הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 19.5.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.593
אירו4.002
ליש"ט4.664
100 יין3.224

700 משתתפים, ביניהם 30 מדענים נודעים מחו''ל, בכינוס OASIS 3 להנדסה אופטית, שבו הכריז היו''ר, פרופ' אברהם קציר: "ישראל הופכת למעצמה בתחום האלקטרו-אופטיקה!"

מאת: אלי תבור



 




"ישראל הולכת להיות מעצמה בתחום האלקטרו-אופטיקה!''
, כך הכריז פרופ' אברהם קציר, יו''ר כינוס OASIS השלישי להנדסה אופטית, שהתקיים בימים 10-9 במרץ 2011 באולמי מרכז הירידים והקונגרסים בגני התערוכה, תל-אביב.

בכנס, בארגון לשכת המהנדסים והאדריכלים וקבוצת "טכנולוגיות'' ובשיתוף מוסדות אקדמיים וגופים מהתעשייה, נטלו חלק כ-700 משתתפים, בהם עשרות מהנדסים, מדענים וחוקרים מחו''ל. את הצהרתו זו ביסס קציר, פרופסור לפיסיקה יישומית באוניברסיטת תל-אביב ובנו של פרופ' אפרים קציר ז''ל, חתן פרס ישראל ומבכירי המדענים של ישראל בכל הזמנים, על העובדה הבאה אותה הציג בפתיחת הכנס: "בישראל פועלות כיום 250 חברות תעשייתיות בתחום האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה, המעסיקות יותר מ-7,000 עובדים ומניבות ייצוא שנתי בסך של ארבעה מיליארד דולר!''
בתמונה משמאל: פרופ' אברהם קציר (משמאל) יו"ר הכינוס, עם המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל וייס (מימין)

תוכנית הכינוס, במהלכו הושמעו יותר ממאה הרצאות, שימשה הוכחה חותכת לעוצמת המחקר והתעשייה האלקטרו-אופטית בישראל. ההרצאות עסקו במגוון רחב של תחומים, כמו הנדסה אופטית, אופטיקה נונליניארית, אנרגיה סולארית, אלקטרו-אופטיקה בתעשייה, מיקרו ונאנו אופטיקה, אופטיקה רפואית וביולוגית, יישומי קרני לייזר, אלקטרו-אופטיקה בהגנה ובאבטחה ועוד. בהרצאות אלה הוצגו בפני משתתפי הכנס הפיתוחים והיישומים החדישים ביותר בתחומי האלקטרו-אופטיקה, שבהם תופסים הפיתוחים והחידושים הישראליים מקום של כבוד.

OASIS הוא השם שנבחר בשנת 2007 לכנס ה-11 בתחום האלקטרו-אופטיקה. תחת השם OASIS חודשה מסורת כנסי האלקטרו-אופטיקה שראשיתם בתחילת שנות ה-90' של המאה שעברה, כאשר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בראשותו של המהנדס יצחק שלדוב ז''ל "אימצה'' את ענף האלקטרו-אופטיקה. כיום פועל ענף זה במסגרת אגודת מדע, מחשבים ותוכנה.

במרוצת השנים התרחב תחום האלקטרו-אופטיקה בצורה משמעותית ביותר. אם לפני 25 שנה היה זה תחום שולי וזניח, הרי שכיום מעריכים כי קרוב לשליש מכ-3,000 חברות ההזנק הפועלות בישראל (מקום שני בעולם לאחר ארה''ב) הן חברות העוסקות בתחומי הלייזרים, הסיבים האופטיים, ההדמייה ותחומים נוספים הקשורים לאופטיקה ולאלקטרו-אופטיקה. זו אולי הסיבה שבמהלך הכינוס הכריז פרופ' קציר, כי "אנחנו רוצים להקים, או לחדש, את פעילות הענף להנדסת אלקטרו-אופטית, ואני מקווה שכנס OASIS הבא ייערך כבר על-ידי ומטעם הענף החדש''.

מפגש בין הנדסה למדע
את ברכת שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, שאמור היה להופיע בכנס, הביא המדען הראשי של המשרד, פרופ' דניאל וייס. פרופ' וייס, ראש התוכנית הכלל-טכניונית למערכות אוטונומיות בטכניון בחיפה, אמר בין השאר, כי הוא שמח לראות "מפגש מרתק כזה בין הנדסה למדע''. הוא סקר בקצרה את התפתחות הנדסת האופטיקה, כשהוא מציין בהומור ש''מהנדס האופטיקה הראשון שאני מכיר, היה האל רע, אל השמש במיתולוגיה המצרית, שהיה אחד האלים הנערצים ביותר במצרים העתיקה''.

בתמונה מימין:
פרופ' דניאל וייס, ראש התוכנית הכלל-טכניונית למערכות אוטונומיות בטכניון בחיפה, המכהן כמדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה, מביא את ברכת שר המדע והטכנולוגיה לבאי הכינוס

את הרצאת המליאה הראשונה בכנס התכבד לשאת פרופ' תיאודור האנש, חתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 2005, בו זכה על פיתוח מסרק למדידת תדרי קרינה אופטיים. פרופ' האנש, שזכה בשנת 2008 בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן, הוא מנהל מכון מקס פלנק - הפיסיקאי הגרמני שפיתח את תיאוריית הקוואנטום - למדעי האור בארלנגן, ומכהן כפרופסור לפיסיקה ניסיונית וספקטרוסקופיית לייזר באוניברסיטת לודביג-מקסימיליאן במינכן. במשך עשרות שנים הוא פיתח התקנים ספקטרוסקופיים מבוססי קרני לייזר למדידות מדויקות. בהרצאתו הוא סיפר על השימושים המעשיים של המצאתו, שבין השאר סייעו בגילוי 32 פלנטות חדשות מחוץ למערכת השמש. כיום משתמשים, לדבריו, בהתקנים שפיתח לבדיקת השאלה -האם היקום מתרחב.

בתמונה משמאל: פרופ' תיאודור האנש מגרמניה, חתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 2005 , שנשא את הרצאת המליאה הראשונה

הרצאת המליאה השנייה, ביומו השני של הכנס, הושמעה על-ידי מי שנחשב למועמד ודאי לקבלת פרס נובל לפיסיקה באחת השנים הקרובות: פרופ' פיליפ ראסל, ראש המחלקה למידע אופטי, פוטוניקה וחומרים חדשים, במכון מקס פלנק למדעי האור בארלנגן, גרמניה. כמו כן הוא ראש החוג לפיסיקה ניסיונית באוניברסיטת ארלנגן-נירנברג.
פרופ' ראסל הרצה על סיבי גבישים פוטוניים. גביש פוטוני הוא מונח שנטבע על-ידי פרופ' אלי יבלונוביץ הישראלי בשנת 1987. מדובר על גביש המאפשר תעבורת חשמל ואור על אותו שבב. פרופ' ראסל סיפר על הפיתוחים האחרונים שביצע בתחום זה.

בתמונה מימין: פרופ' פיליפ ראסל, מנהל מכון מקס פלאנק למדעי האור במינכן, הצפוי לזכות בפרס נובל על המצאת ה''קריסטל פייברס''

נוכח הפרסומים הרבים על חרם אקדמי, כביכול, שמטילים מדענים בעולם על ישראל, מעודד היה לראות כי לא פחות מ-30 מדענים, מצמרת מדעני ההנדסה האופטית בעולם, הגיעו להשתתף ולהרצות בכינוס. היו אלה מדענים ממוסדות המחקר היוקרתיים ביותר בארה''ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, רוסיה, קנדה, ספרד, איטליה, שבדיה ואוקראינה. לצידם השתתפו והרצו בכנס עשרות מדענים, מהנדסים וחוקרים מהמוסדות האקדמיים הישראליים, ממכון וייצמן ברחובות וממפעלי תעשיית האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה בישראל, שהעידו על עוצמתו של תחום זה במדינה.

הענקת פרסים למדענים על תרומתם להתפתחותה של תעשיית האלקטרו-אופטיקה בישראל
ביומו השני של הכנס הוענקו שני פרסי הוקרה מטעם OASIS לשנת 2011. אם בכנס השני של OASIS, שנערך לפני שנתיים הוענקו פרסי הוקרה לשני מדענים על הישגיהם, השנה הוענקו הפרסים לשני תעשיינים, שפיתחו מפעלי תעשייה, מהמובילים בתחומם בעולם. האחד הוא ד''ר שלמה ברק, מקים מפעל "אורבוטק'', והשני הוא ד''ר שמעון אקהויז, מייסד חברת "לומניס''. שניהם זכו בפרס על תרומתם להתפתחותה של תעשיית האלקטרו-אופטיקה בישראל.

ד''ר שלמה ברק הצטרף לחברת "אל-אופ'' בשנת 1971 ויזם שם את פיתוח מערכות ומוצרי הלייזר. הוא התמנה למנהל המו''פ בחברה, ורבים מהפיסיקאים ומהנדסי האופטיקה המועסקים בחברות האלקטרו-אופטיות בישראל עשו את צעדיהם הראשונים בהובלתו המקצועית. בשנות ה-80' של המאה שעברה ייסד ברק את חברת "אופרוטק'' שהפכה מאוחר יותר לחלק מחברת "אורבוטק'' ובנה את תחום הבדיקות האופטיות בתעשיית המיקרו-אלקטרוניקה הישראלית. כיום, "אל-אופ'' בתחום הביטחוני ו''אורבוטק'' בתחום הבדיקות התעשייתיות, הן חברות מובילות בעולם בתחומן.
בתמונה מימין: ד''ר שלמה ברק, מייסד חברת "אורבוטק'', מהחברות המובילות בעולם בתחום מערכות הבדיקה האופטיות, חתן פרס OASIS לשנת 2011


לאחר שנות פעילות רבות בארה''ב ובחברת "רפאל'' בארץ הקים ד''ר שמעון אקהויז את חברת ESC הישראלית לפיתוח מערכות רפואיות חדשניות, המבוססות על מקורות אור אינטנסיביים. לאחר שרכשה את "תעשיות לייזר'' הפכה החברה, ששינתה את שמה ל''לומניס'' לספקית המובילה בעולם של ציוד רפואי וקוסמטי מבוסס קרני לייזר. מאוחר יותר הקים ד''ר אקהויז את חברת "סינרון מדיקל'' העוסקת בתכנון, פיתוח וייצור מכשירים וציוד לטיפולים רפואיים-אסתטיים המבוססים על טכנולוגיית סינרגיה אלקטרו-אופטית. כמו כן היה קשור להקמת חברות היי-טק ישראליות נוספות בתחומי האופטיקה והביו-רפואה.

בתמונה משמאל: ד''ר שמעון אקהויז, מייסד חברת "לומניס'', מובילה עולמית בפיתוח מערכות לייזר ליישומים רפואיים, הזוכה השני בפרס OASIS לשנת 2011

לצד הכנס העיוני ערכה חברת "טכנולוגיות'' תצוגה מסחרית גדולה תחת השם "טכנולוגיות היי-טק'', שהשתתפו בה עשרות חברות אלקטרוניקה מישראל. באופן מסורתי זוהי תערוכת האלקטרוניקה המובילה בישראל.

בתמונה בהמשך: המשתתפים בכינוס מאזינים להרצאה


שלח לחבר
שתף
שתף





 

 

 

 

 

 
Google