שערי
חליפין
שינוי אחרון: 22.3.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.656
אירו3.944
ליש"ט4.549
100 יין3.283

אנרגיה גרעינית אחרי פוקושימה - הרצאתו של פרופ' עוזי אבן, בית המהנדס ת''א, 18.1.12
מאת: טל אהרוני

האם יש מקום לאנרגיה גרעינית לאחר אסון פוקושימה ביפן ? זוהי השאלה המרכזית עליה ניסה לענות פרופ' עוזי אבן, בהרצאה המרתקת שהתקיימה בבית המהנדס, ב-18 בינואר 2012. תשובתו של פרופ' אבן הייתה חד משמעית - בוודאי שכן !

בתמונה משמאל: פרופ' עוזי אבן, מרצה בפני חברי לשכת המהנדסים אודות אנרגיה גרעינית, 18.1.12

פרופ' אבן הוא בעל תואר ראשון ושני בכימיה מהטכניון ותואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן פרופ' אבן כחבר כנסת מטעם מרץ ואת שירותו הצבאי עשה כמדען גרעין בכור הגרעיני בדימונה. בהרצאתו, אשר אורגנה על ידי הענף לאווירונאוטיקה בלשכת המהנדסים, הפריך פרופ' אבן כמה מיתוסים בתחום, וטען כי יש להמשיך ולהפיק אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים, אך עליהם להיות חדשים, פשוטים ובטוחים יותר.

את המפגש פתח עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, אשר ציין כי כל החיים שלנו תלויים במקורות אנרגיה ובאספקה סדירה של אנרגיה וכי ישנן שאלות רבות וחשובות בתחום זה. ליבן העלה כמה שאלות חשובות כגון - האם אפשר לוותר על אופציה של אספקת אנרגיה גרעינית (והוסיף כי לדעתו אין תחליף ארוך טווח ארוך לאנרגיה גרעינית) ? כמה זמן לוקח להחליט על הקמת מקור אנרגיה ? כמה זמן לוקח להקים מקור אנרגיה חדש ? לכמה זמן יספיקו לנו מקורות הגז שלנו ? "אלה הן שאלות כבדות שיש לטפל בהן", אמר ליבן, לפני שהציג את פרופ' אבן ואת הרזומה שלו בפני הקהל.
בתמונה מימין: עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, בדברי פתיחה, בתחילת המפגש

מחיר האנרגיה בישראל
בתחילת הרצאתו שאל פרופ' אבן הועלתה שאלה חשובה - האם יש גבול למחיר האנרגיה אותה אנו צורכים ? "מסתבר שאנו משלמים המון עבור האנרגיה מההכנסה שלנו", ענה פרופ' אבן. "כיום, משפחה ממוצעת משלמת כמעט 15% מהכנסתה על אנרגיה - 5% לחשמל, 5% לצריכת דלק לתעבורה, ו- 5% לתשלום עקיף על מרכיב אנרגיה בכל מוצר שמיוצר. מחיר האנרגיה כיום הוא כ- 0.52 שקלים ליחידת אנרגיה ואילו המחיר הממוצע של יצירת חשמל סולארי הוא פי 5! האם נהיה מוכנים בעתיד לשלם עד 60% מההכנסה שלנו בעבור אנרגיה כה יקרה ? ברור שנצטרך למצוא מקורות אנרגיה שהם גם לא מזהמים, גם ארוכי חיים וגם שנוכל לעמוד במחיר שלהם".

פרופ' אבן פירט אודות מספר אלטרנטיביות הקיימות כיום, כגון תחנות רוח, אנרגיית מים ואנרגיה סולארית:
אנרגיית רוח
פרופ' אבן: "היצרנית הגדולה ביותר בעולם של תחנות רוח היא סין. בדנמרק יש כ-6000 תחנות רוח. ההספק המקסימאלי שלהן הוא 5 גיגה ואט שזה כמעט 20% מהצריכה. התחנות הללו עובדות, והשאלה היא מהו המחיר של האנרגיה המופקת בשיטה זו. הדנים חושבים שהמחיר הוא סביר, אך חשוב לזכור כי רמת החיים בדנמרק היא גבוהה מאוד. חשוב גם לזכור כי תחנות רוח תלויות מאוד בקיומה של רוח חזקה והתנודות של אספקת החשמל התלויות ברוח הן משתנות. לדנמרק יש שיתוף פעולה מצוין עם המדינות השכנות לה כמו שבדיה ונורבגיה. כשאין רוח, דנמרק קונה חשמל מנורבגיה וכשיש רוח הנורבגים קונים מהדנים. בנורבגיה למשל, 90 אחוז מהחשמל מיוצר מאנרגיית מים. האם אפשר להשתמש בשיטות אלה גם בישראל ? כן. במצפה רמון וברמת הגולן יש הרבה רוח. גם מאגר מים יש לנו - הכנרת, ואפשר בהחלט להשתמש במים של הכנרת לייצור חשמל. אבל, חייבים למצוא דרך לאגור את האנרגיה בשעות השפל. מחיר החשמל המופק מרוח הוא פי 3 עד 4 מהמחיר של חשמל המופק מדלק וזהו כיום השיקול המרכזי".

אנרגיה סולארית
שיטה נוספת עליה דיבר פרופ' אבן היא שימוש באנרגיה סולארית, שישראל הייתה בין הראשונות בעולם שהשתמשו בה. "כמעט בכל בית יש דוד שמש שחוסך המון אנרגיה, כמעט שליש מהצריכה הביתית", ציין פרופ' אבן. "דודי שמש הם פתרון מצוין, והיום יש גם שיטות מתקדמות יותר להפקת אנרגיה סולארית, למשל - מערכת סולארית ממוקדת, מערכת גלילית חצי ממוקדת ותאים סולאריים ללא חלקים נעים ללא מיקוד. אך גם בשיטה זו חשוב לציין כי מדובר בשיטה יקרה מאוד. זהו פיתרון אידיאלי אך מאוד יקר. הטכנולוגיה הזו מתקדמת מהר מאוד ובשנתיים האחרונות המחירים ירד בחצי. מה יקרה בעוד שנה ? קשה לחזות...כיום, השיטות הזולות ביותר לייצור חשמל הן אנרגיית מים (אנרגיה הידרואלקטרית) ואנרגיה גרעינית".

לשנות את היחס לקרינה
"אנרגיה גרעינית מופקת באמצעות כורי כוח גרעיניים, הקיימים כבר מזה חצי מאה", סיפר פרופ' אבן. "הכורים הללו עובדים יפה ומייצרים הרבה חשמל. התהליך העיקרי המתבצע בהם הוא ביקוע של אורניום, אך כאשר לא שומרים על כללי הבטיחות יש אסונות כמו בפוקושימה".

פרופ' אבן הציג לקהל תמונות של כורים גרעיניים, של מוטות הדלק ומוטות הבקרה ושל חדר הבקרה של פוקושימה, סיפר על האסונות בפוקושימה ובצ'רנוביל והפריך כמה מיתוסים.

פרופ' אבן: "בפוקושימה התפוצצה 3 כורים אחד אחרי השני בעקבות רעידת האדמה. מה שגרם לפיצוצים לדעתי זו רעידת האדמה ולא הצונאמי. בצ'רנוביל התרחש בשנת 1986 האסון, אשר רבים טוענים כי הוא האסון האקולוגי החמור ביותר שהתרחש במאה העשרים. הסובייטים הפעילו צי של חיילים שעסקו בפינוי, והאסון היה חלום הבלהות של כל מהנדס גרעין. אך האם באמת האסון היה נורא כל כך ? דוח רשמי של האו"ם קובע כי באסון צ'רנוביל נהרגו 50 אנשים בזמן הפינוי. עוד עלה מהדו"ח כי התגלו לאחר מכן 4000 מקרים של סרטן בלוטת המגן כאשר 99 אחוז מהמקרים נרפאו. ממצאים נוספים - יתכנו 200 מקרי סרטן בעתיד הרחוק אך זה לא ברור, ושטח של 30 על 30 ק"מ הפך אסור למגורים. לעומת זאת, בשנים 1969-2004 היו כ - 30,000 מקרי מוות שהיו קשורים לתאונות בעת בניית סכרים (10,280 מקרי מוות לכל יחידת אנרגיה מופקת), כ- 10,000 מקרי מוות בתאונות הקשורים לפחם (597 מקרי מוות לכל יחידת אנרגיה מופקת), 2043 מקרי מוות הקשורים לגז (111 מקרי מוות לכל יחידת אנרגיה מופקת) ורק 100 מקרי מוות הקשורים להפקת אנרגיה גרעינית (143 מקרי מוות לכל יחידת אנרגיה מופקת). כלומר - בניית סכרים היא לכאורה הכי זולה אך גם הכי מסוכנת ואילו הפקת אנרגיה גרעינית היא בטוחה הרבה יותר! רוב האנשים לא ממש מאמינים לנתונים הללו אך אלה הם נתוני האמת שהתקבלו ממחקרים מדעיים רציניים ולא מכותרות בעיתונים".

פרופ' אבן סיפר לקהל עוד כמה אנקדוטות מעניינות המוכיחות כי קרינה אינה כה מסוכנת ומפחידה כפי שעושים ממנה. פרופ' אבן: "מצאו שאין שינוי משמעותי בתוחלת החיים של החיות שחיו באיזור צ'רנוביל לאחר האסון. בנוסף, יש מקומות בארץ שרמות הקרינה הן גבוהות יותר, למשל ערד. תוחלת החיים בערד לא נמוכה מאשר בתל אביב. גם תוחלת החיים של עובדי הכור בדימונה ארוכה יותר מאשר הממוצע בארץ. צריך לשנות את הצורה בה מתייחסים לקרינה. יש התנגדות אינסטינקטיבית אצלנו לכל מה שקשור לקרינה, והפחד שהקרינה מעוררת בנו הוא כל כך נוראי שכל שאר השיקולים לא נלקחים בחשבון".

האם ניתן לבנות כורים בטוחים יותר ?
לדעת פרופ' אבן בהחלט כן. פרופ' אבן: "ניתן לבנות כורים קטנים ופשוטים יותר, ויש מקומות בעולם שגם עושים זאת. ניתן לבנות כורים בהם מערכת קירור החירום היא פסיבית (ללא משאבות), הכור בנוי כך שייבלם מעצמו עם עליית הטמפרטורה וכור ללא קירור מים שמונע סכנת פיצוץ מייצור מימן במגע עם מוטות הדלק. בפינלנד נבנה כיום כור שהוא בטוח בהרבה (OLKILUOTO) ובגרמניה פיתחו בעבר כור שעובד בשיטה אחרת - כור כדוריות. לכור זה הספק נמוך אך הוא בטוח יותר במקרה של כשל קירור, ויש שכבות הגנה רבות בכדוריות הדלק. הגרמנים סגרו את הכור הזה והסינים קנו את הטכנולוגיה והכניסו לאחרונה 3 כורים כאלה לפעולה".

לסיכום אמר פרופ' אבן: "אין כיום תחליף הולם וזול מספיק לאנרגיה גרעינית, ויש בהחלט פתרונות רבים. ניתן לבנות כורים חדשים, פשוטים ובטוחים יותר ולא במקומות מועדים לרעידת אדמה, וכך להימנע מאסונות בעתיד".

בתמונה: קהל המאזינים להרצאה


שלח לחבר
שתף


 


Google