הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 23.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.491
אירו4.100
ליש"ט4.597
100 יין3.065

כנס AUVSI Israel בנושא כלי רכב בלתי מאוישים יבשתיים

מאת: אולגה פרסמן

תחום הרובוטיקה כבר מזמן אינו נחלתם הבלעדית של ספרי פנטזיה, בכך ניתן היה להיווכח במסגרת הכנס השנתי של AUVSI Israel Chapter שהתקיים ב-18 באפריל 2013, בראשותו של פרופ' דניאל וייס מן הטכניון.

הכנס, שהתקיים בפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון, עסק בנושא "מערכות לא מאוישות ביבשה" , והגיעו אליו חוקרים, מהנדסים ומפתחים במוסדות האקדמיים ובתעשייה, אשר הציגו את ההתפתחויות הטכנולוגיות העדכניות בתחומי המערכות האוטונומיות ביבשה, במקביל למגמות עתידיות בתחום לשנים הקרובות.




בתמונה משמאל:
פרופ' דניאל וייס, הטכניון, יו"ר הכנס


"זו שמחה גדולה עבורנו לארח כנס זה", פתח את האירוע דיקן הפקולטה להנדסה אווירונאוטית וחלל בטכניון, פרופ' יעקב אושמן "אנחנו הפקולטה היחידה בארץ לאווירונאוטיקה, וזה טומן אחריות רבה משום שאנחנו 'מייצרים' את החוקרים בתחום - מה שאנחנו לא עושים, אף אחד אחר לא יעשה".

ישראל כמגרש משחקים
עוד במסגרת הפתיחה נתן ד"ר אריה פרי, הנשיא המכהן של ארגון ה-AUVSI הישראלי, הסבר על התהליכים שהובילו להקמתו של הסניף הישראלי במסגרת הארגון הבינלאומישל AUVSI שמושבו בוושניגטון. "בסוף 2009 ניהלנו משא ומתן עם וושינגטון על מנת שנהיה הנציגים בישראל, במסגרת לשכת המהנדסים", סיפר פרי. "בכנס הבינלאומי הראשון של הארגון היו כ-700 משתתפים, וזה זיכה אותנו בגושפנקה".

פרי שיתף את הנוכחים בתכניות העתידיות של הארגון, בהן כנס מקומי נוסף שיתקיים השנה בחודש אוקטובר, אותו יוביל רב סרן אורן גל, ראש תחום כלים אוטונומיים בחיל הים וכנס בינלאומי שני המתוכנן לאביב 2015. "ישראל היא מגרש המשחקים הכי טוב לפיתוח כלים בלתי מאוישים", ציין פרי, והוא קרא לקהיליית העוסקים בכלים לא מאוישים הישראלית להציע פרויקטים לאומיים בתחום. לבסוף הודה ד"ר פרי לטכניון על האירוח, ללשכת המהנדסים על הארגון, ליושבי ראש המושבים ולמרצים שהסכימו להקדיש מזמנם לטובת קידום התחום.

במסגרת המושב הראשון נתן ד"ר פרי הרצאה על הקונספט של הטקסיבוט (TaxiBot), המפותח ע"י התעש"א. "הדלק הסילוני שנשרף בחלק הראשון של הטיסה, טרם ההמראה, מוערך בארה"ב ואירופה בלבד בכ 7-8 מיליארד דולר ובזמן הזה הסביבה מזוהמת כ- 23 מיליון טון של גז דו תחמוצת הפחמן CO2 שזה מהווה גם מפגע בריאותי בשדות תעופה". כך לדוגמא כדי לקבל פרופורציות, הסביר פרי, מטוס מסוג בוינג 747 שורף כל רבע שעה טון דלק ומנוע סילון מייצר כ- 10 ק"ג של גז CO2 לכל גאךון של דלק. הבעיות אינן מסתכמות רק בבזבוז דלק, זיהום הסביבה ובריאות וכוללות מגוון סוגיות נוספות כמו הגופים הזרים FOD שמנוע הסילון שואב פנימה בזמן הנסיעה (נזק כלכלי) והפקקים והעיכובים שנוצרים על מסלול ההמראה (נזק כלכלי). "הרעיון עלה לי כשישבתי בשדה תעופה בניו יורק שעה וחצי, והטייס אמר שהוא צריך לתדלק שוב כי הוא שרף למעלה מ-6 טון דלק בנסיעה", נזכר פרי. לדבריו, הקונספט של הפרויקט הוא להוריד את ההוצאות השנתיות מ-8.7 מיליארד דולר ל-2.9 מיליארד דולר, וכן להוריד את כמות פליטת הפחמן הדו-חמצני ב-20 מיליון טון לשנה. פרי הסביר עוד על הטכנולוגיה, הכלכלה, התוכנית והסיכונים הכרוכים. ד"ר פרי הוסיף על הצד העסקי של הטקסיבוט ודיבר בין היתר על הפוטנציאל העולמי. "הטקסיבוט הוא דוגמא למוצר שפיתוחו מונע מצרכים כלכליים וממניעים סביבתיים", הסביר פרי. לבסוף הסביר פרי על כל תהליך הפיתוח.
בתמונה משמאל: ד"ר אריה פרי, תעש"א, הנשיא המכהן של ארגון ה-AUVSI הישראלי

הרצאה שניה היתה של אמיר ריזי מתעש"א, המתמחה בתחום הסימולציה והאנליטיקה בתוכנת "ADAMS". ריזי דיבר אודות האתגרים הטכנולוגיים, הצורך בנתונים מדויקים, שלא מסופקים על ידי היצרן ועל התהליכים השונים במהלך הבקרה.

הרצאה אחרונה בנושא זה היתה של אלעד יושעי מתעש"א, המתמחה בבניית מודלים דינאמיים וסימולציות SIMULINK ותכנון בשיטות Model based design-MBD.

אתגר דרפ"א (DARPA)
המושב השני, בהנחייתו של פרופ' הוגו גוטרמן מאוניברסיטת בן גוריון, עסק באתגר דרפ"א - תחרות נושאת פרסים בין מערכות רובוטיות שנוסדה על ידי מחלקת ההגנה של ארצות הברית. "הקבוצה היחידה מחוץ לארה"ב שזכתה להיות במסגרת דרפ"א, היא קבוצה ישראלית", סיפר פרופ' גוטרמן, והפרויקט שלה עוסק ברובוט החילוץ הישראלי Robil. "היום אנחנו ננסה לעורר את המודעות של תחום הרובוטיקה, על מנת שיבינו מה החשיבות של פרויקט זה".

פרופ' דורון חבצלת דיבר על חשיבות התחרות ברמה הבינלאומית והתרומה הפוטנציאלית שלו לתחום הרובוטיקה בישראל. "במסגרת האתגר, צריך ליצור רובוט שאמור לבצע מספר משימות, הנראות כלקוחות ממדע בדיוני", סיפר חבצלת. "בתוך קצת יותר משנה צריך לייצר רובוט שיודע לבצע 8 משימות, בהן ללכת, לנהוג ברכב, לעקוף מכשולים, להגיע לבניין ייעודי, לפרוק, להיכנס לקומה הראשונה, לאתר סולם, לעלות לקומה השניה, לקחת מכשיר, לאתר צינור דולף ולתקן אותו. זוהי תחרות בה משתתפים גדולי המומחים ברובוטיקה בעולם". חבצלת סקר את התפתחות הרובוטיקה, החל במזל"טים, הרובוטיקה הקרקעית, הימית, התת ימית ועד היום, וניסה להתחקות אחר השאלה, האם בבניית רובוט, צריך בכל פעם להתחיל מדף חלק, כטאבולה ראסה או ליצור ספריית מידע כללית. ההרצאה כללה מספר אבני דרך, בהם הרובוט JAUS ו MOOS, ו ROS. לדבריו של חבצלת, כל עולם הרובוטיקה עומד להשתנות בשל שימוש בכלים אלה והעשרת ה"ספרייה". "אנחנו חושבים שהסטנדרט ברובוטיקה ייקבע בתחרות הזו. אנחנו סבורים שכולם ירוויחו מזה ולכן זה יחזיק מעמד", סיכם חבצלת באופטימיות.

בתמונה משמאל:
פרופ' דורון חבצלת


מרים זקסנהאוס מהטכניון הסבירה על ניידות הרובוט והתרכזה ב- BIPEDAL LOCOMOTION. אריה יקיר מ"קוגניטים" הסביר על הליך קבלת ההחלטות בבניית רובוט מסוג זה ועד הדרך בהבחירות לגבי סמנטיקה של קבלת החלטות משפיעות על פיתוח של רובוטים. במסגרת הרצאתו הציג יקיר את הרובוט הפופולארי "רומבה" והדרך בה הוא פועל, על מנת להמחיש את התהליך. את המושב סיכם אליה שביב מהתעשייה האווירית, אשר השלים את התמונה בהסבר על האינטגרציה באמצעות מערכות ROS ו Gazebo.

בתמונה משמאל:
מרים זקסנהאוס, הטכניון


יעלים, נמלים ומה שביניהן
המושב השלישי והאחרון, בהנחייתו של ד"ר דוד סטביצקי, סמנכ"ל והמדען הראשי של אלביט מערכות, התמקד בפיתוחים רובוטיים בתעשייה.
את המושב פתח אמיר שפירו מאוניברסיטת בן גוריון שדיבר על תנועה קוואזי-סטטית של רובוט המונע על ארבע רגליים. שפירו דיבר על המטרה, על צורות ההליכה, על יציבות הרובוט, על ייצוג מרחב הקונפיגורציה ועל אלגוריתם הניווט וההליכה. "אנחנו רוצים להגיע ליכולת הליכה של היעלים במדבר", הסביר שפירו. "זאת על מנת לתכנן רובוט שיוכל לנווט בשטח הררי, אליו שום מכונה אחרת לא מצליחה כיום להגיע". בהרצאתו הסביר כי תכנון תנועה של רובוטים הולכים יכול להתחלק לשתי קטגוריות - קווזי סטטי או דינמי. בעוד בדינמי מזיזים את רגל הרובוט ונופלים קדימה, בקווזי סטטי הרובוט יציב בכל עת. "אנחנו בחרנו בתכנון את ההליכה הקווזי סטטית", הסביר שפירו והרחיב על אופן בניית הרובוט, על כל 12 מנועיו. לדבריו, יבוצע בהמשך שילוב עם אלגוריתם נוסף, על מנת ליצור רובוט המותאם לתוואי שטח לא ישר.
בתמונה משמאל: אמיר שפירו, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר שרגא שובל מאוניברסיטת אריאל הסביר על שליטה בתנועה של כלים יבשתיים על ידי שימוש בתנועות גופניות טבעיות. "כל רובוט אוטונומי צריך לתקשר עם בן אדם בסופו של דבר, לכן אנחנו נכנסנו עכשיו לתחום של שילוב בין רובוטיקה ובני אדם", הסביר שובל. לדבריו, אחד הפתרונות לשליטה ובקרה על רכב אוטונומי הוא שימוש בממשקי משתמש טבעיים המבוססים על מחוות גוף. בפרויקט שהסתיים לאחרונה באוניברסיטת אריאל, פותח ממשק מסוג זה ברכב זחלילי המתאים לתנועה בשדה קרב ומאפשר ניווט באמצעות היגוי, מצב מעקב אחר מוביל וניווט על ידי הצבעה.

בתמונה משמאל: ד"ר שרגא שובל, אוניברסיטת אריאל


את מושבי הכנס סיים פרדי ברוקשטיין מהטכניון בהרצאה ייחודית על מערכות עם יחידות מרובות, אותן כינה A(ge)nts. "הנמלה היא חיה מדהימה", פתח ברוקשטיין, "מי שראה נמלים בפעולה, יודע שניתן ליצור מערכת מתוחכמת מהרבה יחידות פשוטות. זו פרדיגמה נהדרת למחקר. יש טרנד ברובוטיקה ללכת בניגוד לכך, כמו באתגר דרפ"א לדוגמא, הדורש רובוט שיבצע משימות מאוד עדינות. הנמלים לעומת זאת, הן מערכת מאוד פשוטה שיכולה ביחד לתת מענה למגוון רחב של בעיות". ברוקשטיין הציג בהרצאתו סימולאטורים שפיתח עם תלמידו לשיבר, המציגים תוצאות אליהן ניתן להגיע עם אותן יחידות פשוטות, גם בהיעדר בקרה מרכזית.
בתמונה משמאל: פרדי ברוקשטיין, הטכניון

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google