הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 19.5.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.593
אירו4.002
ליש"ט4.664
100 יין3.224

מושב עיוני מיוחד בכינוס הריתוך 2011 הוקדש לנושא התקינה בריתוך
"התעשייה הצבאית, בתי הזיקוק ונתיבי גז הם רק חלק מעמודי התווך במדינה אשר אינם משתמשים מספיק בתקן הישראלי" - כך אמר חיים דאון, מפקח ריתוך עצמאי, בכינוס הלאומי לריתוך שנערך ב- 25.1.11 במלון 'השרון' בהרצלייה, בנוכחות 250 אנשי מקצוע מובילים בארץ. 

מאת: טלי לאופר

"היחידים שעובדים לפי תקן ישראל 127, התקן שעוסק בריתוך קונסטרוקציות פלדה ומתכת הם השוק האפור של הפלדה והמתכת בישראל המונה מסגריות ומפעלים קטנים וחבל שמקומות כמו בתי הזיקוק, חברת החשמל, מפעלי ים המלח, נתיבי גז, משרד הביטחון, התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית ועוד עמודי תווך רבים במדינה אינם משתמשים בתקן הישראלי". דבריו של דאון נשמעו בכינוס הלאומי לריתוך 2011, שנערך זו השנה השישית ברציפות מטעם הוועדה הלאומית לריתוך, הפועלת במסגרת אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, כחלק מהרצאות שניתנו במושב הבוקר העיוני בכינוס, אשר הוקדש לנושא התקינה הישראלית בתחום הריתוך.

ריתוך בבסיסו, הוא פעולה פיזיקלית של חיבור מתכות ע"י יצירת קשרים בין אטומיים בין פניהם, באמצעות חימום מקומי או כללי, שינוי צורה פלסטית, או שתי הפעולות כאחת.
"כיום, טכנולוגיית הריתוך בישראל הוא תחום רוחבי שנעשה בו שימוש כמעט בכל תעשייה", מסבירה
הלן עטרות
, מנהלת מחלקת תקינה במכון התקנים הישראלי בפתיחת הכינוס. "הריתוך הוא תחום שיש לו השפעה על מגוון רחב מאוד של מוצרים החל מתחום ההייטק ועד לרמת הייצור הפשוטה ביותר והוא הופך באיטיות למוביל וחדשני בעולם". אחד מהיעדים העיקריים שמציב לעצמו משרד התקנים בשנה זו, מסבירה עטרות בהמשך, הוא השתלבות בזירת התקינה הבין לאומית בכדי לקדם בין היתר, את הסחר ואת הטכנולוגיות הישראליות החדשניות. "זהו אתגר רציני לתקינה הישראלית - לפתח תקנים בין לאומיים" אמרה עטרות "ותקנים כידוע, הם הקטר לחדשנות".

                   
תקנים אמריקאים, אירופאים ומה שביניהם
ביוזמתו של פרופ' עדין אורגן לראשונה מושב עיוני מיוחד, אשר הוקדש כולו לנושא התקינה בריתוך. במסגרת מושב זה ניתנו 5 הרצאות הקשורות לכל התחומים המרכזיים והחשובים של מקצוע הריתוך.
ג'קי בן דיין
, מנכ"ל חברת דיינסן שקד, חברה פרטית המתמחה בין היתר בתחום בקרת איכות ופיקוח ריתוך לכל ענפי התעשייה, העלה לדיון את סוגיית הבחירה בין תקנים אמריקאים לבין אירופאים ואת השאלה באיזה מהם כדאי לבחור מכיוון שצריכה להיות תקינה אחת בישראל.  על מנת לעמוד בהבדלים, הוסבר השוני ביניהם בצורה חדה: הראייה של התקנים האמריקאיים באים כמקשה אחת שהאג'נדה שלה היא 'יודעים לרתך' ואילו את התקנים האירופאים ניתן לפרק והאג'נדה שלה היא 'מילוי הוראות לריתוך איכותי' ; הדעות היו רבות ומגוונות.

חיים דאון,
שעסק בהרצאתו בנושא התקנים להסמכת רתכים, טען שישראל תלויה במי שמממן לה את הפרויקטים "עלינו לבחור אך ורק על פי מקור המימון". כיום, יש לציין, מדינת ישראל עובדת על פי התקנים האמריקאיים מכיוון שמקורות המימון מגיעים מארה"ב.

לעומתו,
ג'קי בן דיין קרא לאמץ את תקני איזו ISO כלשונם השייכים לאירופאים ולהוסיף נספח עם שינויים המתאימים לתעשייה הישראלית. אמנון בר יוסף
, אשר הרצה על תקני בטיחות בעבודות הריתוך מאוחר יותר אמר, כי לדעתו "בחירת תקנים מתאימים חייבת להתבסס על הערכת סיכונים" ויש לבחור את המתאים ביותר למציאות הישראלית, ורבים ממשתתפי הדיון פשוט הציעו לחקור ולבדוק מהי המדיניות הממשלתית בבחירת תקנים בארצות שונות ברחבי העולם ואולי המחקר, יוכל לעזור ולהאיר בדרך הבחירה המתאימה לנו.                     

אסור להמתין לאסון הבא
כחלק מתהליך למידה, הושמעה בכינוס ביקורת לא מועטה בכל הקשור לתקנים ולאכיפתם. דאון אשר דיבר על עמודי התווך במדינה אשר אינם משתמשים בתקן הישראלי הוא רק דוגמה אחת. דוגמה נוספת היא ביקורת שהושמעה מפי אמנון בר יוסף, כשדיבר על זלזול בתקני הבטיחות אשר יכולים לגרום לנזקים חמורים כגון התחשמלות, קרינה, כוויות ונדפים. גם גרישה דויטש
, הממונה על התקינה במשרד התמ"ת לא חסך בדברים כשדיבר על המאמצים של ישראל להגיע להסכם עם האיחוד האירופי בדבר ההכרה ההדדית בתעודות התאמה של ציוד לחץ לדרישות רגולטוריות. "בכדי לחתום על ההסכם הנ"ל עלינו לאמץ את הדירקטיבה האירופאית לציוד לחץ, ולשם כך הועבר הנושא לוועדת התקינה במכון התקנים עוד בשנת 2003. מאז, לא מצליחות וועדות התקינה לסיים את המלאכה". בנוסף ציין כי לאחרונה הוקמה וועדת מומחים נוספת "שנשמעו בה קולות על כך שהרמה של ישראל בתחום ציוד הלחץ נמוכה משמעותית מזו של אירופה". את דבריו סיים דויטש באמירה "לא נוכל להשלים עם קביעה שכזאת ולא נמתין לאסון הבא, הפעם במערכות לחץ. יש לאמץ את הדירקטיבה, כולל 160 תקנים אירופאים לציוד לחץ, כאשר העמידה בהם מהווה הוכחה על העמידה בדירקטיבה עצמה".

את המושב סגרה ועדת התקינה אשר הזמינה בעלי עניין ובעלי ידע בריתוך המעוניינים לתרום מזמנם לטובת בחירת התקנים והתאמתם לארץ "גלו עניין, תשפיעו ובואו לקדם את הטכנולוגיה הישראלית" אמרה עטרות בסיום היום.
שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google