שערי
חליפין
שינוי אחרון: 24.3.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.646
אירו3.937
ליש"ט4.554
100 יין3.279

סקירת תכני יום העיון בנושא ''סיכוני חשמל סטטי בתעשייה''

מאת: רועי שני

למעלה מ- 100 מהנדסים, כימאים ומנהלים העוסקים בתהליכי חשמל סטטי בתעשייה השתתפו ביום העיון בנושא סיכוני חשמל סטטי בתעשייה, שהתקיים בבית המהנדס, ב- 9 במאי 2012. ביום העיון, אשר אורגן על ידי הפורום הישראלי לחשמל סטטי הפועל במסגרת אגודת מהנדסי כימיה וכימאים, הועברו שבע הרצאות בנושאים מגוונים מתחום החשמל הסטטי, אשר עוררו עניין רב בקרב המשתתפים.




 

 

 

 




בתמונה: המשתתפים ביום העיון מאזינים להרצאות

דברי פתיחה
ד"ר אליק גרויסמן, יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים, פתח את יום העיון וסיפר לקהל כי הפורום לחשמל סטטי הוא אחד מהפעילים ביותר באגודת מהנדסי כימיה וכימאים, וכי הסוגיות בהן דנים אנשי הפורום הן רבות ומגוונות. ד"ר גרויסמן עידכן את הקהל כי הפורום נפגש מספר פעמים בשנה, וכי בקרוב יתקיימו ימי עיון נוספים בתחום חשוב זה ובתחומים נוספים. לפני תחילת ההרצאות הוקראו דברי ברכה למשתתפים בכנס מפי אינג' יצחק רז, יו"ר לשכת המהנדסים.

בתמונה מימין: ד"ר אליק גרויסמן, יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים, מברך את המשתתפים ביום העיון


מושב ראשון
איל צדוק, יו"ר הפורום הישראלי לחשמל סטטי, הציג לקהל את מטרות הפורום ואת פעילותו. צדוק: "חברי הפורום נפגשים לפחות פעמיים בשנה לדיון בנושאים שונים. בין הפגישות אנו גם מתכתבים רבות במייל וחולקים את המידע הנצבר אחד עם השני. המטרה שלנו היא שיתוף פעולה פורה ושוטף על מנת לשפר ולייעל את אמצעי ההגנה בפני חשמל סטטי. גם ביום העיון שלפנינו, הדוברים יעלו את הבעיות שפגשו במפעלים ועצם זה שמעלים את הבעיות, מקדמים גם פתרונות. יש לא מעט "צרות" הקשורות לתחום החשמל הסטטי, וצריך לדעת כיצד לטפל בהן. המטרה של הכינוס היא לתת לקהל תמצית של האינפורמציה שאספנו בשנים האחרונות".

בתמונה משמאל: איל צדוק, יו"ר הפורום הישראלי לחשמל סטטי, מציג לקהל  המשתתפים ביום העיון את מטרות הפורום ופעילותו

ההרצאה הראשונה ביום העיון הייתה הרצאתו של שי שגב מהמרכז לבטיחות תהליכית, בנושא של סיכוני התלקחות הנובעים מפריקת "מברשת" במכלים פלסטיים. שי פתח את הרצאתו בהפרכת כמה מיתוסים בתחום החשמל הסטטי. כגון: גישור והארקה ימנעו תמיד אפשרות של הצטברות או פריקת חשמל סטטי, אין צורך בהכרת התכונות של החומרים עמם עובדים בכדי למנוע אפשרות של פריקת חשמל סטטי, שימוש במיכלי פלסטיק וצנרת פלסטיק לעבודה עם נוזלים דליקים הינו תמיד בטוח ומילוי של מכל מחלקו התחתון מונע אפשרות של היווצרות או פריקת חשמל סטטי. כל אלה הם מיתוסים ששגב ביקש להפריך בהרצאתו.
לאחר מכן סיפר שגב לקהל אודות הסוגים השונים של פריקות חשמל סטטי. שגב: "הפריקה הנפוצה ביותר היא פריקת ניצוץ המתרחשת כתוצאה מפריקת מטען סטטי שהצטבר על גוף מוליך בלתי מוארק ולכן ניתנת למניעה בעזרת גישורים והארקות. פריקות נוספות הן פריקת מברשת (המתרחשת כתוצאה ממגע בין גוף מוארק לגוף בלתי מוליך הטעון בקוטביות אחרת ואותה לא ניתן למנוע בעזרת גישורים והארקות), פריקת מברשת מתגלגלת, פריקה קונית ופריקת קורונה".

בתמונה משמאל: שי שגב, המרכז לבטיחות תהליכית

שגב הסביר אודות הסוגי השונים של הפריקות והתמקד במיוחד בפריקת ניצוץ ופריקת מברשת. שגב סיפר כיצד הפריקות מתרחשות ומהם התנאים לכל פריקה, תוך הדגמה באמצעות תמונות ותרשימים והראה לקהל סרטון של פריקת מברשת במיכל נפטא בארה"ב. על מנת להדגים מדוע חייבים להכיר את התכונות של כל החומרים איתם עובדים, הראה שגב גרף של הצתה של הקאסן ע"י פריקת מברשת. בנוסף, הציג שגב טבלה של טמפרטורת שיווי משקל של ממסים נפוצים, והסביר שחובה לבצע ניתוח סיכונים קפדני של כל החומרים.
עוד דיבר שגב אודות סיכוני השימוש במכלי פלסטיק בעבודה עם נוזלים דליקים (והדגיש כי לא ניתן להאריק פלסטיק).
בסיום הרצאתו חזר שגב על המסרים המרכזיים, בין היתר:
*גישור והארקה הם אמצעי בטיחות מרכזיים בעבודה עם חומרים מוליכים, אך בעבודה עם חומרים מבודדים יש להימנע מהכנסת גוף מוליך מוארק למכל, מאחר והוא עלול לגרום לפריקת מברשת כאשר יהיה קרוב לפני השטח של הנוזל. *חובה להכיר את התכונות של החומרים עמם עובדים, ולבצע ניתוח סיכונים יסודי בכדי למנוע אפשרות של פריקת חשמל סטטי, שריפה או פיצוץ. *שימוש במכלי פלסטיק או בצנרת פלסטיק הינו מסוכן, הן בשל סיכוני ההצתה כתוצאה מפריקת חשמל סטטי והן בשל העמידות המכאנית והעמידות באש הנמוכה של הפלסטיק. *מילוי של מכל מחלקו התחתון אינו מונע אפשרות של הצטברות או פריקת חשמל סטטי.

ההרצאה השניה ביום העיון היתה הרצאתו של דורון גודר, מהנדס תהליך בכיר וטכנולוג מוצקים בחברת טבע-טק. נושא ההרצאה השניה היה סיכוני התלקחות באבקות אורגניות. גודר סיפר בתחילת הרצאתו אודות תאונות שקרו בתחום זה, והראה לקהל תמונות של סדרת פיצוצי אבקת אלומיניום במפעלים שונים והסיבות לתאונות הללו. בהמשך סיפר גודר לקהל אודות אבקות אורגניות והתכונות שלהן: יש להן נטייה לתגובה עם חמצן היוצרת דליקות, שטח פנים גדול מאוד, נטייה טבעית להתנגדות חשמלית גבוהה, ובנוסף לכל אלה אבקות אורגניות מאופיינות במולקולות גדולות מאוד. לכן, אבקות אורגניות נוטות לייצר מטענים סטטיים ברמה גבוהה יחסית למוצקים אנאורגאניים. למרות כל זאת, הדגיש גודר כי התאונות הקשורות לאבקות אורגניות הן נדירות יחסית ומתרחשות אחת לכמה שנים.

בתמונה משמאל: דורון גודר, מהנדס תהליך בכיר וטכנולוג מוצקים בחברת טבע-טק

גודר: "רוב ההצתות מסתכמות באירוע אש מוגבל המתכלה מעצמו. לעתים נדירות מתפתח פיצוץ אבק הגורם לפיזור של אבקה בחלל גדול והפיצוץ המשני הזה הינו בעל פוטנציאל לגרום לנזקים עצומים ברכוש ובנפש. הנדירות של תאונות אבק גורמת לא אחת לתחושת ביטחון מוטעית של "אצלנו זה לא יקרה", ויש לשים לכך לב, מכיוון שכאשר מתרחשת תאונה זה קורה בגדול ואז יש קטסטרופה".

בהמשך הרצאתו הראה גודר תמונות נוספות ותרשימים רבים של תאונות ודיבר על החשיבות של סיווג סיכון ראשוני בהתאם לרגישות של החומר להצתה והפוטנציאל של ההצתה. וכמובן, פירט אודות שיטות שונות למניעת פיצוצים ותאונות, כגון: באמצעות מתקן להפרדת אבק, באמצעות שיטות הרטבה או הלחה ועוד. לסיום סיכם גודר את כל הנקודות החשובות אשר בעזרתן ניתן להיזהר ולשמור על כל אמצעי הבטיחות, בין היתר- ביצוע Risk evaluation על החומר, ניתוח סיכונים על מערך השינוע הרלוונטי, הכרת התקנים הרלוונטיים, הארקה של כל הציוד, אטימת ציוד ומערכות הנעה, שימוש בציוד מוגן פיצוץ, שמירת ניקיון הסביבה ואחזקה מונעת.

מושב שני
לאה מרקלס, יועצת בטיחות ואיכות סביבה, פתחה את המושב השני עם הרצאה בנושא סיכוני חשמל סטטי בחדרי ניתוח. מרקלס התייחסה בהרצאתה למה שקורה בבתי חולים מבחינת חשמל סטטי, וציינה כי יש בעולם ידע רב אודות תאונות ופציעות בבתי חולים כתוצאה מחשמל סטטי.
מרקלס: "ישנם מקורות נסתרים רבים לפריקה אלקטרו סטטית מריהוט בית החולים ועד למטבעות בכיס העלולים לגרום להפרעות קשות בציוד. גם סטים רפואיים מכילים לרוב אביזרי ניתוח מתכתיים היכולים ליצור אירועים שיפריעו לציוד האלקטרוני, ובאופן כללי חשוב לזכור כי ציוד רפואי אלקטרוני אינו חסין בפני בעיות "בלתי מוסברות" שמקורן בחשמל סטטי. האווירה הייחודית בה משתמשים בציוד רפואי אלקטרוני מוביל לאירועי ESD עוצמתיים ומעניינים, ויש כיום קושי אמיתי לתכנן ולשחזר פריקת ESD בתנאי מעבדה. חלק מהאירועים מוגדרים כצפויים וידועים ולכן ניתנים לטיפול. הפריקות החבויות אלה הן הבלתי שגרתיות והן עלולות לגרום לתקלות גדולות יותר".
מרקלס סיפרה לקהל אודות המקורות החבויים והנסתרים הללו בבתי חולים, למשל - אחות ה"טעונה" במטען חשמלי ונוגעת במחשב וכך נוצרת פריקה אל המחשב אשר ננעל עקב כך, אנשים שהולכים עם ציוד אלקטרוני ומשחקים עם מטבעות בכיסם ולפתע נוצרות תקלות ואפילו ESD החבוי בכיסאות משרדיים. מרקלס סיפרה כי בניסוי שנערך נתגלה כי טלטול מטבעות בתוך שקית פוליאתילן לסנדביצ'ים במרחק של 90 ס"מ מציוד אלקטרוני יצר עשרות אירועי ESD ששיבשו את פעולת הציוד. מרקלס הציגה תמונות של ציוד העלול ליצור תקלות, וסיכמה ואמרה כי תקלות ותופעות אלו מאופיינות במספר רב של אירועי פריקה בזמן קצר מאוד ובהיותן חבויות הן עלולות לגרום לבזבוז משאבים בחיפוש אחר "בעיות" בציוד אלקטרוני.
בתמונה משמאל: לאה מרקלס, יועצת בטיחות ואיכות סביבה

ההרצאה השנייה במושב השני היתה הרצאתו של איל צדוק, יו"ר הפורום הישראלי לחשמל סטטי, בנושא החשיבות של מיון אזורים דליקים במפעל לצורך איתור סיכוני חשמל סטטי.
צדוק פתח ואמר כי חומרים דליקים מסוגים שונים נמצאים ברוב מפעלי התעשייה בארץ ובעולם ולדליקות החומרים ישנה השפעה על מרכיבי סביבת העבודה במפעל. לכן, יש צורך בבדיקה והערכה של נושא זה. צדוק הדגיש כי התהליך של "מיון אזורים מסוכנים" מחויב על פי התקנות ומבוצע לפי ת"י 60079, כשהמטרה למפות ולקבוע את הממדים של האזורים ולאפשר שימוש באמצעי הגנה שימזערו ככל האפשר את הסיכון להתלקחות אש ופיצוץ. צדוק סיפר לקהל אודות שתי הגישות הקיימות לתהליך המיון - הגישה האמריקאית והגישה האירופאית וההבדלים ביניהן, ופירט אודות הדרך בה נעשה המיון לאזורים מסוכנים.
צדוק: "קיומו של איזור מסוכן נקבע לפי הערכה שיטתית של תכונות הדליקות של החומרים המטופלים באזור, היווצרות אווירה בעלת ריכוז דליק, קיום האווירה כתוצאה מתהליך העבודה, משך הזמן בו תתקיים האווירה באזור, התנאים הנדרשים להצתת האווירה הדליקה והימצאות של מקורות הצתה בתוך האזור המסוכן. על מנת לקבוע ולהגדיר את הממדים הפיזיים של איזור מסוכן, יש לבצע תהלך שבו יבחנו הגורמים המשפיעים". צדוק הדגיש כי בתעשייה מקובל שתהליך מיון אזורים דליקים נעשה על ידי מנתח סיכונים מוסמך. צדוק: "בתפעול ציוד תעשייתי ובביצוע של פעולות ייצור נוצרים אין סוף מקורות של חשמל סטטי. איתור ובדיקה של כל המקורות הללו נמשכים זמן רב. בתהליך המיון מופקות סכמות של המפעל בהן מוצגות דרגות החומרה וסוגי האווירה הדליקה בשטחי המפעל. דרגות אלה מאפשרות לזהות את המקורות של החשמל הסטטי הנמצא בשטח המסוכן של המפעל וכך להימנע מטיפול במקורות חשמל סטטי שנמצאים מחוץ לשטח המסוכן. סוגי האווירה הדליקה מאפשרים לנתח ולחשב את יכולת ההצתה של כל מקור חשמל סטטי עבור ריכוז החומר הדליק והאופן בו נמצא החומר סביב מקור ההצתה". לסיכום, אמר צדוק כי המטרות המרכזיות של המיון הן הקטנת סיכוני אש, הגברת בטיחות, מניעת תקלות בציוד, הגדלת תפוקות ייצור, מיקוד השקעות וניהול סיכון מחושב. מיון האזורים תורם רבות לצמצום כמות מקורות הסיכון בהם יש לטפל, לצמצום הזמן הכולל שנדרש לטיפול במקורות הללו, למניעת השקעה באמצעי הגנה באזורים לא מסוכנים, לצמצום העלום הכספית הנדרשת לביצוע סקר סיכונים וכן יצירת אפשרות לניהול סיכונים עבור מפגעים מסוגים אחרים.

מושב שלישי
המושב השלישי נפתח בהרצאתו של שלום צארום, ניצב משנה בדימוס במז"פ, בנושא של חקירת דליקות בישראל: תחושות בטן או מקצוענות?
צארום פתח את הרצאתו עם מספר נתונים אודות מערך הכבאות (38,000 שריפות בשנה, כ - 10 הרוגים ונזק כלכלי עצום למדינה). צארום ציין כי רק 2500 שריפות נבדקות ע"י 150 חוקרי דליקות ומתוכן, 40% חשודות כהצתה. בנוסף, רק בכ- 250 מקרים מתוך אלה שנבדקים, נשלחים מוצגים לבדיקה. צארום הציג לקהל גם כמה נתונים אודות עבודת המשטרה (8000 תיקים נפתחים מדי שנה אך רק 200 מגיעים לכתבי אישום), והעלה את השאלה - האם משתלם להצית? בהמשך סיפר לקהל מדוע קשה לפענח הצתות. צארום: "הסיבות הן, בין היתר - זירה הרוסה או אפלה, זירה אשר עברה שינויים רבים (התכות, שינויי צבע ועוד), קושי אובייקטיבי בהגדרת מוקד, גורמי דליקה חבויים, וגם בעיות לא מעטות עם הגורם האנושי (הכשרת חוקרים שאינה מספקת, אין מבחני התאמה ואין ליווי תוך תפקידי, מוטיבציה ירודה ועוד). צארום אף הציג לקהל תמונות של דלקות (אשר התבררו לבסוף כהצתה) והדגיש כי כל הנושא נמצא בעדיפות לאומית נמוכה.
בתמונה מימין: שלום צארום, ניצב משנה בדימוס במז"פ

המהנדס והיועץ יוסי ובר הרצה לקהל בנושא של סיכוני חשמל סטטי באבק וסיבים דליקים. ובר פתח בהגדרת המושגים אווירה נפיצה ("תערובת עם אוויר, בתנאים אטמוספריים, של חומר דליק בצורה של גז, אדים, אבק, סיבים, אשר לאחר הצתה מאפשרת קיום עצמי של התפשטות להבה") ואיזור מסוכן ("מקום בו קיימת אווירה נפיצה או צפויה להתקיים, בכמויות אשר בהן נדרשים אמצעי זהירות מיוחדים להקמה, להתקנה ולשימוש בציוד"). ובר דיבר בהרצאתו אודות נושאים כגון אטמוספרות נפיצות כמו של אבק (והתקנים בישראל בתחום), הדרישות והמקורות לפיצוץ אבק, התוצאות של פיצוץ אבק, אבק ומוצרים דליקים, פיצוץ אבק שניוני ועוד.
בתמונה משמאל: יוסי ובר, מהנדס יועץ

ההרצאה האחרונה ביום העיון היתה הרצאתו של ד"ר דוד זיו מהמוסד לבטיחות וגיהות בנושא של ציוד מכני לא חשמלי לאווירה דליקה (ATEX). זיו סיפר לקהל אודות המושג "ATEX", וציין כי קיימת הנחיית על של האיחוד האירופאי (CE) אשר במסגרתו הוכנו דירקטיבות (תחיקה אירופאית המחייבת את כל המדינות החברות לפעול בהתאם) העונות על נושא של "אווירה נפיצה".
זיו: "הוכנו 2 דירקטיבות אירופאיות תחת השם "ATEX" - דירקטיבה הידועה בשם "ATEX 137", העוסקת בבטיחות ובריאות העובד ומיושמת בפועל מזה מספר שנים, ודירקטיבה הידועה בשם "95 ATEX" העוסקת בציוד ובמערכות לשימוש באווירה נפיצה/דליקה. הדירקטיבה הזו קבעה לוחות זמנים להתארגנות, ליישום, ולהכללת הדרישות בתחיקה של כל ארץ החברה באיחוד האירופאי, ומועד היישום בפועל של ההנחיות. תחילת יישום ההנחיות בפועל (אספקת הציוד בהתאם לדרישות) החלה ביולי 2003, כולל עמידה בתקינה הרלוונטית. גם בישראל אומצו התקנים הללו, במלואם או בחלקם". זיו הוסיף כי על מנת לענות על הדרישות אובחנו 2 קטגוריות של ציוד - ציוד חשמלי לשימוש באווירה נפיצה וציוד מכני לשימוש באווירה נפיצה, וכי כל קטגוריה כוללת סדרת תקנים המגדירה את אפיוני הציוד והמערכות, בדיקתם, אישורם, סימונם, והדרישות הרלוונטיות הפרטניות.

בתמונה מימין:
ד"ר דוד זיו, המוסד לבטיחות וגיהות

שלח לחבר
שתף


 


Google