הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 19.5.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.593
אירו4.002
ליש"ט4.664
100 יין3.224

20 אלף מיל מתחת למים: סקירת תכני הכנס לרובוטיקה ימית 2014

אוטונומיה להרוג? מה אנחנו צריכים מהרובוטים שלנו? והאם מדובר במדע בדיוני או מציאות במרחק נגיעה? * כנס הרובוטיקה הימית השנתי 2014 הציג את החידושים, הקשיים והתהיות המוסריות של אחד התחומים המתפתחים בישראל

מאת: אולגה פרסמן

הכנס הישראלי השנתי לרובוטיקה ימית 2014, בארגון לשכת המהנדסים והאדריכלים, איגד ב-27.11.14 באוניברסיטת חיפה, את אנשי הצבא, התעשייה והמחקר בתחום, בשאיפה להוות מרכז להצגת חידושים ויצירת קהילה מדעית. בין היתר לקחו חלק בכירים במערכת הביטחון - מפא"ת ובתעשיות, וכן אנשי מחקר מאוניברסיטת חיפה, הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון.




 

 

 

 


 

אוניברסיטת חיפה, שהצהירה זה לא מכבר כי תשקיע בחקר הים, אירחה לראשונה את הכנס, במסגרת בית הספר למדעי הים. "החלטנו שנציב את התחום בראש סדר העדיפויות", הסביר רקטור האוניברסיטה, פרופ' דוד פרג'י, אשר פתח את יום העיון. "הקמנו את בית הספר למדעי הים - תחום אינטרדיסציפלינרי המשלב ארבעה חוגים. הכנס היום הוא חוליה נוספת בשרשרת הפעילויות הנוגעות בחקר הים".

פרופ' צבי בן-אברהם, יו"ר המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, סיפר כי כיום בית הספר מונה 26 חוקרים ולמעלה מ-200 סטודנטים לתארים מתקדמים. "אני גאה ביחסים שאנו שוזרים עם המדינות השכנות כמו מצרים וטוניס", אמר. "בשנה שעברה פתחנו את החוג לטכנולוגיות ימיות ואנחנו בונים מערך לחקר הימים והאגמים".

בתמונה מימין:
פרופ' צבי בן-אברהם, יו"ר המרכז הישראלי לחקר הים התיכון
בתמונה משמאל: רס" אורן גל, חיל הים

האוטונומיה להרוג
עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, ברך את יוזם הכנס, רס"ן אורן גל, על כך שהצליח לארגן אסופה של אנשי מקצוע. "כל דבר צריך להתחיל בחזון ואז משהו יתממש", טען ליבן ודיבר על האתגרים שמציב הים ואופק השימוש בתאי דלק המופקים ממימן בים וביבשה.

בתמונה מימין:
עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים

רס"ן גל אשר שימש גם כיו"ר מושב הפתיחה הציג את אלוף (במיל') פרופ' יצחק בן ישראל שדיבר על רובוטיקה בתפיסת הביטחון הימית. על אף הדימוי של ישראל כמעצמה טכנולוגית בכל התחומים, הדגיש בן ישראל כי למעשה "עוצמה ימית בנושא הביטחון של ישראל לא שיחקה תפקיד משמעותי". כמו כן, הוא ניסה להגדיר מהו רובוט והסביר כי על אף התפישה, תחת מושג זה כלולים גם הטורפדו ואף המוקש. בן ישראל סיווג את הרובוטים לשלוש קטגוריות: חלקיים, היברידיים והרובוט האולטימטיבי – האוטונומי.

על מנת להבין את מקומם של הרובוטים בחיים, סקר בן ישראל גם את ההשתלשלות ההיסטורית שהביאה לכך שהמדינות בעלות הכוח הרב ביותר הן אלו שחוששות יותר מכל להשתמש בו. בן ישראל והציע את הרובוטים ככלי לפתרון פרדוקס העוצמה, לדוגמה: במערב משתמשים ברובוטים להפחתת הסיכון ולהגדלת התמיכה מבית, כמו מל"טים באפגניסטן; מאידך מתקיימת פעילות בינלאומית לאיסור השימוש ברובוטים מנימוקים מוסריים – "האם אפשר לתת למכונה את יכולת ההחלטה האוטונומית להרוג בני אדם?", סיכם בתהייה.
בתמונה משמאל: אלוף (במיל') פרופ' יצחק בן ישראל

מה שרואים משם
בראש המושב הראשון עמד סא"ל ד"ר יובל כהן ממפא"ת, אשר הציג את אחד הקשיים הגדולים מתחת למים: עיבוד וניתוח וידאו לשימושי כלים אוטונומיים. בהרצאה הראשונה של המושב סיפרה ד"ר טלי טרייביץ מאוניברסיטת חיפה על המחלקה החדשה לטכנולוגיות ימיות ופירטה את הפעילות ומשימת הכשרת דור המחר בתחום. בלב הרצאתה הציגה את האתגרים בתחום ה "marine imaging" והמעבדה לדימות תת ימי בראשה היא עומדת ואשר ונועדה לדלות מידע נוסף מהמצלמות. לבסוף הציגה מספר עבודות מחקר שלה ושל עמיתיה, אשר חושפות שיטות לראייה ממוחשבת בהן ניתן להשתמש בתווך התת ימי. בתמונה משמאל: סא"ל ד"ר יובל כהן ממפא"ת
בתמונה מימין: ד"ר טלי טרייביץ מאוניברסיטת חיפה

אל"מ ירון בן סימון, ראש מחלקת כלי שיט בחיל הים, דיבר על ההיבטים ההנדסיים בפלטפורמות לא מאוישות. "בתחילת המאה כלי הטיס הבלתי מאוישים היוו חלק אינטגרלי משדה הקרב במספר צבאות", אמר בן סימון. "מקומם של הכלים הבלתי מאוישים הם במשימות צבאיות, משימות הגנת גבולות וכו'. לאור אי ההתפתחות בתחום- כיום אנחנו מתבססים על פלטפורמה מאוישת". כמו כן דיבר בן סימון על הדרך בה רואה חיל הים את תחום כלי השיט הבלתי מאוישים, לאור הניסיון המצטבר בתכנון פלטפורמות מאוישות.

העבודה שהציג בן סימון בנושא, סקרה את הדרישות מכלי שייט בלתי מאויש לשימוש צבאי, למול היבטי תכן הנדרשים לתכנון פלטפורמה. הוא הציג את היתרונות והחסרונות של מנעד פלטפורמות, את מעטפת הביצועים הנדרשת ושיקולי תכנון מרכזיים. "כשמתכננים כשב"מ, משלבים בין משימות אזרחיות למשימות צביות ימיות", סיכם בן סימון.

על המושב השני ניצח פרופ' דורון חבצלת ממפא"ת, שדיבר על הגדרת דרישות המשתמש ותהליכי בחירה. הדובר הראשון, ד"ר מורל גרופר מאוניברסיטת חיפה, פירט אודות אנרגיה והנעה של כלי שיט אוטונומיים בסביבה ימית. גרופר החל בסקירה היסטורית ודיבר על רכבי AUV ו-ROV. לאחריה הזכיר את השימושים הרבים שיש בצוללת אוטונומית לא מאוישת והסביר כי זה מה שדוחף את התעשייה קדימה – הצורך בהתערבות לאחר אירוע טבע כמו הוריקן או זליגה של שמנים לים. לשם המחשה, הציג ד"ר גרופר וידאו הצולם מכשב"מ אשר היה מצויד בתשע מצלמות גו פרו וירד לצלם כרישים. כמו כן, ציין מורל את תחומי המחקר האפשריים בטכנולוגיית AUV כמו אנרגיה, אוטונומיה, ניווט, סנסורים ותקשורת והסביר מהן הדרישות בבחירת כשב"מ AUV.
בתמונה משמאל: פרופ' דורון חבצלת ממפא"ת
בתמונה מימין: ד"ר מורל גרופר מאוניברסיטת חיפה
 

עוד באותו מושב דיברה שני אליצור, דוקטורנטית של פרופ' אלון גני מהטכניון על המרת אלומיניום ומים לחשמל, במסגרת הניסיון לאחסן אנרגיה בצפיפות גבוהה לצורך הנעת כלים ימיים. אליצור הציגה סרטון בו ניראת סירה קטנה המדגימה תהליך רציף של תנועה על המים. "הטכנולוגיה עובדת, יש דגם של מכונית וסירה – עכשיו זה עניין של זמן".
כמו כן, דיבר פרופ' הוגו גוטרמן מאוניברסיטת בן-גוריון על שיתוף הפעולה בין קבוצת כלים הטרוגנית לביצוע משימות אוטונומיות בסביבה ימית והציג לו"ז של המשך העבודה, לפיו בספטמבר 2015 כבר צפויה הקבוצה להשתתף בתחרות של נאט"ו.

בתמונה משמאל:
שני אליצור, דוקטורנטית של פרופ' אלון גני מהטכניון 
בתמונה מימין:פרופ' הוגו גוטרמן מאוניברסיטת בן-גוריון 

 עם הרוח בבלורית
את המושב השלישי, פנל תעשיות, הנחה פרופ' דני וייס, ראש התכנית למערכות אוטונומיות מהטכניון, אשר טען כי לעולם לא נגיע לאוטונומיה מוחלטת: "זה מפחיד, כי המכונה עלולה לקבל החלטות שאתה לא רוצה". בפאנל, אשר התקיים במתכונת שאלות ותשובות, הציג וייס לשלושה מהתעשיינים הבכירים בארץ שאלות על מקומם העתידי של הכשב"מים וכן השוני בין כלים אוויריים, יבשתיים וימיים.

בתמונה משמאל:
פרופ' דני וייס, ראש התכנית למערכות אוטונומיות מהטכניון


"הכשב"מים ישמשו בעתיד להורדת הסיכון", חזה אייל שהרבני, ראש תכנית כשב"מ, מל"מ בתעשייה האווירית. "הכשב"מ יבצע משימות שגרתיות, ארוכות טווח, בתנאי ים לא פשוטים. יהיה שיתוף פעולה מלא בין כלים מאוישים ללא מאוישים לביצוע משימות מורכבות.
עופר בן דב, סמנכ"ל ומנהל היחידה העסקית ב"אלביט", הוסיף על כך כי המגמה תהיה דומה לזו שהתרחשה בכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים). "כשב"מים ימלאו תפקיד הולך וגדל בתפקידים ממשלתיים וכן בלחימה נגד מוקשים וסוללות. גם בעולם האזרחי הם ימשיכו להיות פעילים בעולם הגז והנפט".
בתמונה מימין: עופר בן דב, סמנכ"ל ומנהל היחידה העסקית ב"אלביט",
בתמונה משמאל: אייל שהרבני, ראש תכנית כשב"מ, מל"מ בתעשייה האווירית

על מנת להשיב על שאלת עתיד הכשב"מים, חילק נעם ברוק, ראש קו מערכות בלתי מאוישות ב"רפאל", את היישומים לפי המשתמשים: הצבאיים, הפרה-צבאיים והאזרחיים. לדבריו, בשימושים הצבאיים נתחיל לראות בעתיד הקרוב כלי שיט אוטונומיים לא מאוישים, ואילו בצד האזרחי תגיע הסנוניות הראשונה בתעשיית האנרגיה, החילוץ וההצלה.
בתמונה משמאל: נעם ברוק, ראש קו מערכות בלתי מאוישות ב"רפאל"

בשאלת אודות השוני בין הכלים האוויריים, היבשתיים והימיים, הייתה דעתם של חברי הפאנל חלוקה, בעיקר בסוגיית הקושי והמורכבות. כך לדוגמה, בעוד פיתוח מערך התקשורת קשה יותר בתת ימי, הרי שפיתוח התנועה קשה יותר בקרקע. בן דב הוסיף על כך כי לדעתו השוני הכי גדול הוא דווקא באנשים ובתרבות העבודה. וברוק חידד כי לעתים החסם הגדול ביותר הוא לא בטכנולוגיה, אלא דווקא באנשי חיל הים השמרנים, אשר עדיין רוצים "לעמוד על הגשר עם הרוח בבלורית".

 

 

 

 

 

 

 

 


 

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google