הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 24.3.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.646
אירו3.937
ליש"ט4.554
100 יין3.279

ערב עיון לזכרו של אינג' אורי מן ז"ל, יו"ר אגודת מהנדסי תעשייה וניהול, לקראת יום השנה למותו

מאת: אלי תבור

חברי אגודת מהנדסי תעשייה וניהול, ידידים ובני משפחה, התאספו ב-28 באפריל 2010 במלון "השרון'' בהרצליה, כדי להעלות את זכרו של מהנדס אורי מן ז"ל, יו''ר אגודת מהנדסי תעשייה וניהול בלשכת המהנדסים, שהלך לעולמו ב-25 במאי 2009. 

הערב נפתח בנשיאת דברים לזכרו של אורי מן ע"י ד"ר יואב סרנה, נשיא הלשכה וחבר קרוב של אורי וע"י מהנדס אמנון ברטל, היו"ר החדש של אגודת מהנדסי תעשייה וניהול בלשכה. בהמשך הושמעו שתי הרצאות מרתקות מתחום הנדסת התעשייה והניהול.

ראשון הדוברים בערב העיון היה נשיא הלשכה, ד''ר יואב סרנה, שליווה את דרכו המקצועית של אורי מן במשך כ-30 שנה. "אני עומד כאן לא רק כנשיא הלשכה אלא גם כחברו הטוב של אורי'', אמר סרנה. "הכרתי אותו לפני יותר מ-30 שנה, כשהייתי מהנדס במפעל של התעשייה האווירית, והייתי זקוק למישהו שיסייע לי להכניס קצת סדר בניהול העבודה במפעל. כבר בפגישה הראשונה עם אורי התרשמתי בצורה עזה מאורי, התרשמות שהובילה לקשרי עבודה וחברות ממושכים בינינו. אורי היה מהנדס מאוד ייחודי, אחד מאלה שחושבים 'מחוץ לקופסא'. אהבתי לעבוד עימו. הוא הציג תמיד את הדברים בצורה יעילה ומרשימה וזה התבטא מיד בתוצאות. כל הקרדיט על הצלחת אותו מפעל מגיע בעצם לאדם אחד - לאורי מן. היו לי הרבה יועצים, אבל אורי עלה על כולם. כתוצאה מכך נוצרו בינינו קשרי חברות הדוקים, למרות שבגילים מתקדמים לא יוצרים חברים חדשים. עם אורי נוצר קליק שהביא ל-30 שנות חברות''.

בתמונה מימין:
ד"ר יואב סרנה, נשיא לשכת המהנדסים ואיה מן, אלמנתו של אורי מן בערב העיון לזכרו של אורי מן ז"ל

בהמשך דבריו אמר יואב סרנה: "אורי התאפיין בזה שהיה אדם שאיכפת לו. אם הוא היה עימנו כאן היום אין לי ספק שפרשת 'הולילנד' הייתה מסעירה את דמו. הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו לקידום נושאים לטובת המדינה והציבור. הוא היה למעשה המהנדס הראשון שהרים תרומה גדולה לניהול מערכות הבחירות במדינה. הוא הקדיש הרבה זמן לנושאים ציבוריים מפני שהיה איכפת לו והיה לו רצון לשנות''.
עוד סיפר ד''ר סרנה, כי לאחר שנבחר לנשיא לשכת המהנדסים והאדריכלים הוא הציע לאורי מן לעמוד בראש אגודת מהנדסי תעשייה וניהול. "לא היה לי ספק שהוא המהנדס המתאים ביותר לתפקיד זה'', אמר סרנה, "והוא נענה מיד להצעתי. זאת הייתה אחת הפעולות הקלות ביותר שהייתה לי לשכנע אדם להירתם לפעילות ציבורית, והוא הוכיח את יכולתו בתחום זה מיד. בהנהגתו הפכה אגודת מהנדסי תעשייה וניהול בלשכה להיות פעילה ביותר בתחום ההשתלמויות. אורי עשה זאת בצורה מקצועית ויעילה ביותר''.
בסיום דבריו קרא ד''ר סרנה שני שירים מספר השירים האחרון של גיורא פישר, מורה לתנ''ך, רפתן ומשורר ממושב אביגדור שליד אשקלון. הספר "אחרי זה'', שראה אור השנה, נכתב על- ידו לאחר שבנו החייל, מרום פישר, נהרג במבצע "חומת מגן'' בג'נין. הספר הפך תוך זמן קצר לאחד מביטויי השכול העזים ביותר בשירה הישראלית. ד''ר סרנה בחר מתוכו שני שירים, אחד על העצב והכאב שבשכול ואחד על השמחה והתקווה השבות גם לאחר שהיקר מכל הלך לעולמו. מתוך השיר האחרון הוא איחל לאיה מן, אלמנתו של אורי, שהשתתפה בערב העיון, שתאמץ את השורה "אני מרשה לשמחה להיכנס''.

מהנדס אמנון ברטל, היו''ר החדש של אגודת מהנדסי תעשייה וניהול, נשא גם הוא דברים לזכרו של אורי מן. "הצטרפתי לחבורת מהנדסי התעשייה והניהול כשאורי מן כבר היה האורים והתומים במדינה בתחום הנדסת התעשייה והניהול'', אמר. "הייתה לי הזכות לעבוד במחיצתו ואז למדתי איזה אדם בעל שיעור קומה היה אורי. אימצתי את דרכו. אורי נתן בשעתו דימוי לתפקידו של מהנדס התעשייה והניהול בחברה ואמר: 'מהנדס התעשייה והניהול משתלב בכל תחומי העשייה בחברה. הוא כמו הטפטפת בגינה, שבטיפות שהיא מטפטפת לאדמה מפריחה את השממה'''. בסיום קרא אמנון ברטל מכתב בחריזה שכתב בפנייה ישירה אל אורי מן.

בתמונה משמאל: מהנדס אמנון בר-טל, היו"ר החדש של אגודת מהנדסי תעשייה וניהול, נושא דברים לזכרו של אורי מן ז"ל

מהפכה בשירות העירוני

את החלק העיוני של ערב העיון פתחה דפנה הראל, הממונה על השירות בעיריית תל-אביב, שהירצתה על תפיסת השירות החדשה בעיריית תל-אביב. הראל, ששירתה בדרגת סגן-אלוף כקצינת פניות הציבור של צה''ל, פרשה לפני כארבע שנים לגימלאות. אז הגיעה אליה פנייה מעיריית תל-אביב להוביל מהלך של שיפור השירות לציבור בעירייה. היא נענתה ברצון והפכה למעשה, כדברי אמנון ברטל, ל"רפורמטורית בהובלה של תהליך חדשני של שירות לציבור, שבנועם הליכות, חוכמה וכישרון, הביאה למצב שבו עולים אליה כיום לרגל מכל העיריות בארץ ללמוד איך מיישמים שירות לציבור. היא הוכיחה בפועל כיצד מחברים הנדסה למטרייה האנושית''.

דפנה הראל
(תושבת רעות) הקימה בעיריית ת''א אגף שירות לציבור, שמטרתו הייתה להפוך את 7,000 עובדי העירייה (מלבד 4,000 עובדי בית החולים העירוני איכילוב) למשרתי ציבור. "היציאה לדרך הייתה מאוד קשה'', הודתה. אבל התעקשתי להיות גוף מטה בעירייה, הכפוף לראש העיר.

בתמונה מימין: דפנה הראל, הממונה על השירות בעיריית ת"א, מרצה על תפישת השירות החדשה בעיריית תל-אביב

הבעיה הראשונה הייתה איך לשכנע את עובדי העירייה שהם משרתי הציבור ולא אדוניו. "החזון שלנו היה להיות גוף שירות מוביל וחדשני במגזר הציבורי בארץ ו בעולם - מימשל עירוני עם הפנים לאזרח; עירייה ממוקדת לקוח בעלת רמת שירות איכותית, המבוססת על הכרת צרכי האזרח המאופיינת בקלות, בשקיפות וברגישות'', סיפרה הראל. "עד שהגענו היו בעיריית ת''א שעות עבודה ולא שעות שירות. התחלנו בבירור: מה רוצה בעצם תושב העיר?, כשהמטרה הייתה להעלות את רמת השירות ללקוחות העירייה - תושבי העיר - בעלי העסקים בעיר והבאים לעיר מבחוץ. הצטרפו אלינו מהנדסי תעשייה וניהול שליוו אותנו בכל המהלכים שביצענו והנושא - לדבר שירות - הפך בשנים האחרונות להיות הנושא המרכזי של העירייה. לימדנו את המנהלים לנהל שירות ולא לנהל עובדים. בעוד שלפני שלוש שנים היו העובדים בעירייה עובדים בשעות קבועות הנוחות להם, משמונה עד ארבע, עובדים היום כל מוקדי השירות בעירייה משמונה עד שש בערב ויש שירותים שפועלים 24 שעות ביממה. הצלחנו להפוך את המוסד הזה לעירייה ממוקדת לקוח. יש מעקב ובקרה על השירות והכל מדיד''. אחת הדוגמאות לתוצאות שהניב המהלך המהפכני שחוללה הראל בעיריית ת''א הוא הרישום לגני הילדים. בעוד שעד לבואה רשמו רק כ-25% מההורים את ילדיהם לגנים באמצעות האינטרנט, כיום הרישום לגנים דרך מדיום זה עולה על 75%.

אולם גולת הכותרת של פעילותה הוא מרכז השירות החדש שהוקם בבניין העירייה, המשתרע על פני שתי הקומות הראשונות של המבנה, שעיצובו, האווירה שבו ויעילותו ממחישים את המהפכה שהתחוללה בנושא השירות בעירייה. התוצאה: כ-80% מהפונים למרכז השירות השיבו בסקר שנערך לאחרונה כי הם מרוצים מהשירות שקיבלו שם.

"הדרך עוד ארוכה'', סיכמה דפנה הראל. "אנחנו רק בתחילת הדרך. אבל ההישג הראשון הוא שהעירייה למדה שסביבת העבודה היא מרכיב חשוב בדימוי של העירייה, והעובדים למדו שתפקידם הראשוני הוא שירות ללקוח. הלקוחות למדו שהצלחנו ליצור חוויית לקוח במגע עם העירייה''. אנו בונים עוד נמל ועוד נמל!


חזון בתכנון נמלי העתיד של ישראל
ההרצאה השנייה בערב העיון הייתה הרצאתו של מהנדס שלמה ברימן, חבר האגודה, המכהן מזה ארבע שנים כמנכ''ל חברת נמלי ישראל, שהוקמה בשנת 2005 במסגרת הרפורמה בנמלי ישראל וירשה את רשות הנמלים באחזקתם, תפעולם ופיתוחם של נמלי חיפה ואשדוד.

ברימן
(55) כיהן מיום הקמתה של החברה כסמנכ''ל לתפעול ותכנון אסטרטגי, יזם והוביל את התוכנית לפיתוח שני הנמלים. קודם לכן כיהן ברימן בשורת תפקידים ברשות הנמלים והרכבות. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת ת''א ותואר שני בתחום זה מהטכניון בחיפה.

הרצאתו של ברימן עסקה בחזון בתכנון נמלי העתיד של ישראל. בשנים האחרונות הוא עמד בראש פרויקט הבנייה של מסוף "הכרמל'' החדש בנמל חיפה ונמל היובל באשדוד, שהם יחד פרויקט התשתיות הגדול ביותר במדינה, בעלות של כ-15 מיליארד ש''ח.
ברימן הסביר את חיוניותם של פרויקטים אלה נוכח העובדה ש-98% מהייצוא והייבוא של המדינה נעשים בדרך הים. כיום מסתכם השינוע הימי של ישראל ב-42 מיליון טון בשנה. במקביל כבר מתכננת חברת נמלי ישראל את הרחבת נמלי חיפה ואשדוד על מנת שיוכלו לעמוד בעומס של המטענים שייצאו ויגיעו אליה בעוד 15 ו-50 שנה. "זה מחייב להיערך גם לעגינת ופריקת אניות בקיבולת שתהיה אז'', אמר ברימן. "אם בשנות ה-60' של המאה שעברה היינו צריכים לקלוט אניות שנשאו אלף מכולות, היום כבר שטות בימים אניות שנושאות 12,000 מכולות וכבר מתכננים אניות עם 18,000 מכולות. אנחנו חייבים לבנות מסופים ורציפים שבהן תוכלנה לעגון אניות כאלה''.

בתמונה משמאל:
מהנדס שלמה ברימן, מנכ"ל חברת נמלי ישראל, מרצה בערב העיון על נמלי העתיד במדינה

ברימן סקר בהרחבה את הבעיות שבניהול נמלים, תוך שהוא מדגיש, כי מגוון סוגי האניות העוגנות בנמלי ישראל ומגוון המטענים שהן נושאות מחייב כי ניהול הפרויקטים של תכנון נמלי העתיד של ישראל יעשה ע"י מהנדסי תעשייה וניהול.
"אורך קווי החוף של ישראל הוא 197 ק''מ ומתוכם 160 ק''מ כבר תפוסים. ממה שנותר 20 ק''מ הם שמורות טבע, כך שב-17 הק''מ שנותרו לנו צריכים להיכנס נמלי הים החדשים, צנרת הגז ומערכות תשתית נוספות'', אמר ברימן. הוא סיפר, כי עלות תוכנית הפיתוח של נמל חיפה החדש, "נמל המפרץ'', לבדה היא כמיליארד דולר(!). ואילו "נמל הדרום'', שהוא נמל אשדוד העתידי ישתרע על פני שטח שגודלו כגדול 130 מגרשי כדורגל. התוכנית היא לסיים את בניית שני נמלים אלה עד לשנת 2017. "בניית כל מסוף חדש מצריכה כ-12 מיליון מ''ק של חול ושישה מיליון טון אבן לכל נמל'', סיפר ברימן בפרטו את הבעיות של תכנון בניית הנמלים החדשים. "ואין לנו בארץ מספיק חול ומספיק אבנים''. הפיתרון האפשרי הנבחן עכשיו, לפחות לבעיית אבני שוברי הגלים, הוא מבצע נרחב להכשרת שטחים חקלאיים חדשים בגליל, תוך פינוי סלעי הבזלת הפזורים בהם והעברתם לבניית הנמלים.

בעייה לא פשוטה אחרת היא בעיית שינוע המטענים ההולכים וגדלים מהנמלים ואליהם. כיום שינוע המטענים במשאיות נמשך רק 12 שעות ביממה. וזאת משום שבעלי המשאיות אינם יכולים להפעילן בשתי משמרות, נוכח סירוב בעלי המפעלים המייבאים ומייצאים מטענים, לעבוד בשעות הלילה. גם רכבת ישראל מפעילה רכבות משא לשינוע מטענים רק במשך ארבע שעות ביממה. "אנחנו חייבים לחולל מהפכה גם בתחום הזה של שינוע המטענים ולתכנן מערך דרכים חדש סביב הנמלים החדשים לשינוע מטענים ביתר יעילות'', סיכם ברימן.

לתמונות נוספות מהאירוע -
הקליקו כאן.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google