הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 21.7.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.557
אירו4.140
ליש"ט4.623
100 יין3.183

יום הדין: האם אנחנו מוכנים לרעידת האדמה הבאה?
מאת: אולגה פרסמן

יום עיון של אגודת מהנדסי תעשייה וניהול בלשכת המהנדסים, התקיים בסימן היערכות התעשייה לרעידות אדמה. מיטב המומחים הגיעו לשתף, להסביר ולהתריע - הממשלה צריכה לעשות יותר, האם כדאי לאמץ את התקינה האירופאית ? ואיך נוכל להיערך לקראת האירוע, אם יבוא.

מיקומה של ישראל על השבר הסורי-אפריקני הופך אותה למועמדת בטוחה לרעידות אדמה, ואת הנושא ל"חם" מתמיד. יום עיון אשר התקיים ב-13 ביוני 2011 בבית המהנדס בתל אביב, הביא אליו מומחים מכל הארץ, בשאיפה להעביר את חשיבות הנושא והידע לנציגים בתעשייה. בין היתר לקחו חלק נציגים מאגף התקנים, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, מקורות וחברות מסחריות.

אמנון ברטל, יו"ר אגודת מהנדסי תעשייה וניהול בלשכה, פתח את בוקר יום העיון בחשיבות הרבה שנותן למסורת המפגשים המקצועיים והסביר את הבעייתיות הקיימת בדיון הציבורי. "דנים בהרבה אספקטים של רעידות האדמה, אולם פחות נותנים את הדעת מה יקרה במפעלים הכלכליים", הסביר. "איך מתארגנים לזה? ואיך גורמים למינימום נזקים למפעל הכלכלי בארץ?". ברטל הודה למשתתפים בשם יצחק רז, יו"ר לשכת המהנדסים, ושיתף את תקוותו לכך שהמשתתפים יפיקו את מיטב התועלת מהמפגש ויפיצו אותו הלאה.

בתמונה מימין:
אמנון ברטל, יו"ר אגודת מהנדסי תעשייה וניהול בלשכה פותח את יום העיון

החלק המקצועי ביום העיון נפתח בהרצאתה של הלן עטרות, מנהלת אגף התקינה במכון התקנים, בנושא מפת התקינה בהיערכות לרעידות אדמה. עטרות דיברה אודות תקן 413 הדן בעמידות מבנים ברעידות אדמה ותיארה את אבולוציית התקינה- החל מפרסום התקן הראשון ב-1975, הרוויזיה לתקן מ-1995 וארבעת גיליונות התיקון שפרסמו מאז. כיום, לדבריה של עטרות, גיליון תיקון מספר 5 נמצא בהתהוות ותולים בו תקוות רבות. אולם, נראה כי לא יהיה די בכך. היות והתקנים מורכבים מאוד, מספר העוסקים מצומצם בארץ והמשאבים מוגבלים- המליצה וועדת המומחים שמכינים את תיקון 5, לשקול אימוץ תקינה אירופאית. "אם גישה זו תתקבל", אמרה עטרות, "אנחנו נעמוד בשורה אחת עם מדינות אירופה. לפי ההבנה שלי: אין אפשרות אחרת, כי אנחנו לא מצליחים לעדכן את התקנים".
בתמונה משמאל: הלן עטרות, מנהלת אגף התקינה במכון התקנים

אמיר יהב, ראש חטיבת היערכות רשות חירום לאומית במשרד הביטחון, דיבר על תכנית האב הלאומית להיערכות לרעידת אדמה. יהב הזכיר בין היתר אספקטים לוגיסטיים שבקבלת ציוד סיוע מהעולם, הקמת יחידות סיוע וחילוץ, סדנאות לאומית, החלטת על הקמת מערכת התרעה ארצית לרעידת אדמה ועל הדרג האחראי לפני ואחרי הרעידה. יהב הציג נתונים קשים אליהם נערכים במשרד הביטחון, במקרה של רעידת אדמה, אך הוסיף כי סביר שהמצב יהיה קשה בהרבה. בין הנתונים: 7,000 הרוגים, למעלה מ-12,000 פצועים ברמות שונות וכ-10,000 לכודים. "למדינה מספר תכליות במקרה של רעידת אדמה", פירט. "הצלת חיי אדם, תנאים בסיסיים לאלו ששרדו את האירוע, המשכיות משק המדינה ומוסדותיה במתן שירותים חיוניים ויכולת להתאושש במהירות תוך פגיעה מינימאלית בתדמית המדינה ובטחונה".
בתמונה משמאל: אמיר יהב, ראש חטיבת היערכות רשות חירום לאומית במשרד הביטחון

"הממשלה לא תתן כסף"
"הממשלה לא תתן לאף אחד כסף לעשות משהו. אם זה באחריות הרשות המקומית- זה יהיה מתפקידה". כך פתח את דבריו ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה במשרד ראש הממשלה. שפירא הסביר בהרצאתו את הרציונאל שבהסתמכות על סיוע ממדינות זרות: "רעידת אדמה הרסנית בישראל מתרחשת פעם במאה. אם צריך אוהלים, אין טעם לרכוש אותם עכשיו ולשמור עליהם כ-100 שנים. במידה ונזדקק להם - נדע מהיכן להשיגם".
במרכז הרצאתו נתן שפירא דגש לחשיבות התנאים הגיאולוגים ברעידות האדמה. "זו הסיבה שלעתים רואים שכונה שלמה שלא קרה לה כלום ואילו שכונה אחרת הרוסה", הסביר. מהרצאתו עולה כי הדבר תלוי במרכיבים רבים כמו מהירות הגזירה, פורוזיות, הצפיפות ועוד. על פי השיטה בתקינה הנוכחית, מנסים לחשב את תנודות הקרקע על פי שני פרמטרים, אולם המורכבות הגאולוגית של תת הקרקע בישראל אינה מאפשרת פישוט שאלת "תגובת האתר" במונחים של סוגי קרקע על פי פרמטר בודד.

בתמונה משמאל:
ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה במשרד ראש הממשלה

הגברות תנודות קרקע במקומות מסוימים נגרמת כשיש חול או חומר רך על פני השטח. החומר לא מגביר את התנודות, אלא הגלים הססמיים שנכנסים בין השכבות. לדוגמא, אילת מאופיינת בחול בעובי כמה קילומטרים אבל אין שם הגברה של התנודות. לעומת זאת בפ"ת או בלוד יש שכבות יותר דקות של חומר רך מעל הסלע - ושם קיימת הגברה משמעותית. עובדה זו אינה מאפשרת, לטענתו של ד"ר שפירא, להעתיק את התקנים האירופאים עם המספרים, ונכון להיום אין מישהו בארץ שיכול לעשות את התיקונים הנדרשים. "ישראל היא לא קליפורניה", הסביר. "יחד עם זאת, אימוץ התקן האירופאי זה עדיין פתרון טוב יותר מהתקן הנוכחי".

ים המלח: אם לא אני לי
"אם לא נהיה לעצמנו - אף אחד לא היה לנו", הסביר משה קליינמן, סמנכ"ל איכות חירום ובינוי במפעלי ים המלח, לקהל המשתתפים בפתח הרצאתו. היות ומפעלי ים המלח נמצאים במקום מרוחק, במקרה של רעידת אדמה הרסנית ייקח זמן רב לסיוע להגיע. על פי תרחיש לאומי בהתייחסות לגזרת סדום, במקרה של רעידת אדמה עלולים להיות ניתוק מים זורמים, ניתוקים והפסקות חשמל ממושכות, ניתוק קווי תקשורת פיזיים, הפרעות מתמשכות ברשתות הסלולאריות, ניתוק כבישים בירידות לים המלח ובכבישים לאורכו ופאניקה באוכלוסיה.
בתמונה מימין: משה קליינמן, סמנכ"ל איכות חירום ובינוי במפעלי ים המלח

כחלק מהערכות למקרה של רעידת אדמה, מיפו במפעלים את כל המבנים על פי פרמטרים להערכת החומרה. על פי נתונים אלו יבוצעו חיזוקים ב-24 מבנים מתוך 217 הקיימים, כחלק מפרויקט ארוך טווח של 10-15 שנים. כמו כן, הוקמה במפעלי ים המלח יחידת חילוץ עצמאית במקביל לבניית מערך שייתן מענה לנושאים קריטיים אחרים העומדת בליבת רעידת האדמה, כמו סקירה ופינוי, טיפול בפצועים וכו'.


הרצאה בנושא שדרוג מעשי של מתקני תעשיה בישראל באמצעות תכן תפקודי מתקדם, הוצגה על ידי ירון אופיר, בעלים ושותף בחברת ירון אופיר מהנדסים בע"מ. אופיר ביקש בהרצאתו להמחיש באמצעות תמונות כיצד מתמודדים עם מבנים קיימים, והציג דוגמאות לשדרוג מבנים ומתקנים בים המלח, ברמת חובב ובמקומות נוספים. "הטיפול בכל מתקן הוא חלק אינטגרלי מהעבודה", הסביר אופיר. "כשהכוונה היא לא להקשיח אלא לחזק". השדרוג הססמי למתקני תעשייה וחומרים מסוכנים מתבצע בשני אופנים: שימוש במתודולוגיה מתקדמת של תכן תפקודי, המאפשרת טיפול כללי ורציונאלי במבנים, בתשתיות בתעשייה ובחומ"ס. בנוסף, שיתוף פעולה הדוק בין אנשי מקצוע במכלול התחומים הרלוונטיים למתקני חומ"ס יוצר תנאים ליצירת מיגון יעיל ובר ביצוע.
בתמונה משמאל: ירון אופיר, בעלים ושותף בחברת ירון אופיר מהנדסים בע"מ


עוז חן
, ראש מערכת מינהל, ביטחון וחירום במפעלי ים המלח, הציג את יחידת החילוץ של המפעלים. חן שיתף אודות תהליך הקמת היחידה ב-2010, אז התקיים האימון הראשון, בו הוכשרו שני צוותים ובאימון ב-2012 הצטרף צוות נוסף למערך. בסך הכל כיום ביחידה כ-72 מחלצים. אהוד דדיה, סגן מפקד יחידת החילוץ במפעלים הוסיף פירוט אודות מבנה היחידות אשר מתבססות על התנדבות של עובדי מפעלי ים המלח. בין היתר נמנים ביחידה בעלי מקצועות נדרשים לביצוע המשימה מהמפעלים השונים כמו חשמלאים, רתכים, מהנדסים, חובשים, מפעילים וכו'. עוד פירט דדיה אודות הציוד והאמצעים, הליך ההכשרה, שיתופי הפעולה, שיטת ההפעלה בחירום ועוד.
בתמונה משמאל: עוז חן, ראש מערכת מינהל, ביטחון וחירום במפעלי ים המלח
בתמונה מימין: אהוד דדיה, סגן מפקד יחידת החילוץ במפעלים

דוד צדוק מחברת מקורות הציג את התארגנות החברה למקרה של אסון. "מים הם יותר ממוצר חיוני, הם מוצר קיומי", פתח. לדבריו, מקורות כחברת מים לאומית פועלת ומתרגלת את התרחישים הצפויים באירועי חירום. מסקר סיכונים שערכו עולי כי מתוך 1,300 מתקנים קיימים 50 שרמת הסיכון בהם מאוד גבוהה. במתקנים אלו בודקים אילו פעולות מניעה צריך לעשות כרגע ובמקרה של רעידת אדמה, מה הטיפול שיש לבצע. צדוק פירט את שלבי הטיפול במתקנים, לרבות מתקני המוביל הארצי. "כאשר תהיה רעידה, יש סכנה סבירה מאוד שתהיה דליפה", הסביר. "הנזקים הצפויים למוביל הארצי עקב רעידת אדמה עלולים להיות הרס משאבות, דליפת חומרים מסוכנים, קריסת מבנים, הצפות מים נרחבות עקב פריצות ועוד."
בתמונה משמאל: דוד צדוק מחברת מקורות

מתריעים על אסון
התרעה ואילו הקצרה ביותר לפני רעידת אדמה עשויה להיות מצילת חיים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במבנים מאוכלסים בכמות גדולה של אנשים. אומנם לא ניתן לחזות רעידות אדמה מראש, אך קיימות מערכות התרעה המתבססות על הפער בין שני גלים המגיעים בעת תנודות הקרקע. הגלים המהירים (P) מגיעים כמה עשרות שניות לפני הגלים האיטיים (S), שהם גם האחראיים לנזק.

רונן שפירא, מנהל פרויקטים אסטרטגיים ופיתוח עסקי בחברת ביפר, הציג את מערכת ההתרעה של החברה, הנועדה בעיקר למבני חינוך. בין היתר סיפר כי בחברת ביפר הקימו מערך של 120 גלאים המותקנים לאורך השבר הסורי אפריקני ויגור, במרווחים של 5 ק"מ אחד מהשני. חיבור הגלאים ברשת לשרתים ייעודיים, האחראיים לגילוי וזיהוי הרעידה, ניהול וניטור הרשת וחיבור לשרתי פקע"ר וביפר. המערכת מתחברת למערכת הכריזה של המבנה וכן למתח חשמל ולרשת האינטרנט. לטענת החברה, המערכת מותקנת כיום באלפי אתרים ביפן ובישראל.
בתמונה משמאל: רונן שפירא, מנהל פרויקטים אסטרטגיים ופיתוח עסקי בחברת ביפר

בהרצאה נוספת מתחום ההתרעות, הסביר עו"ד יובל אלעני, מנכ"ל חברת E.Q.I ,על חשיבותה וכיצד ניתן ליישמה. אלעני הציג מוניטור של מערכת ההתרעה, אשר לפי דבריו "חיה את הקעקע כל הזמן". תכלית ההתרעה היא במספר מישורים: החל בהצלת חיי אדם, דרך מניעת אסון רב נפגעים בשל שריפות ופיצוצים ועד לשמירה על ידע, ציוד, מלאי וכמובן עמידה בהוראות חקיקה ותקינה. אלעני הוסיף ודיבר על סל השיקולים לפתרון התרעה מתאים למפעל- המתחלקים לשלשה חלקים- תנאי המקום, שגרת הפעילות והתנהגות האוכלוסייה (במשרד ראש הממשלה יש 800 אנשים אך רק 2 פתחים מרכזיים ושלשה פתחי חירום). כמו כן, אזורי רגישות (חומר מסוכן למשל) ורמת ההיערכות הנדרשת.
בתמונה משמאל: עו"ד יובל אלעני, מנכ"ל חברת E.Q.I

חוזים את העתיד
אדית אורי
, בעלים ומנכ"ל חברת Procedureware, החליטה לבדוק האם ניתן לחזות בצורה טובה יותר את רעידות האדמה, על מנת לספק זמן התרעה בחודשים ולא בעשרות שניות. אורי הציגה אפשרויות חיזוי בעזרת אלגוריתמים אוטונומי- GT data mining. מהרצאתה עולה כי קיימות שתי גישות לחיזוי: סימולציות של תופעות ססמיות שנחקרו כמו מודלים גאולוגים, חישובי תנועת יבשות, פעילות וולקנית ואטמוספרה. כמו גם תחנות מדידה, לווינים, שיתוף בינלאומי, אינדיקטורים בסביבה, בעלי חיים וכו'. אפשרות חיזוי נוספת היא באבחון דפוסי התנהגות קבועים - זיהוי הופעתם המשולבת של סימנים חלשים. המודל שמציגה אורי בא לעזור באבחון קשרים מורכבים, על ידי זיהוי דפוסי התנהגות של מספר גורמים.

בתמונה מימין:
אדית אורי, בעלים ומנכ"ל חברת Procedureware

היא ערכה מחקר בו בדקה במשך שנתיים את רעידות האדמה באזור. במהלך המחקר גילתה אורי תופעה חדשה: הפרש פאזה של כ-3.5 חודשים בין רעידות אדמה בצפון ובדרום לאורך השבר הסורי-אפריקאי בשני הכיוונים. "אני מקווה שתגלית זו תוכל להוות בסיס למחקרי המשך אודות חיזוי רעידות אדמה", סיכמה אורי והותירה נימה של אופטימיות אצל המשתתפים, בחתימת יום העיון.

בתמונה: המשתתפים ביום העיון מאזינים להרצאות, בית המהנדס ת"א


שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google