ראשי ארגוני הריתוך העולמיים הגיעו לכינוס הבינלאומי הישראלי לריתוך, 26.1.10, מלון דן פנורמה, תל-אביב




 

 

 

 




בתמונה למעלה: במת הנשיאות בכינוס הבינלאומי לריתוך 2010. מימין נראה יו''ר הכינוס, פרופ' עדין שטרן, מברך את משתתפיו, כשעל הבמה יושבים (מימין לשמאל): ג'ון ברוסקוטר, נשיא אגודת הריתוך האמריקאית; גלן זייגנפוס, מארגון הריתוך הבינלאומי; גרישה דייטש; שרגא ירון; יוסי פיירמן; אליעזק בלינקו ועמנואל ליבן

ראשי ארגוני הריתוך העולמיים הגיעו לישראל, כדי להשתתף בכינוס הבינלאומי לריתוך 2010 שהתקיים ב-26 בינואר באולמי הכנסים של מלון "דן פנורמה"בתל-אביב.
בכיר האורחים מחו''ל שהשתתפו בכינוס היה ג'ון ברוסקוטר, נשיא ה-AWS - האגודה האמריקאית לריתוך, שהיא ארגון הריתוך הגדול והחשוב ביותר בעולם, המעניקה את הסמכות למפקחי ריתוך במדינות רבות. זהו גם ארגון הריתוך הוותיק בעולם, שנוסד כבר בשנת 1919, כשיעדו הוא לקדם את המדע, הטכנולוגיה והיישום של הריתוך והמקצועות הנלווים של חיבור מתכות. בארגון זה חברים כיום כ-55 אלף חברים מכל רחבי העולם, כולל מישראל - מדענים, מהנדסים, חוקרים, רתכים ומפקחי ריתוך.

נציג בכיר נוסף שהשתתף בכינוס הוא גלן זייגנפוס, מנהל בכיר בתקינה האמריקאית והבינלאומית בתחום הריתוך שהוא מזכיר וקצין התקינה של ה-IIW - המכון הבינלאומי לריתוך, שנוסד בשנת 1948, ומקום מושבו בפאריז. החל משנת 1989 מוכר גוף זה כגוף התקינה הבינלאומי הרשמי בתחום הריתוך. בארגון זה חברות כיום 53 מדינות וישראל בתוכן. בנוסף להשתתפותו בכינוס העביר גלן זייגנפוס למחרת הכינוס, בשיתוף עם מכון התקנים הישראלי, סדנא בנושא התקינה הבינלאומית והאזורית בתחום הריתוך.




 

 

 

 

 



בתמונה:
האורחים הבכירים שהגיעו לכינוס מחו''ל: ג'ון ברוסקוטר, נשיא האגודה האמריקאית לריתוך AWS (מימין); וגלן זייגנפוס, הממונה על התקינה בארגון התקינה הבינלאומי IIW

השתתפותם של אישים כה בכירים בארגוני הריתוך העולמיים בכינוס הריתוך הישראלי מעידה על הכבוד וההערכה שארגונים אלה מייחסים לתחום הריתוך הישראלי.
בכינוס הבינלאומי שנערך מטעם אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים והאדריכלים, הוועדה הלאומית לריתוך ובהשתתפות המכון הבינלאומי לריתוך, השתתפו מרצים מארה''ב, קרואטיה ואיטליה. בנוסף להם השתתפו בכינוס יותר מ-300 מהנדסים, מדענים ורתכים מישראל. יו''ר הכינוס היה פרופ' עדין שטרן, מרצה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שתחומי המחקר הפיתוח שלו הם ריתוך ובדיקות לא הורסות.

בדברי הפתיחה שלו לכינוס אמר פרופ' שטרן, בין השאר: "כמו בכל שטח מדעי וטכנולוגי מתפתח, הופכת חזית הידע הן של ההנדסה המסורתית והן של תחומי ההנדסה החדשים לשטח התמחות צר ומבודד. שיתוף הידע בין אנשי התיאוריה ואנשי הביצוע מצד אחד, ובין חוקרים ואנשי שטח מצד שני, הוא בעל חשיבות עליונה לקידום הידע והיכולת האנושית. לפיכך הוזמנו חוקרים, מהנדסים, רתכים וסטודנטים ליטול חלק בכינוס זה, להציג בו את עבודותיהם ולהתייעץ עם עמיתיהם. אנו מקווים שאירוע זה יהווה ציון דרך בעיצוב דרכו ומעמדו של איש הריתוך הישראלי''.

בתמונה משמאל: יו''ר הכינוס, פרופ' עדין שטרן, נושא את נאום הפתיחה

אחריו בירך את משתתפי הכינוס אינג' עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות, שהתריע על כך שהדור הצעיר אינו נמשך למקצועות הריתוך. הוא סיפר כי ערך משאל מקרי בין מהנדסים וסטודנטים אותם שאל :"איפה לומדים את המקצוע הזה? רובם לא נתנו לו תשובה ברורה…, סיפר. "לצערי, מרבית האנשים שעוסקים בארץ בריתוך הם מבוגרים. זה קורה במרבית המקצועות ההנדסיים והטכנולוגיים המסורתיים, וזה חייב להדליק אצלנו נורה אדומה. כמות הידע והמו''פ בתחום הריתוך אצלנו הולכת ויורדת, ובעתיד הלא רחוק נהיה תלויים בסיוע מבחוץ גם בנושא הריתוך. מקצוע זה, כמו מקצועות האנרגיה ומקצועות טכנולוגיים מסורתיים אחרים, אינם נלמדים באקדמיה בצורה מסודרת. אנחנו, בלשכת המהנדסים, מנסים בכל כוחנו לשנות מצב זה ולגרום לכך שמקצועות אלה יחזרו למרכז ההתעניינות ויימשכו אליהם סטודנטים''.

גרישה דייטש, ראש אגף התקינה במשרד התמ''ת, שבירך את משתתפי הכינוס בשם המשרד, דיבר על חשיבות התקינה בתחום הריתוך. הוא אמר, כי: "בעקבות הגילויים האחרונים של כמויות גז טבעי מסחריות מול חופי ישראל, אנחנו בונים עכשיו את התשתיות הדרושות להעביר את הגז מהבארות בלב ים למקומות שבהם הוא יהפוך בקרוב למקור האנרגיה העיקרי לתעשייה ולתחנות הכח. יותר מאשר אי-פעם, ממלא הריתוך כיום תפקיד קריטי ביצירת תשתית זו, והוא לא פחות חשוב בהקמת מפעלי התפלה בעולם ובישראל עצמה''.
לאחר מכן ברכו ג'ון ברוסקוטר וגלן זייגנפוס בשם ארגוניהם, ברוקסטר סיפר בהרחבה על פעילות הארגון שהוא נבחר כנשיאו. אליעזר בלינקו, יו''ר הוועדה הלאומית לריתוך, שהיא הסניף הישראלי של ארגון הריתוך האמריקאי, התגאה בעובדה שכיום יש בישראל 58 מפקחי ריתוך מוסמכים.

לפני שהוחל בהרצאות הכינוס, שהתמקדו השנה בנושא "ריתוך במים'' , נערך טקס קצר של הענקת תעודות הוקרה מיוחדות לשלושה מהנדסי ריתוך שצברו יותר מ-50 שנות עבודה מעשית וניסיון בתחום הריתוך וחיבורי המתכות. התעודות הוענקו למהנדס שרגא ירון, לתעשיין אורי גולדשטיין ולמהנדס שמעון אדס.

שתי הרצאות המליאה שהושמעו לאחר מכן, עסקו בנושא הריתוך והמים. מנחם פריאל, מנהל יחידת ההתפלה והפרויקטים המיוחדים בחברת "מקורות'' , הירצה על פעילות חברתו בתחום התפלת המים, הנמשכת זה 40 שנה. כיום מפעילה מקורות 28 מתקני התפלה, המתפילים מדי שנה 16.6 מיליון קו''ב של מים מליחים ועוד 3.3 מיליון קו''ב של מי ים.  במקביל עוסקת החברה במו''פ כדי לשדרג את יכולותיה בהתפלת מים מליחים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.  בבנייה נמצאים עתה שלושה מתקני התפלה של החברה, שהגדול בהם הוא מתקן ההתפלה באשדוד, העומד בפני סיום בנייתו, שיתפיל מדי שנה 100 מיליון מקו''ב של מי ים.




 

 

 

 

 

 




בתמונה: 
משתתפי הכינוס באחת ההפסקות שבין ההרצאות במשובים השונים

פרופסור סטפן ליו, ממרכז הריתוך והציפויים בבית הספר הגבוה למכרות בגולדן שבמדינת קולוראדו בארה''ב, הירצה על ריתוך תת-מימי. בפתח דבריו ציין, כי גם בארה''ב, כמו גם בישראל, יש מחסור חמור בצעירים הפונים ללימודי ריתוך. "אנחנו חייבים למצוא דרכים כדי לעודד ולתמרץ יותר צעירים להצטרף לתחום הזה'', קרא. לאחר מכן סיפר ליו על השימוש ההולך וגובר בריתוך תת-מימי, נוכח התגברות שאיבת הנפט והגז מבארות תת-מימיות. הוא הרחיב את הדיבור על "ריתוך רטוב'' מתחת למים, המבוצע באמצעות צוללנים, ועל המחקרים שמבצעים הוא ועמיתיו בתחום זה תוך חיפוש אמצעי הריתוך התת-מימי היעילים ביותר.

הרובוטים יהיו רתכי העתיד
בחלקו השני של הכינוס התפצלו משתתפיו לשלושה מושבים שנערכו במקביל: מושב מעשי, מושב עיוני ומושב עיוני/מעשי. ג'ון ברוסקוטר וגלן זייגנפוס השמיעו גם הם הרצאות מקצועיות. נשיא ה-AWS הירצה על תעשיית הנפט והגז במפרץ מקסיקו, כשהוא מלווה את הרצאתו בסרטים ובמצגת שקופיות שהמחישו את הטכנולוגיות של "תחנות החלל במעמקים'', כהגדרתו, השואבות את מקורות האנרגיה ממעמקי הים ואת עבודות הריתוך הכרוכות בהם. זייגנפוס הירצה על התקנים הבינלאומיים החדשים בתחום הריתוך.

בין ההרצאות משכה תשומת-לב מיוחדת הרצאתו של דני סניטקוסקי מחברת "אוניוולד'' ,על השימוש הגובר והולך ברובוטים בריתוך. בתעשיות רבות העוסקות בייצור המוני קיים צורך לחזור על פעולת הריתוך פעמים רבות ובדיוק רב, ולכן בוחרים מפעלים רבים לבצע ריתוך באמצעות רובוטים במקום רתך אנושי. גם המחסור ההולך וגובר ברתכים מיומנים ומוסמכים תורם להגברת השימוש ברובוטים.
רובוט ריתוך מתוכנת לבצע פעולה כלשהיא, כשלאחר גמר התכנות הוא חוזר על הפעולה בצורה זהה פעמים רבות. קצב העבודה של הרובוט גבוה מקצב הרתך האנושי, אך חוסר הגמישות שלו הוא החיסרון הבולט שלו. השימוש ברובוטי ריתוך נפוץ במיוחד בתעשיית הרכב ובתעשייה הכבדה, ולאחרונה גם בריתוך הרטוב מתחת למים.
לדברי דן סניטקובסקי רק לפני כעשר שנים נמנו כ-75 אלף רובוטים בתעשייה העולמית, ואילו כיום מופעלים בה יותר מ-2.5 מיליון רובוטים, כשבכל שנה נמכרים כמאה אלף רובוטים כאשר כ-30% מהם הם רובוטי ריתוך. בגרמניה, למשל, יש כ-170 רובוטים לכל מאה אלף תושבים. על-פי יחס זה היו אמורים לפעול כיום בישראל כ-15 אלף רובוטים, כש-4,000 מהם הם רובוטי ריתוך. אולם מסתבר, שבישראל השימוש ברובוטים בכלל הוא נמוך ביותר וברובוטי ריתוך הוא מזערי.
"הגדלת מספר הרובוטים בתעשייה הישראלית בכלל ובריתוך בפרט הוא תהליך הכרחי על מנת לאפשר לנו להמשיך ולהתחרות במוצרים בשוק העולמי'', אמר סניטקובסקי, "במיוחד לאור העובדה שכמות בעלי המקצוע בענף הריתוך הולכת ומתמעטת''.

יועץ הריתוך, מהנדס שרגא ירון, הירצה על השימוש בריתוך במתקני התפלת מי ים. ריבוי מתקני ההתפלה, המורכבים בעיקר ממיכלי מתכת, צינורות, אוגנים, קשתות ומחברים, הביא לפיתוח פלדות חדשות, בעלות עמידה משופרת לקורוזיית מי ים. פלדות אלה דורשות, שהריתוכים שיבוצעו בהן יבוצעו בערכי אנרגיה מבוקרים וקבועים מראש.  מאחר שריתוכים עלולים לפגוע בתכונות הטובות של הפלדות החדשות, תוקנו תקנים  שמגדירים את הפלדות המיוחדות ואת רגישותן לריתוכים.
ירון הרחיב את הדיבור על שיטה מתאימה לבדיקת המתכת ובדיקת הרכיבים המרותכים, תוך גזירת פיסת מתכת וביצוע פעולות עליה שתוצאותיהן יקבעו את הפרמטרים הדרושים לריתוך מוצלח של מתכת זו.

הרצאות נוספות בכינוס יוחדו לבטיחות בעבודות ריתוך.

במסגרת הכינוס נערכה גם תערוכה מסחרית, שבה הציגו חברות רבות ציוד חדיש לעבודות ריתוך. משכה התעניינות במיוחד מערכת מחשב וירטואלית ללימוד ריתוך, שגם מהנדסי ריתוך ותיקים ומנוסים ביקשו להתנסות בהפעלתה.

בתמונה מימין: מהנדס ריתוך מנסה את כוחו בהפעלת מערכת המחשב הווירטואלית ללימוד ריתוך שהוצגה במסגרת התערוכה המסחרית בכינוס

הכינוס הסתיים, בצורה מסורתית, בהגרלת שתי רתכות אלקטרוניות, מתנת החברות "זיקה תעשיות בע''מ'' ו"מם בית בע''מ''.

שלח לחבר
שתף


 


Google