הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 19.5.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.593
אירו4.002
ליש"ט4.664
100 יין3.224

מובילי הנדסת הננוטכנולוגיה בישראל בכנס הראשון של ענף הננוטכנולוגיה של לשכת המהנדסים: "הננוטכנולוגיה היא ההנדסה החדשה!"

מאת: אלי תבור

"הננוטכנולוגיה אינה רק מדע. זוהי תפיסת חיים שצריכה ללוות כל מי שעוסק בתחום הזה. ותפיסת העולם הזו אומרת: זאת היא ההנדסה החדשה! זוהי התקווה הגדולה של המדע המודרני!'' כך הכריז ד''ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, בכנס הננוטכנולוגיה הראשון שערך ענף הננוטכנולוגיה בלשכת המהנדסים והאדריכלים.
הכנס נערך ב-14 באפריל 2011 במרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן ברמת-גן, והשתתפו בו מיטב המוחות הפועלים בתחום הננוטכנולוגיה בישראל. כמו כן בלטה בו נוכחות של סטודנטים רבים ממכוני הננוטכנולוגיה באוניברסיטאות.



 

 

 




בתמונה: סטודנטים לננוטכנולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן שהשתתפו בכנס

הננוטכנולוגיה - או בקיצור: ננוטק - הוא שם כולל לתחומי המחקר והטכנולוגיות העוסקים במערכות שגודלן בין ננומטרים בודדים לעשרות ננומטרים. ננומטר הוא מיליארדית המטר (10-9 מ'). כדי לקבל מושג באיזה סדר גודל מדובר די לציין שעובי של שערת אדם הוא מאה אלף ננומטר. או, כפי שפרופ' איתמר וילנר, חתן פרס ישראל בזכות הישגיו הבינלאומיים בתחום הננוטכנולוגיה, המחיש זאת בכנס בתיאור הפלסטי הבא: "זהו חומר בגודל של דובדבן ביחס לכדור הארץ''.

תחום מדעי טכנולוגי זה החל להתפתח רק בעשורים האחרונים הודות לפיתוח מיקרוסקופים אלקטרוניים ברזולוציות גבוהות ופיתוח טכניקות הדמיה חדישות ומתוחכמות, שהביאו לקפיצות מדרגה מהפכניות ביכולות הדימוי המיקרוסקופיות, שאפשרו מחקר מדע והנדסה ברמות הננומטריה המיקרוסקופיות.

המונח ננוטכנולוגיה הוטבע רק בשנת 1974 על-ידי פרופ' נוריו טניגצ'י מאוניברסיטת טוקיו, שהגדירו כ"עיבוד, הפרדה, איחוד ושינוי המבנה של חומרים באטום יחיד או מולקולה יחידה''. אבל פריצת הדרך בתחום הנדסי-מדעי זה החלה רק בשנות ה-80' של המאה שעברה בעקבות פיתוח שיטות עבודה ומכשור חדישות, המאפשרות להדמות ולתפעל חומרים ומבנים בסקאלה הננו-מטרית. כיום עוסקים המחקרים והטכנולוגיות הננומטריות במגוון רחב של תחומי ההנדסה והמדעים, החל מהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, דרך הנדסת חומרים ועד שיטות ניטור חדשות של תהליכים כימיים וביולוגיים בתחומי הרפואה.

תרומה לפיתוח אמצעי לחימה בישראל
תחום הננוטכנולוגיה החל להתפתח בתחילת שנת האלפיים, ותוך זמן קצר הפכה ישראל למדינה מובילה גם בתחום זה. כיום פועלים בישראל גופי מחקר אקדמאיים ופרטיים רבים וכן חברות הזנק רבות העוסקות בתחום. כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה, כמו גם במכון ויצמן, יש מכוני מחקר והוראה בתחום הננוטכנולוגיה, המשרתים פקולטות הנדסיות ומדעיות שונות, ומאות סטודנטים נמשכים ללימודי ענף חדשני ומרתק זה. כיום כבר פועלות בישראל כ-350 קבוצות מחקר ולמעלה מ-90 חברות פרטיות העוסקות בננוטכנולוגיה.

בעקבות ההתפתחות המהירה של התחום במדינה הוקם ענף ננוטכנולוגיה בלשכת המהנדסים והאדריכלים, בראשותו של פרופ' דורון אורבך. הכנס הראשון של הענף אורגן בשיתוף האגודות מהנדסי כימיה וכימאים ומהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, והיה בו ייצוג נכבד כמעט לכל מכוני הננוטכנולוגיה האקדמיים במדינה והתעשיות המובילות בתחום זה, שאנשיהם הציגו את ההישגים האחרונים בתחומי מחקריהם ופיתוחיהם.

"הטכנולוגיה של הננו היא להתחיל מהחומר עצמו - לייצר את חומר הגלם, להקנות לו תכונות חדשות ולמצוא לו יישומים ושימושים'', אמר ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות בפתיחת הכנס. "אותי, בתפקידי, מעניין במיוחד נושא האנרגיה, כמו, למשל, שיטות ייצור של תאים פוטוולטאיים זעירים. יש עוד שדות נרחבים שאפשר לחקור ולפתח בנושא זה. זהו תחום שהוא בעל סיכויי הגידול הטובים ביותר בשנים הקרובות ואני רוצה לעודד את הציבור כולו לעסוק בתחום הננו, במיוחד בתחום מציאת תחליפי הדלק, שזו עבורנו משימה לאומית''.

בתמונה משמאל: פרופ' שלמה ולד, המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות

שמואל אוסטר, יו''ר אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בלשכה, הציג בפני משתתפי הכנס את האגודה ופעילותה. אחריו בירך את משתתפי הכנס, יו''ר ענף ננוטכנולוגיה ויו"ר הכנס, פרופ' דורון אורבך.

פרופ' דורון אורבך, יו''ר הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, הוא מייסד וראש קבוצת האלקטרוכימיה באוניברסיטת בר אילן, שהתפרסם בזכות מחקריו בתחומי הצבירה וההמרה של אנרגיה. בין השאר הוא עומד עתה בראש קבוצה העוסקת בפיתוח רכב חשמלי וציוד להתפלת מים. פרופ' אורבך, שיבח את משרדי התשתיות הלאומיות, המדע והתמ''ת, על הסיוע הנרחב שהם מעניקים למחקרים בתחום הננוטכנולוגיה. "טוב שיש אוזן קשבת ורצון לעשייה מבורכת בתחום הממשלתי ובהכוונה ממשלתית. חשוב להעמיק את הקשר זה'', אמר.

בתמונה מימין: פרופ' דורון אורבך, יו''ר ענף ננוטכנולוגיה בלשכת המהנדסים ויו"ר הכנס, יו''ר הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

לעשות מדע חדש!
את הרצאת הפתיחה בכנס נשא פרופ' איתמר וילנר, בנושא "חיישנים וביו-חיישנים המבוססים על חלקיקי ננו מתכתיים או מוליכים למחצה''. פרופ' וילנר מכהן כפרופסור לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא עומד בראש המרכז לננוטכנולוגיה ולננו מדעים, המאגד יותר מ-35 קבוצות מחקר בכימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, פרמקולוגיה ורפואה. הוא נחשב כאחד המדענים המובילים בעולם בננוטכנולוגיה ובמיוחד בביו-ננוטכנוטנולוגיה.
"הביוסנסינג - החישה הביולוגית - היא השטח המרכזי של פעילותנו'', אמר פרופ' וילנר, "ונושא הביו-ננוטכנולוגיה הוא נושא שהיינו חלוצים בו ואנחנו מובילים בעולם בתחום זה''. "הכנת ננוחומרים היא אתגר, אבל הטכנולוגיה המאפשרת זאת היא ברורה וקיימת וקל מאוד לייצרם'', אמר פרופ' וילנר. "החומרים האלה הם בעלי תכונות חדשות שאינן נמצאות בחומרים שאנחנו מכירים. הם מגלים תכונות חדשות שנגזרות מגודל החומר''.

בתמונה משמאל: פרופ' איתמר וילנר, פרופ' לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים

בין השאר סיפר פרופ' וילנר, כי בעזרת מענקים שקיבלה קבוצת המחקר שלו ממשרד הביטחון, פותחו בשיטות ננוטכנולוגיות חיישנים רגישים לגילוי כל סוגי חומרי הנפץ. עוד סיפר, כי "יצרנו משטחים חכמים חדשים שיש להם הרבה השלכות ביטחוניות'', אמר ולא יסף.
בהמשך הרחיב את הדיבור על "ייצור חומר ביולוגי אופטימלי חדש, שבאמצעותו ניתן ליצור מכונות המבוססות על דנ''א שיודע ללכת ולהתגלגל''. אבל גולת הכותרת של הישגיו היא תגלית מהפכנית של ייצור אור פנימי במערכת הדנ''א. "ברגע שבנינו ננוחלקיק של מוליך למחצה שיוצר אור פנימי, הוא יודע לעורר את כל הגדלים של הננוחלקיקים. מכאן אפשר לפתח מגוון גדול של חיישנים. חידוש נוסף הוא ייצור ננוחלקיקים לבדיקת השפעתן של תרופות, על תאים סרטניים למשל''. "אנחנו יודעים היום לעשות עם החומר הננומטרי הרבה מאוד כימיה - למעשה לעשות מדע חדש! ולשטח הזה יש עתיד מזהיר!'', הבטיח פרופ' וילנר.

שלושה מושבים
המושב הראשון הוקדש לננופוטוניקה - התחום העוסק ביצירה, הגברה, העברה, גילוי ועיבוד של חלקיקי אור - פוטונים. במושב זה הירצה ד''ר קובי שויער, מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל-אביב, על ננו אנטנות אופטיות.
פרופ' איברהים עבדולחלים, מהיחידה להנדסת אלקטרו-אופטיקה באוניברסיטת בן גוריון, הרצה על חישה באמצעות שכבה מתכתית דקה של ננו מבנים.
פרופ' זאב זלבסקי, מהנדס חשמל החוקר בתחומי האופטיקה, הננופוטוניקה והפיסיקה באוניברסיטת בר אילן, הרצה על התקני סיליקון ננופוטוניקים פסיביים ודינאמיים. ופרופ' אוריאל לוי, חוקר בעל שם בתחום הננופוטוניקה, סיפר על כליאה של אור בסקאלה הננומטרית.

המושב השני עסק בננו חומרים - מדובר בחומרים שבגלל המימד הננומטרי שלהם תכונותיהם משתנות וכך ניתן להנדס חומרים בעלי תכונות פיזיקליות רצויות, תוך הכלאה בין כמה חומרים. במושב זה הירצו פרופ' מיכאל רוזנבלו, מהמחלקה לפיסיקה והמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן; יובל אופיר, מחברת "קילו-למדה'' הישראלית, שנוסדה ב-2001 ומייצרת שכבות אופטיות ייחודיות המבוססות על ננוטכנולוגיה בלעדית, ומשמשות לייצור מערכות הגנתיות, תעשייתיות ומסחריות. הוא הרצה על התקני הבקרה האופטיים מבוסס הננוטכנולוגיה שמייצרת חברתו.
פרופ' רון נעמן, מנהל המרכז לאבטחה וחישה במכון ויצמן ברחובות, הרצה על מבנים ננו אורגניים ולא אורגניים, ואילו פרופ' רון פולמן, מהמחלקה לפיסיקה ומייסד המרכז לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, הרצה על טכנולוגיית קוונטום עם אטומים בודדים..

המושב השלישי עסק בננו התקנים רפואיים ואלקטרונים
ד''ר לאה זינגר, יו''ר ועדת ההיגוי לננטוכנולוגיה של הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה, סיפרה על יישומי הננוטכנולוגיה במערכת הביטחון הישראלית. מטרת הוועדה שהיא עומדת בראשה היא לקדם פרויקטים ננוטכנולוגיים בעלי אוריינטציה ביטחונית, שעיקר המאמץ בהם יהיה לפיתוח התקנים צבאיים וביטחוניים. היא סיפרה, כי בחסות הועדה הוקמו כמה פרויקטים של משרד הביטחון, כמו ננו שעון אטומי, או מערכת חיישנים ננו פזירים לשדה הקרב.

ד''ר אבינועם שטרן, מחברת "אקוביטק" הירושלמית, המייצרת בעיקר מערכות תקשורת צבאיות עבור משרדי הביטחון האמריקאי והישראלי, הציג את השעון האטומי המיניאטורי שפיתחה החברה, הצורך רק מעט חשמל ומשמש מערכות קשר צבאיות בדייקנות מרבית.

עודד שוהם מחברת "פניני חוכמה מחקר ופיתוח בע''מ'' מכפר נטר סיפר על פיתוח מערכות חישה אלחוטיות זעירות המספקות מידע חיוני בחברתו.

ד''ר דן אורן, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן ברחובות, החוקר את המאפיינים והתכונות של ננו גבישים, הרצה על נקודות קוואנטום במוליך למחצה ויישומיהן בקליטת אור של תאי שמש. זוהי אחת מעבודותיו האחרונות: ייצור ננו חלקיקים, שהם מוליכים למחצה, שיהוו בסיס לסוג חדש של קולט שמש.

סיימה את הכנס הרצאתו של ד''ר שלמה מרכוס מרפא''ל, על metamaterials - ננו חומרים מלאכותיים, שהונדסו כדי שיכילו תכונות שאין למצוא כמותם בטבע. תחום מחקר של חומרים אלה קושר תחומים כמו הנדסת חשמל, אלקטרומגנטיות, מדעי חומרים, אופטיקה ואלקטראופטיקה ועוד. בהרצאתו הציג ד''ר מרכוס את השיטות לייצור ננו חומרים כאלה, כמו עדשות מושלמות, ויישומיהם.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google