיה אטומית, למשל 75% מסך החשמל המיוצר בצרפת נשען על טכנולוגיות גרעיניות. יחד עם זאת, הפקת חשמל מביקוע אטומי אוצר גם אתגרים וחסרונות, למשל, עלות גבוהה להקמת תחנות כוח גרעיניות, הסכנה הבטיחותית לדליפה רדיואקטיבית בדומה למה שהתרחש באסון פוקושימה ביפן, וכן סכנת פרוליפרציה של נשק אטומי בקרב מדינות האזור. בתמונה מימין: מר גדעון פרנק

מר אבי פלדר, מנכ"ל תע"ש, הרצה אודות "התמודדות תע"ש באתגרים הביטחוניים ובתחרות העולמית הודות לטכנולוגיות ומערכות מתקדמות". האיומים הבטחוניים על מדינת ישראל הינם איומים דינמיים, כאשר משאבי הבטחון בישראל צומצמו מאוד בשנים האחרונות. יחד עם זאת, כיום, בעידן בו כושר המחשוב הינו בלתי מוגבל, קיים תהליך של מזעור אלקטרוני ומכני, שימוש ברשת GPS ועוד - יכולות טכנולוגיות הלחימה הפכו לכר פיתוחים פורה ביותר. לתע"ש חמישה מנועי צמיחה: בתחום החי"ר, שריון, ארטילריה, אוויר ולוחמה בטרור. תע"ש מפתחת מוצרים מתקדמים תוך קשיבות לצרכים המבצעיים המשתנים ותוך שינוי שיטות עבודה בהנדסה ומו"פ, ולא בכדי היא אוחזת בנתח נכבד מסך היצוא הלאומי של ישראל בתחום טכנולוגיות הלחימה.
בתמונה מימין: מר אבי פלדר

פרופ' אלון וולף, מנהל תחום ביו רובוטיקה בטכניון, הרצה אודות תחום הרובוטיקה ויישומיו השונים. וולף החל את הרצאתו בהתבוננות בשורשי המושג "רובוט" אותו המציא מחזאי צ'כוסלובקי בשנת 1920 כנגזרת מהמילה "רובוטה" ברוסית, שמשמעה עבודה. הרובוט הינו שילוב של שתי מערכות: קוגניטיבית- המסוגלת לעבד מידע בזמן אמת, ואוטונומית אשר בהתאם לשינוי בתנאי הסביבה משנה את התנהגות הרובוט. וולף הציג מגוון פיתוחים רובוטיים לצרכים רפואיים, למשל, רובוטים זעירים המבצעים ניתוחי לב, אף-אוזן-גרון, מוח, ברכיים וגב תוך צמצום האלמנט הפולשני והגברת השליטה של הרופא על התהליך ודיוק מיטבי. לדברי וולף עתיד הרובוטיקה הינו החיבור בין הרובוט לאדם בצורה מכנית, למשל בתחום הפרוטזות, עיניים ביוניות, אוזניים ביוניות ועוד.
בתמונה מימין: פרופ' אלון וולף

אינג' עופר שמש מחברת פוליגון תמריס הרצה אודות "שיקולים הנדסיים וכלכליים בתכן והטמעה של רובוטיקה ואוטומציה לתעשיה". בהרצאתו הציג שמש את תחום עשייתה של חברת פוליגון תמריס המתמקד ביצור והתאמת Taylor-made של רובוטים ומכונות אוטומציה ללקוחות. להכנסת רובוטים לתעשיה קיימים היבטים כלכליים והנדסיים. רובוטים ומכונות אוטומציה מגבירים את קצב היצור, מצמצמים את עלות המוצר ומעלים את איכות המוצר. מדובר על מערכות הדורשות פחות עובדים, קיימת אחידות בקצב היצור, ואין בעיות של היגיינה. השיקולים של בעל מפעל המעוניין לעבור למערך יצור רובוטי ו/או אוטומטי כוללים שיקולי כדאיות כלכלית, תדמית שיווקית ושיקולי איכות ובטיחות רגולטיבית.
בתמונה מימין: אינג' עופר שמש

מר עידו פרל ומר הלל בוניס- סטודנטים מהטכניון, הציגו את הפיתוח שלהם אודות "בקרת נסיעה לאחור של רכב רובוטי עם נגרר". הסטודנטים הציגו מערכת פשוטה שלא הצריכה כתיבת קוד ותכנות, מבוססת מכניקה. המטרה היא לייצר שליטה על כיוון נסיעת הנגרר בנסיעה לאחור. לצורך כך בנו השניים מודל עשוי לגו המושתת על הרעיון של מנועים נפרדים לכל גלגל כך ששליטה על מהירויות שונות של סיבוב הגלגלים של הנגרר תוביל לשליטה על כיוון הנסיעה.
בתמונה מימין: מר עידו פרל ומר הלל בוניס- סטודנטים מהטכניון 

סרן גל סלינס מיחידת יפתח, הרצה אודות "הדפסה תלת מימדית ויישומים צבאיים". סלינס הציג את הטכנולוגיות השונות העומדות מאחורי הדפסה תלת מימדית, המבוססות על הדפסת שכבה אחר שכבה של חומרים שונים הבאים בצורת אבקות, כמו: פלסטיק, גבס ומתכות. תחילה מתוכנן החלק על גבי תוכנות מחשב ומשם מיוצא הקובץ למדפסת. לדברי סלינס, עובי השכבה הנבחר משפיע על חוזק המוצר ועל יכולת ההדבקה בין השכבות ולכן יש לאזן את העובי בהתאם לצורך הספציפי של החלק. ביחידת יפתח משמשת ההדפסה התלת מימדית לצרכים מבצעיים, וזאת בניגוד לשימוש האופייני במדפסות תלת מימדיות אשר לרוב נערך לצורך ייצור מודלים. המדפסת מאפשרת לייצר חלקים שאין אפשרות לייצר אותם אחרת, ותהליך הייצור הפשוט והמהיר מאפשר מתן מענה מבצעי בזמן מאוד קצר.
בתמונה מימין: סרן גל סלינס

אינג' נהרה אדלסברג, תלמידת המחקר בטכניון ועובדת רפאל, הציגה את מחקרה אודות "אפיון תכונות של חיישני כח דקים המבוססים על חומר מגנטוסטרקטיבי מרוכב". אדלסברג הציגה פיתוח של חיישן ייחודי הבוחן מאמצים מבלי צורך לפירוק או התקנה של המוצרים אותם רוצים לבחון, ללא צורך במקור אנרגיה חיצוני, והמידע אודות השינוי במאמצים מתקבל באופן רציף. החיישן הוא למעשה דסקה דקה העשויה מחומר מגנטוסטרקטיבי בשם Terfenol-D. מדובר בחומר פריך ולכן הוא מאוגד עם סוגי פולימרים ליצירת הצורה הרצויה. את הדסקה משלבים כמו שייבה מתחת להברגה של בורג, ובאמצעות הקריאה המגנטית של הדסקה ניתן לוודא כי המאמץ בהברגה מתאים ובטוח.
בתמונה משמאל: אינג' נהרה אדלסברג

מר פביו רוזטי מחברת EnginSoft ייצג את חברת מאל סיוון המקומית, והרצה אודות צוללת רובוטית אוטונומית יחודית בשם V-Fibes אותה הם מפתחים. מדובר ברובוט אוטונומי בעל יכולת צלילה לעד עומק של 600 מטרים שם מסוגל לבצע פעולות שונות- הן אזרחיות והן צבאיות. הרובוט יכול לשמש למשל לשילוח פצצות טורפדו וכן לדגימה כימית של המים באזור בו הוא נמצא. בהרצאה הציג רוזטי את שלבי הפיתוח השונים של הרובוט, אשר מסוגל לנווט בתנאי מים קשים במיוחד, גם אם מדובר בתנאי זרימה קשים או אווירה כימית עויינת.
בתמונה מימין: מר פביו רוזטי

ד"ר טוביה רונן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מו"פ והנדסה ברפאל, הרצה אודות "כיפת ברזל - הצלחה ומשמעותה לתחרותיות". כיפת ברזל – מערך יחודי שאין שני לו בעולם - הובילה לשינוי אסטרטגי בהגנה על המדינה. המערך הקרקעי מורכב ממספר יחידות: מכ"מ, יחידת ניהול אש, יחידת תקשורת ויחידת משגרים. תהליך הביצוע של כיפת ברזל מתחיל עם זיהוי השיגור, והערכה האם הרקטה תיפול באזור המוגן. לאחר מכן מתבצע שלב חישובים מורכבים אשר בסופו, לצורך ירוט אופטימלי, נבחר מסלול, נערך שיגור ומתבצעת הפגיעה. מדובר בתהליך מורכב הכולל מספר רב של אלגוריתמים וידע מתחום האווירונאוטיקה ומדעי המחשב. הטיל שנורה, מסוג טמיר, יודע לבחור את הרקטה הייעודית בה אמור לפגוע, תוך התעלמות מרקטות נוספות החולפות בסמוך אליו. מתחילת הפיתוח נתפש הפרוייקט בידי מומחים בינלאומיים כבלתי ניתן לביצוע הן מבחינת עלויות, זמן פיתוח ויעילות. כיום, לאחר ההצלחה המסחררת של המערכת, ניתן לומר כי מדובר בטיל העולה עשירית מטילי אוויר-אוויר אחרים, בעל אמינות של למעלה מ-90% ובעל רקורד של למעלה מ-1000 ייוטים מוצלחים.

ד"ר אמיר זיו-אב, יו"ר הכינוס והבעלים של החברה הטכנולוגית "זיו-אב הנדסה", הרצה בנושא "הגברת כושר התחרות של התעשייה הישראלית". לדברי זיו-אב, קרוב ל-90% מעלות הייצור של תעשיית ההי-טק החומרית מקורה בהנדסה מכאנית, ועל כן, בזכות מהנדסי המכונות ניתן לשפר את כושר התחרות בתעשייה בארץ. בתעשיות וחברות מבוססות אוטומציה ורובוטיקה אין משמעות למיקום החברה, ולעתים דווקא מעבר של חברה לייצור במדינות הנתפשות זולות אמנם גורם ראשית להוזלה בעלות הישירה אולם בסופו של דבר לעליה במחיר המוצר נוכח קשיים לוגיסטיים ושל תקשורת בין גורמי החברה. לצורך הגברת התחרות יש לשאוף לייצור מוצרים טובים יותר בעלות נמוכה יותר, זה המצב האופטימלי ולצורך כך יש לתת דגש בזמן הפיתוח על "הנדסת ערך", כלומר: אופטומחזציה ופישוט המוצר ותהליכי היצור, על מנת להוזיל את עלות היצור ולתרום לשיפור כושר התחרות.
בתמונה מימין: ד"ר אמיר זיו-אב, יו"ר הכינוס

פרופ' אבי זייפרט, ראש ביה"ס להנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב הרצה בנושא "הקטנת תצרוכת דלק בכלים כבדים". בהרצאתו הציג פרופ' זייפרט פטנט הרשום על שמו והמבוסס על בקרת זרימה אקטיבית אשר תורם לצמצום תצרוכת הדלק במשאיות וכלים כבדים. כלי רכב כבדים נאלצים להתמודד בנסיעה עם כח גרר - מה שנובע מהמפגש בין האוויר למשאית ולמערבולות רוח הנוצרות עקב מפגש זה. זייפרט פיתח מוצר המורכב על המסגרת האחורית של המשאית אשר יונק את שכבת הגבול של האוויר, וגם בו זמנית מחדיר אוויר בקצבים שונים. מערכת זו מביאה לאופטימיזציה ולהפחתת כח הגרר וכתוצאה מכך בהפחתת צריכת הדלק של המשאית.  בתמונה מימין: פרופ' אבי זייפרט

אינג' צביקה אסף מחברת "לפסן" הרצה בנושא "ניבוי שרידות של כלי רכב קרביים ממוגנים". חברת פלסן מתמחת במיגון כלי רכב לוגיסטיים. בהרצאה הציג אסף את מהלך אנליזת השרידות של רכב העולה על מוקש כדרך החלטה על מיגון מתאים. רכב העולה על מוקש נחשף לפיצוץ המשחרר כח עז לגובה של חצי מטר - גובה בו נמצאת תחתית הרכב. מדובר בלחץ מאוד גדול לזמן קצר המופעל על תחתית הרכב. מעבר לטיב וכמות חומר הנפץ, גם סוג הקרקע ומידת הרטיבות שלה משפיעים על הנזק שעלול להגרם לרכב. חברת פלסן מייצרת פלטה תחתית המולבשת על הרכב אשר סופגת לפחות 85% מכח הפיצוץ, וזאת במטרה כי בני האדם השוהים ברכב יצליחו לצאת מהרכב בכוחות עצמם ובמצב שלם. על בסיס סימולציות ממוחשבות ניגשים מהנדסי החברה לסדרת ניסויים מבוקרים לצורך תכנון ערכת מיגון נגד מיקוש. לאחר הצלחת הניסויים וההתאמות הנדרשות מייצרת החברה את הפלטה הייעודית כך שתספק באופן פרטיקולרי פר סוג כלי הרכב את המיגון המיטבי ביותר.
בתמונה משמאל: אינג' צביקה אסף

מר יאן אוסטרובסקי, תלמיד מחקר בטכניון הרצה בנושא "החדרת תרופות למערכת הדם דרך מערכת הנשימה". אוסטרובסקי הציג את מחקרו במסגרתו הוא מנסה לפתח שיטה בה יוכל המטופל לשאוף תרופה דרך הריאות, אשר תעבור למחזור הדם. הבעיה כיום היא האפשרות להשאיר את מולקולות התרופה מספיק זמן בנאדיות הריאה עד שהן יעברו דרך הנימים למחזור הדם, ללא התערבויות החומר הפעיל פשוט נפלט מחוץ לריאה עם הנשיפה. לצורך כך צוות המחקר אליו משתייך אוסטרובסקי עורך שימוש בחלקיקים מגנטיים אשר מעורבבים עם החומר הפעיל של התרופה. במצב זה כאשר החלקיקים נשאפים מושרה שדה מגנטי מסויים על המטופל אשר כופה את השארות החלקיקים בנאדיות הריאה, ומשם הם מועברים למחזור הדם. מדובר במחקר המשלב היבטים בסיסיים עם היבטים יישומיים.
בתמונה מימין: מר יאן אוסטרובסקי

במקביל להרצאות, גם השנה נערכה הצגת פוסטרים של סטודנטים להנדסת מכונות ממיטב הפקולטות בארץ. כמו כן התקיימה גם תערוכה מקצועית מרשימה, בה מגוון רחב של חברות, גופים וארגונים הציגו את פיתוחיהם ומוצריהם מתחום הנדסת המכונות. בתערוכה הציגו לראשונה סטודנטים להנדסה מהטכניון את רכב המרוץ הספורטיבי אותו הם מפתחים- זאת במקביל לרכב של קבוצת הסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון אשר מוצג מדי כינוס עם השיפורים והשינויים האחרונים שהוטמעו בו.

בתמונה: ביתן בתערוכה המקצועית


 

 

 

 


 

 

 

 

 

שלח לחבר
שתף


 


Google