הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 18.9.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.522
אירו4.206
ליש"ט4.770
100 יין3.162

הכינוס ה-7 של האגודה למדע, מחשבים ותוכנה בסימן עתידן של האנרגיות המתחדשות בישראל
הכינוס השביעי של האגודה למדע, מחשבים ותוכנה נערך במלון "הרודס'' באילת בימים 28-25 באפריל השנה.

מסע אל ההיסטוריה של האסטרונומיה והיהדות
פתחה את הכינוס הרצאתו של יו''ר האגודה, פרופ' אריאל כהן, בנושא "מסע אל ההיסטוריה של האסטרונומיה והיהדות''. פרופ' כהן, אסטרונום במקצועו ומרצה למדעי האטמוספירה באוניברסיטה העברית בירושלים, הולך בעקבות מדענים גדולים שחיפשו בתנ''ך צפנים שונים וניסו לחשב אירועים אסטרונומיים גדולים שצפויים בעתיד. אחד מהם, לדוגמה, היה האסטרונום והאסטרולוג הגרמני יוהנס קפלר (שחי במאה ה-17), שגילה את החוקים של תנועת כוכבי הלכת סביב השמש.
בהרצאתו סיפר פרופ' כהן, כי קביעת גיל העולם הייתה מאז ומתמיד נתונה בידי אנשי המדע והטכנולוגיה, אולם לפני כאלפיים שנה היה מצב הכוכבים בשמיים כלי המדע החשוב ביותר שעמד לשירותם של כל מדעני כדור הארץ. דוגמה בולטת נודעת לכך, היא השימוש במיקום כוכבי הלכת שנעשה על-ידי המדענים לצורך תחזיות מזג-אוויר (אפילו עד למאה ה-17 לספירה). ואכן, התפיסה המדעית המקובלת הייתה, כי כל אירוע חשוב בתולדות העמים התרחש במצב כוכבים שמימי נתון.

בתמונה משמאל: פרופ' אריאל כהן, יו''ר אגודת מדע, מחשבים ותוכנה

במהלך הרצאתו הציג פרופ' כהן כמה דוגמאות מהן ניתן להיווכח שבכתיבת ההיסטוריה של האנושות, כאשר חסרו נתונים היסטוריים, נעזרו כותבי ההיסטוריה ביהדות, בנצרות ובאיסלאם בחישובים הנדסיים-אסטרונומיים כדי לתארך את האירועים החשובים. 

ההרצאות האחרות שהושמעו במסגרת הכינוס עמדו רובן ככולם בסימן עתידן של האנרגיות המתחדשות בישראל.

חזונה של חברת יבמ לפלנטה מתוחכמת יותר
ביומו השני של הכינוס הירצה שלמה שמי מחברת יבמ, על "חזונה של חברת יבמ לפלנטה מתוחכמת יותר''. על פי חזון זה, המציאות האקולוגית של חיינו נובעת מהעובדה שהעולם של היום משולב טכנולוגית, כלכלית וחברתית. משבר כלכלי, תנודות במחירי האנרגיה התדלדלות משאבים צרכנים מתוחכמים - כל אלו הן תופעות גלובליות. לפיכך השאלה היא: אילו פעולות מעשיות יכולים אנו לעשות היום ובעתיד הקרוב כדי ליצור כלכלה אקולוגית יעילה, כזו שתשמור על מחיר תחרותי למוצרים ושירותים הדרושים לאדם ובו בזמן תקטין את ההשפעה השלילית על הסביבה?
"אנו נדרשים היום לשינוי והשינוי חייב להיות חכם'', טען שלמה שמי, "והמפתח לשינוי כזה הוא אותו השילוב הגלובלי: יש לנו היום את היכולת למדוד לחוש לראות כמעט כל דבר. בני-אדם, מערכות וחפצים יכולים לתקשר ולפעול זה עם זה בדרכים חדשות לחלוטין. אנו יכולים להגיב לשינוי במהירות ובדיוק ולהשיג תוצאות טובות יותר, על-ידי חיזוי ואופטימיזציה של אירועים עתידים''. מסקנת החזון של יבמ לדברי שלמה שמי היא: "ארגונים היום נדרשים להקים תשתיות ירוקות, פתרונות בני קיימה ומערכות אינלטגנטיות.

בתמונה מימין, למעלה: שלמה שמי, חברת יבמ

ליבמ יש מודל מוכח התומך באתגרים אלו. אחד מהמודלים הללו הוא המודל לרשת חשמל אינטליגנטית (Intelligent Utility Network)''. רשת חכמה כזאת היא רשת דיגיטלית מקבילה, המאפשרת לכל אחד לצרוך משאבי מחשוב, כפי שמשתמשים היום ברשת החשמל. זוהי רשת כל משאבי החומרה, התוכנה, השירותים והתוכן, המאפשרת למשוך חשמל מרשת החשמל בהתאם לצורך, באמצעות מחשוב.
בהמשך הציג שלמה שמי מודל זה כדוגמה טובה לפיתרון חכם לאתגר אמיתי. דווקא מלטה, האי הים-תיכוני, היא הראשונה המיישמת מודל כזה של שילוב מערכות החשמל והמים בצורה מורכבת. חברות החשמל והמים הלאומיות של מלטה חברו כשותפים עסקיים ליבמ, על מנת לסייע למדינתם להיות הראשונה בעולם שתבנה רשת חשמל כלל-ארצית אינטליגנטית ומערכת חשמל ומים המשולבת במלואה. מערכת זו תוכל לזהות דליפות מים ואובדן חשמל וכך לאפשר לחברות הציבוריות לתכנן בצורה אינטליגנטית יותר את השקעותיהן ברשת ולצמצם חוסר יעילות. 250,000 מונים אינטראקטיביים ייפקחו על השימוש בחשמל בזמן אמת, יקבעו תעריפים משתנים, ויתגמלו צרכנים הצורכים פחות אנרגיה ומים. אלפי חיישנים אינטליגנטיים ייפרסו לאורך קווי תמסורת, תחנות-משנה ותשתית קיימת אחרת על מנת לנהל את הפצת החשמל ביעילות רבה יותר ולצפות בעיות מראש.

עתיד ורוד לאנרגיה מתחדשת במדינת ישראל
יונתן כהן, מנכ''ל חברת "ערבה פאואר'', הירצה על "העתיד הוורוד לאנרגיה מתחדשת במדינת ישראל". החברה רואה בייצור חשמל מאנרגיה סולארית מרכיב חשוב ומרכזי בשמירה על כדור הארץ, וכדרך עדיפה ויעילה לצמצום פליטת פחמן דו-חמצני מזיק ומסוכן הנפלט לאוויר כתוצאה מייצור חשמל מדלקים מחצביים. זוהי חברה בעלת תפיסת עולם וחזון המשלבים ציונות ועסקים. מלבד המחויבות העסקית כלפי בעלי המניות, היא חייבה את עצמה כלפי ההתיישבות בנגב, בערבה ובצפון הארץ.
החברה שמה לה למטרה להיות הספק המוביל של חשמל מאנרגיה סולארית בישראל. באמצעות שיתוף פעולה עם קיבוצים ומושבים מתכוונת החברה לייצר כ-1,000 מגה-וואט חשמל סולארי עד שנת 2020. החברה כבר חתמה על הסכמים עם שורה של קיבוצים ומושבים בערבה להקמת שדות סולאריים על פני מאות דונמים בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, לשם ייצור אנרגיה סולארית עבורם.

בתמונה משמאל:
יונתן כהן, מנכ"ל ערבה פאואר

בהרצאתו, הסביר יונתן כהן, למה דרושה בישראל אנרגיה סולארית וכיצד משתלבת יוזמת חברתו בתוכנית הפיתוח הסולארית של משרד התשתיות הלאומיות. כמו כן פירט את הגופים הרבים המטפלים בנושא, ואת האתגרים והחסמים העומדים בפני יזמי ומפתחי האנרגיה הסולארית במדינה.

רשת חשמל חכמה בישראל
הרצאתו של מהנדס אשר דהן, סמנכ''ל הלקוחות של חברת החשמל לישראל, עסקה אף היא בנושא "הרשת החכמה'', אבל הפעם ביישום הישראלי שלה. לפני מינוי לתפקיד סמנכ''ל הלקוחות בחברת החשמל כיהן אשר דהן כסמנכ''ל חטיבת ארגון, לוגיסטיקה, ביטחון ומל''ח בחברה. הוא בעל תואר בוגר במינהל עסקים, שהיה בעבר גם מנהל מחוז הדרום של החברה, המשתרע מנתניה עד אילת.
לאחר שהציג נתונים נבחרים אודות חברת החשמל וסקר את המבנה הארגוני שלה, עמד דהן על המאפיינים המיוחדים של משק החשמל הישראלי, כמו צמיחה מהירה, רזרבה נמוכה, איפיון של "אי חשמלי'' מבודד ותנודתיות רבה בצריכת החשמל וייצורו. בהמשך הרצאתו סיפר על הפרויקטים במערכת ייצור החשמל, ובהם פרויקטים להפחתת הפליטות בתחנות הפחמיות הקיימות. בהציגו את המגמות המעצבות באספקת החשמל הנצפות על-ידי חברת החשמל, קבע דהן כי אתגרי הרשת העתידיים דורשים שינויי היערכות בחברת החשמל, כמו ייצור בנקודות הצריכה וביקוש עוקב ייצור, ובמיוחד היערכות להפעלת רשת חשמל חכמה בישראל.

בתמונה מימין: אשר דהן, סמנכ''ל לקוחות בחברת החשמל לישראל

רשת חכמה על-פי תפיסת החברה היא התאמה אופטימלית בין ייצור חשמל וביקוש למעשה, תוך שימוש במחשוב ואוטומציה, תקשורת ,חיישנים, בקרה מתקדמת בכל מרכיבי מערכת החשמל, על מנת לשפר את הגמישות, היעילות, האמינות, הבטיחות והאבטחה של הרשת. רשת כזאת תתרום להפחתת עלויות ייצור החשמל, להפחתת איבודי חשמל, לשרידות המערכת ולמחוייבות לאיכות הסביבה. מונים חכמים, מרכיב חשוב ברשת חכמה, מותקנים אצל הלקחות יאפשרו לחברת החשמל לנתק שימוש של חשמל לא חיוני בזמן של שימוש חשמל שיא. מונים חכמים מספקים ללקוחות מידע מדיוק אודות צריכת החשמל ושליטה בשימוש החשמל שלהם.
דהן תיאר את החזון של משרד האנרגיה האמריקאי להתקנת רשת חשמל חכמה בארה''ב ואת מדיניות היישום האמריקאית, לאחר שהנשיא אובמה הגדיר את הרשת החכמה כתוכנית מפתח לצמצום הוצאות האנרגיה בארה''ב, השגת עצמאות אנרגטית וצמצום פליטת גזי החממה. מדיניות היישום בישראל, לדבריו, כוללת כיום הקמת ועדת היגוי ומינהלת המורכבת מנציגי כל האגפים והחטיבות הרלוונטיות בחברת החשמל, וכן הכנת מסגרת למפת דרכים ליישום מודל הרשת החכמה בחברת החשמל לישראל. בסיכום קבע דהן: "מדובר בחלופה ההכרחית והמשתלמת ביותר: פריסת רשת חכמה בארץ תאפשר לחסוך בנייה של בין תחנה עד שתי תחנות כוח פחם. רשת חכמה תאפשר כמות גדולה של תחנות אנרגיות מתחדשות פרטיות, שיספקו חשמל בצורה יעילה לרשת חשמל הישראלית".

פרויקט המכוניות החשמליות של חב' בטר פלייס
החל מהרבעון הראשון של שנת 2011 כבר יוצעו בישראל מכוניות חשמליות מתוצרת חברת "רנו'' הצרפתית על בסיס תשלום חודשי קבוע, בהתאם לחבילת קילומטרים שבה יבחר הלקוח. כך סיפר ד''ר דן ויינשטוק, הממונה על תשתיות החשמל של חברת "בטר פלייס'' של היזם שי אגסי.
לדבריו, פרויקט המכונית החשמלית של "בטר פלייס'', יושק בישראל ברבעון האחרון של 2011. מצברי המכוניות ימולאו באמצעות מתקני טעינה שיוצבו ליד ביתו של כל לקוח, בחניונים במקומות העבודה ובכ-70 תחנות החלפה שבהן ניתן יהיה להחליף מצברים ריקים במצברים טעונים.
הרצאתו של דני ויינשטוק, בה הציג את ההתקדמות בפרויקט המכונית החשמלית של היזם הישראלי, פתחה את היום השלישי של דיוני הכינוס.
בתמונה משמאל: ד"ר דן ויינשטוק, הממונה על תשתיות החשמל של חברת "בטר פלייס''

לוטוס הרוח - טורבינת הרוח של חב' לוויתן אנרגיה
ג'ו (יוסף) ואן זורן, מנהל הפיתוח העסקי של חברת "לוויתן אנרגיה'', המתמקדת בפיתוח אנרגיות רוח בישראל, סקר את הכנס הבינלאומי לאנרגיות חלופיות, שבו נטל חלק ואת ההתפתחויות האחרונות בתחום אנרגיות הרוח בישראל.

בתמונה מימין: ג'ו (יוסף) ואן זורן, מנהל הפיתוח העסקי של חברת לוויתן אנרגיה

"לוויתן אנרגיה'' עוסקת בייצור טורבינות להפקת חשמל מאנרגיית רוח וגלי ים, ומבקשת לפתור את כל בעיות האנרגיה במדינה באמצעות טורבינת רוח חדשנית שפיתחה. הטורבינה הקומפקטית והחסכונית, המכונה "טוליפת הרוח", מעוצבת במבנה ייחודי ומתחילה להפיק חשמל מרוח שנושבת במהירות של 1.6 מטר לשנייה, היא אינה מהווה סכנה לציפורים, וניתן להקים אותה על גגות מבנים בשטח עירוני צפוף.
לדברי ואן זורן, החזון של חברתו הוא לספק % 10 מצריכת האנרגיה של ישראל באמצעות טורבינות רוח קטנות.

הפיכת איזור אילת והערבה לספק האנרגיה החלופית של ישראל
את החזון של הפיכת איזור אילת והערבה לספק האנרגיה החלופית של ישראל הציגה בכינוס הגב' דורית רבינוביץ' בנט, מנהלת אסטרטגיה ופיתוח אזורי במינהלת האנרגיה אילת-חבל אילות, שהוקמה בשנת 2006 כחלק מהתוכנית האסטרטגית האזורית לקדם את תחום האנרגיות המתחדשות כמנוף לפיתוח האיזור. במסגרת זו התקבלה החלטת ממשלה להפוך את איזור התעשייה בתמנע לאיזור שייצר עד 250 מגוואט חשמל סולארי. כמו כן, יוקם באיזור מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת. המרצה הציגה את מטרות המינהלת ואת פעילותה.

בתמונה מימין: דורית דווידוביץ' בנט, מנהלת אסטרטגיה ופיתוח אזורי במינהלת האנרגיה  אילת-חבל אילות

המעגלים התרמוכימיים לייצור מימן
|סיימה את הכינוס הרצאתו של ד''ר טארק אבו חאמד ממכון הערבה לאנרגיות מתחדשות. מכון הערבה ללימודי הסביבה, הפועל כשלוחה של אוניברסיטת בן גוריון בקיבוץ קטורה בערבה, הוא מרכז אקדמי אזורי הפועל לפיתוח מנהיגות סביבתית תוך שימת דגש על שיתוף פעולה באיזור. המכון פועל למען שלום ופיתוח בר-קיימא ברמה מקומית וגלובלית.

ד''ר טארק אבו חאמד הוא פלסטיני, תושב הכפר צור-באהר במזרח ירושלים, שמאמין בכל לבו ביכולתו של המדע לגשר על פערים תרבותיים, לאומיים ופוליטיים. הוא השלים את לימודיו לתואר שלישי בהנדסה כימית באוניברסיטת אנקרה, טורקיה, ובשנת 2003 התקבל למחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון ויצמן למדע, לביצוע  מחקר בתר-דוקטוריאלי בנושא ייצור מימן באמצעות אנרגיית השמש. הרצאתו בכינוס היתה בנושא: "המעגלים התרמוכימיים לייצור מימן'' - מחזורים תרמוכימיים שנעשה בהם שימוש במתכות כאמצעי לאיחסון ולהולכת אנרגיה סולארית מאתר הייצור לכלי הרכב.

בתמונה משמאל: ד''ר טארק אבו חאמד, מדען ממכון הערבה
שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google