שערי
חליפין
שינוי אחרון: 23.3.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.645
אירו3.932
ליש"ט4.556
100 יין3.282

הכינוס ה-10 למערכות רכב וחלפים: על רפורמות ושינויים שבפתח ועל חידושים ופיתוחים

מאת: אולגה פרסמן

הכינוס למערכות רכב וחלפים, בארגון הענף להנדסת רכב בלשכת המהנדסים, מהווה זה שנים רבות מקום מפגש עבור כל העוסקים בענף הרכב, מערכות וחלפי רכב - מהנדסים, אנשי אקדמיה, יבואנים, אנשי משרד התחבורה, צה"ל, משטרת ישראל, קציני בטיחות, אנשי מוסכים, תעשייה, היי-טק ועוד.

הכינוס שהתקיים השנה ב-6 ביוני 2013 במלון השרון בהרצליה, התמקד ברפורמות ובשינויים שעומדים בפתח בתחום, ועליהם לא מעט מחלוקת. במקביל, הציגו אנשי תעשייה ואקדמיה חידושים ופיתוחים הנוגעים למערכות הרכב, שעשויים לשנות את פני התעשייה והספידו את הפרויקט השאפתני של "בטר פלייס", אשר פשט השנה את הרגל.

מלואו-טק להיי-טק
אבנר פלור, מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה, פתח את הכינוס בפירוט העבודות שנעשו בשנה האחרונה וטען כי את הפירות ניתן יהיה לראות ברבעון האחרון של השנה הנוכחית. "תחום חלקי החילוף תופס מקום מרכזי, ואגף התחבורה עובד על מנת להתאים לדרישות הבינלאומיות", אמר פלור. "בהמשך להמלצות אנחנו מקדמים חקיקה והמלצות הצוות עוגנו בהחלטת ממשלה". עוד דיבר פלור על דרישות משרד התחבורה בשנתיים האחרונות לבטל את כל התקנים הישראלים ועל העבודה שהושקעה ביחד עם מכון התקנים ביצירת תקינה חדשה. בנוסף פירט את עבודת צוות היישום שהתמקדה בייבוא חלפים, וציין כי להבדיל מהתקינה המסודרת הקיימת בענף הרכב, במוצרי תעבורה הדבר מורכב יותר, משום שהמדיניות בנושא שונה בתוך אירופה ממדינה למדינה ושונה מזו שבארה"ב. "המדיניות החדשה שגובשה בנושא מערכים בטיחותיים, תתחיל להיות מיושמת בחודשים הקרובים", קבע.
בתמונה מימין: אבנר פלור, מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה

פלור שם דגש על קידום הלימודים וההכשרה בענף התחבורה, והצורך בשינוי התדמית. "לימודי הרכב הם בנפשנו וחשובים ברמה הלאומית ונשמח לשיתוף פעולה", אמר. "כמו כן, הנושא הטכנולוגי הפך את הרכב לעולם ההייטק ונושא הדימוי והתדמית חשובים מתמיד. לכן, ב-2014 ננסה לצאת בקמפיין פרסומי לשינוי התדמית, על מנת שאנשים יבינו שהתחום הולך מלואו-טק להיי-טק. ביחד אתכם, כל אחד בתחומו, נצליח להגיע ליעדים".

מאבק הרפורמה
"המילה הכי פופולארית היא רפורמה", פתח יקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב. "כדי לבצע רפורמה, מקימים ועדות מומחים שאמורות לסייע להגיע לפתרונות אידאליים. אולם בדרך כלל בשלב מסוים הוועדה הופכת להיות שבויה של הרצון לעשות רפורמה יותר מהצורך להיצמד ליעדים. לפני מספר שנים החליטו שעושים רפורמה על ידי פתיחת השוק לייבוא חלקי חילוף. לקחו אנשי מקצוע בתחום החלפים והגיעו לפורמט כתוב. יצא המסמך, אולם כלום לא קרה בשטח. הבעיה נובעת מכך שלרגולטור במשרד התחבורה אין שיניים והוא לא מסוגל לאכוף. במשרד לאיכות הסביבה לדוגמא, נותנים קנסות ואוכפים, אולם במשרד התחבורה אין דבר כזה - אין מי שיעסוק בזה".
בתמונה משמאל: יקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב

אנוך התייחס גם לסוגיית "בטר פלייס" וציין כי בוועדת הפנים של הכנסת אמר את דעתו המקצועית ואת התנגדותו למונופול של החברה. לטענתו של אנוך, קריסתה של החברה נובעת מכך שאוטו שעולה פי 2 מכל אוטו אחר הדומה לו, לא יכול להיות אטרקטיבי אם אינו מקבל הטבת מס. "במחקרים גילו כי אנשים לא ממהרים לפתוח את הכיס בשביל 'ירוק'. אם היינו באוטופיה, אולי היינו עושים את זה".

לבסוף ביקש אנוך ממשרד התחבורה כי יאריכו את זמן ההתייחסות לחוק רישוי עסקים, על מנת לאפשר לעבור על כל סעיפיו. "לא הגיוני שיתנו חמישה ימי התייחסות לחוק שאמור להיות אמות הספים לעשרות השנים הקרובות. אם רוצים התייחסות רצינית, תנו את הזמן", סיכם אנוך.

אריה אשד, מנכ"ל איגוד המוסכים, השיב לדבריו של יקי אנוך וטען כי "המילה רפורמה היא רק מילה. עומד מאחוריה שינוי של מצב וזה דורש תהליכים. תהליכים לא קורים ביום או יומיים. יש כוחות שמנסים לקדם ויש כוחות המנסים לחסום אותם". לדבריו של אשד, השוק לא מתנהל באופן טבעי משום שיש כוחות כלכליים וארגוניים חזקים שמפריעים לגורמים שרוצים להיכנס, ולכן יש צורך ברגולציה. "השינוי בענף הרכב צריך להתקיים ואני מברך על השינוי. אני שמח שהאיגוד שותף לחלקים.
אשד התייחס גם לתחום חלקי החילוף, הביע את חשיבותו וציין את נושא המוסכים והחלקים הפיראטיים, הזקוק להתייחסות. עוד שם אשד דגש על נושא החינוך הטכנולוגי והצורך בהתאמתו לתקופה.
בתמונה מימין: אריה אשד, מנכ"ל איגוד המוסכים

"לפני 40 שנה אמרו לנו שגמל זה סוס שתוכנן על ידי ועדה, כלומר גם אז לא היה דמיון בין תוצאות הוועדה לצרכים", פתח את דבריו בעקיצה שמואל בן ארי, יו"ר הענף להנדסת רכב בלשכת המהנדסים. בן ארי דיבר על המשך דשדוש תעשיית הרכב האירופאית, שלא מצליחה "להרים את הראש", לאור המצב הכלכלי. "ב-2011 הייתה התאוששות מסוימת בתחום הרכב הכבד ואולי ב-2014 או 2015 נראה התאוששות של כל יתר השוק", אמר בן ארי. "על אף המצב, המשיכו הוועדות לעבוד והחליטו ליישם ולאכוף את תקנת 'יורו 6', לכן אנחנו צריכים להתמודד עם הנושא". בן ארי דיבר על מהפיכה צפויה בתחום באמצעות מצבר ליתיום יון, הנועד להתנעת כלי רכב מיקרו היברידיים - כשהרכב נעצר, המנוע דומם וכשמאיצים, הוא נדלק ונוסע.
בן ארי התייחס גם ל"רנו" ול"בטר פלייס" שקיוו למכור 100 אלף מכוניות עד 2016, אך האחרונה נאלצה לסגור את שעריה בארץ לאחר שמכרה 1,500 מכוניות בלבד.

בתמונה משמאל: שמאל בן-ארי, יו"ר הענף להנדסת רכב בלשכת המהנדסים, מהנדס ראשי בחברת אגד
 
בן ארי עדכן גם בעבודה המתקיימת כיום על טעינה אינדוקטיבית לרכבים חשמליים, כפי שמתבצעת היום בהטענת טלפונים. "בארץ ממשיכה התנופה סביב תקינת הרכב החשמלי", הוסיף בן ארי. "וכבר בימים אלו מסתיימת תקינה של עמדת טעינה לאוטובוס חשמלי".

משרד התחבורה: שינויים מחויבי מציאות
עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה, ניצל את האירוע על מנת לעדכן את הנוכחים בשינויים שהתרחשו ועתידים להתרחש בתחום. "ענף החלפים עובר הרבה שינויים והוא מתפתח. למרות מה שנאמר, התחום הזה עובר שינוי נדרש", אמר יצחקי. "הרבה אנשים במדינה נמצאים בבועה. שוכחים שמדינת ישראל עוברת תהליך של שינוי צרכני, תהליך של התפכחות. השינויים הם מחויבי מציאות. אלה תהליכים שייקחו זמן. הם יקרו והגללגים התחילו כבר לנוע, לכן אני לא ממליץ לאנשים לנוח על זרי הדפנה".
יצחקי דיבר על פיתוח תשתיות הכבישים במדינה והצורך בהגברת הבטיחות, וציין כי משרד התחבורה היה הראשון להגיע עם משרד האוצר להסכמים. יצחקי הרחיב אודות העבודות בשטח והתייחס לסוגיות האקולוגיות אשר היו זקוקות לפתרונות, כמו חיות בסיכון בשל העבודות והעברת עצים. עוד ציין את פתיחת תחנת הרכבת בשדרות בתחילת דצמבר, אשר לטענתו עשויה להשפיע על הדיור ועל התעסוקה. "החשיבות הכי גדולה ניתנת להסבה למערכות הסעה המוניות. "זה נושא שהוזנח שנים. ההוצאה על רכב היא השנייה בגודלה במשק הישראלי, וזאת משום שהתחבורה הציבורית עדיין לא נותנת מענה", אמר יצחקי. "יש הרבה מה להוזיל, אולם באמצעות חוקים, תקנים ונהלים חדשים, אנחנו כבר רואים שינויים" בנושא תאונות הדרכים אמר כי "אין למדינה ישראל במה להתבייש. אנחנו המדינה המדורגת כחמישית בעולם בצמצום מספר ההרוגים בתאונות הדרכים".
בתמונה מימין: עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה

רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים, דיבר על הרפורמה המתוכננת בתחום המוסכים העצמאיים המומחים בישראל. "היום ברחבי העולם מוסכות זה מקצוע שצריך ללמוד. זה לא ייבוא או סחר - זה מקצוע נחוץ", הסביר לוי. "בכל העולם יש בעיות ריכוזיות מאוד קשות. זה לא משהו שמאפיין רק אותנו בישראל. בעלי מוסכים מתארגנים בכל העולם והמלחמות האלה קיימות בכל תחום". לטענתו של לוי, הפתרון הוא לשדרג את המוסכים הכלליים.
כיום נמצא בחקיקה ניסיון ליצור שלשה סיווגים של מוסכים: מתמחה, יבואן ומורשה. לדבריו, יש בישראל 2.1 מיליון רכבים. למוסך המורשה יינתנו הנתונים של השוק, ובעליו יבחר באילו שלשה דגמי רכבים הוא מעוניין להתמחות ולטפל. מוסך מומחה יצטייד בציוד ומכשור על פי דרישות היצרן ויעברו הכשרות והשתלמויות. בתמורה יקבל את הכובע וההגנה של משרד התחבורה. בשנה הבאה צפוי לצאת לפועל פיילוט עם מספר מוסכים.
בתמונה משמאל: רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים

מרסל לס, מחברת "Mann-Hummel" הגרמנית, דיבר בנושא פיתוחים חדשים בתחום מסנני הרכב, בדגש על מסנני דלק. לס הציג את חברת "Mann-Hummel", המחזיקה ב-50 מפעלים ברחבי העולם ומחזור עסקים המסתכם ב-2.5 מיליארד דולר. לטענתו של לס, לחברה כה גדולה יש אחריות לבני אדם ולסביבה. "אנחנו לעולם לא מתפשרים על בטיחות איכות המסננים, לכן אנו מייצרים מסננים באיכות אחידה והמחמירה ביותר הקיימת ברחבי העולם, באמצעות מערכת ניהול האיכות הבינלאומית שלנו", הסביר. עם כל זאת, טען לס, הנטייה לחשוב ש"מייד אין ג'רמני" הוא תו איכות אוטומטי - אינה נכונה. הוא הציג את מסנני הדלק הקיימים כיום והסביר כי מסנני דלק במנועי בנזין חייבים כיום לעמוד בדרישות תובעניות יותר ויותר. הם חייבים לספק יעילות סינון גבוהה, הפרדה של כמעט 100 אחוז מים, מרווחי שירות ארוכים יותר ועמידות בפני כימיקלים.
בתמונה מימין: מרסל לס, מחברת "Mann-Hummel" הגרמנית

אבי גונן, מהנדס ראשי מאגף הרכב במשרד התחבורה, עסק בהרצאתו בנושא מדיניות חדשה לייבוא וייצור מוצרי תעבורה. "כשבאנו לבחון את המדיניות, ראינו שכל פעם מישהו הוסיף שכבה", אמר גונן ודיבר על הרגולציה הפרטנית. "בעולם נקבעו כל מיני רגולציות של מניעת חסמים, לצורך הגברת התחרותיות ובשוק מוצרי התעבורה נהוגים חוקי סחר חופשי. שוק החלפים העולמי מאופיין ברמות ייצור ואיכויות שונות והוא נתון להשפעה של כוחות השוק. על פי המדיניות הישראלית החדשה, קיימות דרישות חובה למוצרי תעבורה: מדיניות שחרור ופיקוח על ידי מעבדה לרכב, הוראות תקן למוצרי תעבורה, תיעוד, סימון, הוראות בטיחות כלליות ועוד. גונן הסביר את עיקרי המדיניות החדשה, בהם צמצום מעורבות, צמצום זמנים, הגברת אמון במשווקים, קביעת אחריות משווקים. בנוסף קבעו מדיניות התקינה, שקיפות ובקרת איכות.
בתמונה מימין: אבי גונן, מהנדס ראשי מאגף הרכב במשרד התחבורה

בטיחות בדרכים
המושב השני החל בהרצאתו של ג'ו מוטלואוגלו מ"אוטולוקס", אשר דיבר על עדכון תקינות עולמיות בנושא דירוג צמיגים. הצורך בתקינות אלו התעורר בעקבות עלייתם של נושאים צרכניים לתודעה הציבורית, במקביל לנושאים כמו בטיחות בדרכים ושמירה על הסביבה. הנושא קיבל עיגון בין היתר ב"פרוטוקול קיוטו", אשר קבע אבני דרך בנושאים אקולוגיים והפך את נושא סימון הצמיגים לאחד הנושאים החמים בשנה האחרונה. מטרת הסימון הוא להעניק לצרכן מידע כדי לקנות את הצמיג בצורה חכמה יותר. המטרה הנוספת היא הגברת הבטיחות בנסיעה והפחתת זיהום הסביבה על ידי הצמיגים. בארץ התקנה נכנסה לתוקפה החל מיוני 2013. אולם חוץ מתקנות של סימון צמיגים, הוועדה האירופאית מחייבת כיום את יצרני הצמיגים להשתמש גם בכימיקלים ידידותיים ולנקוט בפעולות נוספות לרווחת הסביבה.

בתמונה משמאל: ג'ו מוטלואוגלו מ"אוטולוקס"

מוטלואוגלו נתן סקירה היסטורית בנושא, החל מהמצאת הצמיג ב- 1888, דרך הפיתוחים הטכנולוגיים והחומרים ועד התקינה היום. "חשוב לדעת שלא קיים צמיג אופטימלי. תמיד צריך להתפשר", הסביר מוטלואוגלו והדגיש את הקושי ליצור את הדירוג. "אולם בסופו של דבר, כל מה שראינו ולמדנו יהיו בטלים אם הנהג לא ידאג למלא לחץ אוויר ולא ידאג לצמיג", סיכם.

ג'ואי פיפלס מ"קידי טכנולוג'יקס" דיבר על מערכת כיבוי אש אוטומטית לאוטובוסים. הוא נתן רקע על מה שקורה בעולם בתחום כיבוי האש והציג את השירותים והמוצרים שהחברה מציעה. לדבריו, הסיבות לאש נובעות מגיל האוטובוס, תחזוקה לקויה, כשל בציוד ומבנה. פיפלס הציג מקרים קשים שאירעו בעבר ונתן רקע על מערך התחבורה בצפון אמריקה. "צריך הרבה ידע הנדסי על מנת למנוע שרפות", ציין פיפלס, והסביר מדוע לא קיים חיישן אחד מושלם לכל מצב".

בתמונה משמאל:
ג'ואי פיפלס מ"קידי טכנולוג'יקס"


סא"ל עופר בן אברהם
מהחטיבה הטכנולוגית בצה"ל, דיבר על אחזקה חזויה. "כולם מכירים את האחזקה הקלאסית: אחזקה מונעת שהיא טיפול ברכב על פי ק"מ או זמן ואחזקת שבר שמתעוררת כתוצאה מאירועי תקלות בין טיפול לטיפול", הסביר בן אברהם. אולם לאלו מתווספת האחזקה החזויה, שמשלימה את שתי שיטות האחזקה: הגדלת מרווחי זמן אחזקה מונעת וצמצום תקלות אחזקת שבר. בן אברהם הציג את תקינות המכלל בשיטות האחזקה השונות, דיבר על הפקת הממצאים מדגימות שמנים, על יתרונות האחזקה החזויה, על שיטת העבודה בהיבט מערכות מידע ועוד.
בתמונה מימין: סא"ל עופר בן-אברהם מהחטיבה הטכנולוגית בצה"ל
 

150 אוטובוסים נשרפים בכל שנה בישראל
המושב השלישי, בהנחייתו של אורן קיפניס מהענף להנדסת רכב בלשכת המהנדסים, התחיל עם הרצאתו של ערן רוט מ"להבות", אשר דיבר על מערכות כיבוי אש באוטובוסים. רוט נתן רקע לפיתוח המערכות על ידי החברה והציג תמונת מצב מפחידה, לפיה בישראל נשרפים מדי שנה 150 אוטובוסים, ברוב המקרים כתוצאה מאש שפרצה במנוע. רוט סיפר על המצב בעולם והסביר כי מנוע האוטובוס נמצא הרחק משדה ראייתו של הנהג וקיים קושי להבחין באש העולה מאזור זה. דליפת דלק/שמנים הידראוליים או קצר חשמלי עלולים לגרום למנוע האוטובוס לעלות באש ובכך לגרום לסיכון חיי אדם ולנזק רב. רוט הסביר על ניסויים ובדיקות שנערכו למערכת גילוי וכיבוי אש לאותם האוטובוסים ופירט את מבנה המערכת וצורות ההפעלה שלהן. לדבריו, המערכת מצילה חיים, מגינה על ציוד, מגלה ומכבה אש במהירות, מופעלת באופן אוטומטי/ידני, מספקת חיווי לנהג, פשוטה להתקנה ותחזוקה, בעלת יכולת בדיקה עצמית.
בתמונה מימין: ערן רוט מ"להבות" 

איתמר אוריין דיבר על השבת אנרגיית בלימה לאוטובוס עירוני. לדברי אוריין, בכלי רכב הבולמים ומאיצים לעתים תכופות, כגון אוטובוסים עירוניים ורכב לאיסוף אשפה, מתבזבזת כמות גדולה של אנרגיה על האצה ובלימה. אוריין הוביל מחקר שבדק האם ניתן לקלוט 90 אחוז מאנרגיית הבלימה. "האוטובוס שוקל בממוצע 21 טון וחצי ומהירות הנסיעה בעיר היא 40-50 קמ"ש", הסביר. "רצינו לראות אם המערכת הזו תהיה כדאית כלכלית. הקושי העיקרי בהשבת אנרגיית בלימה הינו לא רק בכמות הגדולה שיש לקלוט, אלא גם באחסונה". אוריין סיפר על המרכיבים המרכזיים של המערכת ומסקנות המחקר, לפיהן, המערכת תחסוך 370 ש"ח ליום עבור כל אוטובוס, שהם 32% אחוז חיסכון מצריכת האנרגיה והדלק של אוטובוס עירוני. כמו כן, צפוי חיסכון בחיי המנוע, הקטנה משמעותית של רעש האוטובוס בזינוק והקטנת זיהום האוויר לכדי מחצית.
בתמונה משמאל: איתמר אוריין

יוסי ביכלר, מחברת "טכנוטייר" דיבר על מערכת TPMS המשמשות לניטור לחץ אוויר בצמיגים. ביכלר הסביר על המערכת האלקטרונית המותקנת בתוך הגלגל ומעבירה נתונים של לחץ האוויר לנהג, ופירט את ההבדלים בין מערכת ישירה ומערכת עקיפה. תפקידה של המערכת הוא למנוע תאונות דרכים הנגמרות כתוצאה מלחץ אויר נמוך מדי, גבוה מדי או במצב של כשל בצמיגים, וכן על מנת להשיג חסכון בדלק. עוד הוצג הרקע ההיסטורי לפיתוח המוצרים, עד להחלטת האיחוד האירופי כי החל מנובמבר 2012 חובה לכל דגם רכב חדש המקבל תקינה להיות עם המערכת והחל מ 2014 כל רכב חדש.
בתמונה מימין: יוסי ביכלר, מחברת "טכנוטייר"

אסף קציר מחברת "אלימק", העניק הרצאה בנושא טכנולוגיות בטיחות לרכב כבד, כמענה לתקינה בינלאומית ומקומית. קציר החל בהסבר על הצורך בהמצאות, אשר מתעורר לרוב אחרי טרגדיה כלשהי ולאחריה זעקה ציבורית. "כך למשל המציאו את מערכת הנסיעה לאחור", הסביר קציר, אולם הפיתוח שלהם מאפשר רק לאלו שהדברים רלוונטיים להם, לשמוע את צליל ההתראה, בזמן שאינו מפריע לשכנים או עוברי אורח רחוקים. קציר הציג מוצרים נוספים של החברה והסביר כי לרכבים העומדים כיום בתקן, יש שטח מת כה גדול, עד שניתן להכניס בו חצי כיתת בית הספר. לדבריו, מחקרים גילו כי תוספת מראות לא בהכרח פותרת את הבעיה, משום שמראה נוספת יוצרת גם שטח מת נוסף במראה הראשונה. על מנת לפתור את הסוגיה, באירופה יש מצלמות כאלטרנטיבה למראה.
בתמונה מימין: אסף קציר מחברת "אלימק"

בתמונה: קהל המשתתפים מאזין להרצאה, בכינוס ה-10 למערכות רכב וחלפים, מלון השרון, הרצליה, 6.6.13




שלח לחבר
שתף


 


Google