הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 17.10.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.509
אירו4.129
ליש"ט4.629
100 יין3.129

חיל הים יחל בהפעלת כלי שיט בלתי מאוישים

מאת: אלי תבור

חיל הים רכש לאחרונה שני כלי שיט בלתי מאויישים (כשב''מים) מתוצרת רפאל, כדי ללמוד ולתרגל את דרכי הפעלתם המבצעית במשימות צבאיות. אם תוצאות התרגול יהיו חיוביות נראה שחיל הים יצטייד בעתיד בכשב''מים, בדומה למזל''טים (מטוסים זעירים ללא טייס)המופעלים על-ידי חיל האוויר, והכרב''מים (כלי רכב בלתי מאוישים), המופעלים על-ידי חיל ההנדסה במשימות סיור ואבטחה בגבול רצועת עזה.



 

 

 

 

 


בתמונה:
 ה''פרוטקטור'' - כלי שיט בלתי מאויש מתוצרת רפא''ל, שכמוהו רכש חיל הים לאחרונה שני דגמים למטרות תרגול, לפני קבלת ההחלטה על הכנסתם לפעילות מבצעית

כך נמסר ביום עיון בנושא כלי שיט בלתי מאוישים, שנערך ב-29 באוקטובר בטכניון בחיפה, בשיתוף פעולה בין אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, הסניף הישראלי של האיגוד הבינלאומי למערכות רכב לא מאוישות AUVSI Israel הפועל במסגרת האגודה, תוכנית הטכניון למערכות אוטונומיות, חיל הים ומפא''ת - מינהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון.




 

 

 

 

 

 



בתמונה:
שולחן הנשיאות בערב העיון בנושא כלי שיט בלתי מאוישים. יושבים (מימין לשמאל): אל''מ מורל גרופר, פרופ' עודד שמואלי, מהנדס עמנואל ליבן וד''ר אריה פרי

כ-120 מהנדסים, חוקרים, סטודנטים ומרצים מהאקדמיה וקציני מו''פ של חיל הים השתתפו ביום העיון - מספר מפתיע ביותר של מומחים העוסקים בנושא, חוקרים את היבטיו השונים ומעורבים בפיתוח כשב''מים. מתברר כי ישראל, שהיא מובילה ומוליכה את תחומי המזל''טים והכרב''מים בעולם, מובילה גם בתחום הכשב''מים.
בעולם קיימות מספר חברות המפתחות כלי שיט בלתי מאושים למטרות אימוני ירי, תצפית, ביטחון שוטף, הגנת נמלים ואסדות קידוח וכן לצורכי איסוף מודיעין ולוחמה אלקטרונית, אך הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא''ל) מייצרת כבר את ה"פרוטקטור'' - כלי שיט בלתי מאויש וחמוש שנרכש ע"י גורמים שונים בחו''ל וביניהם משמר החופים האמריקאי.







 

 



בתמונה: ה''פרוטקטור'', שפותח על-ידי רפא''ל, בשיתוף פעולה עם חברות אמריקאיות, בשירות משמר החופים האמריקאי

ה''פרוטקטור'' פותח ברפא''ל כבר לפני שבע שנים. תחילה הוא היה סירת גומי מדגם "ריב'', המופעלת בדרך כלל ע"י כוחות קומנדו ימיים, שהופעלה כמערכת אוטונומית ימית קרבית. במרוצת השנים פותח ה''פרוטקטור'' כספינה לכל דבר העתידה יום אחד להחליף את ספינות ה''דבורים'', ''הדבורות'' וה''שלדגים''- ספינות הסיור הקלות של חיל הים, שתפקידן העיקרי הוא ביטחון שוטף ושמירה על חופי ישראל, המיוצרות על-ידי התעשייה האווירית. לפני שנתיים נמסרה ספינת "פרוטקטור'' חדישה אחת לחיל הים לצורכי ניסוי ובעקבות ניסוי זה הוחלט בחיל הים לרכוש מרפא''ל שני כשב''מים להפעלה מבצעית נסיונית. מחירו של כל כלי שיט אוטונומי כזה, במסוגל לפעול אוטומית וכן על-ידי שליטה ידנית מרחוק, הוא כמיליון ש''ח.

יום העיון נפתח על-ידי סרן אורן גל מחיל הים, שארגן את תוכנית יום העיון ושעבודת המאסטר שלו בטכניון היא בנושא "תכנון תנועה לכלי שיט ולקבוצות כלי שיט בלתי מאוישים''. 
ראשון המברכים היה פרופ' עודד שמואלי, משנה לנשיא הטכניון למחקר, שאמר בין השאר: "האתגרים שכל דור בישראל ניצב בפניהם עומדים לפנינו גם כיום. אנחנו צריכים לפתור את הבעיות של העתיד ולא של העבר. ולכן, הנושאים המרכזיים של הטכניון כוללים גם פיתוח מערכות אוטונומיות - באוויר, ביבשה ובים. הטכניון רואה בתחום הזה תחום אסטרטגי והוא נמנה על חמש התוכניות המרכזיות שבהן עוסק הטכניון''.
בתמונה משמאל: פרופ' עודד שמואלי, משנה לנשיא הטכניון למחקר
בתמונה מימין: סרן אורן גל, מארגן ומנחה ערב העיון

מהנדס עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, בירך את משתתפי יום העיון בשם הלשכה והאגודה וציין, כי "כל תהליך חדשנות לא יכול להתקיים בחלל ריק. הוא דורש הון, תשתיות ואנשים. "אני שמח כי לשכת המהנדסים נותנת במה לעוסקים בתחום חשוב זה'' אמר ליבן והוסיף כי ''בנושא הפיתוחים החדשניים בתחום ההנדסה הימית נמצאת ישראל בין המקומות הראשונים בעולם וזאת בזכות כושר ההמצאה, האילתור והחדשנות של מהנדסיה''.
בתמונה מימין: מהנדס עמנואל ליבן, יו''ר אגודת מהנדסי מכונות שארגנה את ערב העיון


חיל הים יגבש תפיסה מבצעית-הנדסית

אל''מ ד''ר מורל גרופר, ממחלקת כלי השיט של חיל הים, שבירך את משתתפי יום העיון בשם החיל, סיפר כי כחלק מתהליך ההרחבה של האוטומציה בשדה הקרב מאמן כיום חיל האוויר האמריקאי יותר מפעילי כלי טיס בלתי מאוישים מאשר טיייסים, ''ובכך מסמן את סיומה של תקופה. לפני כשלוש שנים היה חיל האוויר האמריקאי מסוגל להטיס 12 משימות של כלי טיס לא מאוישים במקביל ואילו כיום הוא מוציא כ-50 משימות כטב''מים בו-זמנית''.
לדבריו, כיום משתתפים בלחימה בעיראק ובאפגניסטן כ-5,000 כלים רובוטיים ועד לשנת 2015 מתכנן הפנטגון שכ- % 15 מסדר הכוחות שלכל הטיס, הקרקע והשיט של הצבא האמריקאי יהיו בלתי מאוישים.
בתמונה משמאל: אל''מ ד''ר מורל גרופר, ממחלקת כלי השיט של חיל הים

עוד אמר אל''מ גרופר, כי "הזירה הימית מטבעה היא שמרנית יותר. הרעיון של ספינות ללא מפקד וצוות הינו עדיין בתחילתו. מאז שנת 2003 פועל משרד המחקר הימי האמריקאי לפיתוח כלי שיט לא מאוישים עבור פרויקט ספינות הקרב החופיות" (LCS-Littoral combat ships).
בהמשך אמר אל''מ גרופר: "השינויים בסביבה האסטרטגית במאה ה-21, יחד עם הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה של הכלים הבלתי מאוישים, מחייבים את חיל הים הישראלי לבחון את הכיוונים בהם נדרש להתפתח, את הצרכים המצבעיים ואת יישום הטכנולוגיות כמענה אפשרי. חיל הים סיים עבודת מטה להגדרת הצורך והאפיון המבצעי לכלי שיט לא מאויש למטרות ביטחון שוטף. עבודות הנדסיות לבחירת תצורת הגוף והמערכות ההנדסיות לכלי שיט אלו הן בעיצומן. בעתיד הקרוב יחל חיל הים בהפעלת כלי שיטה לא מאוישים, כמענה לצורך מבצעי. הפעלה זו תאפשר גיבוש תפיסה מבצעית הנדסית בתחום חדש זה... האם חלף עידן המפקד הימי שטוף מי הים וצרוב השמש בגשר הפיקוד? מוקדם מאוד לומר זאת, אך ללא ספק, כלי שיט בלתי מאוישים יקחו חלק במשימות שהיו שמורות עד כה לספינות ה'דבורה' וה'שלדג' הנפלאות. חיל הים רואה בתחום הכשב"'מים תחום חשוב ביותר ומברך על יום עיון זה''.

ד''ר אריה פרי, נשיא סניף AUVSI-Israel  ויו''ר ענף הרובוטיקה באגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים, בירך בשם האיגוד הישראלי. לאחר מכן הושמעו שש הרצאות אקדמיות מקצועיות בשני מושבים בנושאים הקשורים להפעלת כלי שיט בלתי מאוישים. במושב הראשון, שנוהל על-ידי פרופ' הוגו גוטרמן, ראש המרכז לרובוטיקה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, הירצה ראשון, פרופ' גרגורי זילמן, מהמחלקה למכניקת זרימה ומעבר חום באוניברסיטת תל-אביב על דינמיקת כלי שיט בלתי מאויש בגלי הים. הוא הסביר את הקשיים שבתמרון אניות קונבנציונליות בים מבחינת שמירה על היציבות, הכיוון והיכולת להסתובב, בגלל הזרמים וגלי הים ובגלל הרוחות הנושות בים, וההשלכות מכך על תנועת כלי שיט בלתי מאוישים. "כאשר מדובר בתכון אוניות קונבנציונליות כמעט לא לוקחים בחשבון את השפעת הגלים, בגלל משקלן של אניות אלה, אבל בספינות בלתי מאוישות קלות מערכת הבקרה של הספינה צריכה לתפוס זאת, כדי למנוע התהפכות'', הסביר.

בתמונה מימין: ד''ר אריה פרי, נשיא AUVSI-Israel ויו''ר ענף הרובוטיקה באגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים

סרן אורן גל מחיל הים הירצה על תכנון תנועה של כלי שיט וקבוצות כלי בלתי מאוישים, הפועלים בצורה אוטונומית, כדי למנוע את פגיעתם במכשולים, ואילו פרופ' שלומי ארנון, מאוניברסיטת בן-גוריון, הירצה על תקשורת אופטית אלחוטית תת-מימית בהשוואה לתקשורת האקוסטית הקיימת. הוא סקר מספר תרחישים בהם עשוי להיות עתיד לתקשורת אופטית תת-ימית.

יו''ר המושב השני היה פרופ' דורון חבצלת, מהיחידה לחקר טכנולוגיות המידע באוניברסיטת באר-שבע. במושב זה הירצה סגן-אלוף סלע מיוחס ממפא''ת על קונספטים ושימושים לרובוטיקה תת-ימית. לדבריו, השגת רמת אוטונומיות מלאה של רובוט תת-ימי היא אחד מתחומי הפיתוח הקשים והמאתגרים ביותר, כיוון שהיא נשענת על טכנולוגיות מפתח כמו אלגוריתמיים תבוניים, אספקת אנרגיה רובוסטית, יכולת הנעה יעילה ויכולת גבוהה לעיבוד אותותות והיתוך מידע מחיישנים שונים. עם זאת, לאור היתרון הבולט של הרובוט שאינו מסכן חיי אדם לצורך הפעלתו, נראה שהמחקר בתחום זה יימשך ואף יעמיק בעתיד.

פרופ' יואב שכנר, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, הציג תוצאות מחקר שערך עם כמה מתלמידיו בנושא שיפור יכולת הראייה התת-ימית, ואילו רב-סרן משה הרשקו, מענף ים ונ''מ במפא''ת, הירצה על קונספט ואתגרי המו''פ בפיתוח כלי שיט בלתי מאוישים. כך, למשל, סיפר על אחת הבעיות המונעות הפעלת כשב''מים בפעילות ביטחון שוטף: איך למנוע השתלטות גורמים עויינים על כלי השיט במקרה של תקלה שתפסיק את פעולתו האוטונומית.

סיכם את יום העיון הפורה פרופ' דניאל ויס, ראש תוכנית הטכניון למערכות אוטומיות, מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google