שערי
חליפין
שינוי אחרון: 28.3.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.616
אירו3.924
ליש"ט4.540
100 יין3.272

הכנס הבינלאומי לריתוך, חיבור והדפסה תלת מימדית ינואר 2015

מאת: רועי שני

המוני המהנדסים שצבאו על דוכני ההרשמה בבוקרו של הכנס הבינלאומי לריתוך, ידעו מדוע שווה לעמוד בתור. הכנס, שנערך במלון דן פנורמה בתל אביב, ב-19.1.15 ביוזמת לשכת המהנדסים, איגד את מיטב המוחות העוסקים בשדה הריתוך, החיבור וההדפסה התלת מימדית הן מהאקדמיה והן מהתעשייה. מעבר לדוברים ומשתתפים מקומיים, את הכנס כיבדו בנוכחותם מהנדסים רבים מארבע כנפות תבל, שבאו לעדכן ולהתעדכן במגוון החידושים האחרונים בתחום.

הכנס החל במסכת ברכות אשר נישאו ע"י יו"ר הכנס, פרופ' עדין שטרן-שגם קיבל ביחד עם סגן יו"ר הכנס, יוסי פיירמן, תעודת הוקרה על פועלם בתחום, יו"ר אגודת הנדסת מכונות, אינג' עמנואל ליבן, ד"ר אהוד גלון, רמ"ח חומרים במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) וד"ר גברי כהן, חבר בוועדה הלאומית לריתוך.
בתמונה מימין: פרופ' עדין שטרן, יו"ר הכנס  

לבסוף ד"ר דיויד לנדון (Landon), יו"ר אגודת הריתוך האמריקאית, ביחד עם אינג' ג'קי בן דיין מהוועדה הלאומית לריתוך העניקו תעודות הסמכה לחמישה מפקחי ריתוך חדשים.
בתמונה משמאל:  אינג' עמנואל ליבן (משמאל) וד"ר אהוד גלון (מימין)
בתמונה למטה: ד"ר דיויד לנדון (משמאל)
ואינג' ג'קי בן דיין (מימין) מעניקים תעודות הסמכה למפקחי ריתוך חדשים 

לאחר טקס הפתיחה נישאו שלוש הרצאות מרכזיות על ידי שלושה מהנדסים בינלאומיים הבולטים בפועלם בתחום:

פרופ' סורש
באבו (Babu)
מאוניברסיטת טנסי- ארה"ב הרצה אודות היסודות וכיוונים עתידיים של ריבוד בשיטה האולטרסונית. באבו פרט אודות ההבדלים בין מערכות הריבוד האולטרסוניות נמוכות וגבוהות עוצמה, יכולת החיבור של מערכות אלו בין חומרים שונים כגון, מתכות, פלסטיק וקרמיקה, והציג מודלים שונים של מה קורה בפועל לחומרים תחת הריבוד האולטרסוני. בשיטה זו ניתן ליצור רכיבים מורכבים אולם ראשית יש לסלק את שכבת האוקסידים מהחומר על מנת שיתאפשר חיבור. בשיטה זו מחברים רצועות דקיקות של חומרים אחת על גבי השניה, וכך תוך השקעת חום עז ניתן ליצור טופוגרפיות שונות עם חיבור מיטבי בין השכבות. כמו כן סקר באבו אפשרויות חדשניות לניטור החיבורים בין השכבות תוך כדי עבודה, במטרה למנוע כשלים ודפורמציות.
בתמונה משמאל: פרופ' סורש באבו מאוניברסיטת טנסי, ארה"ב

פרופ' אמית ארורה
(Arora)
מהמכון הטכנולוגי ע"ש גנדינגאר שבהודו הרצה אודות מידול של מעבר חום וחומר בתהליכי ריתוך וחיבור. הרצאתו, שנשאה אופן פיזיקלי עתיר נוסחאות וחישובים, התמקדה בהשפעות של מהירות הריתוך, הכח המופעל תוך כדי ריתוך וכלי הריתוך על מרכיביו, על התהליכים התרמו-דינמיים של החומר המותך וכתוצאה על האפשרויות למנוע פגמים גם בריתוכים בקנה מידה גדול למשל בתעשית הרכב.
בתמונה מימין: פרופ' אמית ארורה מהמכון הטכנולוגי ע"ש גנדינגאר שבהודו

את ההרצאות המרכזיות חתם פרופ' סטיבן ליו (Liu) מאוניברסיטת Colorado School of Mines שבקולורדו, ארה"ב, אשר נשא דברים על הבקרה של מאמצים שיוריים תוך שימוש בחוטי מילוי עם טמפרטורות מעבר נמוכות. יו הציג פיתוח של מודלים מתמטיים ופיזיקליים שונים הבא לנבא בדיקנות את הטמפרטורה אליה יגיע הריתוך באמצעות אלקטרודות שונות, למשל כרום וניקל. על ידי ניבוי הטמפרטורה ושימוש מתאים בחוטי מילוי שונים, יתאפשר צמצום כשלים הנובעים מכוחות ולחצים המופעלים על האובייקטים המרותכים.

בתמונה משמאל:
פרופ' סטיבן ליו (Liu) מאוניברסיטת 
Colorado School of Mines

בתום ההרצאות המרכזיות התפזרו המשתתפים לאולמות משנה בהם נערכו ארבעה מושבים מקבילים. המושבים עסקו בהדפסה תלת מימדית, מחקר ופיתוח, הנדסה מעשית וריתוך יישומי. להלן מבחר של סיקורי הרצאות שנישאו במסגרת המושבים המקבילים:

פרופ' הוד ליפסון (Lipson)
מאוניברסיטת קורנל- ארה"ב, הרצה אודות "הדפסה תלת מימדית- 25 השנים הבאות". ליפסון סקר בהרצאתו את ההיסטוריה הקצרה של ההדפסה התלת מימדית- שהינה טכנולוגיה מהפכנית ששורשיה נעוצים עוד בשנות ה-1980, אולם בתעשיה בינה מוכרת כעשור. אם בעבר מדפסת תלת מימדית עלתה מעל לחצי מליון דולר והיתה בגודל של ארון בגדים גדול, כיום אפשר למצוא מדפסות בעלות של כ-1000 דולר ובגודל של מכונת אספרסו ביתית. בעזרת המדפסות ניתן לחבר מגוון מאוד רחב של חומרים, למשל, מתכות, פלסטיק, קרמיקה, זכוכית, בטון, נייר, חול ואפילו ...גבינה צהובה. ניתן להדפיס מוצרים מגודל של בניין (בסין הדפיסו בניין שלם), ועד לגדלים ננומטריים מה שמגלם פוטנציאל יישומי חסר תקדים. כיום, לדבריו, מודפסים מוצרים מכל תחום אפשרי: רובוטים, אביזרי אופנה וטקסטיל, אומנות, מוצרים ארגונומיים ואפילו חומרים ביולוגיים, למשל הדפסת עצמות ומיניסקוס של הברך, אשר בנוי מתאי סחוס. בעתיד, לדבריו, תחום ההדפסה התלת מימדית יגיע לכל תעשיה אפשרית, למשל בתחום המזון כאשר כבר היום קיימות דוגמאות להדפסת פיצה ועוגיות. המדפסות יוזילו משמעותית את מחירי המוצרים, יעלו את היעילות, יגיעו לגימורים מאוד מדוייקים, ויאפשרו קפיצה טכנולוגית בתחומי מחקר רבים.
בתמונה מימין: פרופ' הוד ליפסון מאוניברסיטת קורנל- ארה"ב

אינג' יובל ברומברג מ"ברומברג תעשיות" הרצה על ריתוך אוטומטי של ציפוי קשה במטחנת פחם. בהרצאתו הציג ברומברג שיטות לריתוך של ציפוי קשה בתוך המכונה עצמה, וזאת ללא צורך לפרק אותה. פירוק של מטחנות- בין אם פחם, בטון, או חומרים אחרים – מצריך השקעה משמעותית של זמן השבתת המכונה, והוא מציע דרכים לעשות את עבודות הריתוך והתחזוקה ללא פירוק המטחנה. יתרון נוסף עליו הצביע ברומברג הינו שהריתוך של החומרים הקשים בשיטה אותה הציע מעלה את עמידות רצפת המטחנה בפי 2-3 בהשוואה לטכניקות אחרות ומאריכה משמעותית את אורך חיי הרצפה.
בתמונה מימין: אינג' יובל ברומברג מ"ברומברג תעשיות"

חוזה גרסס (Greses) מחברת EOS - מינכן גרמניה, הציג את פועלה של החברה אשר מתמקדת בחיבורים והדפסות של רכיבי מתכת ופלסטיק לצורכי תעשיה שונים תוך שימת דגש על עמידות החלקים. בהרצאתו אודות ריבוד בתעשיית התעופה והחלל, אמר כי בעתיד הלא רחוק רוב הרכיבים במנועים ייוצרו בתהליכי ריבוד, מה שיחסוך עד כחצי טון ממשקל כל מנוע. מדובר בצמצום מהפכני שישפיע רבות גם על איכות הסביבה ופליטת גזים מזהמים, וגם על ההוצאות של החברות והאזרחים נוכח צריכת דלק מופחתת. גרסס הדגים את דבריו בדוגמה של מזרק דלק שבעבר יוצר בשיטות מיושנות והיה מורכב מ-20 רכיבים שונים, וכיום הדפסתו כיחידה אחת מצמצמת את משקלו ואת כמות החומר ממנו הוא עשוי בשיעורים מאוד משמעותיים.
בתמונה מימין: חוזה גרסס (Greses) מחברת EOS - מינכן גרמניה

אינג' אמנון בר יוסף מחברת "אמנון שירותי הנדסה בטיחות וריתוך" הציג את הרפורמה המהפכנית והחשובה בתחום הבטיחות. על פי התקנה החדשה מחודש אוגוסט 2014, כל ארגון וחברה – קטנה כגדולה – מחוייבים לערוך תוכנית בטיחות פרואקטיבית הכוללת הפקת סקר סיכונים שיתבצע על ידי סוקר מוסמך. המטרה היא ליצור סביבת עבודה בטוחה אולם הדגש הינו על האופן הפרואקטיבי בו הארגון יוזם בעצמו ומראש ניהול וניטור של כלל הסכנות תוך ניסוח פרוטוקולים ויצירת תוכניות מנע לאותם כשלים. התקנה החדשה מבוססת על זיהוי הסיכונים, ההסתברות שהם עלולים להתרחש, והטיפול בהם. לדבריו, מדובר בתוכנית שנוכח האופי הפרואקטיבי שלה מאפשרת בקרה ושליטה על הסיכונים באופן יעיל יותר ממה שהיה נהוג עד כה, מה שבסופו של תהליך מביא בפועל לחסכון בחיי אדם.
בתמונה מימין: אינג' אמנון בר יוסף מחברת "אמנון שירותי הנדסה בטיחות וריתוך" 

במקביל להרצאות נערכה במתחם הכנס תערוכה רחבת היקף בה הציגו גופים וחברות רבות מתחום הריתוך והריבוד את החידושים האחרונים בתחום.

בתמונה: ביתן בתערוכה המסחרית








 

 

 

 

 



כמו כן באזור ייעודי נערכה תצוגת פוסטרים אשר במסגרתה הציגו סטודנטים להנדסה מהמסגרות האקדמאיות השונות בתחום ההנדסה בארץ את מחקריהם.

בתמונה: תצוגת פוסטרים של סטודנטים


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שלח לחבר
שתף


 


Google