הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 22.3.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.656
אירו3.944
ליש"ט4.549
100 יין3.283

סקירת תכני יום עיון הגנה בפני קורוזיה בסביבות שונות באמצעות צבעים, ציפויים וטיפולי שטח

מאת: שירה רייז משולם

ההגדרה המילונית של המילה "קורוזיה" היא אמנם קצרה ופשוטה "אִכול מתכת, היפגעות על ידי חלודה" (מילון אבן שושן), אבל הנזקים שהקורוזיה גורמת לכלכלה נאמדים במיליוני שקלים בכל שנה, לכן ישנה חשיבות גדולה מאוד למציאת פתרונות אפקטיביים לבעיה זו. מטרת יום העיון, שנערך ב-6.12.11 בלשכת המהנדסים, הייתה לאפשר לכל מהנדס להפיק את מלוא התועלת מנושא חשוב זה. המהנדסים קבלו סקירה מעמיקה ויסודית של אמצעי ההגנה הטובים ביותר מפני קורוזיה כגון: צבעים, ציפויים והכנות שטח. כל מרצה שנכח בכנס היה מיומן ובקיא בתחומו, נלהב ובעל שפע של רצון להעביר מניסיונו הרב בתחום ולתרום מהידע האישי שלו לנושא חשוב זה.

פתיחת יום העיון, לזכרו של אינג' רפאל סרוסי ז"ל
את הכנס ניהל אינג' נחום נווה, יו"ר הפורום הישראלי לקורוזיה בלשכת המהנדסים, מהנדס ותיק ואיש מקצוע משכמו ומעלה. דברי הפתיחה הוקדשו לזכרו של המהנדס האהוד ויוצא הדופן רפאל סרוסי ז"ל, שהיה אדם מיוחד במינו, איש מקצוע מעולה, אשר מעולם לא ביקש הכרה או פרסים על פועלו הרב. רפאל סרוסי ז"ל היה הכוח המניע מאחורי "פורום הקורוזיה", והוא הצליח לגייס רבים וטובים מתחום האקדמיה וההנדסה לטיפול ומניעת בעיות קורוזיה שונות.
בתמונה מימין: אינג' רפאל סרוסי ז"ל, הכוח המניע מאחורי פורום הקורוזיה, שהלך לעולמו השנה - יום העיון הוקדש לזכרו

אבני דרך בפיתוח צבעים בישראל
הרצאה מאת: יעקב מור מחברת טמבור
בתחילת הרצאתו סקר יעקב מור את תולדות חברת טמבור שנוסדה בשנת 1936. הוא הדגיש שבכל פעם שחברת טמבור משתפת פעולה עם יצרן צבע מחו"ל היא עושה קפיצת מדרגה מבחינת הידע שלה.
יעקב מור סיפר שהצבעים של פעם היו צבעי שמן שאף אחד לא מייצר כיום. הצבע על בסיס שמן התייבש מאוד לאט והיה צורך לחכות שבוע בין שכבות הצבע. רק כעבור שנים נולדו הצבעים הסינטטיים המבוססים על שרפים פולימרים מסוגים שונים שאנו מכירים היום. במהלך הסקירה על התפתחות הצבעים ציין יעקב מור את צבע ה"סופר קריל", שנחשב למוצר הדגל של טמבור וה"פוליאור" במרקם ג'יל, שכאשר הוא נצבע על הקיר הוא קופא ולא נשפך. עוד הזכיר, את פיתוח צבעי אוניות של טמבור ללא חספוס, מכיוון שהחספוס מעקב את התקדמות האונייה וגורם לבזבוז עצום של דלק. חברת טמבור פיתחה גם צבע ייחודי לחברת בזק לצביעה על עמודי הברזל המגולוונים שלה.

בתמונה משמאל: יעקב מור מחברת טמבור

חברת טמבור פעלה להוצאת מתכות ורעלים עוד לפי שהיו תקנים לכך. החברה הבינה מבעוד מועד שצריך להיפטר ממוספים רעילים מהצבעים כמו כרומטים ועופרת והיא בצעה מעבר מהיר לצבעי מים וצבעי אפוקסי.
נושא המדללים האורגניים שנכללו בהרכב הצבעים אך נפלטים לאוויר אחרי יישום הצבעים ותורמים לזיהום האוויר והאטמוספירה. נושא סילוק המדללים מהצבעים הפך עם השנים לדרישה חשובה בתקנים וכיום באירופה יש מגבלות מחמירות לתכולתם בצבעים. המטרה העיקרית של יצרני הצבעים היא לסלק את המדללים ולהחליפם במים או בדרכים אחרות.

התקינה בצבעים ובהגנה בפני קורוזיה באמצעות צבעים
הרצאה מאת: הלן עטרות מכון התקנים הישראלי
כדי להדגיש את חשיבות התקינה ציינה הלן עטרות את המחקרים הכלכליים שנעשו בשנים האחרונות בכל העולם בנוגע לתרומתה לכלכלה. המחקרים הראו שהשימוש בתקנים חוסך כ- 1% מהתל"ג, כך שלתקינה יש לא רק חשיבות מבחינת איכות ובריאות הציבור, אלא היא גם תורמת לכלכלה.
הלן עטרות מבהירה שמי שמכין את התקנים הן ועדות ציבורית ולכן התקן מושפע משיקולים טכניים, כלכליים ופוליטיים. אמנם רוב התקנים הם וולונטריים, אבל גם לתקן וולונטרי יש שיניים מכיוון שהוא משמש ברוב המקרים כמסמך להתקשרות בין המזמין (קבלן וכד') ללקוח.
יש עשרות תקנים בנושא של צבעים וציפויים והם כוללים גם שיטות בדיקה של צבעים ולכות ותקנים לצבעים ספציפיים המיועדים להגנה מפני קורוזיה. תקנים אלו הם לא תקנים ישראליים מקוריים, אלא תקנים שאומצו מארה"ב ומאירופה והותאמו לישראל. הלן עטרות מציינת, שכל העולם מושפע מאוד מ"ירוק", לכן כדאי להתעניין בתקנים הנוגעים לכך. יש גם סדרה חדשה של 8 תקנים שנקראת "בנייה ירוקה"- מדובר על בנייני מגורים בתי ספר בתי חולים וכדומה. בתחום של בנייה ירוקה יש המון מקום לחדשנות בנושא צבע. "התקינה היא לא מחסום לחדשנות" מדגישה הלן "אלא מנוף לחדשנות. אי אפשר לחשוב על יצוא בלי תקינה".
עטרות מציינת שהבעיה בארץ אינה רק בהכנת התקנים, אלא גם בדאגה לכך שהציבור יכיר אותם וישתמש בהם. המעורבות בתקינה הבינלאומית בתחום של קורוזיה דעכה מבחינת ישראל. הלן עטרות פנתה בבקשה ליצרנים להיות מעורבים בתקינה, היא הדגישה שהמהנדסים שנמצאים בוועדה לא רק לומדים ממנה, הם גם יכולים להשפיע וגם לתת יתרון למוצר שיש להם עניין בו.

בתמונה למעלה, משמאל: הלן עטרות, מכון התקנים הישראלי

התפתחות הצביעה באבקות בישראל
הרצאה מאת רונית כהן ברקוביץ, חברת אוניברקול צבעים
רונית כהן ברקוביץ ספרה בהרצאתה, כי המגמה הירוקה התחילה כבר בשנות ה-60, והיא גרמה להפחתת השימוש בממיסים ("סולבטים"). בשנות ה-60 החל גם החיפוש אחר מענה פונקציונאלי ומענה עיצובי באמצעות אבקות הצבע. בשנות ה-80 השימוש באבקות צבע נכנס גם לתעשיית הרכב. בתחילת שנות ה-90 חברת תדיראן השתמשה באבקות צבע לאקדחי טרימבו. התהליך האחרון בהחדרת אבקות הצבע לשימוש הוא כניסה לענף האלומיניום.

בתמונה משמאל: רונית כהן ברקוביץ, חברת אוניברקול צבעים

בישראל- טמבור ואבקות דויד מייצרות אבקות צבע ואילו חברת אוניברסל מייבאת את אבקות הצבע. צריכת האבקות בישראל עומדת כיום על כ-3,000 טון.
בנוגע לאבקות צבע שמתאימות לאווירה קורוזיבית, ציינה רונית כהן ברקוביץ, כי יש צורך להרבות בשימוש באבקות המתאימות למטרה זו. המהנדסים היום לא מודעים לפוטנציאל הקיים באבקות צבע, למרות שהן יכולות לתת מענה מלא לסביבות הקורוזיביות ביותר המוגדרות בתקנים. בתחום זה יסוד אפוקסי עשיר אבץ יכול לשמש כהגנה במקרים שלא ניתן לגלוון את המוצר. האפוקסי מעניק ציפוי משטח אחיד ללא נזילות ואפשר לשלוט על עובי הציפוי. לציפוי זה אין בעיות גזים והוא עומד בבדיקת תא מלח.

בנוגע לתוכניות לעתיד בתחום של אבקות צבע, דובר בהרצאה על הורדת טמפרטורת הצביעה מ- 200 ל- 180 כדי להשתמש באבקות להגנה על חומרים רגישים לחום וגם כדי לחסוך באנרגיה. המטרה היא לקבל רמת גימור גבוהה גם בפן הדקורטיבי. מטרה נוספת היא למצוא ציפויים שמתנקים מעצמם, לשמור על מראה יפה ונקי לאורך זמן ולחסוך בהוצאות תחזוקה.
בסיכום ההרצאה הדגישה רונית כהן ברקוביץ כי אבקות צבע נותנות מענה למגוון רחב של יישומים ומטרת חברת אוניברקול צבעים היא להחליף מערכות צבע רטוב במערכות צבע אבקה ולהיכנס לשווקים המתפתחים: המזרח הרחוק, רוסיה ופולין.

טיפולי פני שטח וציפויים לשתלים אורתופדיים
הרצאה מאת: פרופ' נעם אליעז, אוניברסיטת ת"א
פרופ' נעם אליעז דיבר בהרצאתו המרתקת על הדרישות השונות שיש לכל שתל ושתל גם ביחס לאזור בגוף שבו הוא מושתל כדוגמת מפרקים מלאכותיים, שתלים דנטאליים, שסתומי לב וכדומה. בהסבריו על הכרום והניקל, המשמשים כציפוי לשתלים, ציין פרופ' נעם אליעז שחומרים אלו יכולים לגרום לתגובות לא רצויות אצל בני אדם בעלי רגישות מיוחדת. ניקל וכרום הם יונים שמשתחררים בגוף בתהליכי קורוזיה ותהליכים אחרים, הם נאגרים בגוף ויכולים לגרום לדלקות, מחלת סרטן ואפילו למוות.

בתמונה משמאל: פרופ' נעם אליעז, אוניברסיטת ת"א

היום תחום השתלים רואה עדנה מכיוון שיש סגסוגות חדשות וסגסוגות שאינן מכילות ניקל. סגסוגות אלו עמידות יותר בקורוזיה. פרופ' נעם אליעז סיפר שחוקרים גילו שכאשר מכניסים שתל מטיטניום עם ציפוי סינטטי שהעצם מכירה, תהליך בניית העצם מואץ. השתלים בדרך כלל מתוכננים לעשר שנים למרות שיש כאלה שהוצאו גם אחרי 25 שנה.
בהתייחס לתופעת הקורוזיה בשתלים ציין פרופ' נעם אליעז שהציפוי של השתלים צריך לעודד תגובה ביולוגית ולמנוע תופעות של קורוזיה מקומית. הפרופסור הסביר שהגוף הוא מערכת מאוד אגרסיבית מבחינת ההגנה מפני קורוזיה, לכן אי אפשר ליישם שיטות הגנה מוכרות מהתעשייה כגון: שינוי PH, שינוי ריכוז חמצן, התייחסות לטמפרטורה וכדומה, לכן ההגנה מפני קורוזיה מתמקדת בבחירת החומר והציפויים.
כל שתל שמוכנס לגוף עובר בדיקת עמידות בקורוזיה.
מבחינת הציפוי, ככל שפני השטח יותר חלקים המצב יותר טוב, הדבר נעשה בעיקר באמצעות ליטוש אלקטרוליטי, גם התקנים מאשרים הליך זה ואפשר לוותר על השלב של צריבה בחומצה חנקתית.
כיום אפשר לעשות את הציפוי של השתל בטמפרטורת נמוכות ובכך לאפשר להכניס לציפוי אנטיביוטיקה על מנת לטפל בבעיית הזיהומים. נושא זה שפותח בשנים האחרונות מאפשר לפתח ציפויים חדשים ומבטיחים בתחום השתלים.

ציפויים חיצוניים ופנימיים בתעשיית הצינורות
הרצאתו של אינג' דוד בשן חברת צינורות בע"מ
בפתיחת ההרצאה סיפר דוד בשן למאזיניו שמטרת הציפויים היא להגן מפני קורוזיה פנימית וחיצונית. לנושא זה ישנה חשיבות גבוהה במיוחד, מכיוון שהקורוזיה אוכלת בין 3 ל- 4 אחוז מהתל"ג העולמי. מטרות נוספות בציפויים הן הוזלת עלויות, הגדלת אורך חיי הצינור, הקטנת עלויות אחזקה והחלפה של צינורות, הקטנת הפסדי זרימה, הקטנת משקעים של חומרים שונים שנוצרים בזרימה ובידוד תרמי.

בתמונה מימין: אינג' דוד בשן, חברת צינורות בע"מ

ציפויי הצינורות צריכים להעניק הגנה מפני קורוזיה כאשר הצינור טמון בקרקע והם גם צריכים להיות עמידים בפני פגיעות מכניות בשלבי השינוע וההנחה. חשוב שהבידוד המכאני יישמר לאורך שנים- אורך חיי השרות של קו צינור הוא בין 40 ל- 50 שנה.
עטיפת הטריו שציין דוד בשן בהרצאתו היא עטיפה תלת שכבתית המשלבת בין שתי גישות שונות זו שבארה"ב לזו שבאירופה. יישום ציפויי המגן נעשה במפעל בצורה הטובה ביותר, אולם באתר הנחת הצינורות יש צורך בהשלמת הציפוי וזאת לא בדרך תעשייתית. חלק מהכישלונות של קורוזיה בצינורות נובע מכך שההשלמה בשטח לא נותנת אותה רמה אילו בוצעה במפעל. דוד בשן ציין שמבחינת הטמפרטורה של הנוזלים המוזרמים בצינור אפשר להגיע כיום לעמידת העטיפה בטמפרטורות עד טמפרטורה של 100 מעלות בעזרת שימוש בפוליאורטן.

מניעת קורוזיה בעזרת צבעים וציפויים בתעשייה הכימית
הרצאה מאת אהובה לוייתן ממעבדת תמ"י
אהובה לוייתן ציינה שלושה תנאים עיקריים שחייבים להתקיים כדי שהציפויים יצליחו: בחירה נכונה, יישום עם פיקוח ותחזוקה.
הבחירה בצבע, לא צריכה להיעשות באמצעות בדיקה היסטורית, או בהסתמכות על המלצת יצרן, אלא באמצעות ניסוי בשטח או במעבדה, זאת מכיוון שהמלצות היצרן אינן עומדות בדרישות התקן. גם היצרן עצמו אינו יודע אם הצבע מתאים לריכוז החומר ולתנאי החשיפה, לכן צריך לבדוק את התאמת הצבע למקרה הספציפי.
תהליך הבדיקה במעבדת תמ"י נעשה בראש ובראשונה באמצעות פנייה לספק עם כל הנתונים הקיימים. הספק פונה לחברת האם שמחזיקה מומחים רבים ונחשבת למקור אמין. חברת האם נותנת המלצה ומספקת קופונים עם הצבע המומלץ ובמפרט המומלץ. מעבדת תמ"י מבצעת בדיקות עם הקופונים לפי תקנים שונים ובתנאי קיצון.

בתמונה מימין:
אהובה לוייתן ממעבדת תמ"י

אהובה לוייתן הדגישה שאין להסיק מתוצאות בדיקה במקרה אחד לגבי מקרה אחר, מכיוון שהתנאים יכולים להשתנות. היא הוסיפה שגם לאחר שנעשות בדיקות מעמיקות של צבע וציפוי יכולים להיות כשלים ולכן צריך לעשות הכנת שטח טובה, וברגע שמתגלה כשל מקומי חייבים לתקנו.

הכנת שטח לצביעה ציפוי והדבקה
הרצאה מאת:
אינג' משה גרף
"יסוד של כל תהליך צביעה היא הכנת שטח טובה" מדגיש משה גרף בהרצאתו ומוסיף שהעמידות של מערכת צבע מושפעת משמעותית ממצב פני השטח לפני התחלת הצביעה. כאשר מדברים על הכנת שטח הכוונה לניקיון, הורדת שומנים והורדת תחמוצות וקורוזיה. כמו כן, צריך להוריד זיהומים, מלחים, שמנים, אבק ולדאוג לפרופיל (חיספוס מוגדר) של פני השטח לקראת הצביעה.
משה גרף מדגיש שהכנת השטח היא החלק הכי קשה בצביעה, ולכן כשמדברים על תהליכי צביעה חייבים להכניס מפרט הכנת שטח ובו הגדרות מדוייקות.

בתמונה משמאל: אינג' משה גרף

משה גרף נתן בהרצאתו דוגמאות להורדת שומנים בניקוי ידני או באמצעות דגריזר אדים. הוא גם סיפר על ניקוי אברזבי, ניקוי שוחק (נקרא ניקוי חול למרות שפיזית לא משתמשים בחול, מסיבות בריאותיות). בדבריו על ניקוי באמצעות חומרי התזה קשים (אלומינה, זכוכית וכדומה) או רכים (אגוזים, תירס, קרח יבש וכדומה) ציין משה גרף, שבעזרת החומרים הקשים יוצרים את הפרופיל, הפרופיל חייב להיות קשור לעובי שכבת הצבע כדי למנוע אזורים שבהם אין הגנה מתאימה. צריך להיות קשר בין עובי שכבת הצבע לחספוס של פני השטח. הכנות שטח מיוחדות ניתן לעשות באמצעות ציפוי פוספט או טיפולים כימיים (לטיפולים הכימיים יש מגבלות של זמן, וחשוב להקפיד על כך). תשתית שעברה גילוון חם היא תשתית שמאוד קשה לצבוע עליה, מומלץ לעשות ניקוי אברזבי כלומר שטיפת חול קלה ועליה לבצע צביעה עם צבעי יסוד.
משה גרף חזר והדגיש בהרצאתו, שכאשר עושים ניקוי שטח ברמה נמוכה אורך החיים עד להופעת חלודה הוא קטן יותר.

בעיות שונות הנגרמות על ידי גילוון רב עובי
הרצאה מאת: אינג' נחום נוה, מומחה לקורוזיה
"בארץ אנשי מקצוע היודעים איזה פלדה מתאימה לגילוון" אמר נחום נווה בפתיחת הרצאתו בנוגע לתהליך "גילוון רב עובי". הגילוון נעשה באבץ מתכתי מומס בטמרטורה של כ-450 מעלות בערך, האבץ חודר לתוך הפלדה ויוצר תרכובת של אבץ ופלדה, כאשר בחלק העליון של הגילוון (כמחצית בעובי השכבה) יש אבץ טהור. אבץ טהור הוא מתכת פעילה הנותנת הגנה קתודית מצוינת לפלדה. אם לא בודקים ומזהים את כל המרכיבים המתכתיים של הפלדה לפני הגילוון יכולות להיווצר בעיות רבות והציפוי המתקבל הוא פגום.

גילוון רב עובי הוא גילוון שעוביו גדול פי 2-4 מעובי גילוון תקין ואין לו שכבה עליונה של אבץ טהור. הוא מורכב כולו מסגסוגות אבץ ברזל שאין להן כושר הגנה קתודית.
אחת הבעיות בגילוון רב עובי היא שלגילוון יש נטייה להתקלף ומראהו אינו מראה של גילוון רגיל.

בתמונה מימין: אינג' נחום נוה, מומחה לקורוזיה

גילוון רב עובי שיש על פניו סגסוגת אבץ ברזל מחליד עקב התקפת קורוזיה של השכבה החיצונית. למרות שהוא חדש ואמור לשמור על מראה מתכתי יפה במשך שנים – הוא אינו יכול לשמור על המראה המגולוון שלו אלא למשך זמן קצר מאד.
תופעת גילוון רב עובי בצנרת מים לא היתה מוכרת בארץ בעבר, וזאת בזכות היצרנים הטובים הפועלים בישראל, המבטיחים שימוש בפלדה מתאימה. ציפוי רב עובי הוא ציפוי שביר. המבנה שלו סדוק הן בצמוד ובמקביל לפני השטח והן בניצב לפני השטח. לכן אין הוא יוצר שכבת מגן אחידה ורצופה.
הסדקים מאפשרים לאוויר לחדור אל מתחת לציפוי, והם גורמים לכך שלא ניתן לקבל שכבת צבע חופשיות מחורים. על כן גם מפעלי הצביעה התעשייתית באבקות חייבים לבדוק את עובי הגילוון לפני יישום הצבע ואם הוא גבוה מאד – אין הם מוכנים לקחת על עצמם את עבודת הציפוי.
גילוון רב עובי נמצא בשנים האחרונות בצינורות מגולוונים המיובאים מארצות לא מפותחות שבהן הוקמו מפעלים חדשים, ואין להם לא הידע ולא הניסיון הנדרש למפעל גילוון ברמה גבוהה.
לאחרונה הוחלפו כל הצינורות המגולוונים במוסד בישראל משום שנמצא בהם גילוון שכולו סגסוגת ולכן אין הצינורות מסוגלים לתת הגנה קתודית, לא לאזורי הברגה שבהן הפלדה גלויה ולא לנקודות שבהן התפתחה קורוזיה מקומית.
תופעות קורוזיה אלו גרמו לזיהום המים בחלודה (שהיא מוצר של קורוזיה) ולהתפתחות של חיידקים לא רצויים בנקודות הצטברות החלודה.

בסיום הרצאתו סיפר נחום נוה שבארץ ובעולם נעשים מחקרים רבים בנוגע לשיטות הגילוון החדשות, המשפרות את עמידות הגילוון באחוזים רבים.

פתרונות אנטי-קורזיביים מתקדמים בתעשיית המים
הרצאתו של אינג' גרגורי ניזביצני חברת מקורות
חברת מקורות היא הספק הגדול ביותר של המים בישראל, ומקור המים העיקרי מתוכנן להיות ברובו ממתקני התפלה ולא מהכנרת.
הקורוזיה, מדווח גרגורי ניזביצני, היא אחד הגורמים המרכזיים לבעיות כלליות, אפשר לומר ש 3% מהתל"ג הולכים לאיבוד בגלל קורוזיה, ובארה"ב הנזקים נאמדים ב- 276 מיליארד דולר בשנה. בארץ העלויות הכלליות השנתיות של נזקי קורוזיה ישירים עומדות על 19.5 מיליארד ₪.

בתמונה משמאל: אינג' גרגורי ניזביצני חברת מקורות

תעשיית המים היא התעשייה הכי בעייתית מבחינת קורוזיה, והיא מוסיפה בצורה משמעותית לנזקי הקורוזיה גם מבחינת המים וגם מבחינת הביוב. במקום השני מבחינת הנזקים נמצאת תעשיית הרכב.
הצנרת התת קרקעית היא התחום המרכזי של חברת מקורות. עד 1995 הציפוי של הצנרת היה לא טוב יחסית. משנת 95 המצב השתפר בזכות ציפוי "פוליאתילן שחול תלת שכבתי". במקורות משתמשים גם בציפוי פנימי של מלט צמנטי משולב עם תוסף פולימרי. במוביל הארצי קיימת מערכת צבע אפוקסית כבר מעל 20 שנה. כיום הציפוי של הצנרת הוא ציפוי מצוין ואין כמעט בעיות אתו.
בנוגע לבריכות פלדה, אומר גרגורי ניזביצני, הציפוי הפנימי מבוסס על ציפוי אפוקסי שהוא יותר סובלני, או על ציפוי אמאיל. באחת הבריכות מבוצע פיילוט עם ציפוי פולי אוריה. בכל הבריכות קיימת מערכת הגנה קתודית באמצעות אנודות הקרבה. מקורות מפעילה כ-200 מתקני הגנה קתודית בזרם מאולץ.
ציוד השאיבה של מקורות מבוסס על צנרת פלדה והציפוי הוא ציפוי אפוקסי. במקומות שבהם יש מים קורוזיביים ציוד השאיבה מוגן באמצעות ציפוי רב עובי על בסיס ויניל אסתר. במתקני ההתפלה נעשה שימוש בחומרי מבנה בעל עמידות אנטי-קורוזיבית גבוהה.

השוואה בין "גילוון קר" – ל"גילוון חם"
הרצאה מאת: אינג' נחום נוה, מומחה לקורוזיה
גילוון חם הוא ציפוי מטלורגי של אבץ על גבי פלדה. התהליך נעשה באמצעות טבילת גוף הפלדה באמבטיית אבץ מותכת שבה נוצר קשר מטלורגי בין הציפוי לפלדה. עמידות גילוון חם לתנאי קורוזיה, (קצב ירידת עובי הגילוון) עקב קורוזיה תלוי בסביבה. מדובר במתכת פעילה שיוצרת שכבה עמידה בפני התקפת הקורוזיה. ככל שמתרחקים מאזורי זיהום ומחוף הים הולכת העמידות של הגילוון ומשתפרת ויכולה להגיע לעשרות רבות של שנים באזורי פנים הארץ.
יצרנים רבים המנסים להיתלות במוניטין המצוין של הגילוון החם - מכנים צבע עשיר אבץ בשם "גילוון קר". הם משתמשים במונח "גילוון קר" כדי לנצל מוניטין זה לצורך שיווק המוצר שלהם. אולם מדובר בהטעיה. צבע עשיר אבץ אינו "גילוון" - הוא צבע לכל דבר ועניין ואין שום קשר בינו לבין גילוון החם.
צבע אבץ אחרי התקשות מכיל 40% אבקת אבץ ו- 60% שרף. היצרנים מנסים לטעון שמדובר בצבע המכיל 80% אבץ (ממשקלו), אולם בפועל % 60 מנפחו הוא שרף. אמנם ידוע שהאבץ נותן הגנה קתודית, אבל בצבע עשיר אבץ החמצן חודר דרך השרף לגרגרי האבץ ויוצר תחמוצת של אבץ. עם הזמן התחמוצת גדלה, כדורי האבץ מפסיקים לגעת אחד בשני וההגנה הקתודית נפסקת, כלומר ההגנה מתקיימת למשך מספר חודשים בלבד.
ההשוואה שעושים היצרנים בנוגע לעמידות הגילוון לעומת העמידות של צבע עשיר באבץ בבדיקת תא ריסוס מלח היא הטעיה מכוונת, שכן עמידות האבץ בסביבה ימית היא הנמוכה ביותר ואילו עמידות צבע עשיר אבץ בסביבה כזו היא טובה – שהרי המלח בא במגע עם שרף שעמידותו בתנאי מלח היא טובה.
השימושים הטובים ביותר של צבע עשיר אבץ על פי נחום נוה הם:
* אזורים של ריתוך. כידוע ריתוך של חלקי פלדה גורם לשריפת (התאדות הגילוון) וחושף את הפלדה לקורוזיה. על כן צביעה בצבע עשיר אבץ מאפשר לקבל עמידות ומראה טובים. נחום נווה סבור שהשיטה הטובה ביותר להגנה ארוכת טווח על איזורי ריתוך בפלדה מגולוונת היא התזת אבץ חם על פני השטח המרותך. מקבלים תוצאה איכותית יותר, ואת האבץ המותז צריך לאטום ע"י שרף, ואז עמידות איזור הריתוך יכולה להשתוות לעמידות הגילוון החם.
* צביעת יסוד אנטיקורוזיבי מתחת למערכת צבע איכותית.
נחום נוה מוסיף כי יש רמות שונות של צבעים עשירי אבץ, ולא בהכרח הצבע הכי כבד מבחינת יחס שרף אבץ הוא הצבע הטוב ביותר.

המשתתפים באירוע, בהפסקה:


 

 

 

 

 

 

 



שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google