הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 19.5.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.593
אירו4.002
ליש"ט4.664
100 יין3.224

כמיליון מתושבי ישראל כבר שותים מים מותפלים
18/11/12

שותים את הים

מאת:
אלי תבור
















בתמונה: מבט ממעוף הציפור של מבני מיתקן התפלת מי הים באשקלון, שהוא מיתקן ההתפלה הגדול בעולם.

איך היה נוהג לומר אותו יאסר ערפאת, כשרצה להתגרות בישראלים: "מי שלא מוצא חן בעיניו, שיילך וישתה את הים''. יאסר הזקן כבר איננו, אבל משאלתו התגשמה. כמיליון ישראלים, תושבי דרום הארץ, כבר שותים את הים. רק שהם לא הולכים אליו. הוא בא אליהם. הוא מוזרם בצינורות ומגיע אליהם דרך הברזים. אבל ללא המלחים שבו. הוא מגיע אליהם בצורת מים מתוקים וטעימים, שעברו תהליך של התפלה בשיטת האוסמוזה ההפוכה, במיתקן ההתפלה של חברת וי.איי.די. באשקלון.
המיתקן, הנקרא "אדום בע''מ'', שהם ראשי התיבות של Advanced Desalination Operation and Maintenance שהחל להתפיל מי-ים באוגוסט 2005, הוא מיתקן התפלת מי הים הגדול בעולם ותפוקתו כיום היא יותר מ-100 מיליון מ''ק בשנה, כשצריכת המים השנתית בישראל כולה היא כיום כ-1,850 מיליון מ''ק בשנה. עד חודש ספטמבר השנה הותפלו במיתקן זה 420 מיליון מ''ק מי-ים.

נוכח השנים השחונות העוברות על המדינה והביקורת המוטחת כלפי הממשלה, שלא דאגה בזמן להקמת מספיק מתקני התפלה על מנת להתגבר על המחסור ההולך וגובר במים שפירים לשתייה ולחקלאות, אירגן ענף האנרגיה באגודת מהנדסי מכונות בלשכת המהנדסים סיור למיתקן ההתפלה באשקלון. מטרתו הייתה לעמוד מקרוב על תהליך ההתפלה, ללמוד על בעיות התפלת מי הים ולהבין את המסתתר מאחורי העיכובים בהקמת מיתקני התפלה נוספים.

כ-30 מהנדסים השתתפו בסיור שנערך באתר המיתקן באשקלון, בסמוך לתחנת הכוח של חברת החשמל שמדרום לעיר. ותחילה לבשורות הטובות שאפשר היה להפיק מסיור זה: עד סוף השנה הנוכחית, כאשר יוחל בהפעלת מיתקן התפלה נוסף ליד תחנת הכוח רבין בחדרה, תוכפל כמות המים המותפלים במדינה. ואוטוטו, בשנת 2012, כאשר ייכנסו לפעולה מיתקני התפלה נוספים ההולכים ונבנים באשדוד ובנחל שורק, תגיע התפוקה הכללית של מיתקני ההתפלה לכחצי מיליארד מ''ק מים מותפלים בשנה. ייתכן ואז כבר לא יהיה צורך לעקוב יום יום אחר גובה מפלס הכינרת.




 

 

 

 

 

 




בתמונה:
משתתפי הסיור על גג מיתקן ההתפלה באשקלון, משקיפים על הים מתוכו נשאבים המים למיתקן ממרחק של קילומטר. ברקע נראית ארובת תחנת הכוח הפחמית באשקלון.

את הסיור של מהנדסי ענף האנרגיה הדריך מיכה טאוב, מנהל התפעול של של מיתקן ההתפלה באשקלון. תחילה הוא הירצה באולם ממוזג על המפעל, והסביר את תהליך התפלת מי הים בשיטת האוסמוזה ההפוכה. זוהי שיטה שבה מתפילים את המים המליחים באמצעות דחיסתם דרך ממברנה, המאפשרת מעבר חד-כיווני של המים ללא המלחים, וכך היא מסננת למעשה את המלחים מהמים. בשיטה זו נדרש לחץ גבוה מאוד של המים המליחים על הממברנה, העשויה משכבות הדוקות של יריעות פלסטיק. לחץ זה במפעל באשקלון נע בין 33 ל-60 אטמוספרות. כדי ליצור לחץ כזה נדרשת אנרגיה גבוהה, שהיא למעשה המייקרת את תהליך התפלת המים. כ-% 50 מהוצאות ההתפלה הן הוצאות האנרגיה הדרושה לתהליך. במיתקן באשקלון הוקמה תחנת כוח נפרדת מונעת גז של חברת "דלק'', שהיא המספקת את האנרגיה למיתקן, בעלות זולה יחסית.

מה שמאפשר למיתקן באשקלון להתפיל מים במחיר זול היא מערכת השבת האנרגיה הייחודית שהוקמה בו, שגם היא הגדולה מסוגה בעולם ובעלת נצילות של 65%.






 

 

 

 

 




בתמונה:
מיכה טאוב, מנהל התפעול של מיתקן ההתפלה באשקלון (משמאל, מדבר למיקרופון) מדריך את הסיור למהנדסי ענף האנרגיה בלשכה ב"בטן" מיתקן ההתפלה באשקלון. מימין, מחזיק ברמקול, מר אמנון עינב, יו"ר ענף האנרגיה ומארגן הסיור.

 

 

 

 

 

 

 

 



בתמונה: משתתפי הסיור במיתקן ההתפלה, בתוך אולמות הענק בהם נמצאות השפופרות שבתוכן מתבצע תהליך התפלת מי הים המלוחים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.

התפלה על התפלה על התפלה
אולם תהליך ההתפלה אינו כה פשוט כפי שהוא מתואר לעיל. לפני שמי הים המלוחים (ריכוז המלחים בהם הוא 4%) מגיעים ל-40,000 שפופרות הממברנות שבמיתקן באשקלון, הם עוברים תהליכים מסובכים. המים, הנשאבים מהים באמצעות שלושה צינורות במרחק של קילומטר מהחוף ומעומק של 15 מ', עוברים תחילה תהליך של סינון והשמדת חומרים מסוכנים בקואגולנט (ברזל), חומצה וכלורינציה. אחר-כך הם מוזרמים למערכת גדולה של מסנני חול. כשהם יוצאים משם הם עוברים תהליך של דהכלורינציה וסינון עדין יותר. גם המים המסוננים והמותפלים שעברו דרך כל הממברנות נאלצים לעבור טיפולים נוספים, כמו הוספות כימיקלים להעלאת הקשיות והתפלת הבורון שבהם, לאחר שהסתבר שהוא גורם נזק לחקלאות. "מה שאנחנו מבצעים כאן", הסביר מיכה טאוב, "הוא בעצם תהליך של התפלה על התפלה על התפלה, כך שבסופו של דבר אנו מגיעים למים מזוקקים ואז אנחנו מחזירים כמה מינרלים למים, ומוסיפים להם כמויות זעירות של גיר וחומצה גופריתנית''.



בתמונה: אולם שפופרות הממברנות דרכן מתפילים במיתקן באשקלון יותר מ-100 מיליון מ"ק מים בשנה.

על מנת להיות בטוחים שגם לאחר כל התהליכים האלה המים המותפלים ראויים לשתייה, מבצעים בהם בקביעות בדיקות שונות: בדיקות רדיואקטיביות, בדיקות וירוסים ובדיקות פלואורידים. הכל מבוצע בטכנולוגיה ישראלית. ולאחר כל התהליכים האלה מצליחים לייצר מים מותפלים במחיר הנמוך של כחצי דולר לקו''ב. זהו מחיר מים מותפלים הזול ביותר בעולם. אין עוד מפעל אחר בעולם המייצר מים מותפלים במחיר זול כזה. לאחר סיום תהליך ההתפלה מועברים המים המותפלים לחברת מקורות, ואילו התמיסות המלוחות שסוננו מהם מוחזרות חזרה לים.

לאחר דברי ההסבר המאלפים של מנהל התפעול של המיתקן הוקרן בפני משתתפי הסיור סרט על הקמת המפעל משלבי תכנונו ועד להקמתו. רק לאחר מכן יצאו המשתתפים לסיור במפעל, כשהם עוקבים אחר תהליך ההתפלה החל משאיבת המים מהים באמצעות בית משאבות גדול שהוקם על החוף ליד תחנת הכוח הסמוכה של חברת החשמל, דרך זרימתם למסננים השונים ועד לאולמות שפופרות הממברנות הגדולות, שבהן מתבצע תהליך האוסמוזה ההפוכה.




















בתמונה: משתתפי הסיור במיתקן ההתפלה באשקלון, שני מימין: מר אמנון עינב, יו"ר ענף האנרגיה בלשכת המהנדסים ומארגן הסיור.

מיתקן ההתפלה אדום
הוא פרויקט תשתיות פרטי, שהוקם בשיטת בנה-הפעל-העבר בשותפות בין חברת צרפתית לחברה ישראלית, עם זיכיון ל-25 שנה, שלאחריהן יעבור המיתקן לידי המדינה. בהקמתו הושקעו כמיליארד ש''ח.

היה זה ללא ספק סיור מאלף, שהפיח תקוות רבות לגבי עתיד אספקת המים לצריכה הביתית ולחקלאות בישראל, גם אם יתאכזר הגורל ויפקדו את המדינה עוד שנים שחונות.

שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google