שערי
חליפין
שינוי אחרון: 19.5.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.593
אירו4.002
ליש"ט4.664
100 יין3.224

הרצאה בנושא: כיצד המוח בונה את התמונות שאנו רואים ?

מאת: רועי שני

בתאריך 20.3.12 התקיימה בבית המהנדס בתל-אביב, במסגרת פעילות אגודת מדע, מחשבים ותוכנה בלשכת המהנדסים, הרצאתו של פרופ' רפאל מלאך ממכון ויצמן בנושא: כיצד המוח בונה את התמונות שאנו רואים ?

פרופסור רפאל מלאך, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, חוקר ב-20 השנים האחרונות את מערכת הראיה של המוח האנושי ואת יכולת המוח לתרגם אינפורמציה לחוויה הפסיכולוגית של ראיה. תופעות פסיכולוגיות והקשר שלהן למוח הינו אחד התחומים הכי עלומים במדע, שהעסיק את הפילוסופים אלפי שנים ואת המדענים כמאה שנים. השאלה העומדת על הפרק היא כיצד אותות חשמליים המועברים דרך תאי עצב במוח נהפכים לחוויה הפסיכולוגית של ראיה? המנגנון עדיין לא ידוע, אולם אט אט מתקרבים המדענים למציאת הסברים אודות הקשר בין רקמת העצבים לחוויית הראיה.

בתמונה מימין: פרופ' רפאל מלאך

הבעיה הנבחנת הינה כמעט פילוסופית, ונוגעת בשאלה מה זה בכלל העולם החיצוני, ומה הקשר שלו לחוויית הראיה שלנו? אנו בטוחים שמה שאנו רואים זה משהו שקיים בעולם הפיזי, שהאובייקט החיצוני מוקרן דרך מערכת העצבים לתוך המוח, אך לדברי פרופ' מלאך הסתכלות זאת מוטעית לחלוטין, מפני שהראיה הינה תהליך יצירתי בו אנו יוצרים בעצמנו תמונות בתוך הראש. ברוב המקרים הייצוגים שאנו יוצרים מתאימים לאלו הקיימים בעולם החיצוני, אולם לעתים ההתאמה רופפת ואפילו הפוכה.

מערכת הראיה האנושית מדומה הרבה פעמים למצלמה: קרני אור פוגעות בגוף פיזיקלי אשר מקרין פוטונים החודרים דרך מערכת עדשות לתוך העין. העדשות ממקדות את התמונה, ויוצרות תמונה אופטית הפוכה המוקרנת על הרשתית. הרשתית מורכבת מרשת צפופה של חיישני אור, המכונים פוטו-רצפטורים. האינפורמציה המועברת מהפוטו-רצפטורים מתגבשת במוח בדרך לא ידועה לכדי תמונה בעלת משמעות. ופה טמון האלמנט יצירתי, כאשר מערכת הראיה לוקחת את האינפורמציה היבשה והופכת אותה לתמונה עם משמעות רגשית.

המשולש של קניצה הוא דוגמה צנועה אך חתרנית, שממחישה עד כמה מערכת הראיה יצירתית, וכמה דק הגבול בין לראות משהו שקיים במציאות לבין הזיה:



 

 

 

 

 

המשולש שמתקבל לא קיים במציאות הפיזיקלית. המשטח הוא לבן והקווים הם קווים שמערכת הראיה שלנו ממציאה. מערכת הראיה סותרת את העולם הפיזיקלי ויוצרת הזיה ראייתית. זה קורה לנו כל הזמן בחיי היומיום, וגם בלילה במהלך החלימה.

הדגמה נוספת לקוחה מתחום האובייקטים הבלתי אפשריים:





 

 

 

 

 

 

למרות שאנחנו רואים פה משולש - במציאות לא יכול להתקיים משולש כזה. אין בעולם הפיזיקלי משולש שכל שלוש הזוויות שלו הן 90 מעלות. האובייקט הזה הוא המצאה של מערכת הראיה שלנו, אשר ממציאה דברים חדשים ויצירתיים שאינם אפשריים בעולם הפיזיקלי.

מחקרו של פרופ' רפאל מלאך מתמקד בניסיון להבין כיצד תאי העצב יוצרים את הפעילות הקוגניטיבית של הראיה. המוח האנושי הינו מכונה מורכבת לאין שיעור המכילה 100 בליון תאי עצב. מכיוון שאין אפשרות לחקור מוח אנושי אצל אדם חי, הכלי המרכזי שמשמש את פרופ' מלאך הוא הדמיה תפקודית בעזרת MRI, אשר מראה אלו אזורי מוח מופעלים תוך כדי פעילויות וגירויים שונים.

בניסוי שערכו פרופ' מלאך וצוותו הם בדקנו מה קורה במוח של נבדקים הצופים בסרט תוך כדי שמוחם נסרק ב fMRI. הסרט שהוקרן הוא "הטוב הרע והמכוער", והממצאים שהתקבלו הדהימו את הקהילה המדעית: הניסוי הראה התאמה מאוד חזקה בין אזורי המוח המופעלים בקרב אנשים שונים שראו את אותו סרט. יתרה מזאת, התגלה אזור במוח אשר הופעל כשהצופים ראו פרצופים, וידוע שאם אזור זה נפגע בתאונה מאבדים את היכולת לזהות פרצופים. בנוסף, התגלה אזור נוסף שמתעורר בתגובה לצפיה באלמנטים טופוגרפיים: נופים, הרים ושטחים פתוחים, והסתבר כי פגיעה באזור זה עקב מחלת האלצהיימר גורמת לאיבוד יכולת ההתמצאות והנווט.

בסיכום ההרצאה הדגיש פרופ' מלאך כי הראיה היא תהליך יצירתי, מורכב ומתוחכם שאינו אוטומטי, אשר דורש אינטגרציה בין אזורי מוח שונים אשר יחדיו מסנכרנים את הפעילות המתמשכת שנותנת לנו את חווית הראיה.

שלח לחבר
שתף


 


Google