הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 18.9.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.522
אירו4.206
ליש"ט4.770
100 יין3.162

סטודנטים להנדסת חשמל ופיזיקה משבעה מוסדות להשכלה גבוהה מהמובילים בישראל הציגו מחקרים ופיתוחים שלהם בתחום האלקטרואופטיקה בכינוס Oasis הבינלאומי השלישי
מאת: טלי לאופר

סטודנטים, תלמידי תואר שני ושלישי במגמת אלקטרואופטיקה מאוניברסיטת ת"א, מכון וייצמן, אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז האוניברסיטאי אריאל, אוניברסיטת בר אילן והטכניון הציגו בכנס OASIS הבינלאומי ה-3, שנערך ב-9-10 למרץ 2011 בגני התערוכה בת"א, כ-70 פוסטרים של עבודות מחקר, פיתוחים וניסוים שביצעו בתחום האלקטרו-אופטיקה, בפני 600 אנשי מקצוע, מבכירי התעשייה והאקדמיה בארץ ובעולם.

הכנס הבינלאומי של OASIS בארגון לשכת המהנדסים וקבוצת טכנולוגיות ובשיתוף מוסדות אקדמיים וגופים מהתעשייה מתקיים אחת לשנתיים, ומביא בפני קהל המשתתפים את החידושים האחרונים בארץ ובעולם בתחומי האופטיקה (תחום בפיזיקה העוסק בתכונות ובהתנהגות של האור ויחסי הגומלין בין אור לחומר) והאלקטרו-אופטיקה (תת תחום המשלב בין אלקטרוניקה ואופטיקה).

"הסטודנטים שלנו עומדים כיום בחזית הטכנולוגיה של מדינת ישראל, זוכים להכרה בינלאומית, ובוגרים רבים אף משתלבים בחברות הגדולות בארץ ובעולם ונהיים ראשי פרויקטים", אמר פרופ' גרנות אראל, מרכז תוכנית תואר שני בהנדסת חשמל במרכז האוניברסיטאי אריאל, ואכן, בסבב קצר בין הפוסטרים שהוצגו בכנס ע"י הסטודנטים התברר עד כמה הדבר נכון. רבים מהמחקרים פורסמו בכתבי עת שונים, חלק מהמחקרים ממומנים על ידי משרד הביטחון, הקרן הלאומית למדע ומשרד המדע עצמו, חלקם הוצגו בכנסים שונים ברחבי העולם וחלקם אף זכה בפרסים יוקרתיים.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היה דוד שינפלד, דוקטורנט בפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר מערכת שהוא בנה, זכתה בציון לשבח בכנס Ofc, הכנס השנתי הגדול בעולם לתקשורת אופטית שהתקיים בסאן דייגו, ומחקר אחר שלו התקבל להצגה בכנס Cleo ללייזר ולאלקטרואופטיקה שיתקיים במאי הקרוב בבולטימור. שינפלד, אשר עיקר עיסוקו סובב בהתקנים לתקשורת אופטית, הציג בכנס מערכת אשר עוזרת לתקן עיוות המתחולל במערכות תקשורת אופטית, דבר אשר גורם לגלים שאינם מחזוריים להתרחב. בעזרת המערכת שבנה, יוכלו אנשי התעשייה בעתיד לתקן את העיוות בצורה מתכווננת ובמספר רב של ערוצי תקשורת בו זמנית, דבר שיאפשר מידע רב על התשתית הקיימת בכל תקשורת אופטית ובמהירות שיא. המערכת, אשר פותחה במעבדה של ד"ר דן מרום מהמחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף עם מעבדות בל שבארה"ב, תוזיל עלויות, תחסוך באנרגיה ולא תצרוך חשמל בזמן השוטף של העבודה.

חלק נכבד מהסטודנטים זכה אף להציג פיתוחים אשר הפתיעו ועניינו רבים מבכירי הכנס. כך למשל אורי כץ, סטודנט לתואר שני במחלקת פיזיקה למערכות מורכבות במכון וייצמן, אשר הציג פוסטר תחת הכותרת 'מיקוד אור המורכב מפולסים קצרים דרך טווח מפזר' פיתח שיטה, שבאמצעותה ניתן להתגבר על פיזורם של פולסים קצרים של אור ומיקוד אור בנקודה, מרחב וזמן מסוים, וכך ניתן בעצם יהיה לטפל בגידולים שפירים וממאירים כאחד בעומק הגוף ו'להרוס' אותם וכמובן, אף לקבל תמונה ממוקדת כמו ב-Mri רק דרך אופטיקה. "זו אפליקצייה עתידית" מסביר כץ "אשר יש בה דימיון לשיטות שבהם משתמשים אסטרונומים על מנת לראות כוכבים לתצפיות דרך האטמוספירה".

בתמונה מימין: אורי כץ, הציג פוסטר בנושא 'מיקוד אור המורכב מפולסים קצרים דרך טווח מפזר', שנבחר כפוסטר מצטיין
לפוסטר שהציג את אורי כץ  - הקליקו כאן.

גם המחקרים האקדמים אשר ניסו להוכיח תיאוריות ותופעות פיזיקאליות לא מוכרות, עוררו התעניינות רבה בקרב אנשי המקצוע שנטלו חלק בכנס.
אסף הלוי, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים הציג רעיון עתידי של תקשורת קוואנטית בין כל המחשבים הקוואנטים אשר יוכלו בעתיד לתקשר ביניהם באמצעות טכניקה של הזזת מערכת ממקום למקום מבלי להזיז אותה בפועל.
אלי מגידיש, חברו לספסל הלימודים הציג שיטה לייצור חלקיקים רבים הנמצאים ב'מצב שזור' - מצב קוואנטי מיוחד ומוזר, במחשב קוואנטי אשר יעבד את המצבים הללו ומורן ביטון, דוקטורנט מהמרכז האוניברסיטאי אריאל הציג אף הוא פיתוח שזכה להתעניינות רבה: שיטת רדאר חדשה החוסכת במשדר, מקלט מהיר ובעיקר, המון כסף.

מחקר נוסף אשר עורר התעניינות בקרב באי הכנס היה של רפי ורד, דוקטורנט מאוניברסיטת בר אילן, שנושא המחקר הניסויי שלו היה קורלציה דו פוטונית, מחקר שעתיד לשמש כבסיס לטכנולוגיית הצפנה קוואנטית. ורד הסביר כי בניסוי עצמו התגלו מספר ממצאים אשר יוכלו לשמש את התעשייה ברמת התוכנה או האלגוריתמים להצפנה, מדידות מדוייקות ותקשורת לא מוצפנת.

בשנים האחרונות, מקצוע האלקטרואופטיקה צובר תאוצה, וכיום אף ניתן למצוא מספר לא מועט של נשים אשר חוקרות ומפתחות את התחום, דבר שלא היה נפוץ בעבר. מירי גלבאור - סטודנטית לתואר שני בהנדסת אלקטרואופטיקה באוניברסיטת בן גוריון, נירית דודוביץ - ד"ר במכון וייצמן, אשר חוקרת תופעות אלקטרואופטיות המתרחשות בפרקי זמן קצרים, ואלינה קרבצ'בסקי, דוקטורנטית שנה שלישית בהנדסת אלקטרואופטיקה באוניברסיטת בן גוריון, שהציגה פיתוח של ביו חיישן אופטי אשר מסוגל לבקר את איכות המים, הן חלק מהנשים אשר הציגו מחקרים ופיתוחים עליהם הן שוקדות בימים אלו.

תחרות הפוסטרים המצטיינים
בסיום הכנס, התקיימה תחרות בין הסטודנטים לבחירת הפוסטרים המצטיינים ונבחרו הפוסטרים של דוד שיינפלד ושל אורי כץ אשר זכו אף בפרס כספי ובתעודת הוקרה של לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאיים במקצועות הטכנולוגים בישראל.

הפוסטרים בכינוס OASIS 3 המחישו את מקומם של הסטודנטים בקשת המחקרית בישראל ונדמה, כי החוזק של ישראל מתחיל במוסדות להשכלה גבוהה אשר הסטודנטים הלומדים בהם, מקיימים מחקרים ברמה הגבוהה ביותר, מחקרים אשר יתנו בעתיד כלים רבים להתפתחות תעשיית האופטיקה והאלקטרו אופטיקה בארץ ובעולם.
שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google