שערי
חליפין
שינוי אחרון: 18.9.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.522
אירו4.206
ליש"ט4.770
100 יין3.162

מרעיון טכנולוגי למיזם מצליח - סקירת ההרצאות בערב העיון
מאת: רועי שני

ערב העיון בנושא: מרעיון טכנולוגי למיזם מצליח, שנערך באקדמית תל אביב-יפו ב-26.03.12, הינו פרי שיתוף פעולה בין לשכת המהנדסים ובין המתחם ליזמות של האקדמית תל אביב-יפו.
המתחם ליזמות במכללה האקדמית תל אביב-יפו הוא מסגרת לימודית המקנה ידע, תמיכה והכשרה ישומית לאלו המעוניינים להקים מיזם או סטארט-אפ. את ההרצאות בערב העיון נשאו נציגים מצוות המרצים של המתחם, הנמנים על מיטב אנשי הסגל מהאקדמיה ומהתעשייה בארץ.

את ערב העיון פתח מר אורי עתיר, יועץ תכנון עסקי, בהרצאה על איך בוחרים רעיון טכנולוגי שניתן לממש. עתיר הקדיש את הרצאתו למקרים בהם צוות יזמים צעיר וחסר משאבים עולה על רעיון טכנולוגי אותו הוא מעוניין לממש. ראשית שרטט עתיר ארבעה קריטריונים עיקריים לבחירת מיזם לישום: שוק המטרה, משאבים נדרשים, תכונות הצוות היזמי והכדאיות הכלכלים של המיזם. לדברי עתיר, יש לתת את הדעת על כל קריטריון. קריטריון שוק המטרה כולל שיקולים כגון: ביקוש, גודל השוק, נגישות השוק ומידת התחרותיות. עתיר הדגיש כי רק מיזם שפותר בעיה אמיתית, מזוהה ומדידה עשוי להצליח. באשר לקריטריון המשאבים הכלכליים יש לוודא כי ההשקעה הקבועה נמוכה, זמן הפיתוח קצר, משאבי היצור זמינים, קיימות מערכות שיווק והפצה זמינות וישנם משקיעים המוכנים להשקיע בתחום. עתיר ציין כי הצוות היזמי צריך להתחבר רגשית למוצר אותו הוא מפתח, שיהיה בעל רקע טכנולוגי ושיווקי מתאים, ובעיקר נדרש לאורך רוח ויכולת פיננסית להתמסר מספר שנים למיזם. קריטריון הכדאיות הכלכלית הינו שיקול מרכזי, ויש לבצע תחשיבים להערכה ראשונית ל-5 השנים הראשונות. לדברי עתיר יש לכמת את הרעיון לכדי נתונים פיננסיים, אחרת אף משקיע לא ירתם למיזם.
בתמונה מימין: מר אורי עתיר, יועץ תכנון עסקי

ההרצאה העוקבת, אשר ניתנה על-ידי ד"ר ברק בן אבינועם מחברת קוונטום קפיטל, השלימה את ההרצאה הקודמת והתמקדה בצד של המשקיעים, ובאיך לגייס מימון למיזם טכנולוגי. לדברי בן אבינועם, משקיעים מחפשים צוות יזמי מושלם: בצד העסקי, הטכנולוגי והשיווקי, וכזה שמסוגל ללמוד מטעויות תוך כדי עבודה, ולהתאים את עצמו ואת המוצר לסביבה דינמית ומשתנה. לדבריו, משקיעים מממנים אך ורק מיזמים הנותנים פתרון חדשני ופורץ דרך לבעיה גדולה ואמיתית וההעדפה היא לממן חברות שיוצרות שוק חדש, כמו פייסבוק, ושצוות היזמים יהיה בעל יכולות טכנולוגיות מאוד גבוהות. השאיפה כיום היא להשקיע במוצר שמושתת על עומק טכנולוגי משמעותי. מסלולי התמיכה רבים ומגוונים, והעיקרי בישראל הוא המדען הראשי המספק מגוון מסלולים. במקביל אפשר לבחון משקיעים המכונים אקסלרטורים, אשר אינם נותנים כסף כי אם תומכים ומאיצים את המיזם דרך סיפוק ידע ותשתיות, וכן אנג'לים וקרנות הון סיכון אשר משקיעים כסף במיזם בתמורה לאחוזים. קיימים כיום פורומים רבים המפגישים בין יזמים ומשקיעים, למשל
טק-אביב, וכן כנסים יעודיים הנערכים בנושא.
לסיום ההרצאה הדגיש בן אבינועם כי הדבר החשוב ביותר הוא להביט במציאות כפי שהיא, לשפר במיזם את הטעון שיפור, לבחור מסלול גיוס מתאים ולהמשיך להאמין.
בתמונה מימין: ד"ר ברק בן אבינועם מחברת קוונטום קפיטל

הרצאתו של ד"ר אייל בנימין, מומחה לאסטרטגיה יזמית, עסקה בהוראות להרכבת סטארט-אפ טכנולוגי. בדומה למטוס, גם סטארט-אפ מורכב מחלקים קטנים שאמורים להתחבר היטב ביחד, אחרת הוא לא ימריא ואף עלול להתרסק.
בנימין פרט את שלבי התכנון האסטרטגי הכלליים של הקמת סטארט-אפ טכנולוגי. אבני בניין בסיסיות:
1. היזם: הדגשים הם ניהול עצמי, מוטיבציה, מיומנויות, ידע, אישיות
ובלי אגו.
2. הרעיון: רמת חדשנות והשאיפה לשינוי העולם דרך המוצר.
3. מודל עסקי: מבוסס על 3 שאלות: מי הלקוח, מה ערך המוסף של המוצר, ומה הערך הכלכלי.
4. אסטרטגיה: היבט במתחרים, בשוק, בטכנולוגיה ושמירת היתרון היחסי.

מאפיינים של הקמת סטארט-אפ:
1. סדר הפעולות: מהו סדר הפעולות הנכון לכל סטארט-אפ.
2. תזמון: מתי ותוך כמה זמן לצאת עם המוצר?
3. תכנון: חשוב שיהיה כמה שיותר קפדני ופרטני. עומק, סוג ורמת התכנון בהתאם לסוג המוצר.
4. גמישות המערכת: כמה מותר לטעות וכמה מרחב יש לתיקונים תוך כדי תנועה.

בתמונה מימין:
ד"ר אייל בנימין, מומחה לאסטרטגיה יזמית



המשאבים:
לאחר שמכירים את אבני הבניין הבסיסיות של הסטארט-אפ, וכן את מאפיניו, אפשר לפרוט את המידע לכדי כמות וסוג המשאבים הנדרשים.
1. משאבים אנושיים: מציאת אנשי צוות מתאימים. לא לרתום חברים ומשפחה!
2. משאבי הון: גיוס מימון אצל משקיעים.

לדברי בנימין, סטארט-אפ הינה מערכת מופשטת, ובכדי להצליח במיזם כל מרכיבי המערכת חייבים להתארגן באופן מיטבי. לכל סטארט-אפ מדריך הקמה יחודי משל עצמו, ועל היזמים לשבת ולפרוט את המערכת למרכיביה השונים ולדאוג שיחברו יחדיו באופן הכי נכון שאפשר.

ההרצאה האחרונה ניתנה על ידי מר וובה סורוקה, מנהל היחידה לטכנולוגיה גלובלית בחברת IBM, אשר הסביר אודות התוכנית היחודית של IBM לשיתופי פעולה עם סטארט-אפים קטנים ובינוניים:
משנת 2005 עברה IBM שינוי מהותי ומחברה המייצרת מחשבים אישיים הפכה לחברת ענק שמפתחת תוכנות ושרותים שמטרתם להפוך את עולם הטכנולוגיה העולמי לנגיש, יעיל, זול ובטוח. IBM בוחרת להשקיע בחברות אותן היא מעוניינת לפתח, בעיקר חברות שעוסקות בניתוח עסקי, DATA בטכנולוגית הענן, תכנון ערים חכמות ופתרונות חכמים לעסקים. בכדי לקדם חברות צעירות אלה השיקה IBM יחידה שעוסקת בשיתופי פעולה, ומשקיעה בחברות הצעירות ידע, חומרה, תוכנה וקשרים עסקיים ושיווקיים. במסגרת שיתוף הפעולה מאפשרת IBM ליזמים הצעירים גישה למומחים, אנשי עסקים בינלאומיים, ארועי מרקטינג, בסיסי נתונים של ניתוחי שווקים וכן את מערך התוכנה היחודי שלה. בחירת המיזמים בהן תשקיע IBM מתחילה בהערכה טכנולוגית ועסקית, ובמידה והמיזם נמצא מתאים מקבל המיזם את חבילת הסיוע המצויינת לעיל.
בנוסף, אחת לשנה נבחרות 8-10 ערים בעולם בהן עורכת IBM תחרות סטארט-אפים ארצית. בסוף האירוע נבחר מיזם אחד מכל מדינה העולה לתחרות העולמית המכונה Smart Camp. החברה הזוכה נהנית מחבילת סיוע וממון. לדברי סורוקה תל אביב תמיד נמצאת ברשימת הערים בהן נערכת התחרות הארצית.
בתמונה משמאל: מר וובה סורוקה, מנהל היחידה לטכנולוגיה גלובלית בחברת IBM

בתמונה למטה: המשתתפים בערב העיון, מקשיבים להרצאות

שלח לחבר
שתף


 


Google