הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 20.11.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.516
אירו4.141
ליש"ט4.658
100 יין3.135

סקירת ההרצאות אשר הושמעו בכינוס, מאת טלי לאופר

יו"ר אגודת מהנדסי המכונות: לישראל הפוטנציאל האנושי להיות אחד הגורמים המובילים בעולם בתחום הבדיקות הלא הורסות

כך אמר עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, בכינוס השנתי לבדיקות לא הורסות שנערך ב-6.1.11, במלון 'השרון' בהרצליה, בנוכחות אורחים בכירים מארה"ב ואירופה

מאת: טלי לאופר

"העולם המקצועי של בדיקות לא הורסות דומה להיי-טק, ולישראל הפוטנציאל האנושי להיות אחד הגורמים המובילים בעולם בתחום הזה" אמר ליבן בדברי הפתיחה של הכנס. "על מנת שחזון זה יתגשם צריך לבנות בארץ מערכת סדירה של חינוך, מחקר ופיתוח בשיתוף פעולה בין התעשיות, החברות המסחריות והאקדמיה". עוד ציין ליבן בדבריו כי לדעתו תהיה אוזן קשבת ליוזמה זו גם בממשלה, וקרא לכל הנוכחים בכנס לפעול כגוף מאוחד על מנת שהחזון יוגשם. מיזוג ואיחוד מסוג זה לדברי ליבן, "ייצור עוצמה ויכולות להתקדם ולהתקבל בפורומים בינלאומיים בחדרים מלאים שווי זכויות".
בתמונה מימין: אינג' עמנואל ליבן, יו"ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכה

הכינוס, שנערך זו הפעם ה-31, מטעם ענף בדיקות לא הורסות, הפועל במסגרת אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, איגד בתוכו אנשי מקצוע בכירים מהארץ ומהעולם כדוגמת המשרד להגנת הסביבה, מכון התקנים הישראלי, ועדת ההיגוי להערכת רעידות אדמה, המרכז למחקר גרעיני שורק, התעשייה האווירית, חברת החשמל, מרצים מאוניברסיטאות שונות ומדענים מארה"ב, אירופה ונציגי גופים שונים בצה"ל.

בתמונה משמאל: ד"ר יוסף פסח, יו"ר הענף לבדיקות לא הורסות בלשכת המהנדסים ויו"ר הכינוס

בהמשך סיפר ליבן, כי בחודשים האחרונים הוא מנסה לשכנע את ד"ר יוסי שואף, ראש העמותה הישראלית הלאומית לבדיקות לא הורסות, לשלב ידיים ולבצע מיזוג מקצועי בין הלשכה והעמותה ובינתיים, מבקש ליבן מחברי העמותה "לא להוציא לגורמים בחו"ל מסרים שליליים והשמצות אשר אינם מוסיפים כבוד לאף אחד".

אחריו עלה לברך את משתתפי הכינוס, אינג'-עו"ד עדי עציץ, מנהל המעבדה למכניקה והידראוליקה במכון התקנים הישראלי, ומיד לאחר הברכות ציין, כי "בעיתות שכאלה, שאסון ורסאי, אסון גשר המכבייה, אסון קריסת עגורן בהוד השרון ועוד רבים אחרים מכים בהלם את הציבור הישראלי, מצופה מכל אנשי ה - NDTלעשות כל שלאל ידם ולהקפיד על ביצוע נכון, איכותי ומקצועי של הבדיקות, בלא להקל בהן ראש כלל וכלל, וכנגזרת מכך פועלים במכון התקנים להתאמת התקינה הישראלית להתפתחות הטכנולוגית בכלל, ולזו הנהוגה בעולם". עציץ הזכיר את השדרוג וההתאמה של ת"י 1027 ואת ת"י 1133 כדוגמאות לדבריו. גם עציץ, כדברי קודמו, קרא לאחד כוחות ולפעול בשיתוף פעולה מקצועי ואיכותי כאחד, על מנת להמשיך ולקדם את תחום הבדיקות הלא הורסות בארץ.
בתמונה מימין: עו"ד עדי עציץ, מנהל המעבדה למכניקה והידראוליקה במכון התקנים הישראלי

בעיה אקוטית למדינת ישראל: יש לצפות לצונאמי ממזרח הים התיכון

ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי להערכת רעידות אדמה, פתח את מושב הבוקר בקריאה למדינה ותושביה להיערך לרעידות אדמה ולהבטיח את עמידות הבניינים בתנודות הקרקע שעלולות להיווצר. "אין רעידות אדמה מסוכנות – יש בניינים מסוכנים" אמר שפירא, "יש עשרות אלפי בניינים בישראל שלא תוכננו לעמוד בדרישות התקן, ויש להתייחס אליהם כאל מלכודות מוות. ניתן למנוע אסון לאומי ע"י בנייה מתאימה". בנוסף ציין שפירא, כי ישראל חשופה לרעידות אדמה חזקות וישנה הסברות של 10% ב - 50 השנים הקרובות לרעידה בעוצמה גבוהה. שפירא הביע את דאגתו בעיקר, למפרץ חיפה אשר הרשת הסיסמית איתרה אותו כמוקד לרעידות אדמה ולאסון הזוועתי אשר עלול להיגרם אם המדינה לא תיערך אליו בהתאם. לדבריו, יש ליצור תקן מעודכן לבתים חדשים אשר ייבנו, לחזק את המבנים הקיימים ולהשתמש בתחום הסייסמולוגי, המעמיד לרשות תעשיית הבנייה את היכולת להעריך את עוצמת תנודות הקרקע שלקראתן יש להיערך. במקומות שונים בעולם אגב, כבר זיהו את הפוטנציאל להשתמש בכלים הסייסמולוגיים בכדי לקבוע באופן ניסיוני ובמדויק מאפיינים דינאמיים של בניינים. "ניסיונות ראשונים שבוצעו בארץ הראו שניתן להשתמש בכלי הסייסמולוגי בכדי לזהות נקודות חולשה בבניין הקיים" אמר "יתרה מזאת, אפשר יהיה להיערך לבדיקות לא הורסות בכדי לדעת אם בניינים נפגעו בעקבות רעידת אדמה חזקה גם אם לא נראה נזק לעין".
את דבריו סיים בעובדה כי ישראל חשופה לתופעת הצונאמי אשר עלולה להגיע ממזרח הים התיכון וזוהי בעיה אקוטית למדינה ויש להיערך בנוסף, גם אליה.

בתמונה משמאל, למעלה: ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי להערכת רעידות אדמה

מיד אחריו עלתה ד"ר דנה אשכנזי, חוקרת הנדסה מכנית באוניברסיטת ת"א אשר סיפרה על בדיקות אל הרס ובדיקות הרס שביצעו היא ותלמידיה בממצאים ארכיאולוגיים יקרי ערך: קנים כלקוליתיים שנמצאו בנחל שלווה ובחורבת עלית, כדורי התותח מהספינה 'עכו 1' והעוגנים הביזנטיים מטנטורה Fשבחוף דור לשם תיארוכם ושיוכם של הממצאים לתקופה מסוימת, מציאת חומר הגלם ולימוד היכולות הטכנולוגיות באותה העת. ברובם, נמצא כי אפקטיביות בדיקות האל הרס היו גבוהות. אשכנזי מצאה, כי בדיקות האל הרס חסכו בזמנים של גילוי נתונים, וכי הבדיקות השימושיות כוללות בדיקות ויזואליות לקביעת הטיפולוגיה של הממצא ולאיתור פגמים כגון סדקים וקורוזיה, בדיקות רדיוגרפיה, ספקטרוסקופיה באמצעות XRFובדיקות מיקרו קשיות. לפני ירידתה של אשכנזי מהבמה היא ביקשה מהנוכחים לנסות למצוא ולפתח שיטות נוספות אשר יוכלו לתת MAX אינפורמציה ב- MIN נזק לממצאים.
בתמונה מימין: ד"ר דנה אשכנזי, חוקרת הנדסה מכנית באוניברסיטת ת"א

פריצות דרך ביישומי טכנולוגיה לבדיקות לא הורסות

בחלק מההרצאות המקצועיות יכלו משתתפי הכינוס ללמוד על הטכנולוגיות השונות ויישומן בבדיקות לא הורסות בתחומים השונים. יהודה שטרנברג, נציג התעשייה האווירית לישראל, סיפר על יישום טכנולוגיית Ultrasonics Phased לבדיקת רדיוסים של קורות בתעשייה האווירונאוטית, אשר מהווה פריצת דרך בתחום האולטראסון בהיבטים של מהירות הבדיקה, מגוון הכלים לאנאליזה, רזולוציה וכמות האינפורמציה הניתנת להפקה מהבדיקה ומאפשרת לגלות פגמים פנימיים מסוג דלמינציות, גופים זרים ונקבוביות, עיוותים גאומטריים ברדיוס, עיוותים במבנה ופגמים על פני השטח. "בבדיקת Phased Array נתוני הסריקה שעברו דיגיטציה נשמרים כולם בקובץ" אמר שטרנברג "בשלב האנאליזה ניתן לשחזר ולשלב ביחד נתוני c- scan, b-scan, d-scan, a- scanועל ידי כך להגיע לתוצאות יותר מדויקות".

דרך נוספת לביצוע בדיקה לא הורסת היא באמצעות רדיוגרפיה דיגיטאלית. כיום, רדיוגרפיה דיגיטאלית עולה באיכות התוצאות על השימוש בפילם או תחליפיו ע"י מתן יתרונות נוספים רבים למשתמשים. טכנולוגיה מתקדמת זו, כבר זכתה בהכרה בעולם ונותנת תוצאות ברמה גבוהה של ניתוח הבדיקות.

רון פינקו מחברת וידיסקו בע"מ הדגיש בכינוס כי "השימוש בקליברציה אוטומטית להקטנת הרעש ושיפור הסיגנל וכן כלים נוספים המיוחדים לרדיוגרפיה דיגיטאלית בשילוב עם קיצור זמני חשיפה וקבלת תמונות מיידיות הובילו לקיצור משמעותי בזמן לתוצאה. רגישות הגלאים מאפשרים קבלת תמונות איכותיות ביותר למרות שימוש בכמות קטנה של קרינה. בנוסף קיימת יכולת לבצע ניתוח מיידי ובכך חל שיפור ביעילות עריכת בדיקות לא הורסות ושילובן בתהליך יצור שמרכיב הזמן בו הולך ומתקצר".

ירון רוזנברג, מנכ"ל טכני בר.ב.מ בע"מ בקרה ומיכון, סיפר על מכשיר XRF נייד אשר שולח אנרגיה לתוך הדוגמה, המעוררת ועוברת אקסיטציה ומקרינה מאפייני אנרגיה של מרכיבה. כל יסוד בדוגמה הנבדקת מקרין חזרה אנרגיה באורך גל אופייני לה. האנרגיה הנפלטת נקלטת ונמדדת בגלאי המותקן בחזית המכשיר, מועברת לעיבוד נתונים במעבד המכשיר, נשמרת בזיכרון המכשיר ומוצגת על גבי מסך. המכשיר מסוגל לבדוק קרקעות מזוהמות לפי תקן EPA 6200, המפרט בעת אופן ביצוע בדיקת הקרקע המזהמת איזה מתכות מחפשים, מהו אופן ביצוע בדיקת הקרקע המזוהמת מבחינת לקיחת מדגם, הכנתו, סוג המכשיר הבודק, יכולותיו האנאליטיות, יכולת הגילוי שלו והדיוק הכללי שלו.

בכנס ניסקרו 2 מחקרים: האחד של חיל האוויר והשני של המרכז למחקר גרעיני- שורק.
המחקר הראשון של חיל האוויר, אותו הציגה סגן מרינה כץ, קצינה במחלקת הנדסת טיס בלהק ציוד בח"א, עוסק ביכולת גילוי בין סדקי התעייפות לבין סדקי EDM, ומטרתו לקבוע יכולת גילוי אמיתית של שיטות הבדיקה ביחס לדגמי כיול וקביעת נוסחת המרה בין אורך הסדק המתקבל עבור שיטת EDM לאורך סדק העייפות. שיטת המחקר הייתה ייצור דגמים המכילים סדקי עייפות וסדקיEDM באורכים ועומקים זהים והשוואת מאפייני האותות המתקבלים עבור הסדקים השונים. הסדקים נבדקו במספר שיטות אל הרס-אולטרסוניקה, רדיוגרפיה וזרמי ערבולת.

המחקר השני שהוצג היה של המרכז למחקר גרעיני-שורק אשר מצא כי לייזר אולטרסוניקה היא שיטה מדויקת במדידת שכבה דקה ואפיונה. המרכז ערך מחקר שמטרתו היה למצוא מאפיינים מכניים של השכבה כגון צפיפות, אופי שכבה, מודוליאן ואלסטיות. חיים ארבל, נציג המרכז, מספר כי ההחלטה לחקור הגיעה ברובה בגלל שחיקה, קורוזיה וציפוי אופטי. חלק מיתרונות הלייזר עליהם דיווח ארבל הם הרזולוציה הגבוהה, סיגנלים בפס רחב והיתרון הגדול ביותר הוא צירוף המילים: ללא מגע.

בתמונה מימין: חיים ארבל מהמרכז למחקר גרעיני שורק


כשקונפיגורציה, אנאליזה והסתברות נפגשים

חלק נכבד בכינוס עסק בלמידה של נושאים שונים:
החלטנו לתת פוקוס ל - 2 מהנושאים: הנושא הראשון שעסק באנליזות סיכון בהתעייפות והשפעת בדיקות אל הרס אותו הציג מר רותם הלוי. הלוי הסביר כי תופעת ההתעייפות הינה תופעה המושפעת מגורמים רבים - תכונות חומר, גיאומטריה, עומסים, תנאי סביבה ועוד. התופעה רגישה מאוד להרבה פרמטרים. לדוגמה, שינוי של 10% בעומסים יכול לקצר את אורך החיים לחצי. לשם תאור אמיתי של תופעת ההתעייפות יש להשתמש בכלים הסתברותיים ורק לאחר מכן, לגזור מניתוח זה נתון דטרמיניסטי. נתון זה יחושב על סמך רמת הסיכון שמותר לקחת עבור הפריט. מסיבה זו, קוראים לאנליזות אלה אנליזות סיכון. ניתן לסווג את הכלים ההסתברותיים לשתי קבוצות - האחת, מבוססת על כישלונות ידועים והשנייה מבוססת על מידע הנדסי מקיף המאפשר חיזוי עתידי של ההסתברות לכישלון. בשתי השיטות, לבדיקות אל הרס תפקיד מרכזי הן באיתור הממצאים והן בקביעת מדיניות האחזקה.

את הנושא השני הציג ד"ר עוז גולן מהמחלקה להנדסה מכנית במכללה להנדסה 'אפקה', והוא עסק בקשר בין בל"ה למכניקת השבר ובחירת החומרים. גולן עמד על כך שרזולוציית בל"ה מכתיבה את משטר הבדיקות התקופתיות, היות וההנחה היא שהסדק יכול לגדול במנגנונים שונים במהלך השרות ועלול להגיע למימדים קריטיים שיגרמו לכישלון פתאומי של הרכיב. מדע 'מכניקת השבר' מאפשר גמישות תכנונית בהתאם לגודל סדק קריטי, קונפיגורציית המאמצים והגיאומטריה של הרכיב, ואילו מדע 'חוזק חומרים' מספק נתונים על ריכוזי המאמצים בהתאם לעומסים המופעלים. השוני בין 2 תחומי המדע מתבטא בצורת הסדק: סדקים חדים במכניקת השבר וסדקים קהים בחוזק חומרים. כאשר ידוע המאמצים בחומר והגיאומטריה, נוצר קשר בין בחירת החומרים לבל"ה. גולן סיכם באומרו שכיום ישנן תוכנות מחשב מתקדמות של 'בחירת חומרים' המאפשרת לבצע אנליזה השוואתית בין חומרים שונים ולמצוא את גודל הסדק הקריטי לכל חומר ותהליך.

עשה, אל תעשה אבל הכי חשוב תתפתח

אחד הנושאים החשובים עליהן שם הכינוס דגש הינם היבטי בטיחות. בכינוס הנ"ל הוחלט לשים פוקוס על היבטי בטיחות בעבודת בודק בל"ה בדגש תקנות עדכניות אותו העביר אמנון בר יוסף, מאמנון שרותי הנדסת בטיחות וריתוך בע"מ. בר יוסף דיבר רבות על מפרט מת"י ומפמ"ר 298 ועל הדגשים של ציוד ולבוש מתאימים, שילוט וגידור, מניעת חשיפה לסיכונים ואיסורים במקרים של רוחות וגשמים.

בתמונה משמאל: אמנון בר יוסף , מחברת אמנון שירותי הנדסת בטיחות וריתוך בע"מ



הכינוס נחתם בדבריו של ד"ר יוסי פסח, יו"ר הענף לבדיקות לא הורסות בלשכת המהנדסים ויו"ר הכינוס, הקורא לכולם לעבור הסמכה לרמה 3 לפי EN – 473 ו – ASNT בארץ ובחו"ל.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google