הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 21.7.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.557
אירו4.140
ליש"ט4.623
100 יין3.183

הכינוס השנתי של ענף בדיקות לא הורסות באגודת מהנדסי מכונות: "לישראל יש פוטנציאל אנושי להוביל בעולם בתחום הבל''ה ולייצא ידע, שיטות ומכשור''

מאת: אלי תבור


 

 

 

 

 

 

 




בתמונה:
שולחן הנשיאות בכינוס השנתי לבדיקות לא הורסות. משמאל לימין: אינג' עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות; ד''ר בוריס מורבין, סגן יו''ר הענף לבל''ה; ד''ר יוסף פסח, יו''ר ענף בל''ה; אינג' ועו''ד עדי עציץ, מנהל המעבדה למכניקה והידרוליקה באגף התעשייה, מכון התקנים הישראלי

בדיקות לא הורסות (בל''ה) הן שם כולל לתהליכי בדיקה שאינם פוגעים בנבדק. הן משמשות במגוון רחב של תחומים, כמו תעשייה, רפואה, בנייה, תעופה, ביטחון, זיהוי פלילי משטרתי ואפילו אמנות וארכיאולוגיה, כאשר המטרה העיקרית שלהן היא מניעת כשלים במכונות, חומרים ומוצרים, הנגרמים בשל פגמים, טעויות ומשגים בייצור, שחיקה, שיתוך ועייפות החומר, או זיהוי ממצאים שונים. כשלים כאלה בצנרות, במבנים דוגמת גשרים ומנהרות, או במנועי וגופי מטוסים, עלולים להיות הרי אסון. מניעתם באמצעות גילוי מוקדם על-ידי בדיקות לא הורסות, שאינן פוגעות במוצרים ובחומרים, היא תהליך חיוני שהוא כיום חלק בלתי נפרד מהתחזוקה השוטפת.

הבל''ה נעזרות במגוון רחב של טכנולוגיות, החל מספקטרוסקופיה בתחום הכימיה, דרך בדיקות אוטלראסאונד, הדמייה תרמית, טומוגרפיה ממוחשבת, רנטגן ורדיוגרפיה דיגיטלית, ועד פליטה אקוסטית בענפי התעשייה והבנייה. מדי שנה נוספות אליהן טכנולוגיות מפותחות וחדישות עוד יותר, המאפשרות לא רק בדיקות איכות של יציקות והלחמות בבדיקה ויזואלית, כפי שהיה בעבר, אלא גם גילוי בשלבים המוקדמים ביותר של התהוות כשלים. זהו אחד המקצועות ההנדסיים-טכנולוגיים המתקדמים והחיוניים ביותר. היקף העוסקים בו במדינה ורמתם המקצועית מעידים על מידת התפתחותה הטכנולוגית. מבחינה זאת ניתן לומר שישראל נמצאת בקדמת החזית הטכנולוגית של הבל''ה, כשהיא מספקת ידע, ציוד היי-טק ושירותים בתחום זה גם למדינות אחרות.

הכינוס השנתי לבדיקות לא הורסות של ענף הבל''ה באגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, שנערך בשישה בינואר 2011 במלון "השרון'' בהרצליה, היה הכינוס השנתי ה-31 של הענף. השתתפו בו 170 מהנדסים, מדענים ובודקים. בלטו ביניהם עשרות קציני חילות הים, האוויר והיבשה של צה''ל, שבו מהוות הבדיקות ללא הרס חלק בלתי נפרד מתחזוקת הציוד הצבאי המתקדם.

פתח את הכינוס אינג' עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכה, שציין בדבריו, כי "לבדיקות לא הורסות יש מקום מכובד ובלתי נפרד בתהליכי ייצור, אבחון ואבטחת איכות במגוון רחב של תעשיות ותהליכים, תוך שימוש בעקרונות הפיסיקה, המתמטיקה, מדעי החומרים והמחשוב המתקדם. זהו עולם מקצועי הדומה באופיו להיי-טק. לדעתי, לישראל יש כיום את הפוטנציאל האנושי להיות אחד הגורמים המובילים בעולם בתחום זה ולייצא ידע, שיטות ומכשור''. עם זאת הדגיש ליבן, כי "על מנת שחזון זה יתגשם צריך לבנות בארץ מערכת סדורה של חינוך, מחקר ופיתוח, בשיתוף פעולה בין התעשיות, החברות המסחריות והאקדמיה… אני מאמין גדול בכישורים של המדענים והמהנדסים הישראלים, המצטיינים ביכולתם לשלב טכנולוגיות שונות למוצר או לשיטה''.

בתמונה מימין: אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים פותח את הכינוס השנתי לבל"ה 2011

כאן נתן אינג' ליבן דוגמה מניסיונו האישי. "אני עוסק בתחום הפיתוח הטכנולוגי כמעט כל חיי הבוגרים. לפני שנים רבות עסקנו בתעשייה האווירית בבניית מטוס הקרב 'כפיר', ופיתחנו עבורו מנוע ייחודי. בעת הבל''ה שנערכו התגלתה טעות בהתקנת משאבה מסוימת במנוע. חברת 'גנרל אלקטריק', שקיבלה מהתע''א זיכיון לייצור מנועים אלה, חייבה אותנו לפרק את המנועים מכל המטוסים שבהם הורכבו כדי לבדוק אם גם בהם יש תקלות. בא אז מהנדס צעיר, שעסק בבל''ה, והציע שיטה לבדוק את המנועים מבלי לפרק אותם מהמטוסים. כך הצלחנו לצלם את המנועים כשהם בתוך המטוסים מבלי לפרק אותם, מה שחסך לנו עשרות אלפי שעות עבודה. זוהי דוגמה של הברקה של איש בל''ה, שחוסכת זמן וכסף''.

יו''ר לשכת המהנדסים, אינג' יצחק רז, שנבצר ממנו להשתתף בכינוס, שלח למשתתפיו את ברכתו, אותה הקריא ד''ר יוסי פסח, יו''ר ענף בל"ה ויו"ר הכינוס: "בשם לשכת המהנדסים ומוסדותיה אנו מודים לכם על החלטתכם להשתתף באירוע. מדי יום ביומו שוקדות הלשכה ואגודותיה לעשות את כל הנדרש האפשרי על מנת לספק לעמיתיהן ועמיתותיהן מסגרות נוחות למפגש עם חידושי המחר בכל ענפי הטכנולוגיה, המדע והאדריכלות. אנו תקווה, כי בכך אנו תורמים להמשך היותכם קברניטי המשק הטכנולוגי. אנו מאחלים כי תפיקו את מלוא התועלת מהכינוס ועם שובכם למקומות עבודתכם תפעלו להפצת הידע החדש שנרכש באירוע זה לכל סביבת עבודתכם. בכך הנכם ממלאים את חובתכם למשק ולמדינה. מי ייתן והמידע שנרכש בכינוס הנוכחי יוסיף לשיפור המחקר, המוצר, או השירות שאתם אחראים לו''.

בשם מכון התקנים הישראלי בירך את משתתפי הכינוס אינג' ועו''ד עדי עציץ, מנהל המעבדה למכניקה והידראוליקה באגף התעשייה של המכון. בדברי ברכתו אמר עציץ, בין השאר: "אסון 'ורסאי', אסון גשר המכביה, אסון קריסת העגורן בהוד השרון בשנה החולפת ועוד אסונות רבים אחרים היכו בהלם את הציבור בישראל, משום שהיו, מי פחות ומי יותר, מהחמורים שבאסונות הבנייה בתולדות המדינה. בכל אחד מאסונות אלה יכול ויהא מעורב מפקח, שפיקח על ביצוע העבודות, שביצע בדיקות לא הורסות, או שפענח את ממצאי הבל''ה וייעץ לגורמים האחראים על המבנה, על דרך הטיפול המתבקשת… עילת התביעה הנפוצה במקרה זה היא רשלנות מקצועית. "רשלנות מקצועית כוללת מגוון רחב מאוד של תביעות נגד בעלי מקצוע, אשר המוצר הסופי אותו הם מעבירים ללקוחותיהם מושתת על הידע והמיומנות המקצועית שלהם. כי הרשלנות המקצועית בימינו אינה פוסחת על מהנדסים, מפקחי ריתוך, מבצעי בל''ה ואחרים. יותר ויותר אנו מוצאים מהנדסים נתבעים כאשר התביעה והדיון המשפטי באים שנים רבות לאחר שהתכנון וביצוע הפרויקט הסתיימו''. לפיכך, הזהיר עו''ד עציץ את מפקחי הבל''ה: "מצפים ממבצעי הבל''ה שיהיה להם הידע בהוראות החוק ובתקינה הרלבנטית למקצועם, במידה כזאת המאפשרת להם את ביצוע עבודתם בצורה נאותה. כמו כן מוטלת עליהם חובת הביצוע בזהירות ובמיומנות לפי הפרקטיקה המקובלת. אי הקפדה על הקבוע בחוק מחד, ועל כללי המקצוע הנדרשים מאידך, יש בהם כדי להעמידם בסיטואציה בעייתית עד כדי סכנה להיתבע בתביעה אזרחית במקרה 'הטוב', או להיות מואשמים באשמה פלילית, חלילה, במקרה הגרוע''.

בתמונה משמאל:אינג' ועו''ד עדי עציץ, מנהל המעבדה למכניקה והידראוליקה באגף התעשייה של מכון התקנים

ד''ר יוסי פסח, יו''ר הענף לבל"ה ויו''ר הכינוס, סקר בקצרה את פעילות הענף במסגרת אגודת מהנדסי מכונות. הוא ציין במיוחד את פעילות הענף בקשרים עם חו''ל, שכללה לראשונה קורס בינלאומי להכנה להסמכה לרמה 3 בבל''ה לפי דרישות ASNT (האמריקאיות) ותקן EN-473 (האירופאי). עוד הודיע ד''ר פסח, כי במסגרת הפעילות בחו''ל מקימה האגודה עמותה לבדיקות לא הורסות. הוא קרא למשתתפי הכינוס להצטרף אליה.

בתמונה מימין: מימין-ד''ר יוסף פסח, יו''ר ענף בדיקות לא הורסות באגודת מהנדסי מכונות בלשכה, עם אינג' עמנואל ליבן, יו''ר האגודה-משמאל

לאחר דברי הפתיחה הושמעו בכינוס שלוש הרצאות מליאה.

הראשונה בהן הייתה הרצאתו של ד''ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה. הוא הרצה על "בדיקות לאיתור וחיזוי רעידות אדמה בארץ ובחו''ל''. לאחר שסקר בקצרה את מהותן של רעידות האדמה הוא הציג תוצאות מעקב סייסמולוגי, המצביע היכן עלולות להתרחש בישראל רעידות אדמה בעתיד. לאור העובדה רעידת האדמה הקשה, ההרסנית והקטלנית האחרונה בארץ-ישראל התרחשה ב-11 ביולי 1927, ושההיסטוריה מלמדת כי תדירות רעידות האדמה בארץ היא אחת לכ-80 שנה, קבע ד''ר שפירא:" כל אזרחי ישראל חשופים כיום לרעידות אדמה שחייבות להתרחש ולבטח תתרחשנה, שכן כל מה שקרה פעם יקרה עוד פעם''.
בתמונה מימין: ד''ר אבי שפירא, יו''ר ועדת ההיגוי הממשלתית להערכת רעידות אדמה, שהירצה בכינוס על "בדיקות לאיתור וחיזוי רעידות אדמה''

לגבי חיזוי מועדן ועוצמתן של רעידות האדמה הצפויות אמר ד''ר שפירא: "אי אפשר לחזות רעידות אדמה. אנחנו לא יודעים מתי תתרחשנה והיכן. אנחנו רק משחקים בסטטיסטיקה. זוהי תופעה לא מחזורית, אבל יש לה מספר ממוצע של שנות התרחשות. כיום אנחנו נמצאים בתחום השגיאה הסטטיסטית''.
עוד הזהיר ד''ר שפירא באומרו: "רעידת אדמה אינה גורמת לקורבנות - מבנים שמתמוטטים כתוצאה מרעידות אדמה הם הגורמים לקורבנות. רעידת אדמה אינה אסון טבע. תוצאותיה הן אסון מעשה ידי אדם. ואת זה אפשר למנוע. לכן מדינת ישראל נערכת עכשיו להבטיח שבנייניה לא יתמוטטו''. בדיקות לא הורסות אינן יכולות לסייע בחיזוי רעידות אדמה, אבל הן משמשות לאבחון כשלים הנדסיים במבנים ובהערכת עמידות מבנים בפני רעידות אדמה, בין השאר באמצעים חדישים של מדידת תדרי תהודה של מבנים הנדסיים.

ציוד מדעי מהמתקדמים בעולם מהנדסת החומרים
ד''ר דנה אשכנזי, מהחוג לארכיאולוגיה וחומרים ארכיאולוגיים באוניברסיטת תל-אביב, הרצתה בכינוס על "בדיקות לא הורסות בתחום הארכיאולוגיה והעתיקות''.
באוניברסיטת תל אביב יש חוג גדול ומבוסס לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות שכנות. לידו פועל מכון לארכיאולוגיה בעל מעבדות שחלקן קשור לחקר ושימור חומרים ארכיאולוגיים; פקולטה להנדסה המקיימת קורסים פרונטאליים ומעבדות בתחום החומרים, וכן מרכז לחקר חומרים, המאחסן בתוכו ציוד מדעי מן המתקדמים בארץ ובעולם. תכנית הלימודים בחוג מעניקה תואר של "מוסמך אוניברסיטה בארכיאולוגיה וחומרים ארכיאולוגיים". היא מנוהלת על-ידי החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום תוך תיאום עם תכנית חומרים וננו-טכנולוגיות, הפקולטה להנדסה, החוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים והחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם. חקר חומרים הוא, ככל הנראה, התחום המדעי-טכנולוגי הקדום ביותר. תהליך יצירת כלים, השימוש באש לשם יצירת טכנולוגיה מתקדמת (פירוטכנולוגיה) של קרמיקה, זכוכית, סיד, מתכות וכדומה, הזיקה בין אנליזת החומר לתובנות המתקבלות כיום באינספור היבטים של המחקר הארכיאולוגי - כל אלה הופכים את החיבור שבין חקר החומרים לארכיאולוגיה לטבעי ומתבקש. והבדיקות הלא הורסות הן כיום חלק אינטגרלי של חקר החומרים, הכלים והמכשירים העתיקים.

בהרצאתה הציגה ד''ר אשכנזי שלושה מחקרים שבוצעו בארץ, בהם נעשה שימוש בבל''ה לקביעת גילם, הרכבם ושיטות ייצורם של ממצאים ארכיאולוגיים.
המחקר הראשון בוצע בקני נחושת כלכוליתיים מלפני 6000 שנה שנמצאו בנחל שלווה, במדבר יהודה, מדרום לקריית גת; ובנחל משמר, היורד ממצוק ההעתקים לעבר ים המלח. מטרת המחקר הייתה לבדוק את מוצאם של קנים אלה, ששימשו כנראה למטרות פולחניות, את הרכבם ואת שיטות ייצורם. הבדיקות בוצעו הן בשיטות הרסניות והן בשיטות בל''ה. שילוב תוצאות הבדיקות בשתי השיטות הביא לקבלת מידע מרבי במינימום נזק לממצאים. אחידות המידות של הקנים הובילה למסקנה שכבר לפני אלפי שנים היה קיים סוג של תקינה שגרם לאחידות הקנים. עם זאת, לא ברור מאין הגיעה הנחושת מהם ייוצרו. ודאי שלא הגיעה מהארץ.

בתמונה משמאל: ד''ר דנה אשכנזי, מהחוג לארכיאולוגיה וחומרים ארכיאולוגיים באוניברסיטת תל-אביב, שהירצתה בכינוס על "בדיקות לא הורסות בתחום הארכיאולוגיה והעתיקות''

בדיקה שנייה נערכה בשני כדורי תותחים עתיקים שנמצאו בקרקעית ספינה שטבעה מול חוף עכו, והייתה שייכת כנראה לצי של נפוליאון, שצר על עכו. בדיקת בל''ה שבוצעה בכדורים גילתה באחד מהם % 58 של מנגן, מה שאיפשר לתארך את תקופת ייצורו כמאוחרת יותר משנת 1834, שבה החלו לשלב מנגן בסגסוגת כדורי התותח. את כדור התותח השני איפשרו הבדיקות לייחס לתקופה אחרת ולאוניה אחרת.
הבדיקה השלישית בוצעה בעוגנים ביזנטיים שנמצאו בקרקעית הים בחוף דור (טנטורה). בדיקות רדיוגרפיות לא הרסניות איפשרו לגלות בעוגנים אלה קווי תפר של ריתוכים.

הרצאת המליאה השלישית הייתה הרצאתו של ד''ר גרי פסי, הנשיא והמדען הראשי של חברת "סונוטרון'' מרחובות, המתמחה בשירותי בדיקות לא הורסות באמצעות חיישנים אולטרא-סגוליים. ד''ר פסי הרצה על היתרונות, המגבלות והיישומים של בדיקות אלה, המבוצעות גם בחו''ל על-ידי הציוד שמייצרת חברתו, כמו בדיקות מיכלי דלק של מעבורות חלל בארה''ב, או גשרים בסין. לדבריו "הסריקות בציוד המתוחכם הן פשוטות, אבל פיענוח תוצאותיהם הוא קשה ומסובך ומצריך ידע וניסיון רב''. עוד סיפר פסי על שיטת בל''ה חדישה שאומצה מהאולטרסאונד הרפואי ומאפשרת הדמייה תלת-מימדית למציאת פגמים בריתוכים, כמו, למשל, בטורבינות של חברת החשמל.

בתמונה מימין: ד''ר גרי פסי, הנשיא והמדען הראשי של חברת "סונוטרון'', המייצרת ציוד מתוחכם לבדיקות מוצרי מתכת, שהירצה בכינוס על מערכות בדיקות אולטרא-סוניות

בתום הרצאות המליאה התפצלו משתתפי הכינוס למושבים מקבילים, שבהם הושמעו 18 הרצאות מקצועיות בנושאי בל''ה שונים, שעידכנו את שומעיהן בחידושים האחרונים בשיטות ובמכשור לביצוע בל''ה.


שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google