הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 19.5.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.593
אירו4.002
ליש"ט4.664
100 יין3.224

מהנדסי האווירונאוטיקה באגודת מהנדסי מכונות נקראים לסייע למיזם אתגרי: מהנדסים ישראלים ינסו לשגר רכב חלל אל הירח

מאת: אלי תבור

"עד היום הנחיתו רק שתי מדינות חלליות על הירח והציבו שם את דגליהם: רוסיה (החללית לונה 2 בשנת 1959) וארצות הברית (החללית אפולו 11 ב-1969). החזון שלנו הוא שדגל ישראל יהיה הדגל הבא - השלישי - שיוצב על קרקע הירח!''

כך הצהיר מהנדס האלקטרוניקה ומערכות התקשורת כפיר דמארי (28), בהופיעו בבית המהנדס בתל-אביב בפני מהנדסי האווירונאוטיקה שבאגודת מהנדסי מכונות, בערב עיון מיוחד שהוקדש למיזם האתגרי יוצא הדופן, אותו יזמו שלושה מהנדסים ישראלים צעירים.




















בתמונה: מהנדס כפיר דמארי מרצה בפני חברי ענף הנדסת אווירונאוטיקה באגודת מהנדסי המכונות בלשכה 

המיזם, הנראה אולי במבט ראשון דמיוני והזוי, הוא הזנק (STARTUP) טכנולוגי-הנדסי מורכב, הנמצא למעשה כבר בשלבים מתקדמים שלו, כשצוות של כ-90 מהנדסים, טכנולוגים ומומחים מתחומים שונים - כולם מתנדבים - עוסק בקידומו. הוא זוכה לתמיכה מקצועית וכספית מצד שורה ארוכה של מפעלים, מוסדות וגופים כמו התעשייה האווירית, רפא''ל, אלביט מערכות, מכון ויצמן למדע, הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, המרכז הבינתחומי בהרצליה, וחברות היי-טק דוגמת פלסן, איירונאוטיקס, רימט טכנולוגיות מתקדמות, גילת רשתות לוויין ועוד.

המשימה המבצעית של המיזם היא להטיס חללית רובוטית לעבר הירח (הנמצא במרחק ממוצע של 384,400 ק"מ מכדור הארץ), להצליח להנחיתה בשלום על הירח, להסיעה שם למרחק של 500 מטרים לפחות ולשדר ממנה צילומים וצילומי וידאו באיכות HD, שייקלטו בכדור הארץ.

הצוות הישראלי שהתארגן לביצוע משימה זו, הנקרא בשם Spaceil, אינו היחיד העוסק בהכנות ליישומה. למעשה, מדובר בתחרות בינלאומית שיזמה Lunar X Prize, קרן חינוכית ללא מטרות רווח, שהקימה ענקית המידע והתקשורת האינטרנטית גוגל, עם פרסים בסכום כולל של 30 מיליון דולר, שמהם מיועדים 20 מיליון דולר לצוות שישלים ראשון את המשימה, 5 מיליון דולר לצוות השני ופרסים נכבדים נוספים למצטיינים בביצועים אחרים. מטרתה המוצהרת של התחרות היא לאתגר מדעני חלל ומהנדסים בכל העולם לפתח יכולות זולות לחקר רובוטי של החלל, ובמקביל לעורר מודעות גדולה יותר בקרב בני הנוער על פני כדור הארץ למדעים וטכנולוגיה.

בתמונה מימין: לוגו צוות Spaceil,
המתכנן להטיס חללית ישראלית אל הירח   

הצוות הישראלי המשתתף בתחרות הוא רק אחד מתוך 29 צוותים מ-17 מדינות, ביניהן ארה''ב, רוסיה, סין, גרמניה, הודו, איטליה, ספרד ואפילו צוות אירופאי רב-לאומי המורכב ממהנדסים ומדענים משווייץ, דנמרק, בריטניה ואיטליה. לאחר השקת התחרות בשנת 2010 נרשמו אליה כבר 33 קבוצות, אולם ארבע מהן כבר פרשו לאחר שהתברר להן שהמשימה גדולה מכפי יכולתן. על מנת שלא להעניק יתרון למדיניות עשירות ומפותחות אחד מתנאי התחרות שהציבה גוגל הוא, ש-90 אחוזים מתקציבו של כל צוות, העשוי להסתכם במיליוני דולרים רבים, חייב להיות מגויס מתרומות ממקורות פרטיים ורק עשרה אחוזים יכולים להינתן על-ידי מוסדות המדינה או חברות ממשלתיות.

הצוות הישראלי מאמין ביכולתו לנצח בתחרות. "לישראל יש יתרון יחסי בפיתוח לוויינים קטנים ובטכנולוגיות מתקדמות רבות נוספות'', אומר מהנדס כפיר דמארי. "אנחנו מתכוונים להשתמש ביתרון זה כדי למצוא פתרון פשוט וחכם, שיאפשר לנו לצאת לעבר החלל ולתקוע ראשונים את דגל ישראל על הירח!''. 

נאנו-חללית בגודל בקבוק קולה
שלושת המהנדסים הישראלים שהקימו את המיזם הם כפיר דמארי, מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למינהל, יריב בש (30) ויהונתן ויינטראוב (24).

בש הוא מהנדס אלקטרוניקה ומחשבים המשלים את לימודיו לתואר שני במרכז הבינתחומי בהרצליה. ויינטראוב הוא בוגר תוכנית לימודי החלל באוניברסיטה הבינלאומית של סוכנות החלל האמריקאית (נאס''א). הוא עובד כמהנדס מערכות בתעשייה האווירית ומשלים את לימודיו לתואר שני בתוכנית הבינתחומית לסטודנטים מצטיינים של אוניברסיטת תל-אביב.

בהופיעו בפני מהנדסי האווירונאוטיקה של אגודת מהנדסי מכונות בלשכה גילה כפיר דמארי לראשונה את הקונספט הטכנולוגי של צוות ספייסאיל, כיצד להנחית חללית ישראלית על הירח. "אנחנו לא ממציאים את הגלגל מחדש. לבניית החללית שלנו אנחנו לוקחים טכנולוגיה קיימת'', סיפר דמארי. אנחנו הולכים לדחוס את כל הטכנולוגיה של החללית לתוך 'קופסא חכמה' (smart box). מדובר בחללית קטנה, שתישא עימה דגל ישראלי מקופל, שכאשר ייפרש יתנופף על אדמת הירח.

בתמונה מימין: כך אמורה להיראות החללית הישראלית המינייאטורית, שטרם נבנתה, המתוכננת להציב את דגל ישראל על אדמת הירח  


איך מטיסים נאנו-חללית כזאת אל הירח?
"הגענו למסקנה שלא להשקיע במערכת שיגור לחלל דרך האטמוספירה אלא לקחת טרמפ על שיגור לוויין מסחרי לחלל וכך להביא את החללית שלנו אל החלל'', סיפר כפיר דמארי. "בצורה כזאת נוריד את העלויות של בניית החללית שלנו בצורה משמעותית. הרעיון של צוות ספייסאיל הוא שבהגיעה לחלל תינתק החללית שבנו מהלוויין ותכנס למסלול שבו תגיע לירח בכוחות עצמה באמצעות מיכל הדלק הזעיר שיידחס לתוכה. על-פי תכניתם תסתובב הנאנו-חללית הישראלית סביב כדור הארץ עד שתגיע לנקודה המתאימה ביותר לצאת ממנה למסע אל הירח. את המסע הזה היא אמורה לבצע במשך כשבוע. "זוהי משימה אפשרית בהחלט'' מבהיר דמארי, "שכן לקופסא החכמה שנבנה יהיה כוח קיבול גדול מזה של החללית אפולו 11 שנחתה הראשונה על הירח''.



 

 

 

 

 

 




בתמונה: 
החזון - חללית עם דגל ישראל על אדמת הירח 

צוות ספייסאיל עובד כעת בשיתוף פעולה עם מהנדסי הטילים והרקטות של התעשייה האווירית כדי לבחור את מערכת ההנעה שתתאים ביותר לחללית שהם מתכננים. עתה נותר למתכנני הנחיתה הישראלית על הירח לפתור את בעיית נחיתת החללית על אדמת הירח. "מאחר שסביב הירח אין אטמוספירה שתאט את מהירותה של החללית נהיה חייבים להנחיתה בעזרת המנוע העיקרי שלה. זו משימה לא פשוטה עבור חללית שנעה במהירות של שני קילומטר בשנייה (7,200 קמ''ש). אבל נמצא לה פתרון''.
את תנועת החללית למרחק של 500 מטרים על פני הירח, כפי שמחייב תקנון התחרות, מבקש הצוות הישראלי לפתור בצורה מקורית. במקום לשבור את הראש, כדי לתכנן ולבנות מערכת של רכב חלל על גלגלים או שרשרות, הם החליטו לעבור את המרחק הנדרש על קרקע הירח בריחוף: לאחר שנאנו-חללית תנחת על קרקע הירח היא תמריא שוב לגובה, תטוס מרחק מסוים ואז תנחת שוב על הירח במרחק של 500 מ' או יותר ממקום הנחיתה הראשונה. אין בכך שום עקיפה של חוקי התחרות. "ביררנו עם מארגני התחרות בגוגל והם אישרו לנו שהדבר בהחלט מותר ואפשרי'', בישר דמארי. 

המטרה החינוכית - דור חדש של מהנדסים
בסוף חודש יוני 2011 ערך צוות ספייסאיל את הניסוי המעשי הראשון לביצוע תכניתו. משדה מרעה בעמק בית שאן שיגר הצוות לגובה של כמה קילומטרים רקטה בנויה מצינור ביוב, שלאחר שהגיעה לשיא נחתה חזרה בעזרת מצנח. החיישנים שהותקנו על גבי המודול והמצלמה שהוצמדו לרקטה אספו בדרך חזרה צילומים ונתונים, שיאפשרו לאנשי הצוות לבדוק את מערכת בקרת הנחיתה על הירח שתותקן על החללית.

בתמונה משמאל - תמונה עתידנית: הנאנו-חללית הישראלית בדרך אל הירח

 אין ספק, מכל המצגות שערכו אנשי הצוות בפורומים שונים, הרצאתו של דמארי בפני מהנדסי האווירונאוטיקה הייתה הקשה ביותר. הוא הרצה בפני אנשי מקצוע, שהיקשו עליו והציגו לו שאלות מקצועיות קשות ונוקבות, שלא לכולן היו לו תשובות. "אנחנו זקוקים עדיין לעזרה בהרבה תחומים'', אמר דמארי. "אנחנו זקוקים לעוד מומחים שיסייעו לנו בתחומים כמו מכניקה, תרמיקה או תוכנה, וזאת אחת הסיבות שאני מופיע כאן בפניכם, כדי להיעזר גם בכם. צריך לזכור שעולם החלל משתמש עדיין בטכנולוגיות ישנות של עשר שנים אחורנית, מטעמי בטיחות. שכן רק טכנולוגיות שנוסו בהצלחה לפחות עשר שנים מבטיחות בטיחות ואיכות ברמה גבוהה. לכן המטרה שלנו היא לפתח כמה שפחות דברים חדשים ולקחת כמה שיותר דברים מהמדף. חשוב להבין: אנחנו לא רוצים לזכות באחד מפרסי הבונוס. אנחנו רוצים לזכות במקום הראשון, להיות הצוות הראשון מבין כל המתחרים שינחית את החללית שלו על הירח''.

"למיזם שלנו יש שלוש מטרות'', הסביר דמארי עוד. "אנחנו מאמינים שאם דגל ישראל יתנופף על הירח תהיה לזה השפעה גדולה כלפי פנים וחוץ זה עשוי להעלות את המורל של אזרחי ישראל ולהעלות את קרנה של ישראל בעולם. אבל המטרה העיקרית היא המטרה החינוכית. אנו מקווים שהמיזם הזה ילהיב את דמיונם של ילדי ישראל, כפי שתוכנית אפולו הלהיבה את דמיונו של דור שלם בארצות הברית. מטרתנו היא להפנות את הזרקור של ילדי ישראל לעבר המדע והטכנולוגיה. אנחנו מאמינים שנחיתה ישראלית על הירח תמשוך את הנוער הישראלי לכיוון של לימודי הנדסה וטכנולוגיה, כדי שיהיה לנו דור חדש של מהנדסים''. 

 * מידע נוסף על תוכנית צוות ספייסאיל ניתן למצוא באתר האינטרנט של הצוות, שכתובתו היא: www.spaceil.com.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google