שערי
חליפין
שינוי אחרון: 29.3.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.625
אירו3.912
ליש"ט4.504
100 יין3.265

סקירת הרצאות הכינוס הלאומי לריתוך 2014

מאת: רועי שני



 





כמדי שנה בחודש ינואר, התאסף ציבור המהנדסים לרגל הכינוס הלאומי לריתוך שהתקיים השנה בכפר המכביה ב-21.1.14. הכינוס, אשר נערך ביוזמת הוועדה הלאומית לריתוך של לשכת המהנדסים, נפתח בברכותיהם של יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך אינג' ועו"ד עדי עציץ ומר יוסי אלמלם, יו"ר הכינוס, שהכריזו כי בשנה הבאה יורחב הכינוס לכדי כנס בינלאומי מקצועי בנושא ריתוך שיארח דוברים רבים ובולטים מארבע כנפות תבל. הכנס הבינלאומי יתקיים לראשונה במסגרת שבוע הריתוך הלאומי.
בתמונה משמאל: מר יוסי אלמלם, יו"ר הכינוס

את הכינוס כיבד בנוכחותו התעשיין, זוכה פרס ישראל ופרס התעשיה, ומייסד חברת "ישקר" האגדית מר סטף וורטהיימר. וורטהיימר בנאומו סיבר את אוזני המשתתפים בנתונים מדאיגים, לפיהם שיעור העובדים בתעשיות הייצור בישראל הצטמצם בעשור האחרון בכ-30%. יחד עם זאת, ציין וורטהיימר כי המהנדסים הם הם הציונות האמיתית של ישראל, ושהוא מוקיר, מחזק ומודה להם עם העבודה החשובה שהם עושים. את דבריו חתם בציטוט מתוך שירו של חיים חפר "המשיח":
"ולא צריך שמין משיח יבוא לכאן
הרי גם ההיסטוריה הוכיחה כבר מזמן
שכל מי שעובד כאן, וכל מי שיוצר כאן הוא המשיח"
בתמונה משמאל: התעשיין סטף ורטהיימר, מייסד חב' ישקר

את מסכת הברכות המשיך אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי המכונות. לדבריו, פעולת הריתוך הינה פעולה אלימה הדורשת מאמץ רב אשר בסיומה נוצר איזור תפר המועד לפורענות. ידע מעמיק וניסיונות מתועדים מובילים לפיתוחים ולחידושים בתחום הריתוך והם אלו המסייעים לשפר את איכות ועמידות התפרים ותורמים להעלאת הבטיחות. ליבן סיים את דבריו בציון לשבח ובהוקרת תודה לוועדה הלאומית לריתוך של לשכת המהנדסים אשר לדבריו עושה עבודת קודש.
בתמונה מימין: אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות

את מסכת הברכות חתם אינג' ועו"ד עדי עציץ, יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך ומנהל המעבדות למכניקה והידרוליקה במכון התקנים הישראלי. עציץ הציף בנאומו את "תיאטרון האבסורד בו אנו חיים" בהתייחסו לכך שעבודת הריתוך אינה מוכרת כמקצוע בישראל, וזאת למרות החשיבות הבטיחותית העליונה של תחום הריתוך. עציץ הזכיר מספר כשלים שפורסמו לאחרונה בתקשורת, למשל, התמוטטות המרפסות בחדרה, שקיעת מחלף דרור, קריסת הגשר להולכי רגל בכפר סבא, וציין כי "תרבות הסמוך ועיגולי הפינות" מתרחבת בישראל. לדבריו, ריתוך הינה פרוצדורה שנעשה בה שימוש נרחב בכל תחומי התעשייה, ולאיכותה השפעה מכרעת על איכות המוצרים ועל הבטיחות. עציץ קרא למקבלי ההחלטות בישראל להתעורר ולהבין כי מדובר בעניין של בטיחות ולכן חייבם להכיר ולהסדיר לאלתר את תחום הריתוך כמקצוע מוכר בישראל ובכך לדאוג למסלול הכשרה והסמכה איכותי ומקיף.
בתמונה משמאל: אינג' ועו"ד עדי עציץ, יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך ומנהל המעבדות למכניקה והידרוליקה במכון התקנים הישראלי

לאחר מסכת הברכות העניקה הוועדה הלאומית לריתוך מגן הוקרה למר סטף וורטהיימר על תרומתו לקידום התעשייה והחינוך המקצועי בישראל. כמו כן העניקה הוועדה לד"ר יוסי פסח תעודת "Life Member" מטעם ארגון הריתוך האמריקני- ה-AWS.

בתמונה מימין:
הענקת תעודת "Life Member" מטעם ארגון הריתוך האמריקני- ה-AWS לד"ר יוסי פסח
 
לסיום, העניק מר ג'קי בן דיין, יו"ר תת הוועדה לבחינה והסמכה של הוועדה הלאומית לריתוך, תעודות הסמכה למפקחי הריתוך שזה עתה סיימו את הכשרתם ועמדו בהצלחה בבחינות ההסמכה.

בתמונה: מר ג'קי בן דיין ואינג'/עו"ד עדי עציץ עם מפקחי הריתוך החדשים, שזה עתה סיימו את הכשרתם ועמדו בהצלחה בבחינות ההסמכה



 

 

 

 

 

 



את ההרצאה הפותחת של הכינוס נשא חגי איתמרי מחברת פלסאון. הרצאתו עסקה במהפכת הפלסטיק (פוליאתילן) בתשתית המים והגז. את הרצאתו פתח בבעייתיות בשימוש בצינורות מתכת להובלת מים וגז. צינורות מתכת רגישים לקורוזיה, קשה לשמור על הציפוי שלהם לאורך זמן ונוצרות נזילות ודליפות, והבלאי והדפורמציה שצינורות מתכת מציגים הינו גבוה ביותר. גם צינורות בטון אינם אידיאלים להובלת נוזלים וגז עקב בעיית הסדקים שנוצרים מתזוזות בקרקע ולחצים. נוכח הבעיות בשימוש בצנרת מתכת ובטון גדל בשנים האחרונות השימוש בצינורות פוליאתילן להובלת גז ומים. בניגוד לשאר החומרים מהם מייצרים צינורות, הפוליאתילן הינו חומר בעל מבנה גבישי, תרמו-פלסטי, בעל יציבות מולקולרית רבה, גמיש וחזק. נקודת ההיתוך הצרה שלו מאפשרת נוחות בריתוך, ושטח הפנים החלק שלו מונע חיכוך. כמו כן, הפוליאתילן הינו חומר בעל משקל סגולי נמוך יחסית ולכן קל וזול יותר לשנעו. מעלותיו של החומר הביאו את מקבלי ההחלטות בעולם המערבי, ובעיקר בגרמניה, להחליף את הצנרות הישנות של הובלת הגז העירונית וצנרת המים בצינורות פוליאתילן.
קיימות מספר שיטות לריתוך פוליאתילן, במסגרתן מחממים את החומר באזור המפגש ל-220 מעלות צלסיוס ותוך כדי הפעלת לחץ על שני החלקים נוצר אזור חיבור בו מתערבבים החומרים. לאחר הקירור מתגבש אזור הריתוך לחומר הומוגני שזהה לחומר המקור. הריתוך של פוליאתילן נעשה באופן מבוקר באמצעות רתכות ניידות, וקיימות מכונות ריתוך שונות המתאימות לקטרים השונים. האתגר המרכזי העומד כיום בפני ייצרני צינורות הפוליאתילן הינו פיתוח בדיקות לא הורסות. כיום כל בדיקות הבטיחות למוצרי פוליאתילן הינן בדיקות הורסות ולכן מתקיימות אך ורק בתנאי מעבדה ולא בשטח על המוצר עצמו.
בתמונה משמאל: חגי איתמרי מחברת פלסאון

בתום ההרצאה הפותחת התפזרו המשתתפים למושבים מקבילים בהם נערכו הרצאות הן מהתחום ההנדסי המעשי והן מהתחום העיוני. להלן תקצירים של מקבץ הרצאות שניתנו במסגרת הכינוס:

"חיתוך בלהבת דלק חמצן", מאת אלימלך פייגין
כיום נהוג בתעשיה שימוש בגז פרופן וחמצן לצורך חיתוך מתכות בלהבה. האסון שארע לאחרונה במסגרתו בנין בשכונת גילה בירושלים קרס עקב פיצוץ גז פרופן, מדגיש את הסכנה הבטיחותית של השימוש בגז זה, ומעלה לדיון את החלפתו בגורם בעירה חליפי בטוח יותר. לדברי פייגין, הבעיה המרכזית של גז פרופן הינו משקלו הסגולי הגבוהה מן האוויר ולכן הוא נוטה להצטבר במקומות נמוכים. מעל ריכוז מסויים של גז פרופן בשטח - כל הצתה ולו השולית ביותר כגון שימוש בטלפון סלולרי – עלולה לגרום לפיצוץ עז. השימוש בדלק במקום גז פרופן נותן מענה בטיחותי לחיתוכי מתכת בלהבה. היתרונות של הדלק רבים: הוא בטוח יותר לשינוע, מיכל הדלק קטן משמעותית ממיכל הגז, הוא אינו יוצר בעיה של "אש חוזרת" כפי שנוצרת בשימוש בגז פרופן, מאפשר חיתוך מתכות עד עובי של 350 מ"מ, קצב החיתוך מאוד מהיר, מערכת החיתוך הינה מערכת קרה ולכן אין סכנה של כוויות, עלויות נמוכות וניתן לחתוך חומרים מורכבים וסגסוגות ואף חומרים חלודים וצבועים. פייגין סיכם כי יחידות החילוץ בצבא ארה"ב עברו כבר לשימוש במערכת חיתוך דלק חמצן, מה שמונע אסונות וכשלים רבים להם חשופים הרתכים בעבודות בשטח.
בתמונה מימין: אלימלך פייגין

"הריתוך כמקצוע - האם בר השגה?" מאת עדי עציץ
בהמשך לדבריו בפתיחת הכנס, נשא עציץ הרצאה מרתקת וחשובה באשר למעמדו המקצועי והחברתי של מקצוע הריתוך בישראל. לדברי עציץ, המצב העכשווי בארץ בתחום הריתוך עגום, ריתוך אינו נחשב כמקצוע מובחן, רתכים רבים לא עוברים הכשרות מסודרות, וכתוצאה נגרמים אסונות וכשלים רבים עליהם אנו שומעים חדשות לבקרים באמצעי התקשורת. בניתוחו מראה עציץ כי המצב הקשה של הכשרת מרתכים בישראל נובע מבעיה רחבה יותר של החינוך המקצועי בישראל, והתנגדויות של גורמים ובעלי אינטרסים שונים שתופשים את החינוך המקצועי בישראל כגורם מפלה ומסליל לאוכלוסיות חלשות ומיצובו של הריתוך כמקצוע נחות. עציץ הציג מודלים שונים ממדינות מפותחות בהן ההכשרה של רתכים מבוססת על גופי ידע מחקריים ויישומיים, למשל בגרמניה הכשרה של רתך אורכת כ-3 שנים ונעשית במסגרות תעשייתיות. עציץ מציע להשקיע בחינוך המקצועי-טכנולוגי, לבנות למקצועות אלו ובכללם הריתוך את היוקרה להם הם ראויים, לייסד מערכת רגולציה קפדנית שתתבסס על מדרגי הסמכה ומבחנים, ועדכון התקנים שיאפשרו העסקה של רתכים מוסמכים בלבד. לדידו, יצירת מדרגי ההסמכה בתחום המקצועי, כדוגמת: אומן, רב אומן ולאחר מכן טכנולוג ריתוך, מפקח ריתוך ומהנדס ריתוך יהוו מקור משיכה למקצוע הריתוך אשר יימוצב גבוה כמקצוע נחשב ורב מוניטין, כפי שקיים במדינות מפותחות רבות בעולם. כך, לדעתו של עציץ, נבטיח מקורות תעסוקה וקידום לרתכים מוסמכים, נעלה את הבטיחות, נחסוך למשק עלויות אי איכות גבוהות ונמנע אסונות הנגרמים עקב חוסר המקצוענות השורר כיום בשוק הריתוך בישראל.
בתמונה משמאל: אינג' ועו"ד עדי עציץ, יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך ומנהל המעבדות למכניקה והידרוליקה במכון התקנים הישראלי

"חידושים בריתוך טיג" מאת ניצן עמית מ.ב.ש מתכת
בהרצאתו הציג עמית מגוון חידושים בריתוך טיג, וכן בסוגי ריתוך נוספים. בין יתר החידושים שנידונו בלטה טכניקת "חור המפתח" אשר במסגרתה יוצרים חור זעיר בתחתית אמבט הריתוך שמביא לתוצאה חסכונית ויציבה נוכח העיגון שיוצר החור לאמבט הריתוך. תהליך ריתוך חדשני נוסף מערב שימוש באבקות ומשחות של חומרים ראקטיביים הנמרחים עם פני המחברים. התוספים משפיעים על מתח הפנים של החומר ומתקבלת חדירה עמוקה יותר וקשת ריתוך צרה יותר. עוד הציג עמית את השילוב של לייזר בריתוך. הלייזר הממוקד מאפשר חדירה עמוקה יותר ומתקבל ריתוך אמין ויעיל כלכלית.
בתמונה משמאל: ניצן עמית מ.ב.ש מתכת


"כשלים כתוצאה מפגמים בריתוך" מאת לירז עטיה מחב' זיקה
בהרצאתה פרשה עטיה מגוון פגמים והציעה דרכים כיצד למנוע היווצרות פגמים אלו. למשל, במקרים של חוסר חדירה למחבר יש להעלות את זרם הריתוך וכן להתקדם בקצב ריתוך איטי. במקרים של חוסר התכה בהם הפאזה נותרת שלמה יש להתאים את קצב הריתוך וכן להעלות את החום. עטיה הזכירה כשלים נוספים כגון קעקוע, נקבוביות, סדקים חמים וסדקים קרים, ומובלעות מוצקים.
בתמונה משמאל: לירז עטיה מחב' זיקה

את הכינוס ליוותה תערוכה מקצועית בה הציגו חברות הריתוך את החידושים והפיתוחים האחרונים בתחום. בין החברות שהציגו נמנו: זיקה, קבוצת סקופ מתכות, מם-בית, פז-ארק, ירון אמיר ציוד מכונות, מימר, מידל איסט מטלס ואלינה טכנולוגיות.

בתמונה: תצוגה מסחרית


שלח לחבר
שתף


 


Google