שערי
חליפין
שינוי אחרון: 22.6.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.543
אירו3.955
ליש"ט4.489
100 יין3.184

סקירת תכני הכנס הבינלאומי השני בנושא יחסי מדע, טכנולוגיה ואמנות-STAR 2014

42 הרצאות בוועידה הבינלאומית השנייה בנושא "יחסי מדע, טכנולוגיה ואמנות'',  שהתכנסה ב"בית המהנדס" בתל-אביב 
מדעי האמנויות ואמנויות המדעים

מאת: אלי תבור

42 הרצאות במהלך יומיים מפי 18 מרצים אורחים מ-12 מדינות ברחבי העולם ועוד 24 הרצאות מפי מדענים, מהנדסים ואמנים מישראל - זה היה קציר הוועידה הבינלאומית השנייה ל"יחסי מדע, טכנולוגיה ואמנות" - STAR, שהתקיימה בימים 20-19 בנובמבר 2014 ב"בית המהנדס" בתל-אביב. הוועידה נערכה בחסות לשכת המהנדסים והאדריכלים בשיתוף עם החברה הישראלית לכימיה והחברה הבינלאומית לחקר בינתחומי של התאימות (סימטריה).

מה שייחד את הוועידה הבינלאומית השנייה הזאת (הראשונה נערכה ב-2011 במכללת "אורט בראודה" בכרמיאל) הוא, ש-18 המרצים האורחים, ממדינות כמו טייוואן, יפן, רוסיה, בלגיה, צרפת, פורטוגל, ברזיל, הונגריה, יוון, אוקראינה ועוד הגיעו לוועידה על חשבונם ובמימונם האישי, רק מפני שנושא הוועידה קרוב לליבם ומעניין אותם.

למעשה, הוועידה הבינלאומית המרתקת הזאת, שבה הושמעו הרצאות בקשת רחבה של נושאים מתחומי הממשק של ההנדסה, הטכנולוגיה והמדעים עם האמנויות השונות, היא יוזמה ומפעל של אדם אחד - ד''ר אליק גרויסמן, יו''ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכה. גרויסמן, שהוא גם מרצה בטכניון, חיפה, הוא בעל תואר שלישי בכימיה מהאוניברסיטה להנדסה כימית במוסקבה ומומחה בעל שם בינלאומי בתחום השיתוך (קורוזיה), שזכה לפני שנתיים בפרס בינלאומי על ספרו המדעי Corrosion For Everybody, שבו קישר בפעם הראשונה את הנדסת השיתוך עם האמנויות והיבטים הומניסטיים אחרים (כמו, למשל, הפילוסופיה). מעבר לכך הוא איש אשכולות, המתעניין ומעמיק כמעט בכל תחומי האמנות. הממשק הזה הביא אותו ליזום, בשיתוף עם ד"ר טטיאנה קרבצ'וק, מנהלת מעבדות וחוקרת בפקולטה לכימיה בטכניון בחיפה, שהיא יד ימינו ושותפתו המקצועית לאורך כל הדרך, את המפגשים הבינלאומיים בנושא יחסי מדע וטכנולוגיה עם האמנויות. סייעה בידם ועדת ארגון בינלאומית שכללה פרופסורים ומדענים מאיטליה טייוואן, יפן, הונגריה, בלגיה, צרפת, רוסיה, אוקראינה, יוון, ברזיל, פורטוגל וארה''ב.
בתמונה למעלה, משמאל: ד"ר אליק גרוסמן, יו"ר הכנס וד"ר טטיאנה קרובצ'וק שסייעה לו בארגונו

"לכאורה", אומר אליק גרויסמן, "אין שפה משותפת בין מדע, הנדסה וטכנולוגיה לבין אמנות. אלו הן שלוש תרבויות שונות. אבל מסתבר שהמגע ביניהן מעודד יצירתיות בשלושתן. וכיוון שאנו שואפים לחנך מדענים ומהנדסים שיהיו יצירתיים ולא 'מרובעים', צריך לאפשר להם להשתמש בכלים אמנותיים. אנחנו רוצים להראות שכדאי להשתמש בכלים אמנותיים לפיתוח דור חדש של מדענים ומהנדסים רחבי אופקים. אני יודע שאני 'משוגע' לרעיון הזה, אבל מסתבר שבעולם יש הרבה 'משוגעים' כאלה, החושבים כמוני. צריך רק למצוא אותם ולהפגיש אותם יחד כדי לעודד את הממשק בין המדע, הטכנולוגיה והאמנויות".

כמעט שלוש שנים, מאז הוועידה הבינלאומית הראשונה, עמלו גרויסמן וטטיאנה קרבצ'וק לחפש ולאתר בכל קצווי תבל מדענים, מהנדסים ואמנים ידועי שם, המחברים בין התרבויות השונות - מדענים ומהנדסים שעוסקים באמנות ואמנים שמקבלים את השראתם מההנדסה, המדע והטכנולוגיה. הצעד הבא, הקשה יותר, היה לשכנע אותם להגיע להתוועדות בינלאומית עם "משוגעים", כלשונם, כמוהם ולחלוק זה עם זה את רעיונותיהם, מחקריהם, עבודותיהם והישגיהם, ויתרה מזאת - להגיע להתוועדות כזאת על חשבונם ועל חשבון זמנם. מאמציהם לא היו לשווא. 18 אישים משלוש התרבויות נענו להזמנתם והגיעו לוועידה בתל-אביב בעיצומה של תקופה סוערת ומרתיעת מבקרים.
בתמונה משמאל: תמיר אשמן, מרצה ישראלי לעבודה סוציאלית ובתמונה מימין: תצוגה של פיאונים - גופים הנדסיים בעלי פיאות - מנייר, פרי יצירתו של תמיר אשמן, כאמצעי משחקי להוראת גאומטריה שהוצגו בתערוכה שליוותה את הכנס.

שורשים משותפים ומטרות דומות
הוועידה, שאמורה הייתה להיערך בראשותו של חתן פרס נובל לכימיה פרופ' דן שכטמן, שהרצה בוועידה הראשונה ב-2011 בנושא "יופיין של בועות הסבון'', נערכה לבסוף בהעדרו. היא הוקדשה לזכרם של שני אנשי מדע ישראלים דגולים, שעסקו גם בתחומים אמנותיים. האחד הוא פרופ' דרור שדה ז''ל, פיסיקאי ישראלי בעל שם עולמי, מרצה לפיסיקה גרעינית באוניברסיטת תל-אביב, שעמד בראש סוכנות החלל הישראלית והלך לעולמי בשנת 1993. שדה, שהיה גם פובלציסט שכתב מאמרים בעיתונות הישראלית, היה בעל נפש פיוטית, ששילב אמנות בטכנולוגיה הלכה למעשה, כששילב צמחים ופרחים בפסלים שעיצב בפלקסיגלס. אלמנתו, חיה שדה, סיפרה בפתיחת הוועידה, כי מה שהנחה אותו היה אימרה של אלברט איינשטין לפיה "הדימיון חשוב יותר מהידע''. השני הוא הפרופ' לניהול וארגון מיכאל (מייק) רדנור ז''ל, מייסד ומנהל המרכז לטכנולוגיה וחדשנות באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו, שהיה חבר בוועדה המארגנת של הוועידה ואמור היה להשתתף בה, אך נפטר חודשיים לפני שהתקיימה. רדנור, יליד לונדון, בן 81, שתחום התמחותו היה ניהול ארגונים, שילב מדע ואמנות במחקרים שערך בתחום ניהול אמנויות.

אליק גרויסמן, שפתח את הוועידה, אמר, בין השאר, בדברי הפתיחה שלו: "הרעיון שמונח ביסוד ועידה זו הוא שלמדע, לטכנולוגיה ולאמנות יש שורשים משותפים ולפעמים מטרות דומות ובעיות דומות. למרות שמה של הוועידה ברור לי, שלא נמצא מיד תשובות לכל השאלות שהצבנו לעצמנו בתחילת הדרך. אני מפציר בכל המשתתפים לא רק להציג את עבודותיהם אלא להסביר גם איך והיכן הם רואים את יחסי הגומלין בין המדע, הטכנולוגיה והאמנות''.

את הרצאת המליאה הראשונה נשא הפרופ' לכימיה ביך-יאו ג'ין, מהמחלקה לכימיה של האוניברסיטה הלאומית של טייוואן, שבין שאר התמחויותיו בתחום כימיית הקוואנטום הוא עוסק גם בתכנון ועיצוב פסלים של מודלים מולקולרים באמצעות חרוזים צבעוניים המחוברים בעזרת נוסחאות מתימטיות. הרצאתו נשאה את הכותרת "במקום שהמדע פוגש את האמנות" או "המסע המופלא אל עולם מחרוזות המולקולות". לאחר שהציג בקצרה בפני משתתפי הוועידה את העולם האקדמי של טייוואן סקר פרופ' ג'ין את היסטוריית במודלים של המולקולות, מאז בנה הכימאי ההולנדי יאקובוס ואן 'ט הוף את המודל המחורז הראשון של מולקולת המתאן, באמצעות חרוזים ומוטות, בשנת 1874. היום כבר מייצרים מודלים של מבנים מולקולריים מסובכים, בעלי מאות חרוזים, בהדפסה תלת-מימדית, כשהחרוזים מייצגים את האלקטרונים במולקולה. מודלים אמנותיים יצירתיים של מולקולות משמשים גם דגמים לבניית מבנים בעלי צורה מהממת, כמו מגדל האמנות בעיר מיטו ביפן. פרופ' ביך-יאו ג'ין הציג בפני משתתפי הוועידה כמה מודלי מולקולות מחורזים מסובכים שבנה עם תלמידיו וסיכם את הרצאתו בעצה: "למדו את מדע האמנות! למדו את אמנות המדע!"
בתמונה משמאל: פרופ' ביך-יאו ג'ין, מהמחלקה לכימיה של האוניברסיטה הלאומית של טייוואן, מציג מודלים מולקולרים שבנה באמצעות חרוזים צבעוניים המחוברים בעזרת נוסחאות מתימטיות.
 
בדיחות של מתמטיקאים
את ההרצאה המשעשעת ביותר בכל הוועידה השמיע פרופ' דירק הוילברוק מבלגיה. הוילברוק, מתמטיקאי, חבר סגל הפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת סינט לוקאס בבריסל, שהיה בעבר במשך 12 שנים מרצה למתמטיקה באוניברסיטאות בוקאוו וקינשאסה בקונגו, הוא גם מוסיקאי. בין השאר, הוא משתמש במוסיקה ובאמצעים טכנולוגיים מודרנים, ואפילו מזון, כדי ללמד מתמטיקה. בוועידה הוא דווקא הירצה על השאלה "האם המתמטיקה מצחיקה?" אם לשפוט לפי הרצאתו מתמטיקה עשויה לעורר פרצי צחוק עזים. לאחר שפירט בהרחבה בדרך הומוריסטית על מה לא ידבר בהרצאתו, הוא המחיש כיצד נועד להיות מתמטיקאי מלידה, כיוון שהקבוע המתימטי פאי - 3.14, המספר המייצג את היחס הקבוע בין היקף מעגל לקוטרו - השתלט על כל חייו ועל כל מה ששייך לו. הגימטריה של שמו שווה ל-3.1415926535, מספר הרכב שלו מתחיל בספרה 314, כשהוא מתאכסן במלון בעיר זרה הוא מקבל חדר שמספרו 314 ואפילו באתר של בפייסבוק שלו 314 חברים. עוד סיפר הוילברוק כיצד ניצלו חייו בקונגו בזכות המתמטיקה: הוא נלכד יום אחד בידי כנופיית מורדים ואחרי שבדקו את זהותו אמר מנהיגם "הוא לא מסוכן! הוא מתמטיקאי!" ושחרר אותו. את הרצאתו סיים הוילברוק בשורת בדיחות של מתמטיקאים, כמו הבדיחות הבאות: "שני אפסים הולכים לטייל ורואים על המדרכה ממול את הספרה 8. אומר אחד האפסים לשני: 'תראה איזו חגורה הדוקה יש לו!'. משיב לו חברו: 'איך הם לא מתביישים לעשות את זה ברחוב? ואז קובע האפס הראשון: 'אלה תאומים סיאמיים!" "כשנברא העולם היו רק שני מספרי 1. כשנולד להם בן אמר מספר 1 לחברתו: 'בואי נקרא לו 2'. השיבה מספר 1: 'אי אפשר! אנחנו כבר 3!" "בקיצור", סיכם הוילברוק, "מטרת המתמטיקה היא לאפשר ללומדים אותה לעבור את הבחינה!"
בתמונה מימין: פרופ' דירק הוילברוק מאוניברסיטת סינט לוקאס בבריסל

גם נושא הרצאתו של ד''ר אליק גרויסמן ביומה השני של הוועידה, היה "ההומור במדע, בהנדסה ובאמנות''. הוא ניתח את ההומור ברמת המאקרו בתחומים אלה והביא דוגמאות לשימוש בו בהוראת לימודי המדעים, ההנדסה והאמנויות.

למרצה סופיה פולגאר, מורה ואמנית בת 40 מתל-אביב, סיפור חיים מופלא. בנעוריה הייתה אחת משלישיית ילדות הפלא היהודיות-הונגריות, שהפכו לאלופות שחמט בזכות שיטות לימוד המשחק המקוריות שהקנו להן הוריהן מילדותן. אביה, לסלו פולגאר, בן לאם ניצולת שואה, חיבר בשנות ה-20 לחייו ספר בשם "לגדל גאונים", ויישם אותו הלכה למעשה כשגידל שלוש גאוניות שחמט שזכו באליפויות עולם. סופיה, האמצעית בשלישייה, זכתה פעמיים במדליית זהב באולימפיאדות השחמט לנשים. היא היחידה מהשלוש שעלתה לארץ ולמדה במכללת תל-חי בגליל עיצוב וגרפיקה. כיום היא גם מאיירת וציירת של ציורים מופשטים. יחד עם אחותה יהודית הן חיברו ספר בשם "ארמון השח", שנועד להקנות לילדים את עקרונות השחמט בצורת סיפור אגדות ולעודדם למחשבה יצירתית. בוועידה הרצתה סופיה על ספר זה כפלטפורמה להוראת שחמט לילדים. את הרצאתה סיכמה במלים: "למדענים ולאמני השחמט יש אותם יסודות - סקרנות, איסוף מידע, יכולות אנליטיות, מצבים מסובכים, יכולת פתרון בעיות, מוטיבציה, יכולת הפשטה והסקת מסקנות". בתמונה מימין: סופיה פולגאר, מורה ואמנית מתל-אביב

תרבות של סדר בתוך אי-סדר
פרופ' ולדימיר פטרוב, בוגר אוניברסיטת מוסקבה בכלכלה, סטטיסטיקה ומדעי המידע, עורך כתב העת "אסתטיקה אקספרימנטלית", כיום גמלאי המתגורר במוסקבה. בוועידה הוא הרצה על מחקר תיאורטי שביצע בנושא שילוב אמנות ומדע - האם מדובר בחיפוש אלכימאי עיוור או באסטרטגיית מידע שיטתית? מסקנתו של המחקר שגלש לנוסחאות מתמטיות - ניתן ואפשר לגשר את הפער הבלתי ניתן לגישור בין שתי התרבויות, מדע ואמנות. 
בתמונה משמאל: פרופ' ולדימיר פטרוב 

המתמטיקאי אקיו היזומה, מהפקולטה למתמטיקה שימושית ואינפורמטיקה באוניברסיטת ריוקוקו, שיגה, ביפן, מכנה את עצמו "אמן גיאומטרי", המסתמך בעבודותיו בעיקר על סדרת פיבונאצ'י, שהיא סדרת מספרים ששני אבריה הראשונים שווים ל-1 ולאחר מכן כל איבר בסדרה הוא של שני האברים הקודמים לו; על "יחס הזהב", שהוא קבוע מתימטי, מספר אי-רציונאלי המעסיק הן את המדע והן את האמנות מזה מאות שנים; ועל "ריצוף פנרוז", שהוא ריצוף או ריעוף (הנחת רעפים) שנוצר על-ידי סט לא מחזורי של רעפים, כלומר רעפים או אריחים השונים בצורותיהם או במידותיהם. היזומה בן ה-54, שלמד טכנולוגיה בקולג' לטקסטיל ועבודות-יד בקיוטו, הוא כיום אדריכל המתכנן מבנים, העשויים לרוב מקני במבוק. הוא רואה ב"יחס הזהב" יותר מאשר סימטריה אסתטית, או פרופורציה שמיימית, ומחפש את הפונקציה המדעית לקיומו בטבע. ב-20 השנים האחרונות הוא מייצר ובונה "סלים ארוגים" או "כלובי כוכב'', כלשונו, המורכבים מקני במבוק, ומלחין להם גם מקצבים ב"יחס הזהב". בהרצאתו, שלוותה במודלים של מונומנטים שעיצב, המוצגים כמעט בכל המוזיאונים החשובים במזרח אסיה, הסביר היזומה, כי הוא רואה במונומנטים שלו יצירות אמנותיות המבוססות על גיאומטריית הגבישים, כולל גיאומטריית הגבישים הקאווזי-מחזוריים אותם גילה פרופ' דן שכטמן. הוא הסביר, כי המודלים המסובכים שהוא מעצב הם תוצאה של חישובים מתימטיים המבוססים על המקצב המוסיקלי של "יחס הזהב". הדגמים המוקטנים של יצירותיו אותם הציג והעביר בין משתתפי הוועידה עוררו התפעלות רבה.
בתמונה משמאל: המתמטיקאי אקיו היזומה, מהפקולטה למתמטיקה שימושית ואינפורמטיקה באוניברסיטת ריוקוקו, שיגה, ביפן

ניהול ארגונים כמקצוע אולי אינו מוגדר כאמנות, אבל בעיני מהנדס המכונות והאווירונאוטיקה גיורא שלגי הוא אינו נופל מכל אמנות אחרת. שלגי עבד במשך כ-45 שנה בתפקידי ניהול שונים ברשות פיתוח אמצעי לחימה (רפא''ל), היה מנהל חטיבת הטילים בחברה ולאחר מכן, בשנים 2004-1998, שימש כמנכ''ל הרשות והביא אותה לשיא פריחתה. הוא זכה בשל כך בשני פרסי ביטחון ישראל ובפרס על שם פרופ' ברגמן על הקמת תשתית טכנולוגית. בהרצאתו בוועידה, שנשאה את הכותרת "יחסי טכנולוגיה ואמנות - חקר האירועים ברפא''ל", גולל שלגי את ההיסטוריה של הרשות מאז הקמתה בשנת 1948 עד לתקופה בה ניהל אותה. הוא פרש את פילוסופיית הניהול שלו, שמטרתה היא לעודד חדשנות יצירתית שתשרת את הארגון החייב לפעול כמכונה משומנת. כביכול יש בכך סתירה. אז איך עושים זאת? "על-ידי תרבות של סדר בתוך האי-סדר'', הסביר שלגי. "ארגון יצירתי חייב להנהיג תרבות כזאת שתיתן מקום לחדשנות מהפכנית שתשרת את עתיד הארגון. "חלק ניכר ממהנדסי רפא''ל היו מהנדסים יצירתיים, שהיו במהותם אמנים והביאו עימם לארגון ערכים אמנותיים כמו תשוקה ואומץ לשחות נגד הזרם'', סיפר שלגי. "רוב הצלחתה של רפא''ל נוצרה ממהנדסים אלה. כדי לנהל אותם היה צורך בשלושה מכשירים ארגוניים - מטרות שאפתניות, חתירה למצוינות ארגונית וארגון דפוסים של אנשים יצירתיים בשילוב חדשנות אמיצה. לקח לנו עשר שנים של עבודה קשה כדי להפוך ארגון טוב לארגון מצוין, אבל זה היה שווה את המאמץ. עודדנו את כל המנהלים בארגון לעודד חדשנות, להיות סלחניים כלפי אלה ששוחים נגד הזרם ולדעת שאומץ כרוך גם בכישלונות, שניתן להשתמש בהם כהזדמנויות למידה''.
בתמונה מימין: מהנדס המכונות והאווירונאוטיקה גיורא שלגי

אווה גיארמטי היא פסיכותראפיסטית, חוקרת בכירה במכון לפסיכולוגיה ולמדעים קוגניטיביים של האקדמיה ההונגרית למדעים בבודפשט, שעיקר מחקריה מתמקדים במחוננים יוצאי דופן הסובלים מהפרעות למידה, כמו הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם ודיסלקציה. היא מרצה במושאים אלה באוניברסיטת בודנסיס בבודפשט ובאוניברסיטת סגט. הרצאתה בוועידה עסקה ב"מדע, אמנות וחשיבה ביקורתית בעידן הדיגיטלי". "העולם בו אנו חיים משתנה במהירות ויחד עם השינויים המתחוללים בו משתנה גם המוח האנושי'', אמרה. "הטלפון הוא 'פיקח' והידע מוחזק ביד, יותר מאשר במוח. נראה שמכונות יכולות לחשוב כמו אנשים ולעבור בהצלחה את מבחן טיורינג (מבחן מדד הבינה המלאכותית של מכונות), בעוד שכשליש מהילדים מאובחנים כבעלי לקויות נוירולוגיות. אנחנו נמצאים על סיפו של שינוי תרבותי. תם עידן הבורות ומתחיל העידן הדיגיטלי המציב בפנינו אתגרים חדשים''. בעידן זה משתלטת החשיבה הביקורתית, טוענת אווה גיארמטי. "חשיבה ביקורתית היא שילוב של חשיבה יצירתית ואסטרטגית. אולם בעוד שהסביבה והתרבות משתנות החינוך ממשיך להיות כפי שהיה במאה ה-14. זה מחייב שימוש באמנות, במשחקי לוח ובמצבים חברתיים כדי לפתח חשיבה ביקורתית. רק שיתוף פעולה בין המדעים, האמנויות וגישה חינוכית חדשנית יכול לשחרר את המחשבה האנושית מהנטל של העידן הקודם ולמנוע לקויות פסיכיאטריות מילדינו".
בתמונה מימין: אווה גיארמטי, חוקרת בכירה במכון לפסיכולוגיה ולמדעים קוגניטיביים של האקדמיה ההונגרית למדעים בבודפשט

תערוכה :
"אמנות בעיני מדענים ומהנדסים - מדע וטכנולוגיה בעיני אמנים''


 

 

 


 

 

 

 

 



בתמונה משמאל: ד''ר ערן גילת, מדען העוסק בחקר המח וכאמן מביא בצילומיו ביטוי לכך. בתמונה למעלה: תמונה של ד"ר ערן גילת, שהוצגה בתערוכה

בתערוכה שליוותה את הוועידה במקביל להרצאות, משכו את תשומת הלב בעיקר צילומיו הסוריאליסטיים של ד''ר ערן גילת. היו אלה צילומים מבויימים של מכשירים וכלים שונים לצד אברי אדם, כמו מוחות, לבבות וכבדים, או גופות בעלי חיים, כמו דיונונים, דגים, איילות וציפורים. ערן גילת הוא מדען העוסק בנוירוביולוגיה ובהדמייה. יחד עם זאת הוא גם צלם אמן, המביא לידי ביטוי את עבודתו המדעית בצילומים אמנותיים מרשימים. הרצאתו בוועידה הייתה תחת הכותרת הארוכה "מה מספר לנו מחקר המוח החדשני על מסתורי ההתנסות הוויזואלית האסתטית שלנו? סוג 'הזיכרון החייתי' באמנויות החזותיות כנקודת התייחסות". בהרצאה עצמה הסביר ד''ר גילת שכמדען העוסק במשך שנים רבות במחקרי המוח האנושי וכאמן, הוא מנסה לבחון בצילומיו את משמעויות מחקרי המוח האחרונים על ההתנסות הוויזואלית שלנו בעת צפייה והערכת אמנות.


 

 

 





בתמונה למעלה: אובייקטים גאומטריים בתמונותיו של האמן ואסארלי אנטל שהוצגו בתערוכה

בתמונה למטה: יצירות נוספות שהוצגו בתערוכה

 

 

 


 


המפכ''ל שהפך לצייר

תקצר היריעה מלסקר את כל הרצאותיהם המאלפות של המדענים, המהנדסים והאמנים שהושמעו בוועידה. הם נעו מהרצאתו של הצייר היהודי-צרפתי ז'אן פול קורצ'יה על "ספקות הצייר - מבלזק ועד ראמצ'נדרן" (מדען הודי חשוב בתחומי הביולוגיה, הפיסיקה והביוכימיה), ועד הרצאתו של רפי פלד, המפכ''ל ה-11 של משטרת ישראל ולאחר מכן מנכ''ל חברת החשמל, שהפך לצייר ופסל המציג את יצירותיו האמנותיות בתערוכות רבות בארץ ובחו''ל. בוועידה הוא הרצה על "צבע החלודה בשירת הברבור של החומר''. הם ועשרות מרצים אחרים העידו בהרצאותיהם כי הקשרים בין המדעים, הטכנולוגיות והאמנויות הם הדוקים ביותר ויש להציגם, לטפחם ולחזקם כאמצעי חינוכי, תרבותי וחברתי.
בתמונה משמאל: רפי פלד

חשוב לציין, כי אף מוסד או ארגון אקדמי, טכנולוגי או אמנותי ישראלי לא הסכים ליטול על עצמו את ארגון ואירוח ועידה בינלאומית ייחודית זו, שבשורתה חשובה להתפתחות היצירתיות בקרב הדור הצעיר של המדענים, המהנדסים, האדריכלים והאמנים. לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל היא הארגון הישראלי היחיד, שנענה לאתגר, והסכים לארגן ולארח בביתו ותחת חסותו אירוע בינלאומי חשוב ומרתק זה.

שלח לחבר
שתף


 


Google