שערי
חליפין
שינוי אחרון: 27.6.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.518
אירו3.959
ליש"ט4.486
100 יין3.149

הכנס ה-11 הדו-שנתי של הפורום הישראלי לקורוזיה-2014 CRFI-סקירת תכני הכנס

מאת: רועי שני

קורוזיה הינה תופעה מזיקה הנוגעת במגוון רחב של תחומי ההנדסה, וזה שנים רבות שוקדים טובי המוחות על דרכי זיהוי, התמודדות, ניבוי ומניעה של קורוזיה, תוך פיתוח אסטרטגיות וטכנולוגיות חדשניות. השנה התקבץ ציבור מהנדסי הקורוזיה ב-11 לדצמבר 2014 לצורך כנס הפורום הישראלי לקורוזיה (NACE ישראל) בו זכו המשתתפים להתעדכן בשלל החידושים בתחום - הן מהאקדמיה והן מהתעשייה. הכנס, אשר נערך בכפר המכביה, והינו פרי יוזמת לשכת המהנדסים, אירח השנה מאות מהנדסים שהאזינו ללמעלה מ-40 הרצאות מקבילות במגוון נושאים עשיר הקשור בתופעת הקורוזיה, ואשר ניתנו על ידי מיטב המומחים.

הכנס נפתח במסכת ברכות על ידי ד"ר אליק גרויסמן- יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים, ואינג' שי ליטני – יו"ר הפורום הישראלי לקורוזיה. בברכתו, סיבר ד"ר גרויסמן את אוזני המשתתפים בנתונים אודות היקף פעילות התעשיות הכימיות בישראל, כאשר תעשיה זו מדורגת במקום השני בהכנסות לקופת המדינה, וכן כי מחצית מסך 12 חתני פרס נובל הישראלים הם מתחום הכימיה.

בתמונה מימין:
אינג' שי ליטני, יו"ר הפורום הישראלי לקורוזיה



את הכנס כיבד בנוכחותו מי שמכונה "אבי האלקטרוכימיה הישראלית", פרופ' אליעזר גלעדי מאוניברסיטת תל אביב, אשר נשא את ההרצאה המרכזית. פרופ' גלעדי שוחח אודות "אלקטרוכימיה של תהליכי קורוזיה וציפויים" תוך סקירת היסטורית תחום האלקטרוכימיה. לדבריו, עד היום נערך שימוש במשוואת טאפל לצורך חישוב ריאקציות בקינטיקה אלקטרוכימיות – נוסחה אמפירית אשר פותחה בשנת 1905 על ידי הכימאי הגרמני יוליוס טאפל (Tafel). פרופ' גלעדי הראה, שלב אחר שלב, מדוע ישנם מצבים בהם השימוש בשיפוע טאפל לצורך חישוב ריאקציות עלול ליצור בעיות, ומנה דרכים כיצד ניתן להתגבר על בעיות אלו.
בתמונה משמאל: פרופ' אליעזר גלעדי, אוניברסיטת תל אביב (מימין) וד"ר אליק גרויסמן (משמאל)

לאחר הרצאת הפתיחה התפזרו המשתתפים למושבים המקבילים שנערכו בנושאי חקר הכשל, הגנה קתודית, קורוזיה בתעשיה וצבעים וציפויים. להלן סקירה של מקבץ הרצאות נבחר שניתנו במסגרת הכנס:

אינג' גרגורי ניזביצני, מקורות הרצה בנושא "בחירת חומרי מבנה למשאבות בסוגי מים שונים". מקורות, כחברת המים הלאומית של ישראל, אמונה על מעל ל-1000 קידוחים ברחבי הארץ בעומקים משתנים של עד 1000 מטר, כאשר בכל קידוח נשאבים סוגי מים בעלי טיב ואיכות שונים. אינג' ניזביצני מדגיש כי נוכח הדאגה לחלופת המים, הנגישות המוגבלת והעלויות הגבוהות לתיקון משאבה לקויה המוטמנת בקרקע, בחירת חומרי המבנה של המשאבות הינו קריטי. קצב התפתחות קורוזיה בתנאי מים מושפע בעיקר מההרכב הכימי של המתכת ומתכולת הכלורידים במים. במי רכז (השארית מתהליך ההתפלה) למשל, תכולת הכלורידים גבוהה פי 1000 ממי שתיה, מה שמשנה את המוליכות החשמלית של המים. ככלל, ככל שהמוליכות גבוהה יותר כך קצב היווצרות הקורוזיה גבוה יותר ועל כן יש להתאים סוג מתכת למשאבה לפי סוג המים אותם היא אמורה לשאוב. סוגי המים מהקשים לרכים הם: מי רכז, מי ים, מים מליחים, מים שפירים ומי שתיה. סוגי המתכות העיקריות מהן עשויות המשאבות הן: פלדה פחמנית, סוגי ברונזה שונים, ברזל מבוסס ניקל, סגסוגת טיטניום ופלב"מים (פלדה בלתי מחלידה) שונים.
בתמונה משמאל: אינג' גרגורי ניזביצני, מקורות

אינג' יוסף זקלס מאלתא מערכות בע"מ הרצה בנושא "קורוזיה מיקרוביולוגית במערכות מכ"ם עקב נוזל קירור מזוהם". בכל מערכות המכ"ם, לדוגמת כיפת ברזל, קיימים מצננים פנימיים המכילים נוזלי קירור שמטרתם לצנן את המערכת- בדומה לרדיאטור ברכב. בהרצאתו הציג אינג' זקלס מקרה מבחן בו נדרש לנתח ולספק פתרון לכשל במערכות הקירור של המכ"מים אותם חברת אלתא מייצרת שהתבטא בהיווצרות קורוזיה. באופן מסורתי מערכות מכ"ם מקוררות באמצעות מים מזוקקים בתוספת תמיסות אורגניות מבוססות אתילן גליקול. לפני מספר שנים חדר לשוק נוזל צינון יעודי המכונה PerforMax, אשר מעבר לשיקולי הוזלת עלויות, רבים מלקוחות החברה בחרו להשתמש בו מפני שגם הכיל חומרים מונעי קורוזיה. אט אט החלו להתקבל תלונות מלקוחות החברה אודות קורוזיה במערכות הקירור של המכ"מים, ועל כך שהגוון של נוזל הקירור השתנה, נוצרו בו מוצקים וזיהומים, ערך הגבה (pH) השתנה וכי עולה ממנו ריח רע. מבדיקה מדוקדקת אותה ערך אינג' זקלס התגלה כי ה- PerforMaxאינו מכיל ביוצידים (חומרים קוטלי מיקרואורניזמים) מה שהוביל לשגשוג מושבות חידקים ופטריות בנוזלי הקירור אשר יצרו ריאקציה כימית ששינתה את הרכב הנוזל ויצרו קורוזיה בצינורות. הפתרון המוצע הינו חזרה לשימוש באתילן גליקול בריכוז של לפחות 30%, או לחילופין להוסיף ביוצידים ל- PerforMax.
בתמונה משמאל: אינג' יוסף זקלס, אלתא


ד"ר דניאל סינמנס מחברת החשמל הרצה בנושא "קורוזיה מואצת זרימה: איך הזרימה מאיצה את הקורוזיה?". קורוזיה מואצת זרימה הינה תופעה מוכרת, וסיבה מרכזית לכשלים בדוודים של תחנות הכוח. מנגנון קורזיבי זה מושפע מגורמים שונים, למשל, טמפרטורה, הגיאומטריה של הצינורות, ריכוז החמצן במים וה-pH שלהם. מעבר לגורמים אלו ידוע כי ככל שהזרימה גבוהה יותר- בין אם של מים ובין אם של קיטור, כך קצב התפתחות הקורוזיה עולה. כמו כן הסתבר שבזרימה לא ישרה, כמו שמתבצעת בצינורות בצורת U, קצב התפתחות הקורוזיה מואץ. בדוודים קיימת שכבת תחמוצת על פני המתכת שמגנה מפני קורוזיה, ועל שכבת תחמוצת זו מגנה שכבה נוספת ודינמית - מגנטיט. בתנאי זרימה אט אט מתרחשת פגיעה בשכבת המגנטיט, ולאחריה בשכבת התחמוצת ואז מתרחשת "אכילה" של המתכת שמשנה את מרקמה ומתפתחות גבשושית בדומה לטקסטורה של קליפת תפוז. במידה ולא ניתן טיפול הולם, אותה שכבת תפוז קורזיבית תתפתח לכדי חורים בדוודים. לדברי ד"ר סינמנס, ביקורות הקורוזיה לדוודים הינה פעולה מורכבת, הכוללת מדידת עובי דופן הצינורות, ומחייבות מכשור יקר. בכדי למנוע תופעה זו יש לדאוג כי תנאי הזרימה יהיו אידיאלים ולא ימיסו את המגנטיט- מה שישמור על עמידות שכבת התחמוצת וימנע קורוזיה.
בתמונה משמאל: ד"ר דניאל סינמנס, חברת החשמל 


מר גלעד קול מלורדן אגש"ח בנושא "חקר כשל מחליף חום אוויר-גז". חברת לורדן אגש"ח מתכננת ומייצרת מחליפי חום אוויר-גז אשר נמצאים במצננים, מעבים ומדחסים של מערכות מיזוג אוויר וקירור. מחליפי החום מכילים צינורות נחושת בהם מוזרמים שמני עבודה. בתנאים לא אידיאלים חודרים לצינורות מים וחמצן, ובדינמיקה הכימית במפגש בין גורמים אלו עם שמני העבודה נוצרות חומצות אורגניות אשר גורמות לקורוזיה ספציפית המכונה "קורוזית קן נמלים". קורוזיה זו מאופיינת במופע של חורים קטנים ומרובים- בדומה לתצורה של קן נמלים. לדברי קול, עד היום אין תמימות דעים באשר למנגנון שבגינו קורוזיה זו נוצרת בצינורות הנחושת, אולם ניתן למנוע תופעה הרסנית זו על ידי מניעת חדירה של חמצן ולחות לתוך הצינורות. בתמונה מימין: מר גלעד קול, לורדן 

מר דני גלמן, מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון הרצה בנושא "מעכבי קורוזיה היברידיים בסוללות אלומיניום". מגוון סוללות פופולריות מכילות אלומיניום, בין אם מדובר בסוללות האלקליין אלומיניום השכיחות ובין אם בסוללות אלומיניום-אוויר, פיתוח חדש יחסית שצובר תאוצה בשנים האחרונות. הבעיה מרכזית בשימוש בסוללות אלו הינה התפתחות קורוזיה באלומיניום שמביאה לזליגה של חומרים מתוך הסוללה אשר פוגעים במכשירים המכילים את הסוללות. גלמן הציג מחקר יישומי בו נבחנו מגוון מעכבי קורוזיה אורגניים. במסגרת המחקר פותחה גישה המבוססת שילוב שני עקרונות: הראשון, ציפוי האלומיניום באבץ, והשניה, שילוב מעכבי קורוזיה לאבץ. כך, מתקבלת טכנולוגיה חדישה של מעכב היברידי המספק תוצאות איכותיות שיאפשרו הארכת חיי מדף הסוללות תוך צמצום שיעור וקצב התפתחות הקורוזיה.
בתמונה משמאל: מר דני גלמן, הפקולטה להנדסת חומרים, הטכניון


מר פיטר גלצר, מאיקא מעבדות 2006 בע"מ הרצה בנושא "חקר כשל קוריוזית מאמצים במחברים מפליז". הפליז הינו חומר נפוץ ביותר לצורכי תעשיה וכן לצרכים ביתיים כאשר מחברים רבים עשויים מפליז. הפליז הינו סגסוגת המורכבת מנחושת ואבץ, בעלת מבנה אופייני של שתי פאזות: פאזת α האדמדמה והעשירה בנחושת, ופאזת β האפרפרה, הפריכה והעשירה באבץ. קורוזית מאמצים הינה סוג הקורוזיה החמורה יותר בפליז, אשר עלולה להתפתח בתנאי סביבה שלא מוגדרים כקיצוניים, תוך הפעלת מאמצי מתיחה על החומר. הברגה לא נכונה או הדוקה מידי, למשל, עלולה להסתיים בקורוזית מאמצים. בהרצאתו פרט גלצר אודות מקרי כשל בפליז, החל בחשיפת הפליז לאמוניה וחומצות מבוססות גופרית, וכלה בקורוזית מאמצים המתפתחת עקב תהליך חישול המתכת.
בתמונה משמאל: מר פיטר גלצר, איקא מעבדות

מר איתן צור מאורוקיה ישראל הרצה בנושא "פוליאוריאה בפרוייקטים בישראל- סוד ההצלחה". פוליאוריאה הינו חומר אלסטומרי חדש יחסית בשוק המשמש לציפוי המיושם בהתזה לצורך איטום בטון ופלדה, ועוביו 1-2 מ"מ. שמו קשור בקשת רחבה של הצלחות – לצד כשלונות צורבים. הסוד לדברי צור, טמון באופי השימוש בו. פרוייקט הדגל בארץ לשימוש בפוליאוריאה הינו מתקן ההתפלה באשדוד אשר במסגרתו צופו 40,000 מ"ר של בטון באמצעות 90 טון פוליאוריאה. מיכלי הבטון מכילים סוגי מים מהקשים שיש- כולל מי רכז ומים בעליpH הנע בטווח של 0-12, ובזכות הפוליאוראיה הבטון מוגן מפני נזקים. הפוליאוריאה משמשת גם לאיטום גגות (למשל, גג בית הנשיא בירושלים), ציפוי מתכות למניעת קורוזיה, ועוד.
בתמונה מימין: מר איתן צור, אורוקיה


תערוכה מקצועית
לצד ההרצאות התקיימה גם השנה תערוכה מקצועית בה הציגו גופי תעשייה בולטים את חוד החנית הטכנולוגית והחידושים האחרונים בתחומי הקורוזיה השונים. בתערוכה הציגו: נירלט, טמבור, ארמוריה, IMI TAMI, Polycorp, לאור הנדסה בע"מ, ע.נ.פ, רומיל הנדסה ומסחר בע"מ, Chemseal, CCI , Glimmer, Solcon, מיברג טכנולוגיות כבישה קרה בע"מ, אורוקיה, ד.ש. ביואנליטיקס בע"מ, מ.ב.ל, כרומניקל, PCT בע"מ, Ceramic Polymer, Ecopaint, אלקטרו מתכת, TAHAL ואמזה - העמותה לציפוי וגימור.


* לתמונות נוספות מהכנס -
הקליקו כאן.

* לאתר הכנס - הקליקו כאן


בתמונה:
תערוכה מקצועית שליוותה את הכנס ה-11 של הפורום הישראלי לקורוזיה 11.11.14

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתמונה: תערוכה מקצועית שליוותה את הכנס ה-11 של הפורום הישראלי לקורוזיה 11.11.14

  

 

שלח לחבר
שתף


 


Google