שערי
חליפין
שינוי אחרון: 19.5.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.593
אירו4.002
ליש"ט4.664
100 יין3.224

סקירת תכני יום העיון בנושא גז טבעי והתעשייה הכימית בישראל

מאת: אולגה פרסמן

יום עיון בנושא הגז הטבעי והתעשייה הכימית שנערך מטעם אגודת מהנדסי הכימיה והכימאים בלשכת המהנדסים ב-29.3.12, בבתי הזיקוק בחיפה, איפשר הצצה לתוך ההווה והעתיד של האנרגיה והתפתחות התעשייה הכימית במדינת ישראל- הגילויים, תהליכי ההפקה, השימושים, התקלות בדרך והבעיות הבטיחותיות.

בשנים האחרונות הפך הגז הטבעי לאחד הנושאים החמים - כלכלית, טכנולוגית ואקולוגית כאחד. הוא אחד ממקורות האנרגיה החשובים ביותר, ויכול לשמש לייצור חשמל, לחימום, תדלוק מכוניות, לענף התעופה ולייצור כימיקלים למיניהם (אמוניה, מתאנול, מימן וכו'). עובדה זו הביאה עשרות מהנדסי כימיה וכימאים להצפין ב-29.3.12 עד לבתי הזיקוק בחיפה, ליום עיון בארגון לשכת המהנדסים.
במרכז המבקרים וההדרכה של בתי הזיקוק הציגו מומחים בתחום, נציגי אקדמיה ותעשיינים, את מצבה של מדינת ישראל בתהליכי ההפקה של גז כמקור אנרגיה עיקרי, הקשיים, התקוות הגדולות והמהפכה התעשייתית והסביבתית לה כולם מייחלים.
יצחק רז, יו"ר לשכת המהנדסים, אשר נבצר ממנו מלהגיע, העביר את דבריו דרך עדי בלנק-מוזס, מנהלת אגודות מקצועיות בלשכת המהנדסים, שהיתה אחראית עלארגון יום העיון. המסר בברכתו של רז הביע את ההכרה בחשיבות הנושא ואת תקוותו להפקת המרב מיום העיון.

ד"ר אליק גרויסמן
, יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים, שימש כמנחה יום העיון, הסביר את חשיבותו של הנושא, והודה בפתיחתו לבתי הזיקוק על האירוח במרכז המבקרים. "היום כבר לא שואלים למה גז טבעי הוא נושא חם", אמר ונגע בהרצאתו בבעייתיות הבטיחותית הנגזרת מהובלת הגז הטבעי משדות הגז אל הצרכנים. הדרך המקובלת לעשות זאת היא באמצעות צינור גז כאשר הצרכנים נמצאים במרחק קצר משדה הגז. הובלה של גז טבעי בצורה נוזלית, באמצעות מיכליות, מנגד, היא כדאית יותר כלכלית, אך נחשבת לבעייתית מאוד מבחינת בטיחות.

בתמונה מימין:
ד"ר אליק גרויסמן, יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים

עמי אלכסנדרון, נשיא האגודה הישראלית להנדסה כימית, סיפר על היתרונות בשימוש בגז טבעי מקומי, שאינו מחייב מיקום מפעלים על קו החוף ויאפשר לתעשייה הכימית להתרחב. "נושא ההרחבה הוא קריטי היות ותעשייה שלא מתרחבת היא תעשייה נסוגה", אמר. אלכסנדרון הציג מספר דוגמאות לתהליכים החדשים שייכנסו עם שימוש בגז טבעי ויתרונותיהם, בהם מפעל הדשנים שיאפשר למדינה, מעבר להכנסת החנקן כחלק חשוב בייצור הדשנים בתעשייה הקיימת, גם הקמת מפעלים שיאפשרו הפסקת יבוא האמוניה דרך נמל הקישון שבמפרץ חיפה, וכתוצאה מכך הפחתת הסיכונים הכרוכים. "דוגמא ליתרונות שבשימוש בגז טבעי מקומי הוא בצורך כיום להשתמש בתוך חודש ימים במאגר המיובא מחו"ל, בעוד כשהוא נוצר כאן - לא חייבים לאגרו", הסביר אלכסנדרון. "אם אנחנו עושים ניתוח, אנחנו רואים מצב של רווח בכל הרמות: ביטחוני, תעסוקתי, כלכלי ועוד".
בתמונה משמאל: עמי אלכסנדרון, נשיא האגודה הישראלית להנדסה כימית

אלטשולר: ניתן היה למנוע את משבר הגז
מהנדס יעקב אלטשולר, מנהל טכנולוגי ראשי בחברת דלק אנרגיה, הציג את פרויקט הגז הטבעי בתמר, עליו הוא אמון. חברת "גלובל אנרג'י" היא גם שותף, גם מפעיל של מערכת הגז וגם מבצעת הפרויקט. הוא סיפר על תהליך חיפוש הגז הטבעי והמסלול הארוך דרך הפיתוח ועד הייצור. "ברגע שיש תגלית גז, מכינים תכנית פיתוח פרויקט. היום אנחנו נמצאים שנה לפני שהגז יגיע לצרכנים, וכולנו עושים את כל המאמצים על מנת שיגיע מוקדם ככל הניתן, אך לצערנו קיצור לוחות הזמנים בדרך למטה זו, הוא כמעט ובלתי אפשרי", הסביר אלטשולר.
בתמונה משמאל: מהנדס יעקב אלטשולר, מנהל טכנולוגי ראשי בחברת דלק אנרגיה

בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל על ידי שותפות "ים תטיס" וחברת "נובל אנרג'י", משם מעולם לא הופק גז, אך נכנס לאחרונה לשלבי פיתוח. שנה לאחר מכן התגלה גז גם במאגר "מרי B", אשר הכיל רזרבות של כ-40 מיליארד מטר מעוקב (BCM) וסיפק למעשה את הגז בעשור האחרון. בינואר 2009 התגלו מאגרי גז טבעי נוסף ב"תמר 1", הממוקם כ-90 קילומטר מול חופי חיפה, אולם רק באוגוסט 2010, האחראי על הנפט אישר הקמת פלטפורמה נוספת להפקה הגז. "אילו בעת מציאת הגז ב-2009 הייתה תמ"א (תכנית מתאר ארצית) מוכנה, הסביר אלטשולר, "היום היה כבר גז ממאגר "תמר 1", וכל משבר האנרגיה של היום היה נמנע." אלטשולר תיאר את המורכבות בהפקת הגז מהמאגר ונתן מספר דוגמאות, בהן המרחק של כ-90 ק"מ של מאגר תמר מחופי חיפה. לצורך כך, היו זקוקים לצינורות במשקל 110,000 טון, אותם לקח לייצר שנה שלמה, ואליהם התווספו תשתיות נוספות במשקל של 31 טון. "כיום הפרויקט עומד בתקציב ובלוח הזמנים ואנחנו מקווים לספק את הגז הראשון במחצית שנת 2013." אלטשולר סיפק גם מגוון פרטים על הפרויקט וסיפר כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, הגז לא נמצא בחללים בתוך האדמה, אלא בקרקע, בשכבות חול שנוצרו בתקופות שהיו חומרים אורגניים ועקב לחץ וטמפרטורה הפכו לגז טבעי. ככל שתכונות החול טובות יותר, כך ההגעה לשכבת החול הייעודית תאפשר תהליך הפקה פשוט יותר. לסיכום סיפר כי הקירבה של מאגר מרי B למאגר תמר 1 איפשרה לחבר ביניהם, כך שניתן יהיה לספק משניהם במקרה של תקלה או בצריכת שיא. "היות ו-95% מהפרויקט נמצא בתוך הים", אמר אלטשולר, "רוב האנשים כלל לא מודעים לקיומו."

תכניות לעתיד: להפריח השממה בגז טבעי
מהנדס אדריאן הלל, נשיא חברת M.B.C Projects Development LTD, נתן הרצאה בנושא פרויקט הגז הטבעי במישור רותם, במסגרת פארק מוצרי כימיה ופטרוכימיה ארצי. הוא סיפר כי לפני מספר שנים, כשנושא הגז הטבעי החל להתפתח בארץ, החל יחד עם שותפים נוספים ליצור מתווה לשימוש בגז הטבעי לא רק לייצור אנרגיה, אלא גם על מנת להגיע לייצור מוצרים אחרים עם ערך מוסף גבוה.

בתמונה מימין:
מהנדס אדריאן הלל, נשיא חברת M.B.C Projects Development LTD

הלל הציג כיוונים לעתיד בפיתוח תעשייה כימית בנגב על בסיס גז טבעי. לדבריו התעשייה המקומית הקיימת וגורמים נוספים החלו לפעול לכיוון פיתוח תעשיות כימיות ופטרוכימיות על בסיס גז טבעי. "הרעיון המרכזי הוא להקים מרכז רציני שבנוי על עקרונות, לפיהם בונים כבר שנים רבות בעולם. לא כל אחד מקים איפה שהוא רוצה משום שיש לו חבר בעיירה זו או אחרת, אלא הקצאת שטחים ייעודיים למתקנים השונים". לסיכום ציין כי התגליות של הגז הטבעי ייצרו פוטנציאל הזדמנויות לתעשייה הכימית/פטרוכימית ומימוש הפוטנציאל יביא להרחבת העוגה לשחקנים הנוכחיים ולשחקנים חדשים."

השימוש בגז טבעי במתקני בתי הזיקוק, הוצג על ידי מהנדס עזי ביליק, סמנכ"ל תפעול הזיקוק של המקום. הוא שיתף כי כבר ב-2006 אמרו שהגז הטבעי נמצא מעבר לפינה, והחליט להפסיק להשתמש במזוט, ולהחליפו בגז. "המפעל הראשון שהכניס באמת את הגז הטבעי היה המפעל באשדוד, אשר היה שייך בזמנו לקבוצת בזן", סיפר בגאווה. אולם, ברגע שהחל משבר הגז בישראל- חזרו שוב להשתמש במזוט כמקור אנרגיה. הוא תיאר את המאמצים שעורכת החברה לשמירה על איכות הסביבה וסיפר כי סביב מתחם התעשייה יש 20 תחנות ניטור שמנטרות בכל רגע נתון את איכות האוויר.

בתמונה מימין: מהנדס עזי ביליק, סמנכ"ל תפעול הזיקוק בבתי הזיקוק, חיפה

ביליק צייר תמונה לא אופטימית של המחסור בגז ומשמעותו לתעשייה. "כל אחד ער לעובדה שהמדינה נמצאת במשבר בסוגיית הגז הטבעי", אמר. "אם בעבר ראו הכל ירוק, הדברים משתנים לדאבוננו. כולנו מקווים כי ניתן יהיה להשתמש באנרגיה חלופית לטובת האזרחים ושגם אנחנו נוכל ליהנות מהחלק היחסי שלנו באופציה זו."

פרופ' אהוד קינן, נשיא החברה הישראלית לכימיה, סיפר על הצורך לשים דגש על תחום התעשייה הכימית כמו גם כל האקדמיה, מתוך אמונה כי אם האקדמיה לא מייצרת את המהנדסים - היא לא תוכל להתקדם, ואם לא תתקדם - הדור הצעיר לא יראה בהנדסה הכימית פוטנציאל תעסוקתי. קינן דיבר על חשיבות הכנס, והביע תקווה כי מדינת ישראל תשכיל לקחת את מוצר הגז הטבעי ולשפר באמצעותו לא רק את התעשייה הכימית, אלא להשתמש בו כזרז לפעילות אקדמית, למחקר ולפיתוח. כמו כן הזמין פרופ' קינן את הנוכחית לכנס בינלאומי שיתקיים בחודש אוקטובר בנושא.
בתמונה מימין: פרופ' אהוד קינן, נשיא החברה הישראלית לכימיה

מהנדס יאשה יורבורסקי, ראש תחום הנדסה ברשות הגז הטבעי, שוחח על תהליך הפיתוח והבטיחות, תוך שיתוף מניסיונו האישי על הנושא. בסוף 1995 החליט ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, להקים מנהלת קטנה שתתעסק בגז טבעי, מאז יורבורסקי חלק ממנה.
ראשית דרכה של המנהלת הייתה בחיפוש אחר תקן. לצורך העניין נסקרו מספר תקנים, בהם: תקן אמריקאי, תקן אירופי, תקן הולנדי, הקוד הבריטי, התקן הבינלאומי ועוד, כשלבסוף נבחר התקן ההולנדי בשילוב התקן הישראלי לעמידות ברעידות אדמה ודרישת הטמנת צנרת בעומק של 1.2 מ'. "התחלנו את התהליך ללא צרכנים, ללא תשתית וללא ספקים. כשמיפינו מהיכן ניתן לייבא גז, ראינו את המצרים והסעודים", נזכר יורבורסקי בתחילתה של הדרך הארוכה. "היינו צריכים תמ"א והלכנו ללמוד את הנושא, אלא שאז גילינו ששום דבר לא מסודר. פרסמנו מכרז ועל אף שהיו 6 חברות שהתעניינו, הן במהרה ירדו מהנושא משום שהעריכו כי המנהלת לא תהיה מסוגלת לייבא גז מאחת השכנות".
יורבורסקי המשיך לגולל את סיפור המנהלת וסיכם בהומור, כי יש שני דברים שהגז הטבעי לא אוהב: אסרטיביות ולוח זמנים.
בתמונה מימין: מהנדס יאשה יורבורסקי, ראש תחום הנדסה ברשות הגז הטבעי

את נושא האתגרים בעידן הגז הטבעי בחברת החשמל הציגה סגנית מנהל מחלקת גז טבעי ופחם מינהל הדלקים חטיבת ייצור והולכה בחברת החשמל, מהנדסת סיגל שמואלי. היא הדגישה כי המדינה נמצאת רק בתחילתה של מהפכת הגז, ורואים זאת לאור ממצאי החברה הצופים ביקוש הולך וגדל של גז טבעי ב-20 השנים הקרובות. ההערכה היא כי אם בשנת 2009 הביקוש עמד על 4 BCM, הרי שב-2030 מדובר יהיה ב- 18 BCM. דהינו, הגז הטבעי יהפוך למקור האנרגיה המרכזי במדינת ישראל.

בתמונה מימין: מהנדסת סיגל שמואלי, סגנית מנהל מחלקת גז טבעי ופחם, מינהל הדלקים חטיבת ייצור והולכה בחברת החשמל

שמואלי סקרה את שמונת האתרים בחברת חשמל, המחוברים ויכולים לשרוף גז טבעי בתהליך הייצור, וסיפרה כי ניתן להסב תחנות קיימות למבוססות גז טבעי, בתהליך טכנולוגי לא מסובך. תצפית החברה לעשורים הקרובים מנבאת צריכת גז של 6-8 BCM לשנה. לחברת חשמל כיום מספר הסכמים קיימים, בהם עם "ים תטיס", שותפות עם קבוצת "דלק" ו"נובל אנרג'י" שבבעלותם מאגרי הגז "נועה" ו"מרי "B. עד לפני חודש קיבלה חברת חשמל גם גז ממצרים, אולם היות והצינור עבר מדי חודש פיצוצים, הוחלט להפסיק את ההזרמה ממצרים.

אחרון הדוברים היה מהנדס שלומי זעירא, סמנכ"ל התפעול בחברת "נתיבי הגז הטבעי בישראל בע"מ", חברה ממשלתית שהוקמה ב-2003 ופועלת מכוח רישיון שהוענק לה ל-30 שנה. זעירא בחר להתמקד באתגרים העיקריים בתפעול ותחזוקה של מערכות הגז הטבעי, בראש ובראשונה בפן המרחבי עליו הפרויקט משתרע - מים המלח ועד לחיפה.
בתמונה מימין: מהנדס שלומי זעירא, סמנכ"ל התפעול בחברת "נתיבי הגז הטבעי בישראל בע"מ"

יעוד החברה הוא הקמה ותפעול של מערכת ההולכה הארצית לגז טבעי בלחץ גבוה, תוך שהיא מפוקחת על ידי רשות הגז הטבעי ביחס לתעריפים ובענייני בטיחות. החברה מעסיקה כ-96 עובדים ומתבססת על שירותי מיקור חוץ בתחומים שונים.
זעירא דיבר על תהליך הקמת מערכת להולכת גז טבעי בישראל החל מהחלטת משרד התשתיות הלאומיות להקמת קו הולכה ראשי. כמו כן, נתן דגש על נושא הבטיחות וסיפר על מערכת ההתרעה מהקו, הסימון על פני הקרקע ועל הסיור שנוסע תמידית לאורך המערכת. אמצעי הזהירות ננקטים לדבריו למניעה ופיקוח במקרים של סכנות כמו דליפה, פיצוץ, התלקחות ועוד.

בתום יום העיון התכבדו המשתתפים בארוחת צהריים דשנה בחדר האוכל של בבתי הזיקוק והמשיכו לסיור ממונע בשטח. במתחם בתי הזיקוק קיבלו המשתתפים סקירה על ההיסטוריה של המקום, על המתקנים שפרוסים לאורך 2,000 הדונם במתחם, על התהליכים הכימיים, אמצעי הבטיחות, חדר הבקרה המאוייש מסביב לשעון ועוד.

בתמונה: המשתתפים ביום העיון, בהפסקת קפה 

שלח לחבר
שתף


 


Google