הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 22.6.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.543
אירו3.955
ליש"ט4.489
100 יין3.184

ראשי משרד התשתיות הלאומיות בכינוס השנתי לאנרגיה של הלשכה: בישראל חסרים כוחות הנדסיים וטכנולוגיים

מאת: אלי תבור

"בישראל חסרים באופן משמעותי כוחות טכנולוגיים, בין אם מהנדסים ובין אם חוקרים. ישראל לא תוכל להמשיך להוביל חדשנות טכנולוגית אם לא יהיה לה כוח אדם מקצועי מיומן, שיוכל לתמוך בחדשנות כזאת. כבר היום אין לנו מספיק מהנדסי גז שיתמכו במערכות ההולכה והחלוקה של הגז הטבעי ורוב התמיכה המקצועית במערכות שהוקמו ומוקמות בארץ נעשית ע"י מהנדסים מחו''ל. לקראת העשור הבא צפוי לנו גם מחסור חמור במהנדסי גרעין!''

כך הכריז שאול צמח, מנכ''ל משרד התשתיות הלאומיות בכינוס השנתי לאנרגיה של ענף האנרגיה באגודת מהנדסי מכונות שבלשכת המהנדסים.




 

 

 

 

 





בתמונה:
שולחן הנשיאות בכינוס האנרגיה 2009. יושבים (מימין לשמאל): אמנון ענב, יו''ר ענף אנרגיה באגודת מהנדסי מכונות; שאול צמח, מנכ''ל משרד התשתיות הלאומיות, ואינג' עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות  

שבוע ימים בלבד לאחר סיום ועידת האקלים הבינלאומית בקופנהגן התכנסו רבים מראשי ענף האנרגיה בארץ בכינוס השנתי לאנרגיה 2009 של לשכת המהנדסים. אולם בעוד שבוועידת קופנהגן דנו ראשי מדינות העולם בדרכים לצמצום פליטות גזי החממה, שמעו משתתפי כינוס האנרגיה, שנערך ב-24.12.09 במלון השרון בהרצליה, בעיקר דיווחים, רעיונות והצעות לחיסכון בצריכת האנרגיה בישראל. כמעט כל ראשי משרד התשתיות הלאומיות העוסקים באנרגיה הופיעו בכינוס, ודיווחו על תכנון משק האנרגיה הישראלי ועל התוכניות להתייעלות אנרגטית במדינה.

בתמונה מימין:  שאול צמח, מנכ''ל משרד התשתיות הלאומיות 
מנכ''ל משרד התשתיות הלאומיות, שאול צמח, שמונה לתפקידו רק בחודש אפריל האחרון, לאחר ששימש קודם לכן כסגן הממונה על התקציבים באוצר וכמנכ''ל משרד התיירות, שהתריע על המחסור הגובר והולך במהנדסים במיוחד בתחומי האנרגיה, קבע כי "האתגר של המשק הישראלי כיום הוא להיות המובילים של החדשנות הטכנולוגית בתחום האנרגיה. אבל לאור המחסור בכוחות טכנולוגיים צריכה להיות פה התערבות ברמה הממשלתית. אי אפשר ליזום ולפתח חדשנות טכנולוגית ללא מהנדסים. בעתיד הלא רחוק נגיע כנראה לייצור חשמל באנרגיה גרעינית, אך אם לא יתחילו להכשיר כבר היום מהנדסי גרעין במדינת ישראל אי אפשר יהיה לעשות את זה. עלינו לדעת להכין כוחות חדשניים למשק האנרגיה''.

פתח את הכינוס אינג' עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכה. הוא מתח ביקורת על המדיניות הממשלתית בתחום האנרגיה באומרו: "אני מעריך את הצעדים האחרונים שנקטה המשלה לעידוד השימוש באנרגיות חלופיות, ובמיוחד ניצול אנרגיית השמש. אבל זריקות עידוד אלה, גם אם יש להן חשיבות רבה, לא יכולות להיות תחליף למדיניות אנרגיה לטווח ארוך. מה שקורה אצלנו הוא שמסבסדים את המשקיעים שבונים פאנלים לקליטת קרני שמש בגרמניה או בסין, שאותם מרכיבים אצלנו על הגגות כדי למכור חשמל לחברת החשמל. הייתי שמח אם הכספים המוזרמים לתחום הזה היו הולכים לכיוון של מו''פ ישראלי. אם נעודד יוזמות פיתוח כמו זה של חברת 'סולל' נוכל לעלות על מפת החדשנות בתחום האנרגיה, כי רק חדשנות היא הפתרון למשבר האנרגיה''.

בתמונה מימין: עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות, פותח את כינוס האנרגיה 

מהנדס אמנון ענב, יו''ר ענף האנרגיה בלשכה, הנחה את המשך הדיון שנחלק לשלושה מושבים. המושב הראשון, בראשותו של ד''ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, הוקדש לדיווחים על הנעשה במשק האנרגיה בישראל. ד''ר יונה ברגור, מוותיקי משק האנרגיה בישראל, מי שהיה ראש אגף כלכלה ותכנון במשרד התשתיות הלאומיות, העומד כיום בראש הצוות להכנת תכנית אב לאנרגיה (תמ''א 41), דיווח על עבודת הצוות המכין מדיניות לפיתוח משק האנרגיה הישראלי עד לשנות ה-40 של המאה הנוכחית, כאשר בעולם יהיו אז 9.5 מיליארד תושבים. הוא הציג תסריטים וחלופות למשק האנרגיה, וקבע, בין השאר, כי "בישראל אין כמעט דבר כזה כמו אנרגיות מתחדשות ורק 0.09% מכלל החשמל המיוצר בארץ מיוצר ממקורות של אנרגיה מתחדשת''. עוד דיווח ברגור, כי השיעור השנתי של צריכת אנרגיה וחשמל בישראל הוא הרבה מעבר לשיעור גידול האוכלוסייה.
בתמונה משמאל: ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומיות

אחת מהמסקנות העגומות של הצוות בראשו עומד ד''ר ברגור היא, ש''פוטנציאל החיסכון וההתייעלות האנרגטית של ישראל הוא מוגבל ביותר!''. מסקנה עגומה אחרת היא ש''ישראל, למרות גודלה, מדורגת בין המקומות הגבוהים בעולם בכמות פליטות גזי חממה לנפש, גבוה יותר ממדינות מתועשות גדולות בהרבה, כמו בריטניה, צרפת, איטליה וסין. "יכולתם ונכונותם של מקבלי ההחלטות במשק בדור הנוכחי לבחור את מדיניות האנרגיה הנכונה, היא שתקבע אם בעוד 30 שנה נוכל להבטיח לילדינו ולנכדינו משק אנרגטי שיהיה נכון להם'', סיכם ד''ר ברגור.
בתמונה מימין:  ד''ר יונה ברגור, ראש צוות תוכנית האב לאנרגיה למשק הישראלי  

ישראל כמדינת עולם שלישי
שוקי שטרן, מנהל רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות, סקר את ההתפתחויות הצפויות במשק הגז נוכח גילוי מאגרי הגז הטבעי מול חופי ישראל. הוא דיווח כי כ-% 40 מהחשמל המיוצר בישראל מיוצר כבר באמצעות גז טבעי. "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה, שבה תוך כמה שנים כ-% 20 מכל משק האנרגיה בישראל יופעל בגז טבעי'', אמר. עם זאת, הביע שטרן פסימיות לגבי העתיד באומרו: "אם לא תהיה בעתיד כניסה מסיבית של טכנולוגיה נוספת לייצור חשמל לא תהיה לנו אפשרות לייצר תוספת חשמל ללא תחנות חשמל פחמיות נוספות''. עוד דיווח שטרן, כי עד שנת 2025 יספקו מאגרי הגז הטבעי "תמר'' ו''דלית'', שהתגלו לאחרונה בים מול חופי צפון ישראל, את כל צריכת הגז של מדינת ישראל. "אם לא הייתה לנו עכשיו אספקת גז טבעי סדירה'', אמר שוקי שטרן, ''מחירי החשמל בישראל היו גבוהים ב-20 אחוז''.
בתמונה משמאל: שוקי שטרן, מנהל רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות 

אחריו דיווח זאב גרוס, מנהל האגף לשימור משאבי תשתית במשרד התשתיות, על התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית. לטענתו, צמצום צריכת החשמל הוא נושא ליבה לאומי מרכזי, והסיבה לכך היא ש''אין לנו מספיק חשמל. ישראל היא מדינת עולם שלישי מבחינת הרזרבה בחשמל בשעות צריכת השיא''. הוא קרא לעידוד החיסכון בצריכת חשמל ע"י שיתוף עובדים במגזר הציבורי ובמפעלים ברווחים הנובעים מחיסכון בחשמל וסיפר, כי עובדי משרד התשתיות הלאומיות הרוויחו השנה יחד יותר מ-70 אלף ש''ח כתוצאה מחיסכון בחשמל במשרד. "יש חמישה משרדי ממשלה ההולכים כבר לפרויקטים רציניים של חיסכון בחשמל - האוצר, החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון'', אמר. "אנחנו מקווים שזה יגרור גם את שאר המשק לחיסכון בחשמל. אבל הבעיה היא קשה בעיקר ברשויות המקומיות, מסיבות פסיכולוגיות ומשפטיות. חרף זאת הורה שר הפנים על הפחתת תקציב צריכת החשמל באחוז אחד בכל שנה בכל הרשויות המקומיות''.
בתמונה מימין: זאב גרוס, מנהל האגף לשימור משאבי תשתית במשרד התשתיות הלאומיות

את הביקורת הנוקבת ביותר על ניהול משק האנרגיה בארץ מתח נציב המים לשעבר, פרופ' דן זסלבסקי, שהתריע במושב השני של הכינוס על הכשל הניהולי בניהול משק האנרגיה בישראל, באומרו "זה האויב הגדול ביותר לקיומנו. זו קטסטרופה מבישה ומכוערת, עד שאני מתקשה להחליט אם אנחנו סדום או חלם''. זסלבסקי התגלה כמי שנוטה למחנה שוללי סכנת התחממות כדור הארץ כתוצאה ממעשה ידי אדם. "אין התחממות של כדור הארץ'', טען. "היא פחותה בהרבה מהחיזוי, ואפילו אם כדור הארץ מתחמם לא ייגרם מכך כל נזק, ואולי אפילו תהיה בכך ברכה. מדובר בתהליכי התחממות והתקררות משתנים במהלך ההיסטוריה, גם כאשר אוכלוסיית העולם הייתה קטנה בהרבה ולא מתועשת. עם זאת, צריך לצאת מעידן הדלק, משום שיש לו נפח סופי והסכנה העיקרית מזיהום האוויר היא תחלואה ומוות. יותר אנשים בישראל מתו ומתים מזיהום אוויר מאשר במלחמות ובתאונות דרכים''. 
פרופ' זסלבסקי יצא חוצץ גם נגד השימוש באנרגיה סולארית להפקת חשמל. "זו לא אנרגיה ירוקה כלל. מדובר בבזבוז כסף אחד גדול. לעומת זאת, יש לנצל את אנרגיית השמש להפקת חום''.
בתמונה משמאל: פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון, נציב המים לשעבר 

גם פרופ' גרשון גרוסמן, ראש המרכז למחקר בהנדסת אנרגיה בטכניון בחיפה וראש פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה שליד הטכניון, הטיף בהרצאתו לניצול אנרגיית השמש לחום ולא לייצור חשמל. לדבריו, 22% מתצרוכת האנרגיה בישראל משמשת לחימום בסקטור העסקי ובייחוד בתעשייה. "לייצר חשמל מאנרגיה סולארית זה קשה ויקר, אבל אין דבר קל יותר מאשר לנצל את אנרגיית השמש לחימום'', אמר. "ועובדה: 90% מחימום המים לדירות בישראל נעשה על-ידי דודי שמש. לעומת זאת, בסקטור העסקי ניצול השמש לחימום הוא אפסי. מדוע מה שטוב לצרכן הפרטי לא טוב לתעשייה?! מדוע התעשייה הישראלית אינה משתמשת בחימום באמצעות קולטי שמש, למרות שזו האפליקציה המיידית והזולה ביותר של ניצול אנרגיית השמש?!"
בתמונה מימין: פרופ' גרשון גרוסמן, ראש פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן למחקר

בהמשך הכינוס הושמעה עוד סדרה ארוכה של הרצאות, בעיקר על-ידי נציגי חברות שפיתחו מוצרים לחיסכון באנרגיה ולהתייעלות אנרגטית. דיווחיהם היוו עדות מוחשית לכך, שהסקטור הפרטי בישראל הוא דווקא היזם לחדשנות אנרגטית, בעוד שהמדינה קופאת על שמריה בתחום זה. כך, למשל, השמיע יונתן ספנסר, מתכנן וכלכלן חקלאי, הרצאה על פיתוח ביו-דיזל בישראל ואילו דן בר-משיח, מנכ''ל חברת "אסקו ישראל'', הרצה בהרחבה על היוזמות של חברתו לפיתוח התייעלות אנרגטית. "בעידן של אי ודאות אנרגטית, שבו מחירי הדלקים משתנים תכופות, קיים מקור אנרגיה חלופי שהוא גם נקי וגם זמין'', אמר. "הוא אינו מזהם כמו הנפט, הרבה יותר כלכלי מניצול אנרגיות רוח או שמש, ואינו משפיע על מחירי המזון כמו הביודלקים. הרעיון הוא פשוט - הפחתת צריכת האנרגיה, ששמה המקצועי הוא התייעלות אנרגטית''. וזו הייתה, למעשה, בשורת כינוס האנרגיה 2009 של הלשכה: בהעדר טכנולוגיות חדשות ליצירת אנרגיה תלוי עתיד משק האנרגיה הישראלי בשנים הקרובות אך ורק בהתייעלות אנרגטית.

בתמונה: המשתתפים בכינוס מאזינים להרצאה


שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google