הפוך לעמוד הבית
מכון התקנים הישראלי  מכון התקנים הישראלי
wfeo  World Federation
of Engineering Organizations
מנורה מבטחים פיננסים   מנורה מבטחים פיננסים
הבנק הבינלאומי הראשון  הבנק הבינלאומי

שערי
חליפין
שינוי אחרון: 24.3.2017
יחידות מטבעהשער
סל המטבעות
דולר3.646
אירו3.937
ליש"ט4.554
100 יין3.279

הנדסת הבטיחות תהפוך מתפקיד למקצוע ותילמד כמקצוע אקדמי לתואר ראשון
מאת: אלי תבור

משרד התמ"ת תומך באקדמיזציה של תחום הבטיחות והפיכתו מתפקיד למקצוע. כך הכריזו סגנית שר התמ''ת, ח''כ אורית נוקד, ויורם אלעזרי, מפקח עבודה ראשי במשרד התמ''ת, בכנס הלאומי השלישי למהנדסי בטיחות ולעוסקים בבטיחות, שנערך באולם "מונרט'' במרכז האמנויות באשדוד, שהתקיים ב-16.6.09.




















בתמונה למעלה: נשיא לשכת המהנדסים, ד''ר יואב סרנה, נושא דברי ברכה בכנס הלאומי השלישי של מהנדסי הבטיחות. יושבים בשולחן הנשיאות, מימין לשמאל: מר חיים אליהו, מנהל המוסד לבטיחות וגיהות, יורם אלעזרי, מפקח עבודה ראשי במשרד התמ''ת ופטר מגנוס, יו''ר אגודת מהנדסי בטיחות בלשכה.

ח''כ אורית נוקד
, שייצגה את הממשלה בכנס, אמרה בדברי ברכתה ל-90 משתתפי הכנס, בהם מהנדסי, ממוני ואחראי בטיחות במפעלים ובמוסדות גדולים, בצה''ל, במשטרה ובמכבי האש, כי במסגרת תפקידה כסגנית שר התמ''ת, הועברו לאחריותה ולסמכותה נושאי הבריאות והבטיחות בתעסוקה. "הבטיחות משלבת היבטים שונים, אך החשוב מכל בהם הוא ההיבט של חיי אדם, ובתחום הזה הנתונים המעודדים במדינה הם, שבשנים האחרונות קיימת מגמת שיפור בשמירה על חיי אדם בתחום הבריאות'', אמרה סגנית השר. "אין לי ספק שמגמה זו היא בזכותכם, אנשי הבטיחות, שהינכם שליחי הציבור בתחום הבטיחות במקומות העבודה. למדתי גם שאגודת מהנדסי בטיחות בלשכת המהנדסים והאדריכלים שמה לה למטרה להפוך את תחום הבטיחות לתחום אקדמי-מקצועי, ואני שמחה לבשר לכם כי משרד התמ''ת יפעל בשני מסלולים להשגת יעדכם: אקדמיזציה של המקצוע ושינוי הגדרת הנדסת הבטיחות מתפקיד למקצוע''.
בתמונה, מימין:
ח''כ עו''ד אורית נוקד, סגנית שר התמ''ת, נושאת דברים בכנס השלישי של מהנדסי הבטיחות.

עוד אמרה סגנית השר, כי היא רואה את עצמה מחויבת לנושא הבטיחות בעבודה, ושתשמח לשתף פעולה עם אגודת מהנדסי בטיחות, ותטה אוזן קשבת לרעיונות והצעות מצד חבריה בכל הקשור לקידום נושא הבטיחות בעבודה.

גם מפקח העבודה הראשי במשרד התמ''ת, יורם אלעזרי, בעבר ממייסדי ופעילי אגודת מהנדסי בטיחות, שפרש ממנה לאחר שמונה לתפקידו הממלכתי כדי למנוע ניגודי אינטרסים, התחייב לפעול להכרה בהנדסת הבטיחות כמקצוע אקדמי לכל דבר. לאחר שסקר בפני משתתפי הכנס את פעילות ותוכניות האגף לפיקוח על העבודה במשרד התמ''ת, ציין אלעזרי כי מטרת האגף הינה "צמצום משמעותי במספר הנפגעים ובחומרות הפגיעה הן מתאונות עבודה והן ממחלות מקצוע''. בין השאר הוא הודיע, כי בכוונתו לפעול להקמת רשם לאומי למחלות מקצוע, כיוון שכיום אין במדינה שום מסד נתונים רשמי למחלות מקצועיות - כאלה הנגרמות כתוצאה מעיסוק במקצועות מסוימים.
בתמונה משמאל: אינג' יורם אלעזרי, מפקח עבודה ראשי במשרד התמ''ת.

יורם אלעזרי ציין, כי האגף לפיקוח על העבודה שבראשותו נועד מלכתחילה לעסוק בעיקר בבטיחות עובדים בתעסוקה, אולם "בהדרגה ולאט לאט אנחנו עוסקים גם בבטיחות הציבור והקהל. כך, למשל, מוטלת עלינו האחריות לאכיפת הבטיחות במתקני ובאירועי ספורט, במסגרת אכיפת החוק למניעת אלימות בספורט''. עם זאת, אמר, יש צמצום משמעותי בכוח האדם של האגף. "יש לנו כיום באגף 20 תקנים שאין ביכולתנו לאיישם, בגלל גזירות האוצר. למרות שמספר העובדים במשק גדל בעשור האחרון ב-30% הרי שכוח האדם באגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ''ת ירד בעשור זה ב-20%. האגף נשחק. כל מפקח עבודה צריך כיום למעשה לפקח על 1,500 מפעלים בשנה כאשר יכולתו המעשית היא לפקח מקסימום על 250 מפעלים בשנה'', אמר אלעזרי.

עם זאת בישר אלעזרי כי בחודשים הקרובים תוקם באגף לפיקוח העבודה יחידת חקירות מיוחדת. "הכרנו בצורך להפריד את החקירות מהפיקוח והאכיפה'', אמר. "אנחנו למעשה המשטרה בתחום הבטיחות, שכן אנחנו חוקרים וגם מגישים כתבי אישום. בעתיד נפעל לפרסם לקחים מחקירות תאונות העבודה ולהציגם בפני הציבור תחת המגבלות שמציבה חקירה פלילית''. הוא הטיל על חברי האגודה את משימת הגדרת מהותו של מהנדס הבטיחות. "אתם הם אלה שצריכים להגדיר מהו מהנדס בטיחות, מה מיקומו ומהם תפקידיו'', הכריז אלעזרי.

הכנס נפתח על-ידי יו''ר אגודת מהנדסי בטיחות, מהנדס פטר מגנוס. לאחר מכן הושמעו ברכות למשתתפי הכנס על-ידי נשיא לשכת המהנדסים והאדריכלים, ד''ר יואב סרנה, מנהל המוסד לבטיחות ולגיהות, חיים אליהו, וראש עיריית אשדוד, ד''ר יחיאל לסרי.
ד''ר סרנה ציין, כי אחד מתפקידיה המרכזיים של לשכת המהנדסים והאדריכלים הוא המחוייבות לציבור לשמור על בטיחותו. כדוגמה מובהקת לכך ציין את פעילות הלשכה החל משנת 1987 בהעלאת נושא תקרות ה''פלקל'' לסדר היום הלאומי, על-ידי מינוי ועדת בדיקה מיוחדת ופרסום מסקנותיה ששללו את השימוש בתקרות אלה, עד שקיבלו אישוש באסון אולמי "ורסאיי'' בירושלים.
בתמונה משמאל: מהנדס פטר מגנוס, יו''ר אגודת מהנדסי בטיחות בלשכת המהנדסים והאדריכלים, פותח את הכנס באשדוד.

מנהל המוסד לבטיחות וגיהות, חיים אליהו, בישר, כי בשנת 2008 היו "רק'' 50 הרוגים בתאונות עבודה - ירידה משמעותית לעומת מספרי ההרוגים בתאונות כאלה בשנים קודמות. עם זאת אמר, כי "לדאבוני, אין המצב הזה קיים גם בתחום מחלות המקצוע''. לאחר שסקר את פעילות המוסד שהוא עומד בראשו גילה, כי המוסד פועל גם בקרב מאות אלפי העובדים הזרים בישראל ובין השאר הפיק והפיץ לומדות בטיחות בסינית וברומנית ובקרוב יפיק ויפיץ לומדת בטיחות גם בשפה התאית עבור העובדים הזרים מתאילנד המהווים את כוח העבודה העיקרי בחקלאות בישראל.

ראש עיריית אשדוד, ד''ר יחיאל לסרי, שהכנס הלאומי למהנדסי בטיחות נערך בעירו זו הפעם השלישית - בזכותו של מהנדס יגאל ריזל, ממייסדי ופעילי אגודת מהנדסי בטיחות, שהוא תושב העיר ששיכנע עוד את ראש העיר הקודם, צבי צילקר, "לאמץ'' את כנסי הנדסת הבטיחות - סקר בדבריו בעיקר את התמודדות עירו עם מתקפת טילי ה''גראד'' מרצועת עזה במבצע "עופרת יצוקה''. בתקופת מבצע זה נפלו בעיר ובסביבתה 23 טילים, מהם 14 בתוך העיר עצמה ועוד תשעה בפריפריה. סך כל הנפגעים הייתה הרוגה אחת, 15 פצועי גוף וכ-600 נפגעי חרדה. אשדוד, שהיא העיר החמישית בגודלה בארץ עם כרבע מיליון תושבים, רובם עולים חדשים מ-99! מדינות, עמדה במתקפה, לדברי לסרי, בכבוד. "אשדוד היא העיר הממוגנת ביותר בעולם'', אמר לסרי. " 70% מהבתים בה נבנו לאחר שנות ה-80, כך שבכל אלה יש ממ''דים. בשכונות הצפוניות יש 60 מקלטים שכונתיים, שדאגנו שכולם יהיו מתוחזקים. התכוננו מראש לנפילת הטילים, וזה היה אחד ממרכיבי החוסן העירוני שלנו''.
בתמונה מימין: ראש עיריית אשדוד, הרופא ד''ר יחיאל לסרי, מברך בכנס הלאומי השלישי למהנדסי בטיחות.

בין ההרצאות המקצועיות שנישאו במסגרת הכנס ריכזה תשומת-לב מיוחדת הרצאתו של אינג' גיל ורדי, מהנדס ראשי במכון ורדי לכבאות מתקדמת, שהציג את תקנות התכנון והבנייה המעודכנות לגבי בטיחות אש בבניינים, שתוקנו בשנת 2008, ונכנסו לתוקפן לפני כחודשיים. זאת, לאחר שתקנות אלה לא עודכנו מאז שנת 1980, כלומר כמעט 30 שנה. "מאז חלה התקדמות עצומה הן בהיקף הבנייה והן בסגנון הבנייה בישראל'', אמר גיל ורדי. " בעשורים האחרונים נבנו קניונים גדולים ובנייני מגורים רבי-קומות המגיעים עד ל-50 קומות ותקנות התכנון והבנייה הקודמות לגבי בטיחות אש בבניינים, היו פשוט לא רלבנטיות לגביהם. היה צריך לעשות רביזיה שלמה בכל התקנות בהתאם לצרכים החדשים''.

תקנות בטיחות האש החדשות, אותן הציג והסביר ורדי, מחייבות תיאור אמצעי בטיחות האש בכל בניין מתוכנן חדש, כולל תפוסת האנשים בבניין ובכל קומה, דרכי מוצא מבניין, הקמת פרוזדורים מוגנים, דלתות מילוט מיוחדות ועוד. "התקנות החדשות מעניקות בפעם הראשונה אפשרויות תכנון נרחבות למהנדסי הבטיחות ומאפשרות להם גמישות תכנונית''.
בתמונה משמאל: אינג' גיל ורדי, מהנדס ראשי במכון ורדי לכבאות מתקדמת.

דברי ביקורת חריפים במיוחד על מצב הבטיחות התעסוקתית במדינה השמיע יגאל ריזל, בהרצאתו על ניהול בטיחות מערכתית. ריזל, מחברי ועד אגודת מהנדסי בטיחות, שהיה מנהל איכות הייצור בבתי הזיקוק ומרצה לניהול סיכונים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, האשים, כי "ניהול הבטיחות בישראל, כמעט כולו, הוא פיקציה!''. לדבריו, "כל זמן שכולנו, כל אחד בתחומו, לא ניתן כל מה שצריך לתת לניהול בטיחות מערכתי, לא נתקדם בארץ הזאת בתחום הבטיחות. כל הסטטיסטיקות הן רק קוסמטיקה שאינה מכסה כלום בנושא הבטיחות המערכתית. ניהול הבטיחות אינו עומד בפני עצמו הוא חייב לפעול בסביבה שיש בה חזון, פילוסופיה, מחייבות של ההנהלות, מדיניות, אסטרטגיה, תרבות בטיחות, מנהיגות ויעדים, וכל אלה חסרים עדיין אצלנו''.

בתמונה מימין: מהנדס יגאל ריזל, חבר ועדת אגודת מהנדסי בטיחות, שיזם את עריכת הכנס.

בהמשך הכנס הרצה עו''ד יעקב דוודזון על כללי האתיקה הראויים בהנדסת בטיחות. אייל נפרין מחברת "אינטל'', הרצה על ניהול בטיחות במגה פרויקטים ואילו יאיר גנות, הממונה על מערך הבטיחות ברשות שדות התעופה, הרצה על הקמת מערך לניהול הבטיחות ברשות. ההרצאה האחרונה הייתה של ד''ר אשר פרדו, על גיהות תעסוקתית וננו טכנולוגיה.

הכנס הסתיים בפאנל שבו נטלו חלק משתתפי הכנס והמרצים.
שלח לחבר
שתף





 

 

 

 

 

 
Google